Otzarot-Article

"אַךְ אֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ" (לא-יג) רַבֵּנוּ עוֹבַדְיָה סְפוֹרְנוֹ זצ"ל כָּתַב, שֶׁבְּמַתַּן תּוֹרָה זָכוּ כָּל יִשְׂרָאֵל לְהַשְׁרָאַת הַשְּׁכִינָה, וּבְחֵטְא הָעֵגֶל - אִבְּדוּהָ. בִּקֵּשׁ מֹשֶׁה רַבֵּנוּ שֶׁהַשְּׁכִינָה תָּשׁוּב וְתִשְׁכֹּן עִמָּנוּ, וְאִם לָאו, יִשָּׁאֲרוּ בַּמִּדְבָּר: "אִם אֵין פָּנֶיךָ הֹלְכִים אַל תַּעֲלֵנוּ מִזֶּה" (שְׁמוֹת לג-טו), כִּי בְּאֵין שְׁכִינָה - לֹא נַחְזִיק מַעֲמָד בָּאָרֶץ וְנִגְלֶה מִמֶּנָּה עַד מְהֵרָה. נַעֲנָה לוֹ ה' וְהוֹרָהוּ עַל הֲקָמַת הַמִּשְׁכָּן, שֶׁבְּאֶמְצָעוּתוֹ תִּשְׁרֶה הַשְּׁכִינָה עַל עַם יִשְׂרָאֵל.

אֲבָל הָיָה תְּנַאי אֶחָד לְכָךְ שֶׁהַשְּׁכִינָה תִּשְׁרֶה בַּמִּשְׁכָּן: "אַךְ אֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ, כִּי אוֹת הִוא בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם". וּפֵרֵשׁ הַסְּפוֹרְנוֹ: "וְאִם תְּקַלְקְלוּ זֶה הָאוֹת, אֵין שׁוּם מָקוֹם לַעֲשׂוֹת מִשְׁכָּן לְשִׁכְנִי בְּתוֹכְכֶם". בְּאֵין שַׁבָּת, בְּאֵין שְׁמִירַת שַׁבָּת - אֵין שְׁכִינָה! בְּאֵין שְׁכִינָה בָּעָם, אֵין לוֹ קִיּוּם אֲרֹךְ טְוָח בְּאַרְצוֹ. בְּאֵין שְׁכִינָה בַּבַּיִת, שׁוֹרֶה בּוֹ הַצַּד הָאַחֵר: "אִישׁ וְאִשָּׁה זָכוּ - שְׁכִינָה בֵּינֵיהֶם. לֹא זָכוּ - אֵשׁ אוֹכַלְתָּם", חָלִילָה. בְּאֵין שְׁכִינָה בָּאָדָם, אֵין נְשָׁמָה יְתֵרָה, אֵין הִתְעַלּוּת וְזִכּוּךְ, אֵין מְאוּמָה.

מַה נּוֹאֲלוּ אֵלּוּ שֶׁחָרְטוּ עַל דִּגְלָם אֶת סִלּוּק הַשְּׁכִינָה מֵהָעָם, אֶת הַמִּלְחָמָה בַּשַּׁבָּת. כַּמָּה מֻטָּל עָלֵינוּ לְהִתְחַזֵּק שִׁבְעָתַיִם בִּשְׁמִירָתָהּ, לְהַקְדִּים הֲכָנוֹתֵינוּ, לְהִשָּׁמֵר בְּכָל הִלְכוֹתֶיהָ וְלִזְכּוֹת לְכָל בִּרְכוֹתֶיהָ, וּבָרֹאשׁ וּבָרִאשׁוֹנָה: הַשְׁרָאַת הַשְּׁכִינָה בְּבָתֵּינוּ.

כְּשֶׁחוֹזְרִים מִבֵּית הַכְּנֶסֶת, אָנוּ אוֹמְרִים: "שַׁבַּת שָׁלוֹם וּמְבֹרָךְ", וְאוֹמְרִים: "שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם, מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת".

נִשְׁאֶלֶת הַשְּׁאֵלָה: מַדּוּעַ בַּפְּתִיחָה שֶׁל הַמִּזְמוֹר "שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם" מְכֻנִּים הַמַּלְאָכִים בַּכִּנּוּי "מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת", וּמִשָּׁם וְאֵילָךְ - בַּכִּנּוּי "מַלְאֲכֵי הַשָּׁלוֹם"? הָרַב שַׂר שָׁלוֹם זצ"ל הִמְחִישׁ אֶת הַתְּשׁוּבָה בְּמָשָׁל:

הַבּוֹלֶשֶׁת הִפִּילָה חִתִּיתָהּ עַל הָעִיר. בְּאַשְׁמֹרֶת הַבֹּקֶר הָיָה צֶמֶד בַּלָּשִׁים מִדַּפֵּק עַל דַּלְתוֹת הַתּוֹשָׁבִים: "בְּשֵׁם הַחֹק, פִּתְחוּ!". נֶעֶרְכוּ חִפּוּשִׂים יְסוֹדִיִּים, נִמְצְאוּ מִמְצָאִים מַרְשִׁיעִים וּבַעֲלֵי הַבַּיִת נִלְקְחוּ לְמַאֲסָר. הַבַּלָּשִׁים הָיוּ אֵימַת הַתּוֹשָׁבִים, וְעַל כָּךְ גָּאֲתָה גַּאֲוָתָם. מוּדָעִים הָיוּ לַפַּחַד שֶׁמְּעוֹרֶרֶת הוֹפָעָתָם: לַשִּׁתּוּק, לְחֹסֶר הָאוֹנִים, לַהִתְרַפְּסוּת לִפְנֵיהֶם. הוֹלְכִים הָיוּ בִּזְקִיפוּת קוֹמָה, בִּקְשִׁיחוּת מַבָּט. נָהֲגוּ כַּאֲדוֹנִים: הֵן מְשָׁרְתֵי הַמֶּלֶךְ הֵם, נְצִיגָיו וְעוֹשֵׂי דְּבָרוֹ.

יוֹם אֶחָד נִקְרְאוּ לַמְּמֻנֶּה עֲלֵיהֶם. הִתְיַצְּבוּ לְפָנָיו לִקְרַאת הַמְּשִׂימָה הַבָּאָה.

"שָׁמַעְתִּי שֶׁבִּכְתֹבֶת פְּלוֹנִית, בְּבֵית מִשְׁפָּחָה פְּלוֹנִית, תִּהְיֶה הָעֶרֶב תְּכוּנָה רַבָּה. רְצוֹנִי לָדַעַת עַל מָה וְלָמָּה הַדָּבָר. אִם הִתְכַּנְּסוּת מַחְתַּרְתִּית הִיא, עָלֵינוּ לְגָדְעָהּ בְּאִבָּהּ".

"מִשְׁפָּחָה זוֹ?! הֵן יְדוּעִים הֵם כְּתוֹמְכֵי הַמְּלוּכָה!" קָרְאוּ הַבַּלָּשִׁים.

הַמְּפַקֵּד מָשַׁךְ בִּכְתֵפָיו: "בְּיָמִים אֵלּוּ, אֵין לָדַעַת. חוֹבָה לַעֲמֹד עַל הַמִּשְׁמָר!"

בָּעֶרֶב הִדַּפְּקוּ שְׁנֵי הַבַּלָּשִׁים עַל דֶּלֶת הַמִּשְׁפָּחָה. הַדִּירָה הָיְתָה מוּאֶרֶת. תְּכוּנָה רַבָּה נִכְּרָה. "בְּשֵׁם הַחֹק, פִּתְחוּ!" הִכְרִיזוּ אֶת הַכְרָזָתָם מַקְפִּיאַת הַדָּם.

הַדֶּלֶת נִפְתְּחָה לִפְנֵיהֶם. הַדִּירָה הָיְתָה מוּצֶפֶת אוֹר, הַשֻּׁלְחָן עָרוּךְ בַּחֲגִיגִיּוּת. כָּל הַמִּשְׁפָּחָה הִתְכַּנְּסָה לְבוּשַׁת חַג. הַמֵּידָע שֶׁבְּפִי הַמְּפַקֵּד הָיָה מְהֵימָן. הַשֶּׁקֶט הַמָּתוּחַ, הַפַּחַד בָּעֵינַיִם, הַהִתְרַפְּסוּת הַמֻּכֶּרֶת - הַכֹּל הָיָה צָפוּי.

"אָנוּ מְשָׁרְתֵי הַמֶּלֶךְ. עַל מָה הַהִתְכַּנְּסוּת?"

בַּעַל הַבַּיִת בָּא וְעָמַד לִפְנֵיהֶם: "שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם, מְשָׁרְתֵי הַמֶּלֶךְ. הַיְדַעְתֶּם שֶׁהַיּוֹם יוֹם חַג לְמַלְכֵּנוּ?"

אָכֵן, הֵם שָׁמְעוּ עַל כָּךְ. בָּאַרְמוֹן נֶעֱרֶכֶת מְסִבָּה לְמִשְׁפַּחַת הַמְּלוּכָה וּלְשָׂרֶיהָ.

"וּבְכֵן מָה?"

"אִם הַמֶּלֶךְ שָׂמֵחַ וְעוֹרֵךְ מְסִבָּה בְּאַרְמוֹנוֹ, לְרֶגֶל הַיּוֹם שֶׁבּוֹ יָשַׁב עַל כִּסֵּא מַלְכוּתוֹ - שְׂמֵחִים אָנוּ עִמּוֹ, שְׂמֵחִים שֶׁזָּכִינוּ לִמְלוּכָתוֹ. הוּא חוֹגֵג בִּטְרַקְלִינוֹ, וְאָנוּ מִתְכַּנְּסִים בִּטְרַקְלִינֵנוּ הַצָּנוּעַ, לָחֹג אֶת חַגּוֹ..."

נִפְעֲמוּ הַבַּלָּשִׁים. בַּאֲנָשִׁים רַבִּים נִתְקְלוּ. מֵהֶם הַחוֹתְרִים נֶגֶד הַמֶּלֶךְ וּמְאַרְגְּנִים מֶרֶד, מֵהֶם אֶזְרָחִים שְׁלֵוִים וְנֶאֱמָנִים. אֲבָל בְּאֶזְרָחִים הָאוֹהֲבִים כָּךְ אֶת הַמֶּלֶךְ, הַשְּׂמֵחִים בְּמַלְכוּתוֹ וְחוֹגְגִים עִמּוֹ - בְּכָךְ טֶרֶם נִתְקְלוּ! בְּטוּחִים הֵם שֶׁכַּאֲשֶׁר יְדַוְּחוּ עַל הַדָּבָר, יְעוֹרֵר הַמַּעֲשֶׂה הֵדִים, יַגִּיעַ עַד לָאַרְמוֹן, וְהַמִּשְׁפָּחָה תֻּזְמַן אֶל הַמֶּלֶךְ לְקַבֵּל אֶת הוֹקָרָתוֹ. וּמִי יוֹדֵעַ, אוּלַי יִתְמַנֶּה רֹאשָׁהּ לְשַׂר, יַעֲלֶה לְרוּם הַמַּעֲלָה.

"הַרְשׁוּנוּ לְהִשְׁתַּתֵּף עִמָּכֶם", בִּקְּשׁוּ הַבַּלָּשִׁים...

וְהַנִּמְשָׁל מוּבָן. שְׁנֵי מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת פּוֹקְדִים אֶת מְעוֹנֵנוּ בְּלֵיל שַׁבָּת, וְאָנוּ מְקַדְּמִים אוֹתָם בְּיִרְאַת כָּבוֹד, כְּפִי שֶׁקִּבֵּל בַּעַל הַבַּיִת אֶת פְּנֵי הַבַּלָּשִׁים: "שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם, מַלְאֲכֵי (שְׁלוּחֵי) הַשָּׁרֵת", מְשָׁרְתֵי "מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא".

"מַה מַּעֲשֵׂיכֶם כָּאן?" מִתְעַנְיְנִים הַמַּלְאָכִים. וְהַתְּשׁוּבָה הֵן פְּשׁוּטָה: בְּיוֹם קָדוֹשׁ זֶה, "שֶׁבַח נוֹתְנִים לוֹ כָּל צְבָא מָרוֹם, תִּפְאֶרֶת וּגְדֻלָּה... לָאֵ-ל אֲשֶׁר שָׁבַת מִכָּל הַמַּעֲשִׂים, בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי הִתְעַלָּה וְיָשַׁב עַל כִּסֵּא כְבוֹדוֹ". חוֹגְגִים בַּמָּרוֹם, וְאַף אָנוּ נִתְכַּנַּסְנוּ לַחְגֹּג...

אִם כָּךְ, הוֹפְכִים הַמַּלְאָכִים לַחֲבֵרֵינוּ. אֵינָם מְאַיְּמִים וּמַפְחִידִים עוֹד, אֶלָּא דּוֹרְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ. וְאָנוּ מְקַדְּמִים אֶת הִצְטָרְפוּתָם בִּבְרָכָה: "בּוֹאֲכֶם לְשָׁלוֹם, מַלְאֲכֵי הַשָּׁלוֹם - בָּרְכוּנוּ לְשָׁלוֹם", וּמְלַוִּים אוֹתָם בְּבִרְכַּת "צֵאתְכֶם לְשָׁלוֹם" לְהַמְלִיץ טוֹב בַּעֲדֵנוּ. (אֲבוֹתֵינוּ סִפְּרוּ לָנוּ, "דּוֹבֵר שָׁלוֹם")

	ויקהל תשס"ח
	השבת - חותם האמונה
	"כִּי תִשָּׂא אֶת רֹאשׁ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (ל-יב) מַעֲשֶׂה בְּאֶחָד מִן הַקְּדוֹשִׁים אֲשֶׁר בָּאָרֶץ, הַצַּדִּיק רַבִּי יִצְחָק מִנַּשְׁכִיז זצ"ל, שֶׁהָיָה מִתְבּוֹדֵד בְּחַדְרוֹ אֲשֶׁר בַּעֲלִיַּת הַגַּג וְלוֹמֵד תּוֹרָה בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה "אַךְ אֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ" (לא-יג) רַבֵּנוּ עוֹבַדְיָה סְפוֹרְנוֹ זצ"ל כָּתַב, שֶׁבְּמַתַּן תּוֹרָה זָכוּ כָּל יִשְׂרָאֵל לְהַשְׁרָאַת הַשְּׁכִינָה, וּבְחֵטְא הָעֵגֶל - אִבְּדוּהָ. בִּקֵּשׁ מֹשֶׁה רַבֵּנוּ שֶׁהַשְּׁכִינָה תָּשׁוּב וְתִשְׁכֹּן עִמָּנוּ, וְאִם לָאו, יִשָּׁאֲרוּ בַּמִּדְבָּר: "אִם אֵין פָּנֶיךָ הֹלְכִים אַל תַּעֲלֵנוּ מִזֶּה" (שְׁמוֹת לג-טו), כִּי בְּאֵין שְׁכִינָה - לֹא נַחְזִיק מַעֲמָד בָּאָרֶץ וְנִגְלֶה מִמֶּנָּה עַד מְהֵרָה. נַעֲנָה לוֹ ה' וְהוֹרָהוּ עַל הֲקָמַת הַמִּשְׁכָּן, שֶׁבְּאֶמְצָעוּתוֹ תִּשְׁרֶה הַשְּׁכִינָה עַל עַם יִשְׂרָאֵל. אֲבָל הָיָה תְּנַאי אֶחָד לְכָךְ שֶׁהַשְּׁכִינָה תִּשְׁרֶה בַּמִּשְׁכָּן: "אַךְ אֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ, כִּי אוֹת הִוא בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם". וּפֵרֵשׁ הַסְּפוֹרְנוֹ: "וְאִם תְּקַלְקְלוּ זֶה הָאוֹת, אֵין שׁוּם מָקוֹם לַעֲשׂוֹת מִשְׁכָּן לְשִׁכְנִי בְּתוֹכְכֶם". בְּאֵין שַׁבָּת, בְּאֵין שְׁמִירַת שַׁבָּת - אֵין שְׁכִינָה! בְּאֵין שְׁכִינָה בָּעָם, אֵין לוֹ קִיּוּם אֲרֹךְ טְוָח בְּאַרְצוֹ. בְּאֵין שְׁכִינָה בַּבַּיִת, שׁוֹרֶה בּוֹ הַצַּד הָאַחֵר: "אִישׁ וְאִשָּׁה זָכוּ - שְׁכִינָה בֵּינֵיהֶם. לֹא זָכוּ - אֵשׁ אוֹכַלְתָּם", חָלִילָה. בְּאֵין שְׁכִינָה בָּאָדָם, אֵין נְשָׁמָה יְתֵרָה, אֵין הִתְעַלּוּת וְזִכּוּךְ, אֵין מְאוּמָה. מַה נּוֹאֲלוּ אֵלּוּ שֶׁחָרְטוּ עַל דִּגְלָם אֶת סִלּוּק הַשְּׁכִינָה מֵהָעָם, אֶת הַמִּלְחָמָה בַּשַּׁבָּת. כַּמָּה מֻטָּל עָלֵינוּ לְהִתְחַזֵּק שִׁבְעָתַיִם בִּשְׁמִירָתָהּ, לְהַקְדִּים הֲכָנוֹתֵינוּ, לְהִשָּׁמֵר בְּכָל הִלְכוֹתֶיהָ וְלִזְכּוֹת לְכָל בִּרְכוֹתֶיהָ, וּבָרֹאשׁ וּבָרִאשׁוֹנָה: הַשְׁרָאַת הַשְּׁכִינָה בְּבָתֵּינוּ. כְּשֶׁחוֹזְרִים מִבֵּית הַכְּנֶסֶת, אָנוּ אוֹמְרִים: "שַׁבַּת שָׁלוֹם וּמְבֹרָךְ", וְאוֹמְרִים: "שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם, מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת". נִשְׁאֶלֶת הַשְּׁאֵלָה: מַדּוּעַ בַּפְּתִיחָה שֶׁל הַמִּזְמוֹר "שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם" מְכֻנִּים הַמַּלְאָכִים בַּכִּנּוּי "מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת", וּמִשָּׁם וְאֵילָךְ - בַּכִּנּוּי "מַלְאֲכֵי הַשָּׁלוֹם"? הָרַב שַׂר שָׁלוֹם זצ"ל הִמְחִישׁ אֶת הַתְּשׁוּבָה בְּמָשָׁל: הַבּוֹלֶשֶׁת הִפִּילָה חִתִּיתָהּ עַל הָעִיר. בְּאַשְׁמֹרֶת הַבֹּקֶר הָיָה צֶמֶד בַּלָּשִׁים מִדַּפֵּק עַל דַּלְתוֹת הַתּוֹשָׁבִים: "בְּשֵׁם הַחֹק, פִּתְחוּ!". נֶעֶרְכוּ חִפּוּשִׂים יְסוֹדִיִּים, נִמְצְאוּ מִמְצָאִים מַרְשִׁיעִים וּבַעֲלֵי הַבַּיִת נִלְקְחוּ לְמַאֲסָר. הַבַּלָּשִׁים הָיוּ אֵימַת הַתּוֹשָׁבִים, וְעַל כָּךְ גָּאֲתָה גַּאֲוָתָם. מוּדָעִים הָיוּ לַפַּחַד שֶׁמְּעוֹרֶרֶת הוֹפָעָתָם: לַשִּׁתּוּק, לְחֹסֶר הָאוֹנִים, לַהִתְרַפְּסוּת לִפְנֵיהֶם. הוֹלְכִים הָיוּ בִּזְקִיפוּת קוֹמָה, בִּקְשִׁיחוּת מַבָּט. נָהֲגוּ כַּאֲדוֹנִים: הֵן מְשָׁרְתֵי הַמֶּלֶךְ הֵם, נְצִיגָיו וְעוֹשֵׂי דְּבָרוֹ. יוֹם אֶחָד נִקְרְאוּ לַמְּמֻנֶּה עֲלֵיהֶם. הִתְיַצְּבוּ לְפָנָיו לִקְרַאת הַמְּשִׂימָה הַבָּאָה. "שָׁמַעְתִּי שֶׁבִּכְתֹבֶת פְּלוֹנִית, בְּבֵית מִשְׁפָּחָה פְּלוֹנִית, תִּהְיֶה הָעֶרֶב תְּכוּנָה רַבָּה. רְצוֹנִי לָדַעַת עַל מָה וְלָמָּה הַדָּבָר. אִם הִתְכַּנְּסוּת מַחְתַּרְתִּית הִיא, עָלֵינוּ לְגָדְעָהּ בְּאִבָּהּ". "מִשְׁפָּחָה זוֹ?! הֵן יְדוּעִים הֵם כְּתוֹמְכֵי הַמְּלוּכָה!" קָרְאוּ הַבַּלָּשִׁים. הַמְּפַקֵּד מָשַׁךְ בִּכְתֵפָיו: "בְּיָמִים אֵלּוּ, אֵין לָדַעַת. חוֹבָה לַעֲמֹד עַל הַמִּשְׁמָר!" בָּעֶרֶב הִדַּפְּקוּ שְׁנֵי הַבַּלָּשִׁים עַל דֶּלֶת הַמִּשְׁפָּחָה. הַדִּירָה הָיְתָה מוּאֶרֶת. תְּכוּנָה רַבָּה נִכְּרָה. "בְּשֵׁם הַחֹק, פִּתְחוּ!" הִכְרִיזוּ אֶת הַכְרָזָתָם מַקְפִּיאַת הַדָּם. הַדֶּלֶת נִפְתְּחָה לִפְנֵיהֶם. הַדִּירָה הָיְתָה מוּצֶפֶת אוֹר, הַשֻּׁלְחָן עָרוּךְ בַּחֲגִיגִיּוּת. כָּל הַמִּשְׁפָּחָה הִתְכַּנְּסָה לְבוּשַׁת חַג. הַמֵּידָע שֶׁבְּפִי הַמְּפַקֵּד הָיָה מְהֵימָן. הַשֶּׁקֶט הַמָּתוּחַ, הַפַּחַד בָּעֵינַיִם, הַהִתְרַפְּסוּת הַמֻּכֶּרֶת - הַכֹּל הָיָה צָפוּי. "אָנוּ מְשָׁרְתֵי הַמֶּלֶךְ. עַל מָה הַהִתְכַּנְּסוּת?" בַּעַל הַבַּיִת בָּא וְעָמַד לִפְנֵיהֶם: "שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם, מְשָׁרְתֵי הַמֶּלֶךְ. הַיְדַעְתֶּם שֶׁהַיּוֹם יוֹם חַג לְמַלְכֵּנוּ?" אָכֵן, הֵם שָׁמְעוּ עַל כָּךְ. בָּאַרְמוֹן נֶעֱרֶכֶת מְסִבָּה לְמִשְׁפַּחַת הַמְּלוּכָה וּלְשָׂרֶיהָ. "וּבְכֵן מָה?" "אִם הַמֶּלֶךְ שָׂמֵחַ וְעוֹרֵךְ מְסִבָּה בְּאַרְמוֹנוֹ, לְרֶגֶל הַיּוֹם שֶׁבּוֹ יָשַׁב עַל כִּסֵּא מַלְכוּתוֹ - שְׂמֵחִים אָנוּ עִמּוֹ, שְׂמֵחִים שֶׁזָּכִינוּ לִמְלוּכָתוֹ. הוּא חוֹגֵג בִּטְרַקְלִינוֹ, וְאָנוּ מִתְכַּנְּסִים בִּטְרַקְלִינֵנוּ הַצָּנוּעַ, לָחֹג אֶת חַגּוֹ..." נִפְעֲמוּ הַבַּלָּשִׁים. בַּאֲנָשִׁים רַבִּים נִתְקְלוּ. מֵהֶם הַחוֹתְרִים נֶגֶד הַמֶּלֶךְ וּמְאַרְגְּנִים מֶרֶד, מֵהֶם אֶזְרָחִים שְׁלֵוִים וְנֶאֱמָנִים. אֲבָל בְּאֶזְרָחִים הָאוֹהֲבִים כָּךְ אֶת הַמֶּלֶךְ, הַשְּׂמֵחִים בְּמַלְכוּתוֹ וְחוֹגְגִים עִמּוֹ - בְּכָךְ טֶרֶם נִתְקְלוּ! בְּטוּחִים הֵם שֶׁכַּאֲשֶׁר יְדַוְּחוּ עַל הַדָּבָר, יְעוֹרֵר הַמַּעֲשֶׂה הֵדִים, יַגִּיעַ עַד לָאַרְמוֹן, וְהַמִּשְׁפָּחָה תֻּזְמַן אֶל הַמֶּלֶךְ לְקַבֵּל אֶת הוֹקָרָתוֹ. וּמִי יוֹדֵעַ, אוּלַי יִתְמַנֶּה רֹאשָׁהּ לְשַׂר, יַעֲלֶה לְרוּם הַמַּעֲלָה. "הַרְשׁוּנוּ לְהִשְׁתַּתֵּף עִמָּכֶם", בִּקְּשׁוּ הַבַּלָּשִׁים... וְהַנִּמְשָׁל מוּבָן. שְׁנֵי מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת פּוֹקְדִים אֶת מְעוֹנֵנוּ בְּלֵיל שַׁבָּת, וְאָנוּ מְקַדְּמִים אוֹתָם בְּיִרְאַת כָּבוֹד, כְּפִי שֶׁקִּבֵּל בַּעַל הַבַּיִת אֶת פְּנֵי הַבַּלָּשִׁים: "שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם, מַלְאֲכֵי (שְׁלוּחֵי) הַשָּׁרֵת", מְשָׁרְתֵי "מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא". "מַה מַּעֲשֵׂיכֶם כָּאן?" מִתְעַנְיְנִים הַמַּלְאָכִים. וְהַתְּשׁוּבָה הֵן פְּשׁוּטָה: בְּיוֹם קָדוֹשׁ זֶה, "שֶׁבַח נוֹתְנִים לוֹ כָּל צְבָא מָרוֹם, תִּפְאֶרֶת וּגְדֻלָּה... לָאֵ-ל אֲשֶׁר שָׁבַת מִכָּל הַמַּעֲשִׂים, בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי הִתְעַלָּה וְיָשַׁב עַל כִּסֵּא כְבוֹדוֹ". חוֹגְגִים בַּמָּרוֹם, וְאַף אָנוּ נִתְכַּנַּסְנוּ לַחְגֹּג... אִם כָּךְ, הוֹפְכִים הַמַּלְאָכִים לַחֲבֵרֵינוּ. אֵינָם מְאַיְּמִים וּמַפְחִידִים עוֹד, אֶלָּא דּוֹרְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ. וְאָנוּ מְקַדְּמִים אֶת הִצְטָרְפוּתָם בִּבְרָכָה: "בּוֹאֲכֶם לְשָׁלוֹם, מַלְאֲכֵי הַשָּׁלוֹם - בָּרְכוּנוּ לְשָׁלוֹם", וּמְלַוִּים אוֹתָם בְּבִרְכַּת "צֵאתְכֶם לְשָׁלוֹם" לְהַמְלִיץ טוֹב בַּעֲדֵנוּ. (אֲבוֹתֵינוּ סִפְּרוּ לָנוּ, "דּוֹבֵר שָׁלוֹם")