Otzarot-Article

"וַיַּקְרִיבוּ לִפְנֵי ה' אֵשׁ זָרָה אֲשֶׁר לֹא צִוָּה אֹתָם" (י-א) "אֵין בַּעַל הָרַחֲמִים פּוֹגֵעַ בַּנְּפָשׁוֹת תְּחִלָּה" (וַיִּקְרָא רַבָּה יז-ה). כְּלָל זֶה אָמְרוּ חֲזַ"ל גַּם כַּאֲשֶׁר מְדֻבָּר בְּחוֹטֵא, בְּפוֹשֵׁעַ, בְּאָדָם שֶׁהַדִּין נוֹתֵן שֶׁיְּנֻגַּע בִּנְגָעִים נוֹרָאִים, רַחְמָנָא לִצְלַן. גַּם אָז יֵשׁ תַּהֲלִיךְ: נִגְעֵי בָּתִּים, וְאַחַר כָּךְ נִגְעֵי בְּגָדִים - שׁוּרָה שֶׁל אִיתוּתִים מַקְדִּימִים.

גַּם כַּאֲשֶׁר נִגְזָר דִּינוֹ שֶׁל אָדָם לִלְקוֹת בְּגוּפוֹ, יֵשׁ סְיָג וְהוֹרָאָה מְיֻחֶדֶת: אֵין הַכֹּהֵן רוֹאֶה אֶת הַנֶּגַע בַּחַג, שֶׁלֹּא לְהַשְׁבִּית אֶת הַשִּׂמְחָה, אֶת הָעֹנֶג וְאֶת אֲוִירַת הַחַג (מוֹעֵד קָטָן ז.).

כָּל אֵלֶּה - הַנְהָגוֹת-רַחֲמִים שֶׁל בַּעַל הָרַחֲמִים, יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ. וְהִנֵּה, בְּפָרָשָׁתֵנוּ הוּפְרוּ כְּלָלִים אֵלּוּ, לִכְאוֹרָה. בְּיוֹם שִׂמְחָתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, בְּיוֹם הַשְׁרָאַת הַשְּׁכִינָה בַּמִּשְׁכָּן, בְּיוֹם שִׂמְחָתָם שֶׁל אַהֲרֹן וּבָנָיו - יוֹם כְּהֻנָּתָם הָרִאשׁוֹן - בְּיוֹם זֶה, הֻשְׁבְּתָה הַשִּׂמְחָה. הוּפְרָה הַחֶדְוָה. בָּא הַמָּוֶת בַּחֲטָף, נָדָב וַאֲבִיהוּא מֵתוּ. נוֹרָא הַדָּבָר. אֶלָּא שֶׁכַּנִּרְאֶה, הָיָה בְּמוֹתָם לֶקַח כֹּה נִצְרָךְ, כֹּה נָחוּץ וְדָחוּף, עַד שֶׁהָיָה כְּדַאי לְהַשְׁבִּית אֶת הַשִּׂמְחָה בְּיוֹם גָּדוֹל וְקָדוֹשׁ זֶה. "יָקָר בְּעֵינֵי ה' הַמָּוְתָה לַחֲסִידָיו" (תְּהִלִּים קטז-טו), וְהָיָה כְּדַאי לִטֹּל נִשְׁמַת צַדִּיקִים אֵלּוּ. "שְׁקוּלָה מִיתַת צַדִּיקִים כִּשְׂרֵפַת בֵּית אֱלֹקֵינוּ" (רֹאשׁ הַשָּׁנָה יח:). וְהָיָה כְּדַאי בַּמָּרוֹם לְחוֹלֵל דָּבָר הַשָּׁקוּל כִּשְׂרֵפַת הַמִּשְׁכָּן - בְּיוֹם הֲקָמָתוֹ!

מַהוּ הַלֶּקַח מִפְּטִירַת נָדָב וַאֲבִיהוּא, לֶקַח שֶׁהָיָה צָרִיךְ לְהִנָּתֵן דַּוְקָא אָז, בְּעֵת חֲנֻכַּת הַמִּשְׁכָּן?

נָדָב וַאֲבִיהוּא הִקְרִיבוּ "אֵשׁ זָרָה אֲשֶׁר לֹא צִוָּה אֹתָם". מַה פֵּרוּשׁ הַדְּבָרִים? כֹּה הִסְבִּירוּ רַבּוֹתֵינוּ ז"ל, וְהַדְּבָרִים נוֹגְעִים גַּם לְגַבֵּינוּ, מְכֻוָּנִים אֵלֵינוּ, לְהַדְרִיכֵנוּ וּלְהוֹרוֹתֵנוּ:

אֵשׁ הִיא סֵמֶל לְהִתְלַהֲבוּת וּלְלַהַט, כַּכָּתוּב: "חַם לִבִּי בְּקִרְבִּי, בַּהֲגִיגִי תִבְעַר אֵשׁ" (תְּהִלִּים לט-ד). הָאֵשׁ הִיא דָּבָר נִפְלָא. קָשֶׁה לְתָאֵר אֶת הַחַיִּים בִּלְעָדֶיהָ: הִיא מְשַׁמֶּשֶׁת לְמָאוֹר וּלְחִמּוּם, לְבִשּׁוּל, לִצְלִיָּה וּלְטִגּוּן. הִיא מְשַׁמֶּשֶׁת לְהַתָּכַת מַתָּכוֹת, לְיִצּוּר צְבָעִים, לַהֲנָעַת מְכוֹנוֹת, לְמַעֲשֶׂה - בְּכָל דָּבָר. אֲבָל כָּל זֹאת בִּתְנַאי אֶחָד: אִם הִיא תַּחַת שְׁלִיטָה, תַּחַת בַּקָּרָה. אִם תֵּצֵא מִכְּלַל שְׁלִיטָה וּפִקּוּחַ, תִּהְיֶה לְאָסוֹן נוֹרָא, לִשְׂרֵפָה, לִדְלֵקָה, תְּכַלֶּה כָּל דָּבָר.

כַּיּוֹצֵא בְּכָךְ, הִתְלַהֲבוּתוֹ שֶׁל הָאָדָם נְחוּצָה הִיא וּבְרָכָה בָּהּ, בִּתְנַאי אֶחָד: שֶׁתִּהְיֶה נִשְׁלֶטֶת, מְבֻקֶּרֶת, מְנֻתֶּבֶת.

יָדוּעַ הַסִּפּוּר הָעֲמָמִי עַל הַסּוּס הַנֶּאֱמָן שֶׁהָיָה מוֹשֵׁךְ בָּעֹל כָּל הַיּוֹם כֻּלּוֹ, סוֹפֵג הַצְלָפוֹת שׁוֹט וּמְשִׁיכוֹת מֶתֶג, וּבְסוֹף הַיּוֹם נִשְׁלַח אֶל הָאֻרְוָה בַּאֲדִישׁוּת. מִשָּׁם רָאָה בְּכִלְיוֹן עֵינַיִם כֵּיצַד כֶּלֶב הַשַּׁעֲשׁוּעִים שֶׁל הָאָדוֹן, שֶׁהִתְפַּנֵּק כָּל הַיּוֹם כֻּלּוֹ, מִתְקַבֵּל בִּלְטִיפוֹת וּבִמְאוֹר פָּנִים. בְּקִנְאָה עָקַב אַחַר מַעֲשָׂיו שֶׁל הַכֶּלֶב וְגִלָּה אֶת הַסּוֹד: הַכֶּלֶב מִתְרַפֵּק עַל בְּעָלָיו, מְקַבֵּל אֶת פָּנָיו בִּנְבִיחוֹת שִׂמְחָה, נִצָּב עַל רַגְלָיו הָאֲחוֹרִיּוֹת וּמַמָּשׁ מַפִּיל עַצְמוֹ לְחֵיק בְּעָלָיו. הֶחְלִיט הַסּוּס לְאַמֵּץ לְעַצְמוֹ מִרְשָׁם זֶה שֶׁל אַהֲבָה. לְמָחֳרַת הַיּוֹם, כְּשֶׁהֻתַּר מֵרִתְמָתוֹ, צָנַף וְצָהַל, הִזְדַּקֵּף עַל שְׁתֵּי רַגְלָיו הָאֲחוֹרִיּוֹת וּבִקֵּשׁ לְהַפִּיל עַצְמוֹ עַל בְּעָלָיו... נוּכַל לְתָאֵר לְעַצְמֵנוּ בְּאֵיזֶה "מְאוֹר פָּנִים" הִתְקַבְּלוּ מַעֲשָׂיו...

הַסִּפּוּר מְעוֹרֵר חִיּוּךְ. וּבֶאֱמֶת מַדּוּעַ? בִּגְלַל הַמְּמַדִּים שֶׁל הַסּוּס... מִפְּנֵי שֶׁמֵּ'חִבּוּקוֹ' לֹא יֵצֵא אֲדוֹנָיו בְּשָׁלוֹם...

וּלְעִנְיָנֵנוּ: הַקָּבָּ"ה מְבַקֵּשׁ אֶת הָרְגָשׁוֹת, בְּוַדַּאי, "כִּי כָל לְבָבוֹת דּוֹרֵשׁ ה'" (דִּבְרֵי הַיָּמִים א כח-ט), וְרַחְמָנָא לִבָּא בָּעֵי (סַנְהֶדְרִין קו:). אֲבָל רְגָשׁוֹת אֵלּוּ צְרִיכִים לִהְיוֹת מְנֻתָּבִים בִּנְתִיבוֹת הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת. אֵין לַחְרֹג מֵהֶם, גַּם לֹא בַּכַּוָּנוֹת הַטְּהוֹרוֹת בְּיוֹתֵר, הַנַּעֲלוֹת בְּיוֹתֵר. הָיָה צֹרֶךְ לְהַדְגִּים זֹאת וּלְהַדְגִּישׁ דַּוְקָא בְּיוֹם חֲנֻכַּת הַמִּשְׁכָּן, שֶׁהוּא מְקוֹם עֲבוֹדַת ה', עֲבוֹדָה בְּחֹם וּבְרֶגֶשׁ, אֵשׁ לֶהָבָה. אֵשׁ - אֲבָל לְפִי הַצִּוּוּי, לְפִי הַהוֹרָאוֹת. אִם הָאֵשׁ הִיא "אֵשׁ זָרָה", אִם הִיא אֵשׁ "אֲשֶׁר לֹא צִוָּה אֹתָם", יֵשׁ לְקָטְעָהּ בְּאִבָּהּ, יֵשׁ לְהָגִיב בְּחֻמְרָה.

הַדְּבָרִים אֲמוּרִים לְגַבֵּי כָּל שִׁטְחֵי הַחַיִּים, מִשּׁוּם שֶׁהַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, תּוֹרַת חַיִּים, מַקִּיפָה אֶת כֻּלָּם. בְּכָל דָּבָר, בְּכָל שְׁאֵלָה הָעוֹלָה עַל הַפֶּרֶק, יֵשׁ לַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה תְּשׁוּבָה, הוֹרָאָה וְהַכְוָנָה, דִּין וּפְסָק. וְלִפְעָמִים הָרֶגֶשׁ - שֶׁהוּא טוֹב וְנִפְלָא, מוֹעִיל וְנָחוּץ כְּשֶׁלְּעַצְמוֹ - מִתְפָּרֵץ בְּחֹם לֵב, מְבַקֵּשׁ לִפְרֹץ גְּבוּלוֹת, וְאָז - סַכָּנָה בּוֹ, סַכָּנַת שְׂרֵפָה נוֹרָאָה. חַיָּבִים לְהַגְבִּיל אוֹתוֹ, לְהַדְרִיךְ אוֹתוֹ עַל-פִּי מְסִלּוֹת הַתּוֹרָה וּלְפִי נְתִיבוֹת הַהֲלָכָה. (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

	ויקרא תשס"ח
	הלילה האחרון של העשיר
	"וַיַּקְרִיבוּ לִפְנֵי ה' אֵשׁ זָרָה אֲשֶׁר לֹא צִוָּה אֹתָם" (י-א) "אֵין בַּעַל הָרַחֲמִים פּוֹגֵעַ בַּנְּפָשׁוֹת תְּחִלָּה" (וַיִּקְרָא רַבָּה יז-ה) "וַיַּקְרִיבוּ לִפְנֵי ה' אֵשׁ זָרָה אֲשֶׁר לֹא צִוָּה אֹתָם" (י-א) "אֵין בַּעַל הָרַחֲמִים פּוֹגֵעַ בַּנְּפָשׁוֹת תְּחִלָּה" (וַיִּקְרָא רַבָּה יז-ה). כְּלָל זֶה אָמְרוּ חֲזַ"ל גַּם כַּאֲשֶׁר מְדֻבָּר בְּחוֹטֵא, בְּפוֹשֵׁעַ, בְּאָדָם שֶׁהַדִּין נוֹתֵן שֶׁיְּנֻגַּע בִּנְגָעִים נוֹרָאִים, רַחְמָנָא לִצְלַן. גַּם אָז יֵשׁ תַּהֲלִיךְ: נִגְעֵי בָּתִּים, וְאַחַר כָּךְ נִגְעֵי בְּגָדִים - שׁוּרָה שֶׁל אִיתוּתִים מַקְדִּימִים. גַּם כַּאֲשֶׁר נִגְזָר דִּינוֹ שֶׁל אָדָם לִלְקוֹת בְּגוּפוֹ, יֵשׁ סְיָג וְהוֹרָאָה מְיֻחֶדֶת: אֵין הַכֹּהֵן רוֹאֶה אֶת הַנֶּגַע בַּחַג, שֶׁלֹּא לְהַשְׁבִּית אֶת הַשִּׂמְחָה, אֶת הָעֹנֶג וְאֶת אֲוִירַת הַחַג (מוֹעֵד קָטָן ז.). כָּל אֵלֶּה - הַנְהָגוֹת-רַחֲמִים שֶׁל בַּעַל הָרַחֲמִים, יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ. וְהִנֵּה, בְּפָרָשָׁתֵנוּ הוּפְרוּ כְּלָלִים אֵלּוּ, לִכְאוֹרָה. בְּיוֹם שִׂמְחָתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, בְּיוֹם הַשְׁרָאַת הַשְּׁכִינָה בַּמִּשְׁכָּן, בְּיוֹם שִׂמְחָתָם שֶׁל אַהֲרֹן וּבָנָיו - יוֹם כְּהֻנָּתָם הָרִאשׁוֹן - בְּיוֹם זֶה, הֻשְׁבְּתָה הַשִּׂמְחָה. הוּפְרָה הַחֶדְוָה. בָּא הַמָּוֶת בַּחֲטָף, נָדָב וַאֲבִיהוּא מֵתוּ. נוֹרָא הַדָּבָר. אֶלָּא שֶׁכַּנִּרְאֶה, הָיָה בְּמוֹתָם לֶקַח כֹּה נִצְרָךְ, כֹּה נָחוּץ וְדָחוּף, עַד שֶׁהָיָה כְּדַאי לְהַשְׁבִּית אֶת הַשִּׂמְחָה בְּיוֹם גָּדוֹל וְקָדוֹשׁ זֶה. "יָקָר בְּעֵינֵי ה' הַמָּוְתָה לַחֲסִידָיו" (תְּהִלִּים קטז-טו), וְהָיָה כְּדַאי לִטֹּל נִשְׁמַת צַדִּיקִים אֵלּוּ. "שְׁקוּלָה מִיתַת צַדִּיקִים כִּשְׂרֵפַת בֵּית אֱלֹקֵינוּ" (רֹאשׁ הַשָּׁנָה יח:). וְהָיָה כְּדַאי בַּמָּרוֹם לְחוֹלֵל דָּבָר הַשָּׁקוּל כִּשְׂרֵפַת הַמִּשְׁכָּן - בְּיוֹם הֲקָמָתוֹ! מַהוּ הַלֶּקַח מִפְּטִירַת נָדָב וַאֲבִיהוּא, לֶקַח שֶׁהָיָה צָרִיךְ לְהִנָּתֵן דַּוְקָא אָז, בְּעֵת חֲנֻכַּת הַמִּשְׁכָּן? נָדָב וַאֲבִיהוּא הִקְרִיבוּ "אֵשׁ זָרָה אֲשֶׁר לֹא צִוָּה אֹתָם". מַה פֵּרוּשׁ הַדְּבָרִים? כֹּה הִסְבִּירוּ רַבּוֹתֵינוּ ז"ל, וְהַדְּבָרִים נוֹגְעִים גַּם לְגַבֵּינוּ, מְכֻוָּנִים אֵלֵינוּ, לְהַדְרִיכֵנוּ וּלְהוֹרוֹתֵנוּ: אֵשׁ הִיא סֵמֶל לְהִתְלַהֲבוּת וּלְלַהַט, כַּכָּתוּב: "חַם לִבִּי בְּקִרְבִּי, בַּהֲגִיגִי תִבְעַר אֵשׁ" (תְּהִלִּים לט-ד). הָאֵשׁ הִיא דָּבָר נִפְלָא. קָשֶׁה לְתָאֵר אֶת הַחַיִּים בִּלְעָדֶיהָ: הִיא מְשַׁמֶּשֶׁת לְמָאוֹר וּלְחִמּוּם, לְבִשּׁוּל, לִצְלִיָּה וּלְטִגּוּן. הִיא מְשַׁמֶּשֶׁת לְהַתָּכַת מַתָּכוֹת, לְיִצּוּר צְבָעִים, לַהֲנָעַת מְכוֹנוֹת, לְמַעֲשֶׂה - בְּכָל דָּבָר. אֲבָל כָּל זֹאת בִּתְנַאי אֶחָד: אִם הִיא תַּחַת שְׁלִיטָה, תַּחַת בַּקָּרָה. אִם תֵּצֵא מִכְּלַל שְׁלִיטָה וּפִקּוּחַ, תִּהְיֶה לְאָסוֹן נוֹרָא, לִשְׂרֵפָה, לִדְלֵקָה, תְּכַלֶּה כָּל דָּבָר. כַּיּוֹצֵא בְּכָךְ, הִתְלַהֲבוּתוֹ שֶׁל הָאָדָם נְחוּצָה הִיא וּבְרָכָה בָּהּ, בִּתְנַאי אֶחָד: שֶׁתִּהְיֶה נִשְׁלֶטֶת, מְבֻקֶּרֶת, מְנֻתֶּבֶת. יָדוּעַ הַסִּפּוּר הָעֲמָמִי עַל הַסּוּס הַנֶּאֱמָן שֶׁהָיָה מוֹשֵׁךְ בָּעֹל כָּל הַיּוֹם כֻּלּוֹ, סוֹפֵג הַצְלָפוֹת שׁוֹט וּמְשִׁיכוֹת מֶתֶג, וּבְסוֹף הַיּוֹם נִשְׁלַח אֶל הָאֻרְוָה בַּאֲדִישׁוּת. מִשָּׁם רָאָה בְּכִלְיוֹן עֵינַיִם כֵּיצַד כֶּלֶב הַשַּׁעֲשׁוּעִים שֶׁל הָאָדוֹן, שֶׁהִתְפַּנֵּק כָּל הַיּוֹם כֻּלּוֹ, מִתְקַבֵּל בִּלְטִיפוֹת וּבִמְאוֹר פָּנִים. בְּקִנְאָה עָקַב אַחַר מַעֲשָׂיו שֶׁל הַכֶּלֶב וְגִלָּה אֶת הַסּוֹד: הַכֶּלֶב מִתְרַפֵּק עַל בְּעָלָיו, מְקַבֵּל אֶת פָּנָיו בִּנְבִיחוֹת שִׂמְחָה, נִצָּב עַל רַגְלָיו הָאֲחוֹרִיּוֹת וּמַמָּשׁ מַפִּיל עַצְמוֹ לְחֵיק בְּעָלָיו. הֶחְלִיט הַסּוּס לְאַמֵּץ לְעַצְמוֹ מִרְשָׁם זֶה שֶׁל אַהֲבָה. לְמָחֳרַת הַיּוֹם, כְּשֶׁהֻתַּר מֵרִתְמָתוֹ, צָנַף וְצָהַל, הִזְדַּקֵּף עַל שְׁתֵּי רַגְלָיו הָאֲחוֹרִיּוֹת וּבִקֵּשׁ לְהַפִּיל עַצְמוֹ עַל בְּעָלָיו... נוּכַל לְתָאֵר לְעַצְמֵנוּ בְּאֵיזֶה "מְאוֹר פָּנִים" הִתְקַבְּלוּ מַעֲשָׂיו... הַסִּפּוּר מְעוֹרֵר חִיּוּךְ. וּבֶאֱמֶת מַדּוּעַ? בִּגְלַל הַמְּמַדִּים שֶׁל הַסּוּס... מִפְּנֵי שֶׁמֵּ'חִבּוּקוֹ' לֹא יֵצֵא אֲדוֹנָיו בְּשָׁלוֹם... וּלְעִנְיָנֵנוּ: הַקָּבָּ"ה מְבַקֵּשׁ אֶת הָרְגָשׁוֹת, בְּוַדַּאי, "כִּי כָל לְבָבוֹת דּוֹרֵשׁ ה'" (דִּבְרֵי הַיָּמִים א כח-ט), וְרַחְמָנָא לִבָּא בָּעֵי (סַנְהֶדְרִין קו:). אֲבָל רְגָשׁוֹת אֵלּוּ צְרִיכִים לִהְיוֹת מְנֻתָּבִים בִּנְתִיבוֹת הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת. אֵין לַחְרֹג מֵהֶם, גַּם לֹא בַּכַּוָּנוֹת הַטְּהוֹרוֹת בְּיוֹתֵר, הַנַּעֲלוֹת בְּיוֹתֵר. הָיָה צֹרֶךְ לְהַדְגִּים זֹאת וּלְהַדְגִּישׁ דַּוְקָא בְּיוֹם חֲנֻכַּת הַמִּשְׁכָּן, שֶׁהוּא מְקוֹם עֲבוֹדַת ה', עֲבוֹדָה בְּחֹם וּבְרֶגֶשׁ, אֵשׁ לֶהָבָה. אֵשׁ - אֲבָל לְפִי הַצִּוּוּי, לְפִי הַהוֹרָאוֹת. אִם הָאֵשׁ הִיא "אֵשׁ זָרָה", אִם הִיא אֵשׁ "אֲשֶׁר לֹא צִוָּה אֹתָם", יֵשׁ לְקָטְעָהּ בְּאִבָּהּ, יֵשׁ לְהָגִיב בְּחֻמְרָה. הַדְּבָרִים אֲמוּרִים לְגַבֵּי כָּל שִׁטְחֵי הַחַיִּים, מִשּׁוּם שֶׁהַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, תּוֹרַת חַיִּים, מַקִּיפָה אֶת כֻּלָּם. בְּכָל דָּבָר, בְּכָל שְׁאֵלָה הָעוֹלָה עַל הַפֶּרֶק, יֵשׁ לַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה תְּשׁוּבָה, הוֹרָאָה וְהַכְוָנָה, דִּין וּפְסָק. וְלִפְעָמִים הָרֶגֶשׁ - שֶׁהוּא טוֹב וְנִפְלָא, מוֹעִיל וְנָחוּץ כְּשֶׁלְּעַצְמוֹ - מִתְפָּרֵץ בְּחֹם לֵב, מְבַקֵּשׁ לִפְרֹץ גְּבוּלוֹת, וְאָז - סַכָּנָה בּוֹ, סַכָּנַת שְׂרֵפָה נוֹרָאָה. חַיָּבִים לְהַגְבִּיל אוֹתוֹ, לְהַדְרִיךְ אוֹתוֹ עַל-פִּי מְסִלּוֹת הַתּוֹרָה וּלְפִי נְתִיבוֹת הַהֲלָכָה. (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)