Otzarot-Article

"מְכַשֵּׁפָה לֹא תְחַיֶּה" (כב-יז) יֵשׁ צִוּוּי בְּפָרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ, בְּתוֹרַת הַנֶּצַח: "מְכַשֵּׁפָה לֹא תְחַיֶּה" (אֶלָּא תּוּמַת בְּבֵית דִּין - רָשִׁ"י). וְרַבֵּנוּ הָרַמְבַּ"ן זצ"ל עָמַד עַל כָּךְ, שֶׁהַכָּתוּב הֶחְמִיר בְּדִינָהּ יוֹתֵר מִבְּכָל עוֹשֵׂי הַתּוֹעֵבוֹת, וְאַף יוֹתֵר מֵעוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה, שֶׁכֵּן בָּהֶם אֵין עָלֵינוּ צִוּוּי יָשִׁיר שֶׁל "לֹא תְחַיֶּה". בָּהֶם לֹא נִכְתַּב אֶלָּא שֶׁעָנְשָׁם בְּמִיתָה, וּבֵית הַדִּין מְחֻיָּב לְהוֹצִיא עֹנֶשׁ זֶה אֶל הַפֹּעַל. וְאִלּוּ כָּאן נִצְטַוֵּינוּ יְשִׁירוֹת. וּבִלְשׁוֹן קָדְשׁוֹ: "אֲבָל בְּכָאן לֹא אָמַר 'מְכַשֵּׁפָה מוֹת תּוּמַת', כִּי הֶחְמִיר בָּהּ לְהַזְהִיר אוֹתָנוּ בְּלָאו שֶׁלֹּא נְחַיֶּה אוֹתָהּ. וְהַטַּעַם מִפְּנֵי שֶׁהִיא טְמֵאַת הַשֵּׁם, רַבַּת הַמְּהוּמָה, וְהַשּׁוֹטִים נִפְתִּים אַחֲרֶיהָ".

נַסְבִּיר אֶת דִּבְרֵי קָדְשׁוֹ, שֶׁיֵּשׁ לָהֶם הַשְׁלָכוֹת גַּם לְגַבֵּינוּ, לְגַבֵּי תּוֹפָעָה מַדְאִיגָה הַצּוֹבֶרֶת תְּאוּצָה בִּרְבָדִים נִרְחָבִים. אֲבָל לִפְנֵי כֵן נְסַפֵּר סִפּוּר מַפְעִים מִן הַתַּלְמוּד הַיְּרוּשַׁלְמִי (סַנְהֶדְרִין ו-ו) וְנַעֲמֹד עַל מַשְׁמָעוּתוֹ:

הַגְּמָרָא מְסַפֶּרֶת עַל שְׁנֵי תַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁהָיוּ בְּאַשְׁקְלוֹן, רֵעִים אֲהוּבִים שֶׁלָּמְדוּ וְהִתְעַלּוּ יַחְדָּו בַּתּוֹרָה, עַד שֶׁאֶחָד מֵהֶם נִפְטַר. לֹא נִגְמַל עִמּוֹ חֶסֶד שֶׁל אֱמֶת כָּרָאוּי, וְנִקְבַּר בְּלֹא כָּבוֹד. הָיָה חֲבֵרוֹ בּוֹכֶה וּמִצְטַעֵר. נִרְאָה לוֹ הַנִּפְטָר בַּחֲלוֹמוֹ וְאָמַר לוֹ: "בְּנִי, אַל תְּהַרְהֵר אַחַר בּוֹרַאֲךָ, שֶׁהַכֹּל בְּצֶדֶק וּבְמִשְׁפָּט. דַּע לְךָ שֶׁלֹּא עָבַרְתִּי עֲבֵרָה מִיָּמַי, חוּץ מִפַּעַם אַחַת שֶׁהִקְדַּמְתִּי תְּפִלִּין שֶׁל רֹאשׁ לִתְפִלִּין שֶׁל יָד. וְהוֹאִיל וְרָצוּ לְזַכּוֹתֵנִי בִּמְלֹא שְׂכָרִי לָעוֹלָם הַבָּא, קִבַּלְתִּי עָנְשִׁי בְּבִזָּיוֹן זֶה". לְהוֹכָחַת דְּבָרָיו, לְקָחוֹ לְהַרְאוֹת לוֹ אֶת מְקוֹמוֹ בְּגַן הָעֵדֶן, בְּשִׂיא הָעִדּוּן וְהַשָּׂכָר הַמֻּפְלָג, מֻקָּף גִּנּוֹת, מַטָּעִים וּמַבּוּעֵי מַיִם. וְהוֹאִיל וְאֵין בֵּין גַּן הָעֵדֶן לְגֵיהִנּוֹם אֶלָּא כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה, רָאָה בַּחֲלוֹמוֹ גַּם אֶת הַפֶּתַח שֶׁל גֵּיהִנּוֹם. הַשַּׁעַר הָעֲנָק סָבַב בְּאֶמְצָעוּת צִיר הַקָּבוּעַ בָּאָרֶץ, וְהַצִּיר נָקַב אֶת אָזְנוֹ שֶׁל אָדָם אֶחָד, שֶׁשָּׁכַב לְמַרְגְּלוֹת הַשַּׁעַר פְּרַקְדָּן וְהַצִּיר בִּתְנוּךְ אָזְנוֹ... מְצַמְרֵר לַחְשֹׁב עַל כָּךְ: בְּכָל פַּעַם שֶׁהַשַּׁעַר נִפְתַּח, בְּכָל פַּעַם שֶׁהֵבִיאוּ אָסִיר חָדָשׁ, קְרִיק-קְרָק, סִיבוּב חָדָשׁ בָּאֹזֶן...

"עַד מָתַי יִתְעַנֶּה כָּךְ?" שָׁאַל הָאִישׁ, מְזֻעְזָע.

וְהִרְגִּיעוּהוּ: "עַד שֶׁיָּבוֹא לְכָאן נְשִׂיא יִשְׂרָאֵל וְיִתְפֹּס אֶת מְקוֹמוֹ"...

"רַבִּי שִׁמְעוֹן הַנַּעֲרָץ, נְשִׂיא יִשְׂרָאֵל?! עַל מָה וְלָמָּה?!", נִרְעַשׁ הָאִישׁ.

עָנוּ וְאָמְרוּ: "מִשּׁוּם שֶׁהִתְחַיֵּב בִּשְׁעָתוֹ בְּנֶדֶר, שֶׁבַּעֲלוֹתוֹ עַל כֵּס הַנְּשִׂיאוּת, יַכְרִית נֶגַע זֶה שֶׁל מְכַשְּׁפִים, וְהִתְמַנָּה לְנָשִׂיא וְלֹא עָמַד בְּדִבּוּרוֹ. שֶׁהֲרֵי יֵשׁ שְׁמוֹנִים מְכַשֵּׁפוֹת בִּמְעָרָה בְּאַשְׁקְלוֹן שֶׁמַּטְעוֹת אֶת הָעוֹלָם. לֵךְ וֶאֱמֹר לוֹ מַה שֶּׁרָאִיתָ, שֶׁיִּזְדָּרֵז וִיקַיֵּם נִדְרוֹ".

אָמַר: "נְשִׂיא יִשְׂרָאֵל הוּא, וְאֵיךְ יַאֲמִין לִדְבָרַי?!"

אָמְרוּ לוֹ: "עַנְוְתָן גָּדוֹל הוּא וְיַאֲמִין".

קָם הָאִישׁ וְרוּחוֹ מִתְפַּעֶמֶת. עָלָה לִירוּשָׁלַיִם, פָּנָה לִנְשִׂיא יִשְׂרָאֵל וְסָח אֶת חֲלוֹמוֹ.

אָמַר לוֹ רַבִּי שִׁמְעוֹן: "יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁאֱמֶת הוּא, כִּי לֹא בְּפִי נָדַרְתִּי אֶלָּא בְּלִבִּי הֶחְלַטְתִּי, וְרַק בַּמָּרוֹם יוֹדְעִים עַל כָּךְ".

מֶה עָשָׂה? נָטַל שְׁמוֹנִים בַּחוּרִים, הֱבִיאָם סָמוּךְ לַמְּעָרָה וְאָמַר: "כְּשֶׁאֶשְׁרֹק לָכֶם - תִּכָּנְסוּ כֻּלְּכֶם, כָּל אֶחָד יִקַּח אַחַת מֵהֶן וְיַגְבִּיהֶנָּה מֵהָאָרֶץ, שֶׁאָז מְאַבְּדוֹת הֵן אֶת כֹּחָן".

הִדַּפֵּק עַל הַדֶּלֶת וְאָמַר: "פִּתְחוּ לִי, מְכַשֵּׁף אֲנִי כְּמוֹתְכֶן".

פָּתְחוּ לוֹ וְשָׁאֲלוּ: "מַה יּוֹדֵעַ אַתָּה לְחוֹלֵל?"

אָמַר: "הִנֵּה אֶשְׁרֹק שְׁרִיקָה - וְיָבוֹאוּ שְׁמוֹנִים בַּחוּרִים!"

אָמְרוּ: "הָבָה נִרְאֶה".

שָׁרַק וּבָאוּ וְהִתְקַבְּלוּ בְּשִׂמְחָה. הִגְבִּיהַּ כָּל אֶחָד מֵהֶם מְכַשֵּׁפָה אַחַת וְסָר כֹּחָן, וְקִיְּמוּ בָּהֶן אֶת דִּין הַתּוֹרָה. עַד כָּאן הַסִּפּוּר בִּקְצָרָה.

וְיֵשׁ לְהָבִין לְגַבֵּי הָעֹנֶשׁ, מַהוּ עֹנֶשׁ זֶה, עֹנֶשׁ יִחוּדִי וּמַזְוִיעַ, לִנְעֹץ אֶת צִיר דֶּלֶת הַגֵּיהִנּוֹם בְּאֹזֶן הַנִּדּוֹן? הֲלֹא "מִשְׁפְּטֵי ה' אֱמֶת" (תְּהִלִּים יט-י) וּבָאִים מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה. עַל חֲטָאִים הַנַּעֲשִׂים בְּתַבְעֵרַת הַתַּאֲוָה - נִדּוֹנִים בְּאֵשׁ רוֹתַחַת; עַל חֲטָאִים שֶׁבְּעַצְלוּת וּקְרִירוּת וּבַאֲדִישׁוּת קְפוּאָה - יֵשׁ גֵּיהִנּוֹם שֶׁל שֶׁלֶג, רַחְמָנָא לִצְלַן (תַּנְיָא ח"א פֶּרֶק ח'). מֵהָעֹנֶשׁ, יֵשׁ לָנוּ אֶפְשָׁרוּת לְהַשִּׂיג אֶת מַהוּת הָעֲבֵרָה.

אֶלָּא שֶׁעָלֵינוּ לְהָבִין, שֶׁכַּאֲשֶׁר רַבִּי שִׁמְעוֹן, נְשִׂיא יִשְׂרָאֵל, לֹא עָשָׂה דִּין בַּמְּכַשֵּׁפוֹת, מִן הַסְּתָם לֹא נָבַע הַדָּבָר מֵעַצְלוּת, חָלִילָה. טָרוּד הָיָה בְּלִמּוּד תּוֹרָה, בְּהַרְבָּצַת תּוֹרָה, בְּדִיּוּנֵי הַסַּנְהֶדְרִין, בְּהַכְוָנַת הָעָם. עִנְיָן שֶׁל סִדְרֵי קְדִימֻיּוֹת. וְהֶרְאוּ לוֹ מִן הַשָּׁמַיִם, שֶׁאִם יֵשׁ מְכַשְּׁפִים - וְהוּא הַדִּין גַּם בְּבַעֲלֵי אוֹב וְיִדְּעוֹנִים, בְּמַגִּידֵי עֲתִידוֹת וּבְקוֹסְמֵי קְסָמִים, בְּקוֹרְאִים בַּקָּפֶה וּבִקְלָפִים וּבְכַף הַיָּד, אַף בִּ"מְקֻבָּלִים" בְּמֵרְכָאוֹת, הָעוֹטִים אִצְטְלָא שֶׁאֵינָהּ הוֹלַמְתָּם, מַטְעִים וּמַתְעִים, מְאַחֲזֵי-עֵינַיִם וּמוֹלִיכֵי-שׁוֹלָל - וְהֶהָמוֹן נוֹהֶה אַחֲרֵיהֶם, "הַשּׁוֹטִים נִפְתִּים אַחֲרֵיהֶם", כִּלְשׁוֹן הָרַמְבַּ"ן - הֲרֵי זֶה "פִּתְחָהּ שֶׁל גֵּיהִנּוֹם"; פֶּתַח לְהִדַּרְדְּרוּת, פֶּתַח לְכָל רָעָה. יֵשׁ לְבַעֵר רָעָה חוֹלָה זוֹ וְלִלְחֹם כְּנֶגְדָּהּ בְּכָל עֹז.

כִּי לָנוּ תּוֹרָה וּגְדוֹלֵי תּוֹרָה, בַּעֲלֵי דַעַת תּוֹרָה הַפּוֹעֲלִים בְּכֹחַ הַתּוֹרָה - וּמַה לָּנוּ לִפְנוֹת לְבוֹרוֹת נִשְׁבָּרִים, שֶׁבַּמִּקְרֶה הַטּוֹב אֵינָם מוֹעִילִים וּבַמִּקְרֶה הָרָע מַזִּיקִים וּמַשְׁחִיתִים?! (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

	תולדות תשס"ח
	צואת הרוקח
	"מְכַשֵּׁפָה לֹא תְחַיֶּה" (כב-יז) יֵשׁ צִוּוּי בְּפָרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ, בְּתוֹרַת הַנֶּצַח: "מְכַשֵּׁפָה לֹא תְחַיֶּה" (אֶלָּא תּוּמַת בְּבֵית דִּין - רָשִׁ"י) "מְכַשֵּׁפָה לֹא תְחַיֶּה" (כב-יז) יֵשׁ צִוּוּי בְּפָרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ, בְּתוֹרַת הַנֶּצַח: "מְכַשֵּׁפָה לֹא תְחַיֶּה" (אֶלָּא תּוּמַת בְּבֵית דִּין - רָשִׁ"י). וְרַבֵּנוּ הָרַמְבַּ"ן זצ"ל עָמַד עַל כָּךְ, שֶׁהַכָּתוּב הֶחְמִיר בְּדִינָהּ יוֹתֵר מִבְּכָל עוֹשֵׂי הַתּוֹעֵבוֹת, וְאַף יוֹתֵר מֵעוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה, שֶׁכֵּן בָּהֶם אֵין עָלֵינוּ צִוּוּי יָשִׁיר שֶׁל "לֹא תְחַיֶּה". בָּהֶם לֹא נִכְתַּב אֶלָּא שֶׁעָנְשָׁם בְּמִיתָה, וּבֵית הַדִּין מְחֻיָּב לְהוֹצִיא עֹנֶשׁ זֶה אֶל הַפֹּעַל. וְאִלּוּ כָּאן נִצְטַוֵּינוּ יְשִׁירוֹת. וּבִלְשׁוֹן קָדְשׁוֹ: "אֲבָל בְּכָאן לֹא אָמַר 'מְכַשֵּׁפָה מוֹת תּוּמַת', כִּי הֶחְמִיר בָּהּ לְהַזְהִיר אוֹתָנוּ בְּלָאו שֶׁלֹּא נְחַיֶּה אוֹתָהּ. וְהַטַּעַם מִפְּנֵי שֶׁהִיא טְמֵאַת הַשֵּׁם, רַבַּת הַמְּהוּמָה, וְהַשּׁוֹטִים נִפְתִּים אַחֲרֶיהָ". נַסְבִּיר אֶת דִּבְרֵי קָדְשׁוֹ, שֶׁיֵּשׁ לָהֶם הַשְׁלָכוֹת גַּם לְגַבֵּינוּ, לְגַבֵּי תּוֹפָעָה מַדְאִיגָה הַצּוֹבֶרֶת תְּאוּצָה בִּרְבָדִים נִרְחָבִים. אֲבָל לִפְנֵי כֵן נְסַפֵּר סִפּוּר מַפְעִים מִן הַתַּלְמוּד הַיְּרוּשַׁלְמִי (סַנְהֶדְרִין ו-ו) וְנַעֲמֹד עַל מַשְׁמָעוּתוֹ: הַגְּמָרָא מְסַפֶּרֶת עַל שְׁנֵי תַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁהָיוּ בְּאַשְׁקְלוֹן, רֵעִים אֲהוּבִים שֶׁלָּמְדוּ וְהִתְעַלּוּ יַחְדָּו בַּתּוֹרָה, עַד שֶׁאֶחָד מֵהֶם נִפְטַר. לֹא נִגְמַל עִמּוֹ חֶסֶד שֶׁל אֱמֶת כָּרָאוּי, וְנִקְבַּר בְּלֹא כָּבוֹד. הָיָה חֲבֵרוֹ בּוֹכֶה וּמִצְטַעֵר. נִרְאָה לוֹ הַנִּפְטָר בַּחֲלוֹמוֹ וְאָמַר לוֹ: "בְּנִי, אַל תְּהַרְהֵר אַחַר בּוֹרַאֲךָ, שֶׁהַכֹּל בְּצֶדֶק וּבְמִשְׁפָּט. דַּע לְךָ שֶׁלֹּא עָבַרְתִּי עֲבֵרָה מִיָּמַי, חוּץ מִפַּעַם אַחַת שֶׁהִקְדַּמְתִּי תְּפִלִּין שֶׁל רֹאשׁ לִתְפִלִּין שֶׁל יָד. וְהוֹאִיל וְרָצוּ לְזַכּוֹתֵנִי בִּמְלֹא שְׂכָרִי לָעוֹלָם הַבָּא, קִבַּלְתִּי עָנְשִׁי בְּבִזָּיוֹן זֶה". לְהוֹכָחַת דְּבָרָיו, לְקָחוֹ לְהַרְאוֹת לוֹ אֶת מְקוֹמוֹ בְּגַן הָעֵדֶן, בְּשִׂיא הָעִדּוּן וְהַשָּׂכָר הַמֻּפְלָג, מֻקָּף גִּנּוֹת, מַטָּעִים וּמַבּוּעֵי מַיִם. וְהוֹאִיל וְאֵין בֵּין גַּן הָעֵדֶן לְגֵיהִנּוֹם אֶלָּא כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה, רָאָה בַּחֲלוֹמוֹ גַּם אֶת הַפֶּתַח שֶׁל גֵּיהִנּוֹם. הַשַּׁעַר הָעֲנָק סָבַב בְּאֶמְצָעוּת צִיר הַקָּבוּעַ בָּאָרֶץ, וְהַצִּיר נָקַב אֶת אָזְנוֹ שֶׁל אָדָם אֶחָד, שֶׁשָּׁכַב לְמַרְגְּלוֹת הַשַּׁעַר פְּרַקְדָּן וְהַצִּיר בִּתְנוּךְ אָזְנוֹ... מְצַמְרֵר לַחְשֹׁב עַל כָּךְ: בְּכָל פַּעַם שֶׁהַשַּׁעַר נִפְתַּח, בְּכָל פַּעַם שֶׁהֵבִיאוּ אָסִיר חָדָשׁ, קְרִיק-קְרָק, סִיבוּב חָדָשׁ בָּאֹזֶן... "עַד מָתַי יִתְעַנֶּה כָּךְ?" שָׁאַל הָאִישׁ, מְזֻעְזָע. וְהִרְגִּיעוּהוּ: "עַד שֶׁיָּבוֹא לְכָאן נְשִׂיא יִשְׂרָאֵל וְיִתְפֹּס אֶת מְקוֹמוֹ"... "רַבִּי שִׁמְעוֹן הַנַּעֲרָץ, נְשִׂיא יִשְׂרָאֵל?! עַל מָה וְלָמָּה?!", נִרְעַשׁ הָאִישׁ. עָנוּ וְאָמְרוּ: "מִשּׁוּם שֶׁהִתְחַיֵּב בִּשְׁעָתוֹ בְּנֶדֶר, שֶׁבַּעֲלוֹתוֹ עַל כֵּס הַנְּשִׂיאוּת, יַכְרִית נֶגַע זֶה שֶׁל מְכַשְּׁפִים, וְהִתְמַנָּה לְנָשִׂיא וְלֹא עָמַד בְּדִבּוּרוֹ. שֶׁהֲרֵי יֵשׁ שְׁמוֹנִים מְכַשֵּׁפוֹת בִּמְעָרָה בְּאַשְׁקְלוֹן שֶׁמַּטְעוֹת אֶת הָעוֹלָם. לֵךְ וֶאֱמֹר לוֹ מַה שֶּׁרָאִיתָ, שֶׁיִּזְדָּרֵז וִיקַיֵּם נִדְרוֹ". אָמַר: "נְשִׂיא יִשְׂרָאֵל הוּא, וְאֵיךְ יַאֲמִין לִדְבָרַי?!" אָמְרוּ לוֹ: "עַנְוְתָן גָּדוֹל הוּא וְיַאֲמִין". קָם הָאִישׁ וְרוּחוֹ מִתְפַּעֶמֶת. עָלָה לִירוּשָׁלַיִם, פָּנָה לִנְשִׂיא יִשְׂרָאֵל וְסָח אֶת חֲלוֹמוֹ. אָמַר לוֹ רַבִּי שִׁמְעוֹן: "יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁאֱמֶת הוּא, כִּי לֹא בְּפִי נָדַרְתִּי אֶלָּא בְּלִבִּי הֶחְלַטְתִּי, וְרַק בַּמָּרוֹם יוֹדְעִים עַל כָּךְ". מֶה עָשָׂה? נָטַל שְׁמוֹנִים בַּחוּרִים, הֱבִיאָם סָמוּךְ לַמְּעָרָה וְאָמַר: "כְּשֶׁאֶשְׁרֹק לָכֶם - תִּכָּנְסוּ כֻּלְּכֶם, כָּל אֶחָד יִקַּח אַחַת מֵהֶן וְיַגְבִּיהֶנָּה מֵהָאָרֶץ, שֶׁאָז מְאַבְּדוֹת הֵן אֶת כֹּחָן". הִדַּפֵּק עַל הַדֶּלֶת וְאָמַר: "פִּתְחוּ לִי, מְכַשֵּׁף אֲנִי כְּמוֹתְכֶן". פָּתְחוּ לוֹ וְשָׁאֲלוּ: "מַה יּוֹדֵעַ אַתָּה לְחוֹלֵל?" אָמַר: "הִנֵּה אֶשְׁרֹק שְׁרִיקָה - וְיָבוֹאוּ שְׁמוֹנִים בַּחוּרִים!" אָמְרוּ: "הָבָה נִרְאֶה". שָׁרַק וּבָאוּ וְהִתְקַבְּלוּ בְּשִׂמְחָה. הִגְבִּיהַּ כָּל אֶחָד מֵהֶם מְכַשֵּׁפָה אַחַת וְסָר כֹּחָן, וְקִיְּמוּ בָּהֶן אֶת דִּין הַתּוֹרָה. עַד כָּאן הַסִּפּוּר בִּקְצָרָה. וְיֵשׁ לְהָבִין לְגַבֵּי הָעֹנֶשׁ, מַהוּ עֹנֶשׁ זֶה, עֹנֶשׁ יִחוּדִי וּמַזְוִיעַ, לִנְעֹץ אֶת צִיר דֶּלֶת הַגֵּיהִנּוֹם בְּאֹזֶן הַנִּדּוֹן? הֲלֹא "מִשְׁפְּטֵי ה' אֱמֶת" (תְּהִלִּים יט-י) וּבָאִים מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה. עַל חֲטָאִים הַנַּעֲשִׂים בְּתַבְעֵרַת הַתַּאֲוָה - נִדּוֹנִים בְּאֵשׁ רוֹתַחַת; עַל חֲטָאִים שֶׁבְּעַצְלוּת וּקְרִירוּת וּבַאֲדִישׁוּת קְפוּאָה - יֵשׁ גֵּיהִנּוֹם שֶׁל שֶׁלֶג, רַחְמָנָא לִצְלַן (תַּנְיָא ח"א פֶּרֶק ח'). מֵהָעֹנֶשׁ, יֵשׁ לָנוּ אֶפְשָׁרוּת לְהַשִּׂיג אֶת מַהוּת הָעֲבֵרָה. אֶלָּא שֶׁעָלֵינוּ לְהָבִין, שֶׁכַּאֲשֶׁר רַבִּי שִׁמְעוֹן, נְשִׂיא יִשְׂרָאֵל, לֹא עָשָׂה דִּין בַּמְּכַשֵּׁפוֹת, מִן הַסְּתָם לֹא נָבַע הַדָּבָר מֵעַצְלוּת, חָלִילָה. טָרוּד הָיָה בְּלִמּוּד תּוֹרָה, בְּהַרְבָּצַת תּוֹרָה, בְּדִיּוּנֵי הַסַּנְהֶדְרִין, בְּהַכְוָנַת הָעָם. עִנְיָן שֶׁל סִדְרֵי קְדִימֻיּוֹת. וְהֶרְאוּ לוֹ מִן הַשָּׁמַיִם, שֶׁאִם יֵשׁ מְכַשְּׁפִים - וְהוּא הַדִּין גַּם בְּבַעֲלֵי אוֹב וְיִדְּעוֹנִים, בְּמַגִּידֵי עֲתִידוֹת וּבְקוֹסְמֵי קְסָמִים, בְּקוֹרְאִים בַּקָּפֶה וּבִקְלָפִים וּבְכַף הַיָּד, אַף בִּ"מְקֻבָּלִים" בְּמֵרְכָאוֹת, הָעוֹטִים אִצְטְלָא שֶׁאֵינָהּ הוֹלַמְתָּם, מַטְעִים וּמַתְעִים, מְאַחֲזֵי-עֵינַיִם וּמוֹלִיכֵי-שׁוֹלָל - וְהֶהָמוֹן נוֹהֶה אַחֲרֵיהֶם, "הַשּׁוֹטִים נִפְתִּים אַחֲרֵיהֶם", כִּלְשׁוֹן הָרַמְבַּ"ן - הֲרֵי זֶה "פִּתְחָהּ שֶׁל גֵּיהִנּוֹם"; פֶּתַח לְהִדַּרְדְּרוּת, פֶּתַח לְכָל רָעָה. יֵשׁ לְבַעֵר רָעָה חוֹלָה זוֹ וְלִלְחֹם כְּנֶגְדָּהּ בְּכָל עֹז. כִּי לָנוּ תּוֹרָה וּגְדוֹלֵי תּוֹרָה, בַּעֲלֵי דַעַת תּוֹרָה הַפּוֹעֲלִים בְּכֹחַ הַתּוֹרָה - וּמַה לָּנוּ לִפְנוֹת לְבוֹרוֹת נִשְׁבָּרִים, שֶׁבַּמִּקְרֶה הַטּוֹב אֵינָם מוֹעִילִים וּבַמִּקְרֶה הָרָע מַזִּיקִים וּמַשְׁחִיתִים?! (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)