וישלח
תשס"ח
"אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם קָרְבָּן לַה'" (א-ב) וַיִּקְרָא הוּא סֵפֶר "תּוֹרַת כֹּהֲנִים" וּמַעֲשֵׂה הַקָּרְבָּנוֹת. בַּהַגָּדָה שֶׁל פֶּסַח מוֹדִים אָנוּ עַל שׁוּרָה שֶׁל טוֹבוֹת כְּפוּלוֹת וּמְכֻפָּלוֹת, עַד לַשִּׂיא וְלַפִּסְגָּה: "וּבָנָה לָנוּ אֶת בֵּית הַבְּחִירָה, לְכַפֵּר עַל כָּל עֲווֹנוֹתֵינוּ", בְּאֶמְצָעוּת הַקָּרְבָּנוֹת שֶׁיֻּקְרְבוּ שָׁם, הַקָּרְבָּנוֹת שֶׁעֲלֵיהֶם נִלְמַד בְּפָרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ.
וְשָׁאַל גְּאוֹן עֻזֵּנוּ מָרָן הַחִידָ"א זצ"ל: מֵאַחַר שֶׁעֲבוֹדַת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ כִּפְּרָה עַל כָּל הָעֲווֹנוֹת - מַדּוּעַ נֶעֶנְשׁוּ יִשְׂרָאֵל בְּחֻרְבָּן וּבְגָלוּת? וַהֲרֵי עֲווֹנָם נִמְחָל בְּקָרְבְּנוֹתֵיהֶם!
הַמְּבַקֵּשׁ לֵידַע אֶת תְּשׁוּבַת מָרָן הַחִידָ"א, יְעַיֵּן בְּהַגָּדַת "פְּנִינֵי הַחִידָ"א". כָּאן נַעֲנֶה עַל הַשְּׁאֵלָה בְּסִפּוּר מַעֲשֶׂה, שֶׁהוּבָא בַּסֵּפֶר "אֹהֶל יַעֲקֹב":
מַעֲשֶׂה בְּאִכָּר שֶׁשָּׁלַח אֶת פָּרוֹתָיו לִרְעוֹת בָּאָחוּ. בָּאוּ וְסִפְּרוּ לוֹ שֶׁהַפָּרוֹת פָּלְשׁוּ לִשְׂדוֹתָיו שֶׁל הַפָּרִיץ, וְהוּא הוֹרָה לְהַחְרִימָן וְלַהֲבִיאָן לְמִכְלְאוֹתָיו. חָשְׁכוּ עֵינָיו שֶׁל הָאִכָּר: הַפָּרוֹת הָיוּ אוֹצָרוֹ, כִּמְעַט כָּל רְכוּשׁוֹ! מַה יַּעֲשֶׂה? כֵּיצַד יָשִׁיב לְעַצְמוֹ אֶת פָּרוֹתָיו?! וַהֲלֹא הַפָּרִיץ רוֹדָן הוּא, דְּבָרוֹ חֹק וְלִפְנֵי זַעֲמוֹ מִי יַעֲמֹד?!
הָלַךְ וְשָׁאַל בַּעֲצַת חֲבֵרָיו. אָמְרוּ לוֹ: "הֵרָגַע, בַּשָּׁבוּעַ שֶׁעָבַר אֵרַע מִקְרֶה דּוֹמֶה. פָּרוֹתָיו שֶׁל פְּלוֹנִי פָּלְשׁוּ לִשְׂדוֹת הַפָּרִיץ וְהֻחְרְמוּ. מֶה עָשָׂה? עָלָה לְטִירַת הַפָּרִיץ וְדוֹרוֹן בְּיָדוֹ, טֶנֶא מָלֵא פֵּרוֹת, וְהַפָּרִיץ הִתְרַצָּה וְהֵשִׁיב לוֹ אֶת הַפָּרוֹת".
אוֹרוּ פָּנָיו שֶׁל הָאִכָּר. מִהֵר וְנָטַל טֶנֶא עֲנָק, גְּדָשׁוֹ בְּתַפּוּחִים גְּדוֹלִים, נְשָׂאוֹ עַל כְּתֵפוֹ וְעָלָה אֶל הַטִּירָה. לַמְּשָׁרֵת שֶׁפָּתַח אֶת הַדֶּלֶת, אָמַר: "דּוֹרוֹן לַפָּרִיץ". הִצְטוֹדֵד הַמְּשָׁרֵת וֶהֱנִיחוֹ לַעֲבֹר. הִנִּיחַ הָאִכָּר אֶת הַטֶּנֶא עַל הַמַּרְבָד וְיָצָא מֵהַטִּירָה. שָׂם פָּנָיו אֶל מִכְלְאוֹת הַבָּקָר וְדָרַשׁ אֶת פָּרוֹתָיו. הַמְּמֻנֶּה, שֶׁרָאָהוּ בָּא מִן הַטִּירָה, בָּטוּחַ הָיָה שֶׁהִסְדִּיר שָׁם אֶת עִנְיָנָיו. הוֹצִיא לוֹ אֶת הַפָּרוֹת, וְהָאִכָּר נָהַג אוֹתָן לְבִקְתָּתוֹ שָׂמֵחַ וְטוֹב לֵב.
כַּעֲבֹר שָׁעָה קַלָּה יָרַד הַפָּרִיץ מֵחַדְרוֹ, וּפָנָיו קָדְרוּ לְמַרְאֵה הַטֶּנֶא שֶׁבַּחֲדַר הַמָּבוֹא.
"מַה זֶּה?" שָׁאַל.
"פְּלוֹנִי הָאִכָּר הִנִּיחוֹ, וְנָטַל אֶת פָּרוֹתָיו הַמֻּחְרָמוֹת", עָנוּ לוֹ.
עֵינָיו שֶׁל הַפָּרִיץ יָרוּ גִּצִּים: "חֻצְפָּה שֶׁכָּזוֹ! מַהֲרוּ וּקְחוּ אֶת הַטֶּנֶא וּלְכוּ לְבִקְתָּתוֹ, הַחְרִימוּ אֶת כָּל בַּהֲמוֹתָיו וְרִגְמוּ אוֹתוֹ בְּתַפּוּחִים אֵלֶּה".
מְשָׁרְתֵי הַפָּרִיץ הִגִּיעוּ לְבִקְתָּתוֹ שֶׁל הָאִכָּר הֶעָלֵז, וְהִשְׁבִּיתוּ אֶת שִׂמְחָתוֹ. הֶחְרִימוּ אֶת פָּרוֹתָיו וּכְפָתוּהוּ לִכְלוֹנְסָאוֹת הַגָּדֵר כְּדֵי לְרָגְמוֹ בְּתַפּוּחָיו. "עִצְרוּ", קָרָא בְּתַחֲנוּנִים, "זֶה מִשְׁגֶּה. קָרְתָה כָּאן טָעוּת. אֲנִי יָכוֹל לְהוֹכִיחָהּ. הֲבִיאוּנִי לִפְנֵי הַפָּרִיץ וְהַכֹּל יִתְבָּרֵר אֶל-נָכוֹן".
נָבוֹכוּ הַמְּשָׁרְתִים, וּנְטָלוּהוּ עִמָּם אֶל הַפָּרִיץ. כְּשֶׁרָאָהוּ, בָּעֲרָה חֲמָתוֹ. "הַשְׁלִיכוּהוּ לְבוֹר הַכֶּלֶא", צִוָּה בַּחֲרוֹן אַפּוֹ. יָדַיִם חֲסֻנּוֹת אָחֲזוּ בָּאִכָּר, שֶׁזָּעַק בִּמְחָאָה: "אֲדוֹנִי הַפָּרִיץ, זֶהוּ יַחַס שֶׁל אֵיפָה וְאֵיפָה, מַשּׂוֹא פָּנִים וְאַפְלָיָה. לִפְנֵי שָׁבוּעַ רָמְסוּ פָּרוֹתָיו שֶׁל פְּלוֹנִי אֶת שְׂדוֹתֶיךָ, וּתְמוּרַת טֶנֶא פֵּרוֹת שִׁחְרַרְתָּ אֶת פָּרוֹתָיו. וְעַכְשָׁו, שֶׁהֵבֵאתִי גַּם אֲנִי טֶנֶא פֵּרוֹת, מַחְרִים אַתָּה אֶת פָּרוֹתַי וּמְצַוֶּה לְרָגְמֵנִי בַּפֵּרוֹת, וּלְהַשְׁלִיכֵנִי אֶל הַבּוֹר... אֵיפֹה הַצֶּדֶק, הֵיכָן הַיֹּשֶׁר?!"
עָמְדוּ הַמְּשָׁרְתִים מְהַסְּסִים, וְהִמְתִּינוּ לִתְשׁוּבַת הַפָּרִיץ. עָנָה: "אֵיךְ לֹא תָּבִין? הַפָּרוֹת הֻחְרְמוּ כַּדִּין! הֵן פָּלְשׁוּ לִשְׂדוֹתַי וְגָרְמוּ נְזָקִים. חֲבֵרְךָ הֵבִין אֶת גֹּדֶל אַשְׁמָתוֹ, בָּא וְהִבְטִיחַ שֶׁיַּשְׁגִּיחַ עַל הָעֵדֶר, הִתְנַצֵּל עַל הַנְּזָקִים וְהִצְהִיר שֶׁהַמִּקְרֶה לֹא יִשָּׁנֶה. בִּקֵּשׁ סְלִיחָה וְהֵבִיא אֶת הַדּוֹרוֹן. נִתְרַצֵּיתִי לוֹ וְשִׁחְרַרְתִּי אֶת בְּקָרוֹ. אֲבָל אַתָּה, בַּתְּחִלָּה פָּלְשׁוּ פָּרוֹתֶיךָ לִשְׂדוֹתַי, מַעֲשֵׂה בַּעַל בַּיִת. לְאַחַר מִכֵּן עָלִיתָ לְכָאן וְהִנַּחְתָּ עַל הַמַּרְבָד אֶת סַל הַפֵּרוֹת, מַעֲשֵׂה בַּעַל בַּיִת. מִכָּאן פָּנִיתָ אֶל הַמִּכְלָאוֹת וְדָרַשְׁתָּ אֶת הַפָּרוֹת, מַעֲשֵׂה בַּעַל בַּיִת... וּבְכֵן, אֲנִי אוֹכִיחַ לְךָ מִיהוּ כָּאן בַּעַל הַבַּיִת..."
וְהַנִּמְשָׁל: הַקָּרְבָּנוֹת הֵם אוֹת לְרִצּוּי, לְהַבָּעַת הַכְנָעָה וְלִכְפִיפוּת קוֹמָה. אִם בָּאֹפֶן הַזֶּה יְבִיאוּם - יְעוֹרְרוּ רַחֲמִים וְהִתְרַצּוּת, יָבִיאוּ לְקִרְבָה וְלִמְאוֹר פָּנִים וִיכַפְּרוּ עַל כָּל עֲווֹנוֹתֵינוּ. אֲבָל בָּרֶגַע שֶׁהִשְׁתָּרְשָׁה הֲנָחָה מֻטְעֵית, שֶׁהַקָּרְבָּנוֹת נוֹתְנִים כִּבְיָכוֹל הֶתֵּר לַחְטֹא, אֲזַי "לָמָּה לִּי רֹב זִבְחֵיכֶם יֹאמַר ה'" (יְשַׁעְיָה א-יא). וְאַדְרַבָּה, עֲלוּלִים הֵם לְעוֹרֵר חֲרוֹן אַף.
בִּזְמַנֵּנוּ, הַתְּפִלּוֹת הֵן בִּמְקוֹם הַקָּרְבָּנוֹת (בְּרָכוֹת כו:), אַךְ טָעוּת הִיא לַחְשֹׁב כִּי אֶפְשָׁר לְהִתְנַכֵּר לַבּוֹרֵא מִחוּץ לְבֵית הַכְּנֶסֶת וְלִמְחֹק הַכֹּל בְּשָׁעָה שֶׁל תְּפִלָּה; לָבוֹא לְבֵית הַכְּנֶסֶת בִּיהִירוּת, מַעֲשֵׂה בַּעַל בַּיִת; לְשׂוֹחֵחַ בּוֹ שִׂיחַת רֵעִים, מַעֲשֵׂה בַּעַל בַּיִת; לַחְלֹם בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה, מַעֲשֵׂה בַּעַל בַּיִת... לְהֶפֶךְ, שְׁעַת הַתְּפִלָּה צְרִיכָה לִהְיוֹת שְׁעַת הַכְנָעָה, לָבוֹא שְׁעָרָיו בְּחֶרְדַּת קֹדֶשׁ (בְּרָכוֹת ל:), "וְיִרְגֹּשׁ וְיֵרָתַע עַצְמוֹ בְּהִכָּנְסוֹ לְבֵית הַכְּנֶסֶת מֵרֹב פַּחֲדוֹ" (מִשְׁנָה בְּרוּרָה מו, א). עַל הַתְּפִלָּה לְהָבִיא לְתוֹסֶפֶת קִרְבָה גַּם בַּזְּמַנִּים שֶׁבֵּין הַתְּפִלּוֹת. (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)
