וישלח
תשס"ח
 
  ""העולם הזה" של הצדיק הוא " העולם הבא

 
  "וְהִרְבֵּיתִי אֶת אֹתֹתַי וְאֶת מוֹפְתַי בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם" (ז-ג) מַעֲשֶׂה בְּאָדָם שֶׁבָּא לִפְנֵי הַצַּדִּיק בַּעַל "דִּבְרֵי חַיִּים" מִצַּאנְז זצ"ל וּתְלוּנָה בְּפִיו: סוֹחֵר מַצְלִיחַ הָיָה, חֲנוּתוֹ הָמְתָה קוֹנִים וּפַרְנָסָתוֹ מְצוּיָה הָיְתָה

"וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם לִי לְעָם" (ו-ז) אֵיךְ נִלְקָחִים לְעַם? בְּמַתַּן תּוֹרָה! כָּךְ פֵּרְשׁוּ הָרִאשׁוֹנִים "הַיּוֹם הַזֶּה נִהְיֵיתָ לְעָם" (דְּבָרִים כז-ט). שָׁם, בְּמַתַּן תּוֹרָה, הִגִּיעוּ לַמַּדְרֵגוֹת הַגְּבוֹהוֹת בְּיוֹתֵר וְנִצְּלוּ מֵהַחָמְרִיּוּת, כִּי "בָּרָאתִי יֵצֶר הָרָע - בָּרָאתִי לוֹ תּוֹרָה תַּבְלִין".

לְאַחַר שֶׁנִּהְיֵינוּ לְעַם ה' - "וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם לִי לְעָם" - אָנוּ כְּבָר אֲגוּדִים חָזָק בַּקָּבָּ"ה, וְגַם הָרְחוֹקִים בְּיוֹתֵר אֵינָם נֶאֱבָדִים מֵעַם ה'. וְעוֹד יָבוֹא יוֹם שֶׁבּוֹ נֶאֱמַר: "וּבָאוּ הָאֹבְדִים בְּאֶרֶץ אַשּׁוּר וְהַנִּדָּחִים בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם וְהִשְׁתַּחֲווּ לַה' בְּהַר הַקֹּדֶשׁ בִּירוּשָׁלִָם" (יְשַׁעְיָה כז-יג). וּכְבָר בְּדוֹרֵנוּ, אֲלָפִים שָׁבִים לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם.

דָּרַשׁ רַבִּי שָׁלוֹם שְׁבַדְרוֹן בִּדְרָשָׁתוֹ: אֲסַפֵּר לָכֶם מַה שֶּׁסִּפְּרוּ לִי שְׁנֵי אֲנָשִׁים מֵהַ'חֶבְרָא קַדִּישָׁא', סִפּוּר נָדִיר שֶׁמִּתְנוֹצֵץ רַק מֵחֲמַת "וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם לִי לְעָם".

יְהוּדִי, עוֹלֶה חָדָשׁ מֵרוּסְיָה, נִכְנַס בְּהִתְרַגְּשׁוּת לְמִשְׂרְדֵי הַ'חֶבְרָא קַדִּישָׁא'. הִתְיַשֵּׁב וְהִתְקַשָּׁה לִפְתֹּחַ בִּדְבָרִים. נָתְנוּ לוֹ לִשְׁתּוֹת מְעַט מַיִם, הוּא בָּכָה מְעַט וְאַחַר כָּךְ הִתְחִיל לְדַבֵּר.

הוּא סִפֵּר כִּי יוֹתֵר מִשְּׁנָתַיִם הָיָה אָסִיר בְּסִיבִּיר וְעָבַד שָׁם עֲבוֹדַת פֶּרֶךְ. לִפְנֵי כְּשָׁבוּעַ הִשְׁתַּחְרֵר, וְאַף אִשְּׁרוּ לוֹ לַעֲלוֹת אַרְצָה בְּסִיּוּם שְׁנוֹת הָעֲנִישָׁה. לְשִׂמְחָתוֹ לֹא הָיָה גְּבוּל.

לִפְנֵי שֶׁעָזַב אֶת הַמַּחֲנֶה בְּסִיבִּיר, מַמָּשׁ בַּשָּׁעָה הָאַחֲרוֹנָה, נִקְרָא לְבֵית הָרְפוּאָה. קָרְאָה לוֹ הָרוֹפְאָה הַיְּהוּדִיָּה שֶׁעָבְדָה בַּמַּחֲנֶה כַּמָּה שָׁנִים לְפָנָיו.

הִיא פָּתְחָה וְאָמְרָה בִּדְמָעוֹת: "מִסְתַּבֵּר כִּי אֲנִי אֶשָּׁאֵר כָּאן עַד יוֹם מוֹתִי, וְסָבִיר לְהָנִיחַ שֶׁלֹּא אֶזְכֶּה לָבוֹא לְקֶבֶר יִשְׂרָאֵל. יַטְמִינוּ אוֹתִי עִם שְׁאַר אֲסִירֵי הַמַּחֲנֶה, שֶׁרֻבָּם אֵינָם יְהוּדִים. נוֹדַע לִי שֶׁאַתָּה מְמַהֵר לָצֵאת אֶל מֵעֵבֶר לְמָסַךְ הַבַּרְזֶל, לַעֲזֹב אֶת רוּסְיָה וְלַעֲלוֹת לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. רְצוֹנִי לָתֵת לְךָ מַשֶּׁהוּ".

הִיא נִכְנְסָה לַחֶדֶר הַסָּמוּךְ, חָתְכָה אֶצְבַּע מִיָּדָהּ הַשְּׂמָאלִית, שָׁבָה עִם הָאֶצְבַּע וּבָכְתָה בְּקוֹל רָם: "לְפָחוֹת שֶׁהָאֶצְבַּע שֶׁלִּי תִּקָּבֵר בְּהַר הַזֵּיתִים בִּירוּשָׁלַיִם" - כָּךְ סִפֵּר הָאִישׁ, וְהוֹצִיא מִכִּיסוֹ קֻפְסַת עֵץ עֲטוּפָה בְּבַד, עָלָיו כָּתוּב בִּדְיוֹ שֵׁם הָאִשָּׁה וְשֵׁם אָבִיהָ.

אַנְשֵׁי הַ'חֶבְרָא קַדִּישָׁא' בָּכוּ. וּבָכוּ.

אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ אִם בִּכְלָל רָאוּי לַעֲשׂוֹת מַה שֶּׁהִיא עָשְׂתָה, אֲבָל בְּוַדַּאי הִיא עָשְׂתָה זֹאת עִם כָּל הַדְּמָעוֹת וְהַכַּוָּנוֹת שֶׁבִּיכָלְתָּהּ שֶׁל אִשָּׁה יְהוּדִיָּה - רְחוֹקָה מִיַּהֲדוּת וְנִדַּחַת בְּסִיבִּיר. הָיְתָה זוֹ הַרְגָּשָׁה פְּנִימִית נִשְׂגָּבָה שֶׁל בַּת יְהוּדִית, אֵי-שָׁם בְּסִיבִּיר.

וּמֵהֵיכָן שָׁאֲבָה זֹאת? מִ"מַּתַּן תּוֹרָה", מִ"וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם לִי לְעָם". אוֹתָהּ קְדֻשָּׁה פּוֹרֶצֶת וּמִתְעוֹרֶרֶת בְּכָל מִינֵי צוּרוֹת גַּם שָׁם, מֵעֵבֶר לְהָרֵי הַחֹשֶׁךְ.

וַה' יַעֲזֹר לְכֻלָּנוּ, שֶׁיִּתְנוֹצֵץ בָּנוּ אוֹר הַתְּשׁוּבָה וְנַגִּיעַ לַגְּאֻלָּה הַחֲמִישִׁית, הִיא הַגְּאֻלָּה הַשְּׁלֵמָה, בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ. (לְהַגִּיד - חֻמַּשׁ הַמַּגִּידִים)

 

 
Main Page Main Page Download This Article