Otzarot-Article

ַּאֲשֶׁר לָמַד הַמַּשְׁגִּיחַ דִּישִׁיבַת מִיר, הַגָּאוֹן הַצַּדִּיק רַבִּי יְרוּחָם זַצַ"ל, בְּבַחֲרוּתוֹ בְּקֶעְלֶם, הָיְתָה תְּקוּפָה שֶׁל מִסְפַּר חֳדָשִׁים שֶׁבָּהֶם לֹא קִבְּלָה מִמֶּנּוּ אִמּוֹ כָּל מִכְתָּב עַל שְׁלוֹמוֹ. הָאִמָּא, שֶׁהִתְחִילָה כַּמּוּבָן לִדְאֹג לִשְׁלוֹם בְּנָהּ, קִמְּצָה מִלַּחְמָהּ הַדַּל, לָוְתָה כֶּסֶף מֵאֲחֵרִים וְשָׂכְרָה עֲגָלָה לֵיסַע לְקֶעְלֶם. וְהַיָּמִים, יְמוֹת הַגְּשָׁמִים, וְשֶׁלֶג וּבֹץ רַב עַל הַדְּרָכִים.

כְּשֶׁהִגִּיעָה הָאֵם לְקֶעְלֶם הָיְתָה הַשָּׁעָה מְאֻחֶרֶת בְּיוֹתֵר וְכָל הַבָּתִּים הָיוּ נְעוּלִים וַחֲשׁוּכִים. וְהִנֵּה, הִיא רוֹאָה שֶׁבְּבֵית הַמִּדְרָשׁ מֵאִיר הָאוֹר. כִּוְּנָה הָאֵם אֶת צְעָדֶיהָ לְעֵבֶר בֵּית הַמִּדְרָשׁ, נִכְנְסָה וְעָלְתָה לְמַעְלָה לְעֶזְרַת הַנָּשִׁים וְיָשְׁבָה שָׁם. וּמִמְּרוֹמֵי עֶזְרַת הַנָּשִׁים הִיא שׁוֹמַעַת בָּחוּר אֶחָד, הַיּוֹשֵׁב וְלוֹמֵד תּוֹרָה בְּקוֹל עָרֵב, בְּנִגּוּן וּבִנְעִימוּת עֲצוּמָה. וּכְשֶׁהִבִּיטָה לְמַטָּה לְבֵית הַמִּדְרָשׁ הִבְחִינָה, שֶׁבְּנָהּ ר' יְרֻחַם הוּא זֶה הַלּוֹמֵד תּוֹרָה בִּדְבֵקוּת. כֵּיוָן שֶׁרָאֲתָה כָּךְ, יָרְדָה מִיָּד לְמַטָּה, חָזְרָה לָעֲגָלָה וְשָׁבָה מִיָּד לְבֵיתָהּ מִבְּלִי לְהַפְרִיעַ לִבְנָהּ לִלְמֹד תּוֹרָה. (מֶגֶד גִּבְעוֹת עוֹלָם)

סִפְּרָה גְּב' אַבְרַמְסוֹן, שֶׁהִתְגּוֹרְרָה בְּרָאדִין, עַל הַתְמָדָתוֹ הַגְּדוֹלָה שֶׁל הֶחָפֵץ-חַיִּים. וּמִיָּד נִרְאֶה אֵיךְ הִצְטַיֵּר הַדָּבָר אֲפִלּוּ בְּעֵינֵי הַגּוֹיִים שֶׁגָּרוּ בִּשְׁכֵנוּתוֹ. וְכָךְ הָוָה עֻבְדָּא: הַגּוֹי שֶׁגָּר בִּשְׁכֵנוּת לְבֵיתוֹ שֶׁל הֶחָפֵץ-חַיִּים הִבְחִין כִּי מִדֵּי לַיְלָה בְּלַיְלָה דּוֹלֵק הָאוֹר בְּבֵיתוֹ עַד שָׁעָה מְאֻחֶרֶת מְאֹד. הַלָּה לֹא הֵבִין אֶת אֲשֶׁר קוֹרֶה שָׁם. מִידֵי פַּעַם, כְּשֶׁגָּבְרָה עָלָיו סַקְרָנוּתוֹ, הָיָה מִתְקָרֵב עַד לְגֶדֶר הַבַּיִת וּמִסְתַּכֵּל פְּנִימָה. רָאָה אֶת הֶחָפֵץ-חַיִּים רוֹכֵן עַל כְּתָבָיו וְרוֹשֵׁם וְרוֹשֵׁם... 'מַה הוּא רוֹשֵׁם כָּל הַזְּמַן?' - תָּמַהּ בְּלִבּוֹ.

פַּעַם אַחַת פָּגַשׁ הַגּוֹי הַזֶּה אֶת אֶחָד מֵאַנְשֵׁי הַבַּיִת וְהֵשִׂיחַ אֶת תְּמִיהָתוֹ לְפָנָיו בְּאָמְרוֹ: 'אֵינֶנִּי מֵבִין. יֵשׁ לוֹ לְרַבִּי יִשְׂרָאֵל-מֵאִיר חֲנוּת כָּל כָּךְ קְטַנָּה, וְכָל הַלַּיְלָה הוּא עוֹסֵק בְּהַנְהָלַת חֶשְׁבּוֹנוֹת... אֶתְמָהָה'... (מֵאִיר עֵינֵי יִשְׂרָאֵל)

מְסֻפָּר עַל הָאַדְמוֹ"ר רַבִּי יִשְׂרָאֵל מִוִּיזְ'נִיץ זַצַ"ל שֶׁשָּׂם לֵילוֹת כְּיָמִים בַּהֲגוֹתוֹ בַּתּוֹרָה. פַּעַם אַחַת, בְּלַיְלָה חָרְפִּי וְסוֹעֵר, לָמַד בְּצַוְתָּא עִם אָחִיו הַצָּעִיר רַבִּי חַיִּים. בַּחוּץ יָרְדוּ גִּשְׁמֵי זִלְעָפוֹת וְרוּחַ סְעָרָה יִלְּלָה, מַפְרִיעָה לְדִמְמַת הַלַּיְלָה. כָּל אֵלֶּה לֹא מָנְעוּ מִשְׁנֵי הָאַחִים הַשַּׁקְדָנִים אֶת לִמּוּדָם.

לִפְנוֹת בֹּקֶר הִתְעַיֵּף רַבִּי חַיִּים וְאָבָה לִשְׁכַּב לִישֹׁן. הֵעִיר לוֹ אָחִיו רַבִּי יִשְׂרָאֵל: "שְׁמַע נָא אָחִי הַיָּקָר, תָּאֵר לְעַצְמְךָ אֶת מוֹיְשֶׁה בַּעַל הָעֲגָלָה הַנּוֹסֵעַ הַלַּיְלָה בַּדֶּרֶךְ, כְּשֶׁמִּטְרוֹת עֹז נִתָּכִים עַל רֹאשׁוֹ. הָעֲגָלָה טוֹבַעַת עִם גַּלְגַּלֶּיהָ בַּבֹּץ הַסָּמִיךְ וּמִתְנַהֶלֶת בִּכְבֵדוּת, וְהוּא מִתְאַמֵּץ בְּכָל כֹּחוֹתָיו לְהָשִׁיבָהּ אֶל הַדֶּרֶךְ. הַאִם בְּמַצָּב שֶׁכָּזֶה יַגִּיד מוֹיְשֶׁה שֶׁהוּא עָיֵף וְיָגֵעַ וְחָפֵץ לִשְׁכַּב וְלָנוּחַ עַל אֵם הַדֶּרֶךְ?! בְּוַדַּאי לֹא. וְאִם הוּא כֵן, אֵיךְ אָנוּ - הַיּוֹשְׁבִים בְּחֶדֶר חַם וּמוּגָן - נַפְסִיק מִלִּמּוּדֵנוּ וְנֵלֵךְ לִישֹׁן?! הָבָה, אָחִי, נֵשֵׁב נָא עוֹד שָׁעָה וְנִלְמַד אֶת תּוֹרַת ה' הַמְּשִׁיבָה נֶפֶשׁ". וְאָכֵן, דְּבָרָיו שֶׁל רַבִּי יִשְׂרָאֵל נָסְכוּ כֹּחוֹת חֲדָשִׁים בְּרַבִּי חַיִּים, וְהַשְּׁנַיִם הִמְשִׁיכוּ לִלְמֹד עַד אוֹר הַבֹּקֶר.

עוֹד סֻפַּר: מַעֲשֶׂה הָיָה שֶׁיָּשְׁבוּ שְׁנֵי הָאַחִים הַמַּתְמִידִים, שְׁקוּעִים בְּלִמּוּדָם בִּשְׁעַת לַיְלָה מְאֻחֶרֶת מְאֹד, וּבָא זְקֵנָם הָרַב הַצַּדִּיק רַבִּי מְנַחֵם מֶנְדְּל זַצַ"ל לְבַקְּרָם. הַסַּבָּא שָׁהָה זְמַן-מָה מֵאֲחוֹרֵי הַחַלּוֹן וְנֶהֱנָה מִשְּׁקִידָתָם וּמֵהִתְעַמְּקוּתָם בַּתּוֹרָה. לְאַחַר הַמְתָּנָה קְצָרָה, פָּתַח אֶת הַדֶּלֶת וְנִכְנַס. הַנְּכָדִים נִבְהֲלוּ עַל כִּי נִתְפְּשׂוּ בְּמַעֲלָלָם וְחָשְׁשׁוּ מִפְּנֵי נְזִיפָה. אוּלָם רַבִּי מְנַחֵם מֶנְדְּל הִרְגִּיעַ אוֹתָם בְּאָמְרוֹ: "כָּתוּב בְּמִשְׁלֵי (לא-יח) 'טָעֲמָה כִּי טוֹב סַחְרָהּ לֹא יִכְבֶּה בַלַּיְלָה נֵרָהּ', כַּאֲשֶׁר רוֹאִים שֶׁהַתּוֹרָה טוֹבָה וּטְעִימָה, אֲזַי 'לֹא יִכְבֶּה בַלַּיְלָה נֵרָהּ', אֵין מְכַבִּים אֶת הַנֵּר בַּלַּיְלָה".

לְיָמִים סִפֵּר מְשַׁמְּשׁוֹ שֶׁל הָאַדְמוֹ"ר רַבִּי יִשְׂרָאֵל מִוִּיזְ'נִיץ, כִּי בַּשָּׁנָה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁלְּאַחַר נִשּׂוּאָיו מִעֵט הָאַדְמוֹ"ר לִישֹׁן עַל מִטָּה. כְּשֶׁשָּׁאַל אוֹתוֹ, 'מַדּוּעַ הָרַבִּי אֵינוֹ שׁוֹכֵב לִישֹׁן קְצָת בְּשַׁבָּת, הֲלֹא שֵׁנָה בְּשַׁבָּת תַּעֲנוּג?'. הֵשִׁיב: 'וּמָה הַדִּין אִם יֵשׁ לִי תַּעֲנוּג גָּדוֹל יוֹתֵר כְּשֶׁאֲנִי לוֹמֵד תּוֹרָה... וְכִי מִי יַכְרִיעַ אֵיזֶה תַּעֲנוּג גָּדוֹל יוֹתֵר?!' (קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל, "הִיא שִׂיחָתִי")

	תזריע תשס"ח
	מעשה בשני חולים
	ַּאֲשֶׁר לָמַד הַמַּשְׁגִּיחַ דִּישִׁיבַת מִיר, הַגָּאוֹן הַצַּדִּיק רַבִּי יְרוּחָם זַצַ"ל, בְּבַחֲרוּתוֹ בְּקֶעְלֶם, הָיְתָה תְּקוּפָה שֶׁל מִסְפַּר חֳדָשִׁים שֶׁבָּהֶם לֹא קִבְּלָה מִמֶּנּוּ אִמּוֹ כָּל מִכְתָּב עַל שְׁלוֹמוֹ ַּאֲשֶׁר לָמַד הַמַּשְׁגִּיחַ דִּישִׁיבַת מִיר, הַגָּאוֹן הַצַּדִּיק רַבִּי יְרוּחָם זַצַ"ל, בְּבַחֲרוּתוֹ בְּקֶעְלֶם, הָיְתָה תְּקוּפָה שֶׁל מִסְפַּר חֳדָשִׁים שֶׁבָּהֶם לֹא קִבְּלָה מִמֶּנּוּ אִמּוֹ כָּל מִכְתָּב עַל שְׁלוֹמוֹ. הָאִמָּא, שֶׁהִתְחִילָה כַּמּוּבָן לִדְאֹג לִשְׁלוֹם בְּנָהּ, קִמְּצָה מִלַּחְמָהּ הַדַּל, לָוְתָה כֶּסֶף מֵאֲחֵרִים וְשָׂכְרָה עֲגָלָה לֵיסַע לְקֶעְלֶם. וְהַיָּמִים, יְמוֹת הַגְּשָׁמִים, וְשֶׁלֶג וּבֹץ רַב עַל הַדְּרָכִים. כְּשֶׁהִגִּיעָה הָאֵם לְקֶעְלֶם הָיְתָה הַשָּׁעָה מְאֻחֶרֶת בְּיוֹתֵר וְכָל הַבָּתִּים הָיוּ נְעוּלִים וַחֲשׁוּכִים. וְהִנֵּה, הִיא רוֹאָה שֶׁבְּבֵית הַמִּדְרָשׁ מֵאִיר הָאוֹר. כִּוְּנָה הָאֵם אֶת צְעָדֶיהָ לְעֵבֶר בֵּית הַמִּדְרָשׁ, נִכְנְסָה וְעָלְתָה לְמַעְלָה לְעֶזְרַת הַנָּשִׁים וְיָשְׁבָה שָׁם. וּמִמְּרוֹמֵי עֶזְרַת הַנָּשִׁים הִיא שׁוֹמַעַת בָּחוּר אֶחָד, הַיּוֹשֵׁב וְלוֹמֵד תּוֹרָה בְּקוֹל עָרֵב, בְּנִגּוּן וּבִנְעִימוּת עֲצוּמָה. וּכְשֶׁהִבִּיטָה לְמַטָּה לְבֵית הַמִּדְרָשׁ הִבְחִינָה, שֶׁבְּנָהּ ר' יְרֻחַם הוּא זֶה הַלּוֹמֵד תּוֹרָה בִּדְבֵקוּת. כֵּיוָן שֶׁרָאֲתָה כָּךְ, יָרְדָה מִיָּד לְמַטָּה, חָזְרָה לָעֲגָלָה וְשָׁבָה מִיָּד לְבֵיתָהּ מִבְּלִי לְהַפְרִיעַ לִבְנָהּ לִלְמֹד תּוֹרָה. (מֶגֶד גִּבְעוֹת עוֹלָם) סִפְּרָה גְּב' אַבְרַמְסוֹן, שֶׁהִתְגּוֹרְרָה בְּרָאדִין, עַל הַתְמָדָתוֹ הַגְּדוֹלָה שֶׁל הֶחָפֵץ-חַיִּים. וּמִיָּד נִרְאֶה אֵיךְ הִצְטַיֵּר הַדָּבָר אֲפִלּוּ בְּעֵינֵי הַגּוֹיִים שֶׁגָּרוּ בִּשְׁכֵנוּתוֹ. וְכָךְ הָוָה עֻבְדָּא: הַגּוֹי שֶׁגָּר בִּשְׁכֵנוּת לְבֵיתוֹ שֶׁל הֶחָפֵץ-חַיִּים הִבְחִין כִּי מִדֵּי לַיְלָה בְּלַיְלָה דּוֹלֵק הָאוֹר בְּבֵיתוֹ עַד שָׁעָה מְאֻחֶרֶת מְאֹד. הַלָּה לֹא הֵבִין אֶת אֲשֶׁר קוֹרֶה שָׁם. מִידֵי פַּעַם, כְּשֶׁגָּבְרָה עָלָיו סַקְרָנוּתוֹ, הָיָה מִתְקָרֵב עַד לְגֶדֶר הַבַּיִת וּמִסְתַּכֵּל פְּנִימָה. רָאָה אֶת הֶחָפֵץ-חַיִּים רוֹכֵן עַל כְּתָבָיו וְרוֹשֵׁם וְרוֹשֵׁם... 'מַה הוּא רוֹשֵׁם כָּל הַזְּמַן?' - תָּמַהּ בְּלִבּוֹ. פַּעַם אַחַת פָּגַשׁ הַגּוֹי הַזֶּה אֶת אֶחָד מֵאַנְשֵׁי הַבַּיִת וְהֵשִׂיחַ אֶת תְּמִיהָתוֹ לְפָנָיו בְּאָמְרוֹ: 'אֵינֶנִּי מֵבִין. יֵשׁ לוֹ לְרַבִּי יִשְׂרָאֵל-מֵאִיר חֲנוּת כָּל כָּךְ קְטַנָּה, וְכָל הַלַּיְלָה הוּא עוֹסֵק בְּהַנְהָלַת חֶשְׁבּוֹנוֹת... אֶתְמָהָה'... (מֵאִיר עֵינֵי יִשְׂרָאֵל) מְסֻפָּר עַל הָאַדְמוֹ"ר רַבִּי יִשְׂרָאֵל מִוִּיזְ'נִיץ זַצַ"ל שֶׁשָּׂם לֵילוֹת כְּיָמִים בַּהֲגוֹתוֹ בַּתּוֹרָה. פַּעַם אַחַת, בְּלַיְלָה חָרְפִּי וְסוֹעֵר, לָמַד בְּצַוְתָּא עִם אָחִיו הַצָּעִיר רַבִּי חַיִּים. בַּחוּץ יָרְדוּ גִּשְׁמֵי זִלְעָפוֹת וְרוּחַ סְעָרָה יִלְּלָה, מַפְרִיעָה לְדִמְמַת הַלַּיְלָה. כָּל אֵלֶּה לֹא מָנְעוּ מִשְׁנֵי הָאַחִים הַשַּׁקְדָנִים אֶת לִמּוּדָם. לִפְנוֹת בֹּקֶר הִתְעַיֵּף רַבִּי חַיִּים וְאָבָה לִשְׁכַּב לִישֹׁן. הֵעִיר לוֹ אָחִיו רַבִּי יִשְׂרָאֵל: "שְׁמַע נָא אָחִי הַיָּקָר, תָּאֵר לְעַצְמְךָ אֶת מוֹיְשֶׁה בַּעַל הָעֲגָלָה הַנּוֹסֵעַ הַלַּיְלָה בַּדֶּרֶךְ, כְּשֶׁמִּטְרוֹת עֹז נִתָּכִים עַל רֹאשׁוֹ. הָעֲגָלָה טוֹבַעַת עִם גַּלְגַּלֶּיהָ בַּבֹּץ הַסָּמִיךְ וּמִתְנַהֶלֶת בִּכְבֵדוּת, וְהוּא מִתְאַמֵּץ בְּכָל כֹּחוֹתָיו לְהָשִׁיבָהּ אֶל הַדֶּרֶךְ. הַאִם בְּמַצָּב שֶׁכָּזֶה יַגִּיד מוֹיְשֶׁה שֶׁהוּא עָיֵף וְיָגֵעַ וְחָפֵץ לִשְׁכַּב וְלָנוּחַ עַל אֵם הַדֶּרֶךְ?! בְּוַדַּאי לֹא. וְאִם הוּא כֵן, אֵיךְ אָנוּ - הַיּוֹשְׁבִים בְּחֶדֶר חַם וּמוּגָן - נַפְסִיק מִלִּמּוּדֵנוּ וְנֵלֵךְ לִישֹׁן?! הָבָה, אָחִי, נֵשֵׁב נָא עוֹד שָׁעָה וְנִלְמַד אֶת תּוֹרַת ה' הַמְּשִׁיבָה נֶפֶשׁ". וְאָכֵן, דְּבָרָיו שֶׁל רַבִּי יִשְׂרָאֵל נָסְכוּ כֹּחוֹת חֲדָשִׁים בְּרַבִּי חַיִּים, וְהַשְּׁנַיִם הִמְשִׁיכוּ לִלְמֹד עַד אוֹר הַבֹּקֶר. עוֹד סֻפַּר: מַעֲשֶׂה הָיָה שֶׁיָּשְׁבוּ שְׁנֵי הָאַחִים הַמַּתְמִידִים, שְׁקוּעִים בְּלִמּוּדָם בִּשְׁעַת לַיְלָה מְאֻחֶרֶת מְאֹד, וּבָא זְקֵנָם הָרַב הַצַּדִּיק רַבִּי מְנַחֵם מֶנְדְּל זַצַ"ל לְבַקְּרָם. הַסַּבָּא שָׁהָה זְמַן-מָה מֵאֲחוֹרֵי הַחַלּוֹן וְנֶהֱנָה מִשְּׁקִידָתָם וּמֵהִתְעַמְּקוּתָם בַּתּוֹרָה. לְאַחַר הַמְתָּנָה קְצָרָה, פָּתַח אֶת הַדֶּלֶת וְנִכְנַס. הַנְּכָדִים נִבְהֲלוּ עַל כִּי נִתְפְּשׂוּ בְּמַעֲלָלָם וְחָשְׁשׁוּ מִפְּנֵי נְזִיפָה. אוּלָם רַבִּי מְנַחֵם מֶנְדְּל הִרְגִּיעַ אוֹתָם בְּאָמְרוֹ: "כָּתוּב בְּמִשְׁלֵי (לא-יח) 'טָעֲמָה כִּי טוֹב סַחְרָהּ לֹא יִכְבֶּה בַלַּיְלָה נֵרָהּ', כַּאֲשֶׁר רוֹאִים שֶׁהַתּוֹרָה טוֹבָה וּטְעִימָה, אֲזַי 'לֹא יִכְבֶּה בַלַּיְלָה נֵרָהּ', אֵין מְכַבִּים אֶת הַנֵּר בַּלַּיְלָה". לְיָמִים סִפֵּר מְשַׁמְּשׁוֹ שֶׁל הָאַדְמוֹ"ר רַבִּי יִשְׂרָאֵל מִוִּיזְ'נִיץ, כִּי בַּשָּׁנָה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁלְּאַחַר נִשּׂוּאָיו מִעֵט הָאַדְמוֹ"ר לִישֹׁן עַל מִטָּה. כְּשֶׁשָּׁאַל אוֹתוֹ, 'מַדּוּעַ הָרַבִּי אֵינוֹ שׁוֹכֵב לִישֹׁן קְצָת בְּשַׁבָּת, הֲלֹא שֵׁנָה בְּשַׁבָּת תַּעֲנוּג?'. הֵשִׁיב: 'וּמָה הַדִּין אִם יֵשׁ לִי תַּעֲנוּג גָּדוֹל יוֹתֵר כְּשֶׁאֲנִי לוֹמֵד תּוֹרָה... וְכִי מִי יַכְרִיעַ אֵיזֶה תַּעֲנוּג גָּדוֹל יוֹתֵר?!' (קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל, "הִיא שִׂיחָתִי")