וירא
תשס"ח
 
  המבחן האמתי

 
  "כִּי קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד" (ל-יד) הָעִיר קְרָאקָא שׁוֹמֶמֶת כַּיּוֹם מִיְּהוּדֶיהָ, אֲבָל נוֹסְעִים שֶׁבִּקְּרוּ בָּהּ לֹא מִכְּבָר מָסְרוּ, שֶׁבִּנְיַן בֵּית הַכְּנֶסֶת שֶׁל ר' יוֹקִיל (כִּנּוּי חִבָּה שֶׁל יַעֲקֹב) עוֹדוֹ עוֹמֵד עַל תִּלּוֹ,

"כִּי קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד" (ל-יד) הָעִיר קְרָאקָא שׁוֹמֶמֶת כַּיּוֹם מִיְּהוּדֶיהָ, אֲבָל נוֹסְעִים שֶׁבִּקְּרוּ בָּהּ לֹא מִכְּבָר מָסְרוּ, שֶׁבִּנְיַן בֵּית הַכְּנֶסֶת שֶׁל ר' יוֹקִיל (כִּנּוּי חִבָּה שֶׁל יַעֲקֹב) עוֹדוֹ עוֹמֵד עַל תִּלּוֹ, וּבְבֵית הֶעָלְמִין מָצְאוּ אֶת מַצַּבְתּוֹ, כַּאֲשֶׁר מְצֻיָּן בָּהּ שֶׁהוּא בָּנָה אֶת בֵּית הַכְּנֶסֶת. אִם כֵּן, אֵין זֶה סִפּוּר אַגָּדָה - אֶלָּא מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה! נְסַפְּרוֹ אֵפוֹא:

ר' יוֹקִיל זֶה הָיָה עָנִי מָרוּד. עוֹלָלָיו הִתְהַלְּכוּ בִּבְלוֹאֵי סְחָבוֹת וְרָעֲדוּ בַּקָּרָה וּבַצִּנָּה. שָׁאֲלוּ לֶחֶם - וְאַיִן. בְּבִקְתָּתוֹ הַדַּלָּה הָיָה תַּנּוּר לְבֵנִים עֲנָק, אַךְ לֹא הָיָה לוֹ כֶּסֶף לִקְנוֹת עֵצִים לְהַסִּיקוֹ.

לַיְלָה אֶחָד חָלַם ר' יוֹקִיל חֲלוֹם. רָאָה הַשֵּׁם בְּעָנְיוֹ, וְיָבוֹא הַקֵּץ לְסִבְלוֹ. בְּעִיר הַמְּלוּכָה, לְמַרְגְּלוֹת הַגֶּשֶׁר הַמּוֹבִיל אֶל הָאַרְמוֹן, טָמוּן אוֹצָר. יַחְפֹּר שָׁם, יַחְשֹׂף אוֹתוֹ וְיִתְעַשֵּׁר עֹשֶׁר רַב.

קָם ר' יוֹקִיל וְלִבּוֹ מִתְרוֹנֵן. נָטַל אֶת טַלִּיתוֹ וְאֶת תְּפִלָּיו, וְשָׂם פְּעָמָיו לְעִיר הַמְּלוּכָה. חָצָה כְּפָרִים וְעָרִים, גָּמָא מֶרְחַקִּים - וְהִגִּיעַ. עֵינָיו לֹא שָׂבְעוּ מִמַּרְאוֹת הַכְּרַךְ, אֲבָל הוּא לֹא שָׁכַח אֶת מַטְּרַת בּוֹאוֹ. הִגִּיעַ אֶל הָרְחָבָה שֶׁלִּפְנֵי הָאַרְמוֹן, וְהִשְׁתָּאָה! אָכֵן, הַכֹּל כְּפִי שֶׁרָאָה בַּחֲלוֹמוֹ: הָאַרְמוֹן הַנִּשָּׂא עַל צְרִיחָיו וּמִגְדָּלָיו, הַשַּׁעַר הָעֲנָק וְהַגֶּשֶׁר הַמּוֹבִיל אֵלָיו. הַמְּצִיאוּת זֵהָה בַּכֹּל, מִלְּבַד בְּדָבָר אֶחָד: בַּחֲלוֹמוֹ לֹא הֶרְאוּהוּ אֶת הַחַיָּל הֶחָמוּשׁ הַנִּצָּב עַל מִשְׁמַרְתּוֹ וְחוֹסֵם אֶת הַכְּנִיסָה בִּפְנֵי אוֹרְחִים לֹא קְרוּאִים.

רָאָהוּ ר' יוֹקִיל, וְרוּחוֹ נָפְלָה בְּקִרְבּוֹ. הִנֵּה הָאַרְמוֹן, וְהִנֵּה הַגֶּשֶׁר. וְהָאוֹצָר מְחַכֶּה לוֹ מִתַּחַת לָעַמּוּד. יוֹדֵעַ הוּא אֶת מְקוֹמוֹ בִּמְדֻיָּק - אֲבָל הַחַיָּל לֹא יָנִיחַ לוֹ לַחְפֹּר, לֹא יָנִיחַ לוֹ אֲפִלּוּ לָגֶשֶׁת... אִם כֵּן, הַכֹּל הָיָה לַשָּׁוְא! לַשָּׁוְא שָׂמַח, לְחִנָּם כִּתֵּת רַגְלָיו, הָלַךְ מֶרְחָק כֹּה רַב...

עָמַד כְּנָטוּעַ בִּמְקוֹמוֹ וּבָהָה בַּחַיָּל בְּאַכְזָבָה וּבְתִסְכּוּל עָמֹק.

"זוּז, יְהוּדִי", צִוָּה הַחַיָּל, "אֵין לַעֲמֹד כָּאן בָּרְחָבָה".

 נִרְעַד ר' יוֹקִיל וּמִמְּקוֹמוֹ לֹא מָשׁ.

"מַה לְּךָ עוֹמֵד כָּךְ? מַה תְּבַקֵּשׁ?"

וְאָז הִבְזִיק בְּמֹחוֹ רַעְיוֹן. אוּלַי אֶפְשָׁר לְעָרֵב אֶת הַחַיָּל בָּעִנְיָן, לְשַׁתְּפוֹ בְּגִלּוּי הָאוֹצָר? פָּתַח וְסִפֵּר אֶת חֲלוֹמוֹ. דֶּרֶךְ אֲרֻכָּה עָשָׂה, וְאִם יַסְכִּים הַחַיָּל לְאַפְשֵׁר לוֹ לַחְפֹּר...

צָחַק הַחַיָּל צְחוֹק גָּדוֹל וְקָרָא: "וּבִגְלַל חֲלוֹם הִטְרַחְתָּ עַצְמְךָ לָבוֹא? אֱמֹר נָא לִי, מַה שִּׁמְךָ?"

"יוֹקִיל, אֲדוֹנִי".

"וּמֵהֵיכָן אַתָּה?"

"מִקְּרָאקָא, אֲדוֹנִי".

"הִנֵּה, יוֹקִיל, הָבָה נֹאמַר שֶׁחָלַמְתִּי, שֶׁמִּתַּחַת לְתַנּוּרוֹ שֶׁל יוֹקִיל מִקְּרָאקָא חָבוּי אוֹצָר - הַאִם הָיָה עוֹלֶה בְּדַעְתִּי לָלֶכֶת לִקְרָאקָא וּלְחַפְּשׂוֹ שָׁם?!... אֵיזֶה שִׁגָּעוֹן זֶה, אֵיזֶה טֵרוּף! שָׂא רַגְלֶיךָ, יוֹקִיל, וְהִסְתַּלֵּק!"

הוּא לֹא הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר זֹאת פַּעֲמַיִם. יוֹקִיל נָשָׂא רַגְלָיו, קַל כַּנֶּשֶׁר, וְעָשָׂה אֶת כָּל הַדֶּרֶךְ חֲזָרָה. הִגִּיעַ לְעִירוֹ וּבָא לְבֵיתוֹ, וְהֵחֵל לְפָרֵק אֶת תַּנּוּר הַלְּבֵנִים.

"מָה אַתָּה עוֹשֶׂה?" קָרְאָה אִשְׁתּוֹ, "הֲנִתְבַּלְּעָה עָלֶיךָ דַּעְתְּךָ?!"

אֲבָל יוֹקִיל לֹא עָנָה. הוּא פֵּרֵק אֶת הַתַּנּוּר וְחָפַר תַּחְתָּיו, וּמָצָא אוֹצָר כַּ"חֲלוֹמוֹ" שֶׁל הַחַיָּל...

הִתְעַשֵּׁר יוֹקִיל עֹשֶׁר רַב, הָיָה לְאֶחָד מִ"פְּנֵי הָעִיר" בִּקְרָאקָא, וְהִקְדִּישׁ הוֹן רַב לִבְנִיַּת בֵּית כְּנֶסֶת מְפֹאָר הַקָּרוּי עַל שְׁמוֹ.

זֶה הַסִּפּוּר שֶׁגְּלוּמִים בּוֹ מֶסֶר וְלֶקַח. וְהֵם כֹּה נוֹקְבִים.

שׁוֹאֲלִים אָדָם: 'מַדּוּעַ לֹא תִּשְׁתַּפֵּר? מַדּוּעַ לֹא תִּתְעַלֶּה? מַדּוּעַ לֹא תִּזְכֶּה בְּאוֹצָר נִפְלָא שֶׁל אוֹר וְזֹהַר?'. וְהוּא עוֹנֶה: 'עָלַי לְהַגִּיעַ לְשֵׁם כָּךְ לְעִיר הַמְּלוּכָה, אַךְ חַיָּל חוֹסֵם אֶת הַדֶּרֶךְ'.

- כְּלוֹמַר?!

וְהוּא עוֹנֶה: 'כְּדֵי לְהִתְעַלּוֹת, צָרִיךְ לָגוּר בִּבְנֵי בְּרַק אוֹ בִּירוּשָׁלַיִם... צָרִיךְ לְהַקְרִיב פַּרְנָסָה אוֹ חֶבְרָה, וְיֵשׁ מִכְשׁוֹלִים וּמְנִיעוֹת כֹּה רַבּוֹת'...

וְאֵין זֶה נָכוֹן!

כִּי הָאוֹצָר חָבוּי בְּבֵיתְךָ, וּמַצָּבְךָ תָּלוּי רַק בְּךָ! בְּעִירְךָ וּבְבֵיתְךָ תּוּכַל לְהִתְעַלּוֹת, בְּמַצָּבְךָ וּבִתְנָאֶיךָ תּוּכַל לִהְיוֹת לְעָשִׁיר מֻפְלָג בְּאֹשֶׁר רַב!

וְהַדְּבָרִים כְּתוּבִים בְּפַרְשָׁתֵנוּ: "כִּי הַמִּצְוָה הַזֹּאת... לֹא נִפְלֵאת הִוא מִמְּךָ וְלֹא רְחֹקָה הִיא... קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ לַעֲשׂתוֹ".

דְּרוּשִׁים רַק הַחְלָטָה אַמִּיצָה וּבֶדֶק בַּיִת יְסוֹדִי!

וּמַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה: הַגָּאוֹן הַצַּדִּיק רַבִּי נַפְתָּלִי אַמְסְטֶרְדַּם זצ"ל, מִבְּחִירֵי תַּלְמִידָיו שֶׁל רַבֵּנוּ יִשְׂרָאֵל מִסַּלַנְט זצ"ל הָיָה, וְעָנָו - שֶׁאֵין דֻּגְמָתוֹ. עָפָר וָאֵפֶר כִּפְשׁוּטוֹ. עָלָיו הִתְכַּוֵּן רַבּוֹ בְּאָמְרוֹ: "יֵשׁ לִי תַּלְמִיד עָנָו שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ שֶׁהוּא עָנָו..." כְּאַיִן וּכְאֶפֶס הָיָה בְּעֵינֵי עַצְמוֹ; רֵיק מִתּוֹרָה, חַף מֵעֲבוֹדַת ה', רָחוֹק מִכָּל דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה. הִצְטַדְּקוּת אַחַת לוֹ: 'לֵךְ לָאֻמָּן שֶׁעֲשָׂאַנִי, וֶאֱמֹר לוֹ כַּמָּה מְכֹעָר כְּלִי זֶה שֶׁעָשִׂיתָ'. אִם נִבְרֵאתִי בְּחֹסֶר כִּשָּׁרוֹן, בְּאֹטֶם הַלֵּב, בְּשִׁפְלוּת הַמִּדּוֹת - מַה כְּבָר נִתָּן לִדְרֹשׁ מִמֶּנִּי?! כָּךְ חָשַׁב רַבִּי נַפְתָּלִי עַל עַצְמוֹ בְּעַנְוְתָנוּתוֹ.

וּפַעַם, בְּפוּרִים, כַּאֲשֶׁר נִכְנַס יַיִן - יָצָא סוֹד. בִּהְיוֹתוֹ בְּגִלּוּפִין, הִתְמַרְמֵר לִפְנֵי רַבּוֹ: "אִלּוּ הָיְתָה לִי יִרְאַת הַשָּׁמַיִם שֶׁל הָרַבִּי... אִלּוּ הָיִיתִי נֵחָן בַּכִּשְׁרוֹנוֹת שֶׁל הַ'שַּׁאֲגַת אַרְיֵה' וּבָרְגָשׁוֹת שֶׁל בַּעַל 'יְסוֹד וְשֹׁרֶשׁ הָעֲבוֹדָה', כִּי אָז..."

וְהָרַב עָנָה לוֹ נֶחֱרָצוֹת: "נַפְתָּלִי, בַּיִּרְאָה שֶׁלְּךָ, בָּרֹאשׁ שֶׁלְּךָ וּבַלֵּב שֶׁלְּךָ!"

בְּלִי תֵּרוּצִים.

כִּי קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד. בְּפִיךָ - שֶׁלְּךָ! וּבִלְבָבְךָ - שֶׁלְּךָ! - לַעֲשֹׂתוֹ!

וּכְבָר אָמַר הַצַּדִּיק רַבִּי זוּשָׁא מֵאָנִיפּוֹלִי זצ"ל: כְּשֶׁאֶעֱלֶה לַשָּׁמַיִם, לֹא יַכּוּנִי מַדּוּעַ לֹא הָיִיתִי אַבְרָהָם אָבִינוּ. אֲבָל יַכּוּ גַּם יַכּוּ, מַדּוּעַ לֹא הָיִיתִי זוּשָׁא! מַדּוּעַ לֹא מִצִּיתִי אֶת כִּשְׁרוֹנוֹתַי, מַדּוּעַ לֹא הִגְשַׁמְתִּי אֶת עַצְמִי!

וְאֵין הַכַּוָּנָה רַק לְאַחַר מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה: בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה עוֹבְרִים כָּל בָּאֵי עוֹלָם לְפָנָיו כִּבְנֵי מָרוֹן, אֶחָד-אֶחָד, וּבוֹחֲנִים הַאִם חָשְׂפוּ אֶת הָאוֹצָר הֶחָבוּי בְּחֻבָּם, הַאִם הוֹצִיאוּהוּ לְאוֹר עוֹלָם! (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

 

 
Main Page Main Page Download This Article