Otzarot-Article

מִנְהַג יִשְׂרָאֵל - תּוֹרָה. עֹמֶק כֹּה רַב, מַחְשָׁבָה כֹּה עֲמֻקָּה יֵשׁ בְּכָל מִנְהָג שֶׁנָּהֲגוּ בּוֹ אֲבוֹתֵינוּ מִקַּדְמַת דְּנָא. הִנֵּה, שְׁמִינִי עֲצֶרֶת, חַג שִׂמְחַת תּוֹרָה: עוֹשִׂין שֶׁבַע הַקָּפוֹת, וּמַרְבִּים בְּשִׂמְחָה וּבְמִשְׁתֶּה לִכְבוֹד הַתּוֹרָה שֶׁאָנוּ זוֹכִים לְסַיְּמָהּ וּלְהַתְחִילָהּ מֵחָדָשׁ. וּמוֹצִיאִים סִפְרֵי תּוֹרָה לִרְחוֹבָהּ שֶׁל עִיר בְּשִׂמְחַת תּוֹרָה וּלְהַקָּפוֹת שְׁנִיּוֹת. וְאַף שֶׁמְּבֹאָר בַּתַּלְמוּד הַיְּרוּשַׁלְמִי, שֶׁאָסוּר לְהוֹצִיא סֵפֶר תּוֹרָה מִחוּץ לְבֵית הַכְּנֶסֶת, וְכֵן פָּסַק בַּשֻּׁלְחָן עָרוּךְ וּבַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ הֶחְמִיר בָּזֶה מְאֹד, הֲרֵי שֶׁלְּצֹרֶךְ שִׂמְחַת הַתּוֹרָה אֵין בָּזֶה חֲשָׁשׁ כְּלָל וּכְלָל. וּמִנְהַג יִשְׂרָאֵל - תּוֹרָה.

אֲבָל בֶּאֱמֶת מַדּוּעַ לִנְהֹג כָּךְ? בְּיוֹם גְּנוּסְיָא שֶׁל מֶלֶךְ, יוֹם שִׂמְחָתוֹ, רָאוּי הָיָה שֶׁהַכֹּל יַעֲלוּ לְהֵיכָלוֹ, יִרְאוּהוּ בִּכְבוֹדוֹ, יְרַקְּדוּ לְפָנָיו, יְשַׂמְּחוּ אֶת לִבּוֹ, וְאִלּוּ הוּא שָׁרוּי בִּכְבוֹדוֹ, סָפוּן בְּאַפִּרְיוֹנוֹ. כָּךְ, לִכְאוֹרָה, רָאוּי הָיָה שֶׁנִּפְתַּח אֶת דַּלְתוֹת הַהֵיכָל, נְפַזֵּז וּנְכַרְכֵּר לִפְנֵי ה', וְנִתֵּן כָּבוֹד לְתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה. מַדּוּעַ רָאוּ חֲכָמִים לִקְבֹּעַ צִבְיוֹן הַשִּׂמְחָה בְּהוֹצָאַת סֵפֶר הַתּוֹרָה מֵהֵיכָלוֹ, בְּטִלְטוּלוֹ וּבְרִקּוּדִים עִמּוֹ?

נָשִׁיב עַל כָּךְ בְּמָשָׁל נִפְלָא מִסִּפְרוֹ שֶׁל הַגָּאוֹן רַבִּי אַבְרָהָם הַכֹּהֵן זצ"ל מְסְּפַאקְס.

מַעֲשֶׂה בְּעַרְבִי וְלוֹ שְׁתֵּי בָּנוֹת, תְּאוֹמוֹת. גָּדְלוּ הַשְׁתַּיִם וּבָגְרוּ וְהָיוּ חֲבֵרוֹת בַּנֶּפֶשׁ. אֲבָל הַחַיִּים הִפְרִידוּ אוֹתָן זוֹ מִזוֹ: הָאַחַת נִשְּׂאָה לְמֻכְתָּר בִּכְפָר נִדָּח, בִּישִׁימוֹן הַמִּדְבָּר, וְהַשְּׁנִיָּה - לְסוֹחֵר אָמִיד בָּעִיר הַגְּדוֹלָה.

זוֹ שֶׁנִּשְּׂאָה לַמֻּכְתָּר הַכַּפְרִי נִשְּׂאָה עַל פִּי כְּלָלֵי הַטֶּקֶס: הִלְבִּישׁוּהָ בִּגְדֵי מֶשִׁי וּקְטִיפָה וְרִקְמָה, כִּסּוּי בְּתוֹךְ כִּסּוּי, מֵרֹאשׁ עַד כַּף רֶגֶל; עָנְדוּ לָהּ שַׁרְשְׁרָאוֹת וְאֶצְעָדוֹת וּצְמִידִים וְטַבָּעוֹת, עַל הַמֵּצַח וְהַצַּוָּאר, עַל הָאַף וְהָאָזְנַיִם, עַל הַיָּדַיִם וְהָרַגְלַיִם - כֻּלָּהּ מִקְשָׁה זָהָב. וְהוֹלִיכוּהָ בְּתֻפִּים וּבִמְחוֹלוֹת לְבֵית בַּעֲלָהּ.

וְאִלּוּ זוֹ שֶׁנִּשְּׂאָה לַסּוֹחֵר, שֶׁנָּהָה אַחַר הַתַּרְבּוּת הָאֵירוֹפֵּאִית, לֹא קִבְּלָה אֶלָּא טַבַּעַת אַחַת, שַׁרְשֶׁרֶת אַחַת וְצָמִיד וְתוּ לֹא. לְעֻמַּת זֹאת, נָהַג בָּהּ בַּעֲלָהּ כָּבוֹד וִיקָר, שָׁאַל בַּעֲצָתָהּ וְקִבֵּל אֶת דַּעְתָּהּ, כָּל הֲלִיכוֹת הַבַּיִת נָהֲגוּ עַל פִּיהָ, וְגַם בְּמִסְחָרוֹ חִוְּתָה דֵּעָה וְהִשִּׂיאָה עֵצָה. וְחָיוּ בְּשָׁלוֹם וּבְאַחֲוָה, בְּשֻׁתָּפוּת בְּרוּכָה.

יוֹם אֶחָד אָמְרָה לְבַעֲלָהּ: "רְצוֹנִי לְבַקֵּר אֵצֶל אֲחוֹתִי, בְּפַאֲתֵי הַמִּדְבָּר". נָסְעוּ וְהִגִּיעוּ לַכְּפָר. בָּאָה לְבֵית הַמֻּכְתָּר וְרָאֲתָה אֶת אֲחוֹתָהּ יוֹשֶׁבֶת כְּמַלְכָּה. עֲטוּפָה בִּגְדֵי שֵׁשׁ וּמֶשִׁי וְרִקְמָה, אֲפוּפָה שַׁרְשְׁרוֹת זָהָב כְּקוּרֵי עַכָּבִישׁ.

קָרְאָה בְּעֶרְגָּה: "כַּמָּה מְקַנְּאָה אֲנִי בָּךְ, אֲחוֹתִי! רְאִי אֵיךְ אַתְּ יוֹשֶׁבֶת בִּכְבוֹדוֹ שֶׁל עוֹלָם, כְּמַלְכָּה בְּהֵיכָלָהּ; רְאִי אֵיזֶה עֹשֶׁר אוֹפֵף אוֹתָךְ, כַּמָּה כָּבוֹד וִיקָר!"

מִבַּעַד לָרְעָלָה נִבְּטוּ בָּהּ עֵינַיִם עֲצוּבוֹת וּכְבוּיוֹת, וְקוֹל נְהִי נִשְׁמַע: "אַל תְּקַנְּאִי בִּי, אֲחוֹתִי, אֲבוֹי לִי עַל מַזָּלִי הָרָע וְהַנִּמְהָר".

"מַדּוּעַ?" נִבְהֲלָה הָאָחוֹת, "הֵן כֹּה טוֹב לָךְ!"

"טוֹב?!" קָרְאָה אֵשֶׁת הַמֻּכְתָּר, "הֵן אֲנִי כִּשְׁבוּיָה, כְּבוּלָה לְפִנָּתִי, חַיֶּבֶת אֲנִי לְהִסָּתֵר מֵאֵין רוֹאִים. אָסוּר לִי לָצֵאת הַחוּצָה, בַּעֲלִי אֵינוֹ שׁוֹמֵעַ לְדַעְתִּי וְאֵינוֹ מִתְחַשֵּׁב בִּדְבָרַי. מַה בֶּצַע לִי בְּכָל תַּכְשִׁיטַי אִם אֵין לִי רְשׁוּת לְחַוּוֹת דֵּעָה, אִם אֵין לִי רְשׁוּת לָצֵאת וְלָבוֹא? מוֹחֶלֶת אֲנִי עַל כָּל הָעֹשֶׁר בִּשְׁבִיל טִפָּה שֶׁל אֹשֶׁר... לִהְיוֹת כָּמוֹךְ, עֲקֶרֶת בַּיִת, בַּעֲלַת דֵּעָה!"

אָכֵן, נִתְבּוֹנֵן נָא: סֵפֶר הַתּוֹרָה, הַמְּקֻשָּׁט בְּמֶשִׁי וְרִקְמָה, בְּפַעֲמוֹן וְרִמּוֹן, אַךְ נָתוּן בִּמְקוֹמוֹ, בְּפִנַּת הָאָרוֹן הַקָּדוֹשׁ - לְמִי דּוֹמֶה הוּא?! אִם נַפְנֶה לוֹ עֹרֶף וּנְנַהֵל אֶת חַיֵּינוּ בִּלְעָדָיו, חָלִילָה, לֹא נִוָּעֵץ בּוֹ בְּכָל דָּבָר וְדָבָר וְלֹא נִשְׁמַע לְדַעְתּוֹ, מַה בֶּצַע לוֹ בְּכָל עָשְׁרוֹ וּכְבוֹדוֹ?!

עַל כֵּן, בְּחַג זֶה, שִׂמְחַת הַתּוֹרָה הִיא שֶׁמּוֹצִיאִים אוֹתָהּ לִרְחוֹבָהּ שֶׁל עִיר; כְּשֶׁרוֹמְזִים עַל כָּךְ כִּי הִיא הַמַּלְכָּה גַּם מִחוּץ לְבֵית הַכְּנֶסֶת וְכִי דְּבָרָהּ נִשְׁמָע גַּם מִחוּץ לַאֲרוֹן הַקֹּדֶשׁ. זוֹ שִׂמְחָתָהּ וְזֶה חַגָּהּ!

כַּמָּה נִפְלָא הוּא "מִנְהַג יִשְׂרָאֵל - תּוֹרָה" בְּחַג שִׂמְחַת הַתּוֹרָה! (מַעְיַן הַמּוֹעֵד)

	תולדות תשס"ח
	!עשו מתפלל מעריב לפני העמוד
	מִנְהַג יִשְׂרָאֵל - תּוֹרָה מִנְהַג יִשְׂרָאֵל - תּוֹרָה. עֹמֶק כֹּה רַב, מַחְשָׁבָה כֹּה עֲמֻקָּה יֵשׁ בְּכָל מִנְהָג שֶׁנָּהֲגוּ בּוֹ אֲבוֹתֵינוּ מִקַּדְמַת דְּנָא. הִנֵּה, שְׁמִינִי עֲצֶרֶת, חַג שִׂמְחַת תּוֹרָה: עוֹשִׂין שֶׁבַע הַקָּפוֹת, וּמַרְבִּים בְּשִׂמְחָה וּבְמִשְׁתֶּה לִכְבוֹד הַתּוֹרָה שֶׁאָנוּ זוֹכִים לְסַיְּמָהּ וּלְהַתְחִילָהּ מֵחָדָשׁ. וּמוֹצִיאִים סִפְרֵי תּוֹרָה לִרְחוֹבָהּ שֶׁל עִיר בְּשִׂמְחַת תּוֹרָה וּלְהַקָּפוֹת שְׁנִיּוֹת. וְאַף שֶׁמְּבֹאָר בַּתַּלְמוּד הַיְּרוּשַׁלְמִי, שֶׁאָסוּר לְהוֹצִיא סֵפֶר תּוֹרָה מִחוּץ לְבֵית הַכְּנֶסֶת, וְכֵן פָּסַק בַּשֻּׁלְחָן עָרוּךְ וּבַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ הֶחְמִיר בָּזֶה מְאֹד, הֲרֵי שֶׁלְּצֹרֶךְ שִׂמְחַת הַתּוֹרָה אֵין בָּזֶה חֲשָׁשׁ כְּלָל וּכְלָל. וּמִנְהַג יִשְׂרָאֵל - תּוֹרָה. אֲבָל בֶּאֱמֶת מַדּוּעַ לִנְהֹג כָּךְ? בְּיוֹם גְּנוּסְיָא שֶׁל מֶלֶךְ, יוֹם שִׂמְחָתוֹ, רָאוּי הָיָה שֶׁהַכֹּל יַעֲלוּ לְהֵיכָלוֹ, יִרְאוּהוּ בִּכְבוֹדוֹ, יְרַקְּדוּ לְפָנָיו, יְשַׂמְּחוּ אֶת לִבּוֹ, וְאִלּוּ הוּא שָׁרוּי בִּכְבוֹדוֹ, סָפוּן בְּאַפִּרְיוֹנוֹ. כָּךְ, לִכְאוֹרָה, רָאוּי הָיָה שֶׁנִּפְתַּח אֶת דַּלְתוֹת הַהֵיכָל, נְפַזֵּז וּנְכַרְכֵּר לִפְנֵי ה', וְנִתֵּן כָּבוֹד לְתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה. מַדּוּעַ רָאוּ חֲכָמִים לִקְבֹּעַ צִבְיוֹן הַשִּׂמְחָה בְּהוֹצָאַת סֵפֶר הַתּוֹרָה מֵהֵיכָלוֹ, בְּטִלְטוּלוֹ וּבְרִקּוּדִים עִמּוֹ? נָשִׁיב עַל כָּךְ בְּמָשָׁל נִפְלָא מִסִּפְרוֹ שֶׁל הַגָּאוֹן רַבִּי אַבְרָהָם הַכֹּהֵן זצ"ל מְסְּפַאקְס. מַעֲשֶׂה בְּעַרְבִי וְלוֹ שְׁתֵּי בָּנוֹת, תְּאוֹמוֹת. גָּדְלוּ הַשְׁתַּיִם וּבָגְרוּ וְהָיוּ חֲבֵרוֹת בַּנֶּפֶשׁ. אֲבָל הַחַיִּים הִפְרִידוּ אוֹתָן זוֹ מִזוֹ: הָאַחַת נִשְּׂאָה לְמֻכְתָּר בִּכְפָר נִדָּח, בִּישִׁימוֹן הַמִּדְבָּר, וְהַשְּׁנִיָּה - לְסוֹחֵר אָמִיד בָּעִיר הַגְּדוֹלָה. זוֹ שֶׁנִּשְּׂאָה לַמֻּכְתָּר הַכַּפְרִי נִשְּׂאָה עַל פִּי כְּלָלֵי הַטֶּקֶס: הִלְבִּישׁוּהָ בִּגְדֵי מֶשִׁי וּקְטִיפָה וְרִקְמָה, כִּסּוּי בְּתוֹךְ כִּסּוּי, מֵרֹאשׁ עַד כַּף רֶגֶל; עָנְדוּ לָהּ שַׁרְשְׁרָאוֹת וְאֶצְעָדוֹת וּצְמִידִים וְטַבָּעוֹת, עַל הַמֵּצַח וְהַצַּוָּאר, עַל הָאַף וְהָאָזְנַיִם, עַל הַיָּדַיִם וְהָרַגְלַיִם - כֻּלָּהּ מִקְשָׁה זָהָב. וְהוֹלִיכוּהָ בְּתֻפִּים וּבִמְחוֹלוֹת לְבֵית בַּעֲלָהּ. וְאִלּוּ זוֹ שֶׁנִּשְּׂאָה לַסּוֹחֵר, שֶׁנָּהָה אַחַר הַתַּרְבּוּת הָאֵירוֹפֵּאִית, לֹא קִבְּלָה אֶלָּא טַבַּעַת אַחַת, שַׁרְשֶׁרֶת אַחַת וְצָמִיד וְתוּ לֹא. לְעֻמַּת זֹאת, נָהַג בָּהּ בַּעֲלָהּ כָּבוֹד וִיקָר, שָׁאַל בַּעֲצָתָהּ וְקִבֵּל אֶת דַּעְתָּהּ, כָּל הֲלִיכוֹת הַבַּיִת נָהֲגוּ עַל פִּיהָ, וְגַם בְּמִסְחָרוֹ חִוְּתָה דֵּעָה וְהִשִּׂיאָה עֵצָה. וְחָיוּ בְּשָׁלוֹם וּבְאַחֲוָה, בְּשֻׁתָּפוּת בְּרוּכָה. יוֹם אֶחָד אָמְרָה לְבַעֲלָהּ: "רְצוֹנִי לְבַקֵּר אֵצֶל אֲחוֹתִי, בְּפַאֲתֵי הַמִּדְבָּר". נָסְעוּ וְהִגִּיעוּ לַכְּפָר. בָּאָה לְבֵית הַמֻּכְתָּר וְרָאֲתָה אֶת אֲחוֹתָהּ יוֹשֶׁבֶת כְּמַלְכָּה. עֲטוּפָה בִּגְדֵי שֵׁשׁ וּמֶשִׁי וְרִקְמָה, אֲפוּפָה שַׁרְשְׁרוֹת זָהָב כְּקוּרֵי עַכָּבִישׁ. קָרְאָה בְּעֶרְגָּה: "כַּמָּה מְקַנְּאָה אֲנִי בָּךְ, אֲחוֹתִי! רְאִי אֵיךְ אַתְּ יוֹשֶׁבֶת בִּכְבוֹדוֹ שֶׁל עוֹלָם, כְּמַלְכָּה בְּהֵיכָלָהּ; רְאִי אֵיזֶה עֹשֶׁר אוֹפֵף אוֹתָךְ, כַּמָּה כָּבוֹד וִיקָר!" מִבַּעַד לָרְעָלָה נִבְּטוּ בָּהּ עֵינַיִם עֲצוּבוֹת וּכְבוּיוֹת, וְקוֹל נְהִי נִשְׁמַע: "אַל תְּקַנְּאִי בִּי, אֲחוֹתִי, אֲבוֹי לִי עַל מַזָּלִי הָרָע וְהַנִּמְהָר". "מַדּוּעַ?" נִבְהֲלָה הָאָחוֹת, "הֵן כֹּה טוֹב לָךְ!" "טוֹב?!" קָרְאָה אֵשֶׁת הַמֻּכְתָּר, "הֵן אֲנִי כִּשְׁבוּיָה, כְּבוּלָה לְפִנָּתִי, חַיֶּבֶת אֲנִי לְהִסָּתֵר מֵאֵין רוֹאִים. אָסוּר לִי לָצֵאת הַחוּצָה, בַּעֲלִי אֵינוֹ שׁוֹמֵעַ לְדַעְתִּי וְאֵינוֹ מִתְחַשֵּׁב בִּדְבָרַי. מַה בֶּצַע לִי בְּכָל תַּכְשִׁיטַי אִם אֵין לִי רְשׁוּת לְחַוּוֹת דֵּעָה, אִם אֵין לִי רְשׁוּת לָצֵאת וְלָבוֹא? מוֹחֶלֶת אֲנִי עַל כָּל הָעֹשֶׁר בִּשְׁבִיל טִפָּה שֶׁל אֹשֶׁר... לִהְיוֹת כָּמוֹךְ, עֲקֶרֶת בַּיִת, בַּעֲלַת דֵּעָה!" אָכֵן, נִתְבּוֹנֵן נָא: סֵפֶר הַתּוֹרָה, הַמְּקֻשָּׁט בְּמֶשִׁי וְרִקְמָה, בְּפַעֲמוֹן וְרִמּוֹן, אַךְ נָתוּן בִּמְקוֹמוֹ, בְּפִנַּת הָאָרוֹן הַקָּדוֹשׁ - לְמִי דּוֹמֶה הוּא?! אִם נַפְנֶה לוֹ עֹרֶף וּנְנַהֵל אֶת חַיֵּינוּ בִּלְעָדָיו, חָלִילָה, לֹא נִוָּעֵץ בּוֹ בְּכָל דָּבָר וְדָבָר וְלֹא נִשְׁמַע לְדַעְתּוֹ, מַה בֶּצַע לוֹ בְּכָל עָשְׁרוֹ וּכְבוֹדוֹ?! עַל כֵּן, בְּחַג זֶה, שִׂמְחַת הַתּוֹרָה הִיא שֶׁמּוֹצִיאִים אוֹתָהּ לִרְחוֹבָהּ שֶׁל עִיר; כְּשֶׁרוֹמְזִים עַל כָּךְ כִּי הִיא הַמַּלְכָּה גַּם מִחוּץ לְבֵית הַכְּנֶסֶת וְכִי דְּבָרָהּ נִשְׁמָע גַּם מִחוּץ לַאֲרוֹן הַקֹּדֶשׁ. זוֹ שִׂמְחָתָהּ וְזֶה חַגָּהּ! כַּמָּה נִפְלָא הוּא "מִנְהַג יִשְׂרָאֵל - תּוֹרָה" בְּחַג שִׂמְחַת הַתּוֹרָה! (מַעְיַן הַמּוֹעֵד)