" שֶׁל הַצַּדִּיק הוּא "הָעוֹלָם הַבָּא" "וַיִּשָּׂא אֶת עֵינָיו וַיַּרְא אֶת הַנָּשִׁים וְאֶת הַיְלָדִים וַיֹּאמֶר מִי אֵלֶּה לָּךְ" (לג-ה) אָמַר הָרַב יַעֲקֹב גָּלִינְסְקִי בִּדְרָשָׁתוֹ: מוּבָא בַּחֲזַ"ל (יַלְקוּט שִׁמְעוֹנִי): "כְּשֶׁהָיוּ יַעֲקֹב וְעֵשָׂו בִּמְעֵי אִמָּן, אָמַר לוֹ יַעֲקֹב לְעֵשָׂו: אָחִי, שְׁנֵי עוֹלָמוֹת לְפָנֵינוּ, עוֹלָם הַזֶּה וְעוֹלָם הַבָּא. הָעוֹלָם הַזֶּה, יֵשׁ בּוֹ אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה, מַשָּׂא וּמַתָּן, לִשָּׂא אִשָּׁה וּלְהוֹלִיד בָּנִים וּבָנוֹת. אֲבָל הָעוֹלָם הַבָּא, אֵין בּוֹ כָּל הַמִּדּוֹת הַלָּלוּ. רְצוֹנְךָ, טֹל אַתָּה הָעוֹלָם הַזֶּה וַאֲנִי אֶטֹּל הָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר: 'מִכְרָה כַיּוֹם אֶת בְּכֹרָתְךָ לִי', כְּאוֹתוֹ הַיּוֹם שֶׁהָיוּ בְּבֶטֶן אִמָּם. מִיָּד כָּפַר עֵשָׂו בִּתְחִיַּת הַמֵּתִים, שֶׁנֶּאֱמַר: 'הִנֵּה אָנֹכִי הוֹלֵךְ לָמוּת'. אוֹתָהּ שָׁעָה נָטַל עֵשָׂו חֶלְקוֹ - הָעוֹלָם הַזֶּה, וְיַעֲקֹב נָטַל חֶלְקוֹ - הָעוֹלָם הַבָּא". כְּלוֹמַר, עוֹד לִפְנֵי מְכִירַת הַבְּכוֹרָה הָיְתָה בֵּינֵיהֶם חֲלֻקָּה אַחֶרֶת וְקוֹדֶמֶת, עַל הָעוֹלָם הַזֶּה וְהָעוֹלָם הַבָּא. יַעֲקֹב רָצָה אֶת הָעוֹלָם הַבָּא, וְעֵשָׂו הֶחְלִיט שֶׁאֵין טַעַם לְהַמְתִּין, "אֲנִי רוֹצֶה כָּאן וְעַכְשָׁו, לֹא מְעַנְיֵן אוֹתִי הָעוֹלָם הַבָּא, וּמַה שֶּׁיִּהְיֶה אַחֲרֵי הַמָּוֶת, לֹא אִכְפַּת לִי". עַכְשָׁו, הָבָה וְנִבְדֹּק אֵיךְ חַי כָּאן עֵשָׂו, אֵיךְ הוּא עָבַר אֶת הָעוֹלָם הַזֶּה. נָצִיץ מְעַט לָעוֹלָם הַזֶּה "הַמְּאֻשָּׁר" שֶׁלּוֹ: "וַיָּבֹא עֵשָׂו מִן הַשָּׂדֶה וְהוּא עָיֵף". מְגַלִּים לָנוּ חֲזַ"ל: "חָמֵשׁ עֲבֵרוֹת עָבַר בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם". נוּ... הוּא הָיָה צָרִיךְ לִרְקֹד מִשִּׂמְחָה: 'הִצְלַחְתִּי לַעֲבֹר חָמֵשׁ עֲבֵרוֹת בְּיוֹם אֶחָד, זֶה לֹא פָּשׁוּט בִּכְלָל'... אַךְ לֹא, שָׁב עֵשָׂו מִן הַשָּׂדֶה לְבַדּוֹ, לְלֹא יְדִידִים וּמְלַוִּים, עָזוּב וְרָעֵב כְּמוֹ כֶּלֶב. רָעֵב?! אָדָם שֶׁרָאוּי לִהְיוֹת כָּל כָּךְ מְאֻשָּׁר, הֲיָכוֹל הוּא לַחְשֹׁב עַל אֹכֶל? הַמְסֻגָּל הוּא לְהַרְגִּישׁ רָעֵב?! טוֹב, קוֹרֶה לִפְעָמִים שֶׁרְעֵבִים. מִשּׁוּם-מָה, נִגְמַר לוֹ הָאֹכֶל בַּבַּיִת אוֹ שֶׁקָּרָה מַשֶּׁהוּ אַחֵר, וְעֵשָׂו נִזְקַק לְחַפֵּשׂ אֹכֶל בְּבָתֵּי אֲחֵרִים. מִשּׁוּם שֶׁלֹּא הָיָה שָׁם בְּאֶרֶץ הַנֶּגֶב "בֵּית הַתַּבְשִׁיל", נִמְלַךְ בְּדַעְתּוֹ עַל אֵיזוֹ דֶּלֶת יִדְפֹּק כְּדֵי לְבַקֵּשׁ אֹכֶל. הָיָה לוֹ אָח, 'אַבְרֵךְ כּוֹלֵל', לֹא 'כּוֹלֵל' אֶחָד אֶלָּא כַּמָּה 'כּוֹלְלִים' ("יֹשֵׁב אֹהָלִים"). אֶצְלוֹ הוּא הָלַךְ לְחַפֵּשׂ אֹכֶל... מָה?! אֹכֶל בַּבַּיִת שֶׁל יַעֲקֹב?! הֲרֵי כְּבָר סִכְּמוּ בֵּינֵיהֶם, שֶׁלְּיַעֲקֹב יִהְיֶה הָעוֹלָם הַבָּא. וְכִי אֵצֶל יַעֲקֹב הוֹלְכִים לְחַפֵּשׂ אֲרוּחַת צָהֳרַיִם?! מִסְתַּבֵּר אֵפוֹא שֶׁהָיָה לְעֵשָׂו מֵידָע, כִּי לָאַבְרֵךְ, בֶּן הָעוֹלָם הַבָּא, יֵשׁ גַּם 'עוֹלָם הַזֶּה'... אָמְנָם אֵין לוֹ מָנָה גְּדוּשָׁה שֶׁל 'עוֹלָם הַזֶּה', אֲבָל מַשֶּׁהוּ לְהַכְנִיס לַפֶּה הוּא כְּבָר יִמְצָא אֵצֶל אָחִיו יַעֲקֹב. וְהָעִקָּר, שָׁם, בְּבֵית אָחִיו, יִתְּנוּ לוֹ אֹכֶל בִּנְדִיבוּת, בְּלֵב רָחָב. עַל זֹאת הוּא סָמוּךְ וּבָטוּחַ. דָּפַק עֵשָׂו עַל הַדֶּלֶת (הָרְעוּעָה) שֶׁל יַעֲקֹב, וְאָכֵן מָצָא שֶׁהוּא מְבַשֵּׁל תַּבְשִׁיל אָדֹם בַּמִּטְבָּח. מִיָּד בִּקֵּשׁ: "הַלְעִיטֵנִי נָא מִן הָאָדֹם הָאָדֹם הַזֶּה". וְקִבֵּל. הִנֵּה לָכֶם הָ'עוֹלָם הַזֶּה' שֶׁל עֵשָׂו. רֶגַע, עֲדַיִן יֵשׁ דְּבַר-מָה לִשְׁמֹעַ. כְּשֶׁיַּעֲקֹב אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם הִתְעַתֵּד לְקַבֵּל אֶת הַבְּרָכוֹת מִיִּצְחָק אָבִינוּ, אָמַר לְרִבְקָה אִמּוֹ: אֵיךְ אֵלֵךְ לְאָבִי? הֲרֵי "עֵשָׂו אָחִי אִישׁ שָׂעִר וְאָנֹכִי אִישׁ חָלָק. אוּלַי יְמֻשֵּׁנִי אָבִי וְהָיִיתִי בְעֵינָיו כִּמְתַעְתֵּעַ"? אָמְרָה לוֹ רִבְקָה עָלֶיהָ הַשָּׁלוֹם: אַל תִּדְאַג, "עָלַי קִלְלָתְךָ בְּנִי". יֵשׁ לִי בֶּגֶד שֶׁל עֵשָׂו, אַלְבִּישׁ אוֹתְךָ בּוֹ. וְלֹא הָיָה זֶה בֶּגֶד פָּשׁוּט אֶלָּא בֶּגֶד חָשׁוּב - שֶׁעֵשָׂו הִפְשִׁיט מִנִּמְרוֹד כְּשֶׁהֲרָגוֹ, וּלְפִי כַּמָּה מִמַּאַמְרֵי חֲזַ"ל, הָיָה זֶה גַּם בִּגְדּוֹ שֶׁל אָדָם הָרִאשׁוֹן. שׁוֹאֵל רָשִׁ"י בַּמָּקוֹם: 'רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם', עֵשָׂו הָיָה אָז בְּגִיל שִׁשִּׁים וְחָמֵשׁ וְנָשׂוּי לְאַרְבַּע נָשִׁים. וְכִי אָדָם בְּגִיל וּבְמַצָּב זֶה נִזְקָק לְהָנִיחַ בְּגָדִים אֵצֶל אִמּוֹ? וְכִי אֵין לוֹ אֲרוֹן בְּגָדִים בְּבֵיתוֹ שֶׁלּוֹ?! מְבָאֵר רָשִׁ"י: "נָשָׁיו גַּנָּבוֹת הָיוּ". הַנָּשִׁים "הַטּוֹבוֹת" שֶׁהִתְחַתֵּן אִתָּן עֵשָׂו, לָקְחוּ מִמֶּנּוּ כָּל חֶלְקָה טוֹבָה. בַּלַּיְלָה הָלַךְ לִישֹׁן בְּכִיסִים מְלֵאִים - וְלַמָּחֳרָת לֹא נִשְׁאֲרָה בְּכִיסוֹ אֲפִלּוּ פְּרוּטָה כְּדֵי לָלֶכֶת לְבֵית הַמֶּרְחָץ. לְאַרְבַּע נְשׁוֹתָיו הָיָה 'קִנְיַן מְשִׁיכָה'... הֵן גָּנְבוּ מִמֶּנּוּ כָּל מַה שֶּׁרַק יָכְלוּ. לָכֵן, אֶת הַדְּבָרִים הַטּוֹבִים וְהַחֲשׁוּבִים לוֹ, שָׁמַר אֵצֶל אִמּוֹ. כָּךְ הָיְתָה נִרְאֵית הַמִּשְׁפָּחָה הַהֲרוּסָה שֶׁל עֵשָׂו. אוֹתוֹ עֵשָׂו שֶׁצָּעַק: 'אֵינֶנִּי צָרִיךְ עוֹלָם הַבָּא, דַּי לִי בָּעוֹלָם הַזֶּה'. גַּם הַפְּגִישָׁה הַהִיסְטוֹרִית הַמֻּפְלָאָה שֶׁבֵּין עֵשָׂו לְבֵין יַעֲקֹב אָבִינוּ, חֲקוּקָה בַּתּוֹרָה, וְאֶפְשָׁר לִלְמֹד מִמֶּנָּה רַבּוֹת: "וַיָּרָץ עֵשָׂו לִקְרָאתוֹ וַיְּחַבְּקֵהוּ וַיִּפֹּל עַל צַוָּארָו וַיִּשָּׁקֵהוּ - וַיִּבְכּוּ". הֵם בָּכוּ, וְאָז הִגְבִּיהַּ עֵשָׂו אֶת עֵינָיו: "וַיִּשָּׂא אֶת עֵינָיו וַיַּרְא אֶת הַנָּשִׁים וְאֶת הַיְלָדִים". הוּא רַק הִסְתַּכֵּל, וּמִיָּד שָׁאַל שְׁאֵלָה: יַעֲקֹב אָחִי, "מִי אֵלֶּה לָּךְ?" פֶּלֶא פְּלָאִים. אֵיזוֹ מִין שְׁאֵלָה הִיא זוֹ "מִי אֵלֶּה לָּךְ"? וְכִי יַעֲקֹב גָּנַב מִמֶּנּוּ מַשֶּׁהוּ? מַה הוּא רוֹצֶה מִמֶּנּוּ? שֵׁנִית, עֵשָׂו שָׁאַל עַל הַנָּשִׁים וְעַל הַיְּלָדִים, וְאִלּוּ יַעֲקֹב עָנָה לוֹ רַק עַל הַיְּלָדִים: "הַיְלָדִים אֲשֶׁר חָנַן אֱלֹקִים אֶת עַבְדֶּךָ". וְקַיָּם לַתְּמִיהוֹת הֶסְבֵּר פָּשׁוּט וְנִפְלָא. עֵשָׂו הִתְכּוֹנֵן רַבּוֹת לַפְּגִישָׁה עִם יַעֲקֹב. הוּא הִכִּיר אֶת יַעֲקֹב עוֹד מִבֶּטֶן אִמּוֹ וְיָדַע הֵיטֵב כִּי הָעוֹלָם הַזֶּה אֵינוֹ תּוֹפֵס מָקוֹם בְּרַעְיוֹנוֹ. חַיָּיו וְתַכְלִיתוֹ שֶׁל יַעֲקֹב הֵם הָעוֹלָם הַבָּא. רַק הָעוֹלָם הַבָּא. לָכֵן הָיָה מְשֻׁכְנָע, כִּי יִמְצָא אוֹתוֹ צוֹלֵעַ עַל הָרֶגֶל הַיְּמָנִית, עִוֵּר בָּעַיִן הַשְּׂמָאלִית, וְכֵן הָלְאָה. מִמֵּילָא, אֵיזֶה שִׁדּוּךְ כְּבָר יִתְּנוּ לוֹ בְּבֵית לָבָן הָאֲרַמִּי?... בְּוַדַּאי, בַּחוּרָה בְּלִי יָדַיִם, בְּלִי רַגְלַיִם, וְכוּ'. כִּי בֶּאֱמֶת גַּם לֹא אִכְפַּת לְיַעֲקֹב מִכָּל הַדְּבָרִים הַלָּלוּ, 'שִׁדּוּךְ שֶׁל כֶּסֶף אוֹ שִׁדּוּךְ שֶׁל כָּבוֹד'... הֲרֵי מַחְשְׁבוֹתָיו שֶׁל יַעֲקֹב הָיוּ נְתוּנוֹת תָּמִיד בַּנּוֹשְׂאִים שֶׁל הָעוֹלָם הַבָּא. עַל כֵּן עֵשָׂו נִדְהַם! בְּבַת-אַחַת הִשְׁתּוֹמֵם: נִפְרַשׂ לְפָנָיו מַחֲנֶה עֲנָק שֶׁל "עִזִּים מָאתַיִם וּתְיָשִׁים עֶשְׂרִים, רְחֵלִים מָאתַיִם וְאֵילִים עֶשְׂרִים". הוּא לֹא יָכוֹל הָיָה לְהִתְאַפֵּק וְנִזְעַק: "מִי לְךָ כָּל הַמַּחֲנֶה... אֲשֶׁר פָּגָשְׁתִּי"?! "מִי אֵלֶּה לָּךְ?!" הֲרֵי סִכַּמְנוּ מַשֶּׁהוּ, הֶחְלַטְנוּ שֶׁאַתָּה לוֹקֵחַ 'עוֹלָם הַבָּא', וְכָל אֵלּוּ הֵם 'עוֹלָם הַזֶּה' הַשַּׁיָּךְ לִי וְלַחֲבֵרִים שֶׁלִּי... אַתֶּם מְבִינִים? עֵשָׂו הָיָה נִסְעָר. 'בְּחֶלְקִי נָפְלוּ נָשִׁים גַּנָּבוֹת, וְהוּא - תִּרְאוּ אֵיךְ שֶׁהִסְתַּדֵּר בַּחַיִּים... צֹאן, רְכוּשׁ, מִשְׁפָּחָה יָפָה...'. "אֲנִי לֹא מְסַפֵּר לָכֶם מַעֲשִׂיּוֹת, כָּל זֶה כָּתוּב בַּמִּדְרָשׁ", אָמַר הַדַּרְשָׁן, הָרַב יַעֲקֹב גָּלִינְסְקִי: "וּכְשֶׁבָּא יַעֲקֹב מִבֵּית לָבָן וְרָאָה אֶצְלוֹ עֵשָׂו בָּנִים וּבָנוֹת, עֲבָדִים וּשְׁפָחוֹת, אָמַר לוֹ: יַעֲקֹב אָחִי, לֹא כָּךְ אָמַרְתָּ לִי, שֶׁתִּטֹּל אַתָּה הָעוֹלָם הַבָּא וַאֲנִי אֶטֹּל הָעוֹלָם הַזֶּה? מִנַּיִן לְךָ כָּל הַמָּמוֹן הַזֶּה שֶׁתִּשְׂמַח?!". הֵשִׁיב לוֹ יַעֲקֹב אָבִינוּ: וְכִי עוֹלָם הַזֶּה הִנְּךָ רוֹאֶה? לֹא. עוֹלָם הַבָּא הוּא! כָּל הָ'עוֹלָם הַזֶּה' שֶׁל הַצַּדִּיק זֶה 'עוֹלָם הַבָּא'. כָּל אֵלֶּה הִנָּם דְּבָרִים שֶׁקַּיָּמִים לְמַעַן עֲבוֹדַת הַשֵּׁם. וּכְמוֹ שֶׁכָּתַב הָרַמְבַּ"ם עַל הַפָּסוּק "וְנָתַתִּי גִּשְׁמֵיכֶם בְּעִתָּם וְנָתְנָה הָאָרֶץ יְבוּלָהּ". הָעוֹלָם הַזֶּה שֶׁמְּקַבְּלִים הָעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה וּבַמִּצְווֹת, אֵינוֹ בְּגֶדֶר שָׂכָר עַל הַמִּצְווֹת, אֶלָּא בָּא כְּסִיּוּעַ לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם. וְלָכֵן אֵינוֹ נִכְנָס בַּחֶשְׁבּוֹנוֹת שֶׁל הָעוֹלָם הַזֶּה וְהָעוֹלָם הַבָּא, כְּחַיָּל הָאוֹכֵל עַל חֶשְׁבּוֹן הַמַּלְכוּת, שֶׁלֹּא מְחַשְּׁבִים לוֹ אֶת הַהוֹצָאוֹת. (לְהַגִּיד! - חֻמַּשׁ הַמַּגִּידִים)