Otzarot-Article

"וְשִׂמַּח אֶת אִשְׁתּוֹ אֲשֶׁר לָקָח" (כד-ה) בְּמַהֲלַךְ נְסִיעָתוֹ לְאֶרֶץ הַקֹּדֶשׁ, הִתְאַכְסֵן הַגר"א בִּכְפָר אֶחָד לְיַד אַמְסְטֶרְדָם. הַמְּאָרֵחַ הָיָה "אִישׁ נִכְבָּד, עָשִׁיר מֻפְלָג, וְגַם בָּנָיו וַחֲתָנָיו מֻפְלָגִים".

וַיְהִי הַיּוֹם, וְהַגר"א הִתְכּוֹנֵן לָצֵאת לְדַרְכּוֹ, וְהִנֵּה פּוֹנֶה אֵלָיו בַּעַל הַבַּיִת וְאוֹמֵר: "רוֹאֶה אֲנִי אֶת כְּבוֹדוֹ כִּי הוּא מִגְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל, וְהָרְאָיָה - שֶׁבְּמֶשֶׁךְ שְׁהוּתוֹ בְּבֵיתִי לֹא בִּזְבֵּז זְמַנּוֹ וְחָזַר עַל מִשְׁנָתוֹ. עַל כֵּן, אֲבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ שֶׁיֹּאמַר לִי, הַאִם לְפִי דַּעְתּוֹ הוֹלֵךְ אֲנִי בְּדֶרֶךְ הַיָּשָׁר אוֹ שֶׁחָס וְחָלִילָה רָאָה אֶצְלִי מִנְהָג לֹא טוֹב, וְיֹאמַר לִי".

עָנָהוּ הַגר"א: "רָאִיתִי שֶׁהִנְּךָ הוֹלֵךְ בְּדֶרֶךְ טוֹב, רַק דָּבָר אֶחָד רָאִיתִי פֹּה נֶגֶד הַגְּמָרָא, וְהוּא מַה שֶּׁאָמְרוּ חֲזַ"ל (יְבָמוֹת סב:): הָאוֹהֵב אֶת אִשְׁתּוֹ כְּגוּפוֹ, וְלֹא יוֹתֵר; וְרַעְיָתְךָ, בְּכָל בֹּקֶר, אַתָּה בְּעַצְמְךָ מַגִּישׁ לָהּ מַיִם לִרְחֹץ יָדֶיהָ, וְגַם קָפֶה מַגִּישׁ אַתָּה לָהּ בְּעוֹדָהּ עַל מִטָּתָהּ, וְאִלּוּ אַתָּה בְּעַצְמְךָ אֵינְךָ שׁוֹתֶה"...

בִּקֵּשׁ בַּעַל הַבַּיִת מֵהַגר"א שֶׁיִּשְׁמַע אֶת הַהֶסְבֵּר לְהַנְהָגָתוֹ, וְהַגר"א נַעֲנָה וְהֶאֱזִין.

נוֹלַדְתִּי, סִפֵּר הָאִישׁ, בְּמִשְׁפָּחָה מְיֻחֶסֶת מְאֹד, לְאַבָּא, שֶׁהָיָה בֶּן-גְּדוֹלִים וְלַמְדָן מְפֻרְסָם בְּעַצְמוֹ אֲבָל לֹא הָיָה אִישׁ אָמִיד. סָמוּךְ לְעִירֵנוּ הִתְגּוֹרֵר יְהוּדִי, עָשִׁיר מֻפְלָג, שֶׁלָּקַח אוֹתִי לְחָתָן לְבִתּוֹ. וּבְעֵת שֶׁעָשׂוּ אֶת הַ"תְּנָאִים", הָיִיתִי בְּגִיל 9. חוֹתְנִי קָנָה לִי כָּל צְרָכַי, הִלְבִּישׁ וְהִנְעִיל אוֹתִי וְשָׂכַר לִי מְלַמֵּד עַד שֶׁהִגַּעְתִּי לְגִיל 15.

בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ, נִתְגַּלְגְּלוּ הַדְּבָרִים וְהַחוֹתֵן יָרַד מִנְּכָסָיו וְהָפַךְ לְעָנִי מָרוּד.

בְּהַגִּיעַ עֵת דּוֹדִים, הַזְּמַן שֶׁסֻּכַּם עַל הַחֲתֻנָּה, הִגִּיעַ אָבִי אֶל הַחוֹתֵן כְּדֵי לְקַבֵּל אֶת הַנְּדוּנְיָה שֶׁהֻבְטְחָה לִי, אוּלָם מֵחֲמַת הָעֹנִי שֶׁשָּׂרַר בְּבֵית הַכַּלָּה, לֹא הָיָה בְּיָדוֹ לְקַיֵּם אֶת קִשְׁרֵי הַתְּנָאִים וְהַצַּד שֶׁלָּנוּ בִּטֵּל אֶת הַתְּנָאִים וְנִפְרַדְנוּ.

סָמוּךְ לַיִּשּׁוּב שֶׁלָּנוּ הִתְגּוֹרֵר עָשִׁיר נוֹסָף. וּכְשֶׁשָּׁמַע שֶׁהַתְּנָאִים הִתְפָּרְדוּ, הֶחְלִיט לָקַחַת אוֹתִי כְּחָתָן לְבִתּוֹ. הַחֲתֻנָּה נֶעֶרְכָה בְּרֹב פְּאֵר וְהָדָר, אוּלָם מִיָּד לְאַחַר הַחֲתֻנָּה נִתְקַפְתִּי בְּמַחֲלָה קָשָׁה. חוֹתְנִי הֶחָדָשׁ שָׂכַר רוֹפְאִים לְרַפְּאֵנִי, אוּלַם מְאוּמָה לֹא עָזַר. הַמַּחֲלָה הִתְגַּבְּרָה מִיּוֹם לְיוֹם.

בִּרְאוֹתוֹ כָּךְ, שִׁגֵּר אוֹתִי הַחוֹתֵן לַמָּקוֹם שֶׁבּוֹ שָׁהוּ כָּל חוֹלֵי הָעִיר שֶׁלֹּא יָכְלוּ לְהֵרָפֵא, וְשָׁם שָׁכַבְתִּי בְּמֶשֶׁךְ תְּקוּפָה אֲרֻכָּה בְּמַצָּב קָשֶׁה מְאֹד. כְּשֶׁבְּנֵי מִשְׁפַּחְתָּהּ שֶׁל אִשְׁתִּי רָאוּ שֶׁאֵין תְּרוּפָה לְמַכָּתִי, דָּרְשׁוּ מִמֶּנִּי לָתֵת לָהּ גֵּט וְלֹא הָיְתָה לִי בְּרֵרָה אֶלָּא לְמַלֵּא אַחַר דְּרִישָׁתָם.

וַיְהִי הַיּוֹם, הִגִּיעוּ אֲנָשִׁים עֲנִיִּים אֶל הַמָּקוֹם שֶׁבּוֹ שָׁכַבְתִּי. עֲנִיִּים אֵלּוּ הָיוּ מְחַזְּרִים עַל הַפְּתָחִים וְאוֹסְפִים כֶּסֶף, וְאֶחָד מֵהֶם נִגַּשׁ אֵלַי וְיָעַץ לִי עֵצָה: "כֵּיוָן שֶׁאֲנִי רוֹאֶה שֶׁתַּלְמִיד חָכָם אַתָּה, בּוֹא וְאֶקַּח אוֹתְךָ בָּעֲגָלָה שֶׁלִּי שֶׁבָּהּ אֲנִי מְסַבֵּב עַל הַפְּתָחִים, וְאוֹלִיךְ אוֹתְךָ מִבַּיִת לְבַיִת וּמֵחָצֵר לְחָצֵר, וּכְשֶׁיִּרְאוּ אוֹתְךָ וְיָבִינוּ שֶׁאַתָּה זָקוּק לְכֶסֶף, יִתְּנוּ לָנוּ בְּכִפְלַיִם".

בְּלֵית בְּרֵרָה, מַמְשִׁיךְ הָאִישׁ לְסַפֵּר לַגר"א, הִסְכַּמְתִּי לְהַצָּעָה זוֹ. וְכָךְ - מִדֵּי יוֹם בְּיוֹמוֹ - הָיָה הֶעָנִי הַהוּא מִסְתּוֹבֵב אִתִּי מִבַּיִת לְבַיִת, וַאֲנִי הָיִיתִי מֻנָּח בְּעֶגְלָתוֹ. וּבְבוֹאִי לִמְקוֹם יִשּׁוּב, הָיִיתִי מְפָרֵשׁ אֵיזֶה "תּוֹסָפוֹת" מֻקְשֶׁה אוֹ מַהַרְשָׁ"א, וּכְשֶׁהָיוּ רוֹאִים שֶׁמְּדֻבָּר בְּתַלְמִיד חָכָם, פִּרְנְסוּ אוֹתָנוּ בִּרְוָחָה.

וְהִנֵּה, פַּעַם אַחַת, בְּדַרְכֵּנוּ לְאַחַד הַכְּפָרִים, נִתְקַלְנוּ בַּעֲגָלָה שֶׁל עָנִי אַחֵר שֶׁהוֹבִיל בָּהּ אִשָּׁה חוֹלָנִית. עַד מְהֵרָה הִתְבָּרֵר שֶׁגַּם הוּא נָקַט אוֹתָהּ עֵצָה. מִשֶּׁהִתְוַדַּעְנוּ לֶעָנִי הַהוּא, הֶחְלַטְנוּ לַעֲשׂוֹת שֻׁתָּפוּת... וְכָךְ נָסַעְנוּ בִּשְׁתֵּי עֲגָלוֹת, אֲנִי עִם הֶעָנִי 'שֶׁלִּי' וְהָאִשָּׁה עִם הֶעָנִי 'שֶׁלָּהּ', עַד שֶׁבְּמֶשֶׁךְ הַזְּמַן הֶחְלִיטוּ הָעֲנִיִּים לְהָבִיא אֶת שְׁנֵינוּ בִּבְרִית הָאֵרוּסִין. וְכָךְ הֲוָה.

הֲגַם שֶׁשְּׁנֵינוּ הָיִינוּ חוֹלִים עַד מְאֹד, הֶעֱמִידוּ אוֹתָנוּ מִתַּחַת לַחֻפָּה. וְהִנֵּה, בַּחֲדַר הַיִּחוּד, מִיָּד לְאַחַר הַחֻפָּה, הֵחֵלָּה הָאִשָּׁה לִבְכּוֹת בְּכִי תַּמְרוּרִים וְעֵינֶיהָ זָלְגוּ דְּמָעוֹת לְלֹא הֲפוּגָה.

אָמַרְתִּי לָהּ: "לָמָּה תִּבְכִּי?", וְהֵשִׁיבָה לִי: "אֵיךְ לֹא אֶבְכֶּה?! אָבִי הָיָה בְּשָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת אִישׁ עָשִׁיר מְאֹד. וּבִהְיוֹתִי בַּת 9 שָׁנִים, לָקַח בַּעֲבוּרִי חָתָן מֻפְלָג מִגֶּזַע יְשִׁישִׁים וּמְיֻחָס, וְהֶחְזִיק אוֹתוֹ קָרוֹב לְ- 6 שָׁנִים, הִלְבִּישׁ אוֹתוֹ וְדָאַג לְכָל מַחְסוֹרוֹ. אַךְ מֵחֲמַת שֶׁהִתְמוֹטֵט אָבִי וְיָרַד מִנְּכָסָיו, אֵרַע לִי הַדָּבָר שֶׁנִּתְקָרְעוּ וְנִתְפָּרְדוּ הַתְּנָאִים. וְעַתָּה נִתְגַּלְגֵּל הַדָּבָר שֶׁאֶהֱיֶה חוֹלָנִית שֶׁכָּזוֹ וְאֶנָּשֵׂא לְאִישׁ עָנִי וְאֶבְיוֹן וְחוֹלֶה כְּמוֹתְךָ, וּמִי יוֹדֵעַ מֵאֵיזוֹ מִשְׁפָּחָה אַתָּה, וְהֵיאַךְ לֹא אֶבְכֶּה?!" - - -

בְּשָׁמְעִי אֶת הַדָּבָר הַזֶּה נִכְנַסְתִּי עִמָּהּ בִּדְבָרִים, עַד שֶׁהִכַּרְנוּ זֶה אֶת זֶה בְּבֵרוּר, שֶׁהִיא אֲרוּסָתִי מִקַּדְמַת דְּנָא וְזָכִיתִי בְּמִקָּחִי הָרִאשׁוֹן. וְאֵין לְתָאֵר וְאֵין לְשַׁעֵר אֵיזוֹ שִׂמְחָה הָיְתָה לָנוּ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה.

מִיָּד לְאַחַר הַחֲתֻנָּה הוּקַל חָלְיֵנוּ וְחָזַרְנוּ לִבְרִיאוּתֵנוּ כְּמִקֹּדֶם, עַד שֶׁעֲזָרָנוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְהַיּוֹם הַהַצְלָחָה מְאִירָה לָנוּ פָּנִים, כַּאֲשֶׁר אֲדוֹנִי רוֹאֶה, וְזִכָּנוּ ה' בְּבָנִים וּבְבָנוֹת טוֹבִים וּכְשֵׁרִים וּמֻפְלָגִים.

וְהִנֵּה - סִיֵּם בַּעַל הַבַּיִת אֶת דְּבָרָיו לִפְנֵי הַגר"א - אִם אֲנִי הֵבֵאתִי עָלֶיהָ אֶת הַיִּסּוּרִים בְּמֶשֶׁךְ הַשָּׁנִים שֶׁחָלְפוּ מֵאָז שֶׁבִּטַּלְנוּ אֶת הַ"תְּנָאִים" הָרִאשׁוֹנִים, הֵיאַךְ לֹא אַרְגִּישׁ עַצְמִי מְחֻיָּב בַּדָּבָר לְפַיְּסָהּ בְּכָל מִינֵי רִצּוּי וּפִיּוּס? עַל כֵּן, עוֹשֶׂה אֲנִי לָהּ אֶת כָּל הַכָּבוֹד הַזֶּה וּמַגִּישׁ אֶת כּוֹס הַקָּפֶה לְמִטָּתָהּ - - -

כְּשֶׁשָּׁמַע הַגר"א אֶת הַדְּבָרִים, הִבִּיעַ רְצוֹנוֹ לִשְׁהוֹת בְּבֵיתוֹ שֶׁל הֶעָשִׁיר עוֹד כַּמָּה יָמִים וּבֵרֵךְ אוֹתָם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר לָהֶם. (עָלֵינוּ לְשַׁבֵּחַ)

	נח תשס"ח
	! עברה אי אפשר למחוק
	"כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה עַל אֹיְבֶיךָ" (כ-א) נִרְאֶה שֶׁבִּימֵי קֶדֶם יָדְעוּ אֶת סוֹד הַלָּחְמָה הַפְּסִיכוֹלוֹגִית, כְּשֵׁם שֶׁיָּדְעוּ אֶת תַּחְבּוּלוֹת מַעַרְכוֹת הַקְּרָב "וְשִׂמַּח אֶת אִשְׁתּוֹ אֲשֶׁר לָקָח" (כד-ה) בְּמַהֲלַךְ נְסִיעָתוֹ לְאֶרֶץ הַקֹּדֶשׁ, הִתְאַכְסֵן הַגר"א בִּכְפָר אֶחָד לְיַד אַמְסְטֶרְדָם. הַמְּאָרֵחַ הָיָה "אִישׁ נִכְבָּד, עָשִׁיר מֻפְלָג, וְגַם בָּנָיו וַחֲתָנָיו מֻפְלָגִים". וַיְהִי הַיּוֹם, וְהַגר"א הִתְכּוֹנֵן לָצֵאת לְדַרְכּוֹ, וְהִנֵּה פּוֹנֶה אֵלָיו בַּעַל הַבַּיִת וְאוֹמֵר: "רוֹאֶה אֲנִי אֶת כְּבוֹדוֹ כִּי הוּא מִגְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל, וְהָרְאָיָה - שֶׁבְּמֶשֶׁךְ שְׁהוּתוֹ בְּבֵיתִי לֹא בִּזְבֵּז זְמַנּוֹ וְחָזַר עַל מִשְׁנָתוֹ. עַל כֵּן, אֲבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ שֶׁיֹּאמַר לִי, הַאִם לְפִי דַּעְתּוֹ הוֹלֵךְ אֲנִי בְּדֶרֶךְ הַיָּשָׁר אוֹ שֶׁחָס וְחָלִילָה רָאָה אֶצְלִי מִנְהָג לֹא טוֹב, וְיֹאמַר לִי". עָנָהוּ הַגר"א: "רָאִיתִי שֶׁהִנְּךָ הוֹלֵךְ בְּדֶרֶךְ טוֹב, רַק דָּבָר אֶחָד רָאִיתִי פֹּה נֶגֶד הַגְּמָרָא, וְהוּא מַה שֶּׁאָמְרוּ חֲזַ"ל (יְבָמוֹת סב:): הָאוֹהֵב אֶת אִשְׁתּוֹ כְּגוּפוֹ, וְלֹא יוֹתֵר; וְרַעְיָתְךָ, בְּכָל בֹּקֶר, אַתָּה בְּעַצְמְךָ מַגִּישׁ לָהּ מַיִם לִרְחֹץ יָדֶיהָ, וְגַם קָפֶה מַגִּישׁ אַתָּה לָהּ בְּעוֹדָהּ עַל מִטָּתָהּ, וְאִלּוּ אַתָּה בְּעַצְמְךָ אֵינְךָ שׁוֹתֶה"... בִּקֵּשׁ בַּעַל הַבַּיִת מֵהַגר"א שֶׁיִּשְׁמַע אֶת הַהֶסְבֵּר לְהַנְהָגָתוֹ, וְהַגר"א נַעֲנָה וְהֶאֱזִין. נוֹלַדְתִּי, סִפֵּר הָאִישׁ, בְּמִשְׁפָּחָה מְיֻחֶסֶת מְאֹד, לְאַבָּא, שֶׁהָיָה בֶּן-גְּדוֹלִים וְלַמְדָן מְפֻרְסָם בְּעַצְמוֹ אֲבָל לֹא הָיָה אִישׁ אָמִיד. סָמוּךְ לְעִירֵנוּ הִתְגּוֹרֵר יְהוּדִי, עָשִׁיר מֻפְלָג, שֶׁלָּקַח אוֹתִי לְחָתָן לְבִתּוֹ. וּבְעֵת שֶׁעָשׂוּ אֶת הַ"תְּנָאִים", הָיִיתִי בְּגִיל 9. חוֹתְנִי קָנָה לִי כָּל צְרָכַי, הִלְבִּישׁ וְהִנְעִיל אוֹתִי וְשָׂכַר לִי מְלַמֵּד עַד שֶׁהִגַּעְתִּי לְגִיל 15. בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ, נִתְגַּלְגְּלוּ הַדְּבָרִים וְהַחוֹתֵן יָרַד מִנְּכָסָיו וְהָפַךְ לְעָנִי מָרוּד. בְּהַגִּיעַ עֵת דּוֹדִים, הַזְּמַן שֶׁסֻּכַּם עַל הַחֲתֻנָּה, הִגִּיעַ אָבִי אֶל הַחוֹתֵן כְּדֵי לְקַבֵּל אֶת הַנְּדוּנְיָה שֶׁהֻבְטְחָה לִי, אוּלָם מֵחֲמַת הָעֹנִי שֶׁשָּׂרַר בְּבֵית הַכַּלָּה, לֹא הָיָה בְּיָדוֹ לְקַיֵּם אֶת קִשְׁרֵי הַתְּנָאִים וְהַצַּד שֶׁלָּנוּ בִּטֵּל אֶת הַתְּנָאִים וְנִפְרַדְנוּ. סָמוּךְ לַיִּשּׁוּב שֶׁלָּנוּ הִתְגּוֹרֵר עָשִׁיר נוֹסָף. וּכְשֶׁשָּׁמַע שֶׁהַתְּנָאִים הִתְפָּרְדוּ, הֶחְלִיט לָקַחַת אוֹתִי כְּחָתָן לְבִתּוֹ. הַחֲתֻנָּה נֶעֶרְכָה בְּרֹב פְּאֵר וְהָדָר, אוּלָם מִיָּד לְאַחַר הַחֲתֻנָּה נִתְקַפְתִּי בְּמַחֲלָה קָשָׁה. חוֹתְנִי הֶחָדָשׁ שָׂכַר רוֹפְאִים לְרַפְּאֵנִי, אוּלַם מְאוּמָה לֹא עָזַר. הַמַּחֲלָה הִתְגַּבְּרָה מִיּוֹם לְיוֹם. בִּרְאוֹתוֹ כָּךְ, שִׁגֵּר אוֹתִי הַחוֹתֵן לַמָּקוֹם שֶׁבּוֹ שָׁהוּ כָּל חוֹלֵי הָעִיר שֶׁלֹּא יָכְלוּ לְהֵרָפֵא, וְשָׁם שָׁכַבְתִּי בְּמֶשֶׁךְ תְּקוּפָה אֲרֻכָּה בְּמַצָּב קָשֶׁה מְאֹד. כְּשֶׁבְּנֵי מִשְׁפַּחְתָּהּ שֶׁל אִשְׁתִּי רָאוּ שֶׁאֵין תְּרוּפָה לְמַכָּתִי, דָּרְשׁוּ מִמֶּנִּי לָתֵת לָהּ גֵּט וְלֹא הָיְתָה לִי בְּרֵרָה אֶלָּא לְמַלֵּא אַחַר דְּרִישָׁתָם. וַיְהִי הַיּוֹם, הִגִּיעוּ אֲנָשִׁים עֲנִיִּים אֶל הַמָּקוֹם שֶׁבּוֹ שָׁכַבְתִּי. עֲנִיִּים אֵלּוּ הָיוּ מְחַזְּרִים עַל הַפְּתָחִים וְאוֹסְפִים כֶּסֶף, וְאֶחָד מֵהֶם נִגַּשׁ אֵלַי וְיָעַץ לִי עֵצָה: "כֵּיוָן שֶׁאֲנִי רוֹאֶה שֶׁתַּלְמִיד חָכָם אַתָּה, בּוֹא וְאֶקַּח אוֹתְךָ בָּעֲגָלָה שֶׁלִּי שֶׁבָּהּ אֲנִי מְסַבֵּב עַל הַפְּתָחִים, וְאוֹלִיךְ אוֹתְךָ מִבַּיִת לְבַיִת וּמֵחָצֵר לְחָצֵר, וּכְשֶׁיִּרְאוּ אוֹתְךָ וְיָבִינוּ שֶׁאַתָּה זָקוּק לְכֶסֶף, יִתְּנוּ לָנוּ בְּכִפְלַיִם". בְּלֵית בְּרֵרָה, מַמְשִׁיךְ הָאִישׁ לְסַפֵּר לַגר"א, הִסְכַּמְתִּי לְהַצָּעָה זוֹ. וְכָךְ - מִדֵּי יוֹם בְּיוֹמוֹ - הָיָה הֶעָנִי הַהוּא מִסְתּוֹבֵב אִתִּי מִבַּיִת לְבַיִת, וַאֲנִי הָיִיתִי מֻנָּח בְּעֶגְלָתוֹ. וּבְבוֹאִי לִמְקוֹם יִשּׁוּב, הָיִיתִי מְפָרֵשׁ אֵיזֶה "תּוֹסָפוֹת" מֻקְשֶׁה אוֹ מַהַרְשָׁ"א, וּכְשֶׁהָיוּ רוֹאִים שֶׁמְּדֻבָּר בְּתַלְמִיד חָכָם, פִּרְנְסוּ אוֹתָנוּ בִּרְוָחָה. וְהִנֵּה, פַּעַם אַחַת, בְּדַרְכֵּנוּ לְאַחַד הַכְּפָרִים, נִתְקַלְנוּ בַּעֲגָלָה שֶׁל עָנִי אַחֵר שֶׁהוֹבִיל בָּהּ אִשָּׁה חוֹלָנִית. עַד מְהֵרָה הִתְבָּרֵר שֶׁגַּם הוּא נָקַט אוֹתָהּ עֵצָה. מִשֶּׁהִתְוַדַּעְנוּ לֶעָנִי הַהוּא, הֶחְלַטְנוּ לַעֲשׂוֹת שֻׁתָּפוּת... וְכָךְ נָסַעְנוּ בִּשְׁתֵּי עֲגָלוֹת, אֲנִי עִם הֶעָנִי 'שֶׁלִּי' וְהָאִשָּׁה עִם הֶעָנִי 'שֶׁלָּהּ', עַד שֶׁבְּמֶשֶׁךְ הַזְּמַן הֶחְלִיטוּ הָעֲנִיִּים לְהָבִיא אֶת שְׁנֵינוּ בִּבְרִית הָאֵרוּסִין. וְכָךְ הֲוָה. הֲגַם שֶׁשְּׁנֵינוּ הָיִינוּ חוֹלִים עַד מְאֹד, הֶעֱמִידוּ אוֹתָנוּ מִתַּחַת לַחֻפָּה. וְהִנֵּה, בַּחֲדַר הַיִּחוּד, מִיָּד לְאַחַר הַחֻפָּה, הֵחֵלָּה הָאִשָּׁה לִבְכּוֹת בְּכִי תַּמְרוּרִים וְעֵינֶיהָ זָלְגוּ דְּמָעוֹת לְלֹא הֲפוּגָה. אָמַרְתִּי לָהּ: "לָמָּה תִּבְכִּי?", וְהֵשִׁיבָה לִי: "אֵיךְ לֹא אֶבְכֶּה?! אָבִי הָיָה בְּשָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת אִישׁ עָשִׁיר מְאֹד. וּבִהְיוֹתִי בַּת 9 שָׁנִים, לָקַח בַּעֲבוּרִי חָתָן מֻפְלָג מִגֶּזַע יְשִׁישִׁים וּמְיֻחָס, וְהֶחְזִיק אוֹתוֹ קָרוֹב לְ- 6 שָׁנִים, הִלְבִּישׁ אוֹתוֹ וְדָאַג לְכָל מַחְסוֹרוֹ. אַךְ מֵחֲמַת שֶׁהִתְמוֹטֵט אָבִי וְיָרַד מִנְּכָסָיו, אֵרַע לִי הַדָּבָר שֶׁנִּתְקָרְעוּ וְנִתְפָּרְדוּ הַתְּנָאִים. וְעַתָּה נִתְגַּלְגֵּל הַדָּבָר שֶׁאֶהֱיֶה חוֹלָנִית שֶׁכָּזוֹ וְאֶנָּשֵׂא לְאִישׁ עָנִי וְאֶבְיוֹן וְחוֹלֶה כְּמוֹתְךָ, וּמִי יוֹדֵעַ מֵאֵיזוֹ מִשְׁפָּחָה אַתָּה, וְהֵיאַךְ לֹא אֶבְכֶּה?!" - - - בְּשָׁמְעִי אֶת הַדָּבָר הַזֶּה נִכְנַסְתִּי עִמָּהּ בִּדְבָרִים, עַד שֶׁהִכַּרְנוּ זֶה אֶת זֶה בְּבֵרוּר, שֶׁהִיא אֲרוּסָתִי מִקַּדְמַת דְּנָא וְזָכִיתִי בְּמִקָּחִי הָרִאשׁוֹן. וְאֵין לְתָאֵר וְאֵין לְשַׁעֵר אֵיזוֹ שִׂמְחָה הָיְתָה לָנוּ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה. מִיָּד לְאַחַר הַחֲתֻנָּה הוּקַל חָלְיֵנוּ וְחָזַרְנוּ לִבְרִיאוּתֵנוּ כְּמִקֹּדֶם, עַד שֶׁעֲזָרָנוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְהַיּוֹם הַהַצְלָחָה מְאִירָה לָנוּ פָּנִים, כַּאֲשֶׁר אֲדוֹנִי רוֹאֶה, וְזִכָּנוּ ה' בְּבָנִים וּבְבָנוֹת טוֹבִים וּכְשֵׁרִים וּמֻפְלָגִים. וְהִנֵּה - סִיֵּם בַּעַל הַבַּיִת אֶת דְּבָרָיו לִפְנֵי הַגר"א - אִם אֲנִי הֵבֵאתִי עָלֶיהָ אֶת הַיִּסּוּרִים בְּמֶשֶׁךְ הַשָּׁנִים שֶׁחָלְפוּ מֵאָז שֶׁבִּטַּלְנוּ אֶת הַ"תְּנָאִים" הָרִאשׁוֹנִים, הֵיאַךְ לֹא אַרְגִּישׁ עַצְמִי מְחֻיָּב בַּדָּבָר לְפַיְּסָהּ בְּכָל מִינֵי רִצּוּי וּפִיּוּס? עַל כֵּן, עוֹשֶׂה אֲנִי לָהּ אֶת כָּל הַכָּבוֹד הַזֶּה וּמַגִּישׁ אֶת כּוֹס הַקָּפֶה לְמִטָּתָהּ - - - כְּשֶׁשָּׁמַע הַגר"א אֶת הַדְּבָרִים, הִבִּיעַ רְצוֹנוֹ לִשְׁהוֹת בְּבֵיתוֹ שֶׁל הֶעָשִׁיר עוֹד כַּמָּה יָמִים וּבֵרֵךְ אוֹתָם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר לָהֶם. (עָלֵינוּ לְשַׁבֵּחַ)