"וְלֹא שָׁמְעוּ אֶל מֹשֶׁה מִקֹּצֶר רוּחַ וּמֵעֲבֹדָה קָשָׁה" (ו-ט) אֵין צֵל שֶׁל סָפֵק, גְּדוֹלֵי הַדּוֹר אוֹמְרִים זֹאת בְּפֶה מָלֵא: אָנוּ חַיִּים עַל סַף הַגְּאֻלָּה הַשְּׁלֵמָה. בְּכָל יוֹם אֲמוּרִים אָנוּ לְהִתְבַּשֵּׂר עָלֶיהָ. "וּפִתְאֹם יָבוֹא אֶל הֵיכָלוֹ" (מַלְאָכִי ג-א). קוֹל שׁוֹפָרוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ יְנַסֵּר בַּחֲלַל הָעוֹלָם, בֵּית הַמִּקְדָּשׁ יֵרֵד מִן הַשָּׁמַיִם, כָּלוּל בַּהֲדָרוֹ, הַסְּדָרִים הַיְּשָׁנִים יִתְמוֹסְסוּ וְיִמּוֹגוּ, "וְהָיָה ה' לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ" (זְכַרְיָה יד-ט).

סִימָנִים אֵין-סְפֹר מְעִידִים עַל כָּךְ שֶׁאָנוּ דּוֹר אַחֲרוֹן לַגָּלוּת הַמָּרָה. הָאָרֶץ הַשּׁוֹמֵמָה, שֶׁבְּמֶשֶׁךְ אַלְפַּיִם שָׁנָה לֹא הִצְלִיחָה אֻמָּה לְהֵאָחֵז בָּהּ, שָׁבָה וְקוֹלֶטֶת אֶת בָּנֶיהָ בִּמְאוֹר פָּנִים. "וְאַתֶּם הָרֵי יִשְׂרָאֵל עַנְפְּכֶם תִּתֵּנוּ וּפֶרְיְכֶם תִּשְׂאוּ לְעַמִּי יִשְׂרָאֵל, כִּי קֵרְבוּ לָבוֹא" (יְחֶזְקֵאל לו-ח) - "וְאָמַר רַבִּי אַבָּא: אֵין לְךָ קֵץ מְגֻלֶּה מִזֶּה" (סַנְהֶדְרִין צח.). כָּל כְּבִישׁ שֶׁנִּסְלָל, כָּל בִּנְיָן שֶׁנִּבְנֶה, סוֹלֵל אֶת הַדֶּרֶךְ. כְּאוֹתָהּ תְּכוּנָה קַדַּחְתָּנִית בָּעִיר לִפְנֵי הוֹפָעָתוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ, כְּמֵרוּק הַבָּסִיס לִפְנֵי בִּקּוּרוֹ שֶׁל הַמַּצְבִּיא.

הַנִּסִּים הַפִּלְאִיִּים מִצַּד אֶחָד - וְאֵין הַכַּוָּנָה רַק לְהֶאָרַת פָּנִים כְּמוֹ זוֹ שֶׁל מִלְחֶמֶת שֵׁשֶׁת הַיָּמִים, אֶלָּא לְנֵס הַקִּיּוּם הַמַּתְמִיד שֶׁל "כִּבְשָׂה אַחַת בֵּין שִׁבְעִים זְאֵבִים", מוּל עוֹלָם אָטוּם וּלְנֹכַח שְׁכֵנִים עוֹיְנִים הַזּוֹמְמִים לְהַשְׁמִיד, לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד. נֵס שֶׁל רְוָחָה יַחֲסִית בְּהֶעְדֵּר אוֹצְרוֹת טֶבַע. וְעִם זֹאת, הַתִּזְכֹּרֶת הַתְּמִידִית שֶׁל אַפְסוּת "כֹּחִי וְעֹצֶם יָדִי" (דְּבָרִים ח-יז), כַּאֲשֶׁר כָּל מַעַרְכוֹת-הָעַל שֶׁעֲלֵיהֶן הִשְׁלַכְנוּ יְהָבֵנוּ כּוֹשְׁלוֹת וְקוֹרְסוֹת: קְרִיסַת יְחִידוֹת עִלִּית, זְרוֹעוֹת מוֹדִיעִין, מַעַרְכוֹת שִׁלְטוֹן, כָּל הַמִּבְטַחִים... לְהוֹרוֹת וּלְהַשְׁרִישׁ אֶת הַהַכָּרָה, כִּי "אֵין לָנוּ עַל מִי לְהִשָּׁעֵן אֶלָּא עַל אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם". כָּל אֵלּוּ - שְׁלַבִּים הֵם בַּהֲכָנַת הַדֶּרֶךְ לְקַבָּלַת עֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם, לְהַפְצָעַת אוֹר הַגְּאֻלָּה. גַּם תְּנוּעַת הַתְּשׁוּבָה הַמִּתְעַצֶּמֶת, כְּמוֹ גַּם הַחְזָרַת הָעֲטָרָה לְיָשְׁנָהּ - מִמְּבַשְּׂרֵי הַגְּאֻלָּה הֵם.

וְאָנוּ עוֹמְדִים וְתוֹהִים: אָמְנָם כֵּן, אֱמֶת וְיַצִּיב. אֲבָל לְצַד שְׁבִיבֵי הָאוֹר, כֵּיצַד נִתָּן לְהִתְעַלֵּם מֵהָאֲפֵלָה הַמְּעֻבָּה, מֵהַסֵּאוּב הַנּוֹרָא, מֵהַמַּתִּירָנוּת הַפּוֹשָׂה, מֵהַבּוּרוּת הַנּוֹרָאָה, מִגַּלֵּי הַהֲסָתָה, מִנַּחְשׁוֹלֵי הַמַּשְׂטֵמָה? מֵהַנַּעַר שֶׁשָּׂרַף תָּנָ"ךְ, מֵהַנְּעָרִים שֶׁעָקְרוּ מְזוּזוֹת וְשָׂרְפוּ אוֹתָן, מִבַּקְבּוּק הַתַּבְעֵרָה שֶׁהִצִּית קָרָוָן לִמּוּד עַל סִפְרֵי הַקֹּדֶשׁ שֶׁבּוֹ?... כָּל אֵלּוּ הֵם קְצֵה קַרְחוֹן. וְהַקֶּרַח קָפוּא כָּל כָּךְ, מְעֻבֶּה כָּל כָּךְ. אֵיךְ תָּבוֹא כָּךְ הַגְּאֻלָּה?!

הַתְּהִיָּה צוֹדֶקֶת, וְאַף עַל פִּי כֵן! שֶׁהֲרֵי נֶאֱמַר: "כִּימֵי צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אַרְאֶנּוּ נִפְלָאוֹת" (מִיכָה ז-טו). דְּהַיְנוּ, הַגְּאֻלָּה הַקְּרוֹבָה דּוֹמָה לִגְאֻלַּת מִצְרַיִם. וְגַם שָׁם תָּמְהוּ יִשְׂרָאֵל: "בְּשָׁעָה שֶׁבָּא מֹשֶׁה וְאָמַר לְיִשְׂרָאֵל, בַּחֹדֶשׁ הַזֶּה אַתֶּם נִגְאָלִים, אָמְרוּ לוֹ: מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, אֵיךְ אָנוּ נִגְאָלִים וְכָל מִצְרַיִם מְטֻנֶּפֶת מֵעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים שֶׁלָּנוּ?"

וְהַתְּמִיהָה רַבָּה עוֹד יוֹתֵר: הֲלֹא הָיָה זֶה בַּחֹדֶשׁ הָאַחֲרוֹן, לְאַחַר תֵּשַׁע מַכּוֹת, לְאַחַר שֶׁרָאוּ אֶת יַד ה' וְנִפְלְאוֹתָיו. וּלְאַחַר כָּל אֵלּוּ הִתְבּוֹנְנוּ וְרָאוּ שֶׁאֵין הַדּוֹר זַכַּאי. וְלֹא זוֹ בִּלְבַד, אֶלָּא שֶׁמִּצַּד אֶחָד הִתְעַלּוּ בְּהַכָּרַת הָאֱמוּנָה, וּבוֹ-בַּזְּמַן נִמְשַׁךְ הַסַּחַף, נִמְשְׁכָה הַהִדַּרְדְּרוּת, שָׁקְעוּ בִּמְצוּלוֹת הַחֵטְא וְהַנִּוּוּן עַד שֶׁיָּרְדוּ לְמ"ט שַׁעֲרֵי טֻמְאָה. וְאִלְמָלֵא נֶחְלְצוּ, הָיוּ שׁוֹקְעִים חָלִילָה בַּשַּׁעַר הַ-נ' לְאֵין תְּקוּמָה.

אֵיךְ נָבִין זֹאת? אֲבָל אֵין זוֹ שְׁאֵלָה. לֹא אָז - וְלֹא הַיּוֹם. הַיְּהוּדִים, מַאֲמִינִים בְּנֵי מַאֲמִינִים הֵם. לֹא הַמִּצְרִים, לֹא הָאַשּׁוּרִים וְהַבַּבְלִים, לֹא הַיְּוָנִים וְהָרוֹמִים, לֹא הַקָּאדִים וְהַבִּישׁוֹפִים, אַף לֹא הַקּוֹמוּנִיסְטִים וְחַבְרֵי הַקִּבּוּצִים - כָּל אֵלֶּה לֹא יְכַבּוּ אֶת לַהַט הָאֱמוּנָה. לֹא יְקַפְּדוּ אֶת זִיק הַמּוֹרֶשֶׁת. יְכוֹלָה הַגַּחֶלֶת לְהִסָּתֵר מִתַּחַת לְהַרְרֵי אֵפֶר, אֲבָל כְּשֶׁהָאֵפֶר יוּסַר וְיִנְפְּחוּ בָּהּ - תִּשְׁתַּלְהֵב לְלֶהָבָה יוֹקֶדֶת.

יְכוֹלִים הֵם לְטַמֵּא בְּמַעֲשִׂים, לְהַשְׁחִית וּלְסָאֵב, לְפַתּוֹת וּלְהַדִּיחַ - אֲבָל אֵין לָהֶם גִּישָׁה לַפְּנִימִיּוּת, לַתּוֹךְ, לְגַרְעִין הַזָּהָב. וּכְשֵׁם שֶׁגַּחֲלֵי הַקְּטֹרֶת לֹא הִתִּיכוּ אֶת צִפּוּי מִזְבַּח הַזָּהָב, כָּךְ אֵשׁ הַתַּאֲווֹת אֵינָהּ בּוֹקַעַת לִפְנִימִיּוּת לִבּוֹ שֶׁל הַיְּהוּדִי.

מָשְׁלוּ רַבּוֹתֵינוּ מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְאָדָם שֶׁגָּנַב תַּרְנְגוֹל מֵחֲבֵרוֹ. לֹא רָצָה שֶׁיּוּכַל לְזַהוֹתוֹ. מֶה עָשָׂה? מָרַט אֶת זְנָבוֹ, תָּלַשׁ אֶת נוֹצוֹת כְּנָפָיו, לֹא נָחָה דַּעְתּוֹ עַד שֶׁהִתִּיז עָלָיו צֶבַע שָׁחֹר. הָלַךְ עִם הַמַּלְקוֹחַ בָּרְחוֹב וּפָגַשׁ בִּבְעָלָיו. הִכִּיר הַלָּה אֶת הָעוֹף וְקָרָא: "גַּנָּב, הָשֵׁב לִי אֶת הַתַּרְנְגוֹל!".

הִתַּמֵּם הַגַּנָּב וְשָׁאַל: "אֵיךְ נִרְאָה הַתַּרְנְגוֹל שֶׁלְּךָ? אִם הָיָה זְנָבוֹ אָרֹךְ - הִנֵּה זֶה זְנָבוֹ קָצָר. הָיָה לָבָן - וְזֶה שָׁחֹר"...

קָרָא בַּעַל הַתַּרְנְגוֹל: "יָכוֹל אַתָּה לְשַׁנּוֹתוֹ כְּכָל שֶׁתִּרְצֶה. אֶלָּא רַק תְּשַׁחְרְרוֹ מִלְּפִיתָתְךָ - וְתִרְאֶה אֵיךְ יָרוּץ אֵלַי!".

וְאַף אָנוּ, בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, שְׁקוּעִים בְּמַה שֶּׁהִנְנוּ, מְרוּטִים וּמְאֻפָּרִים... רַק נִשְׁמַע קוֹל שׁוֹפָרוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ - אֵיךְ נָרוּץ לִקְרָאתוֹ... (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)