"אַל יֵרַךְ לְבַבְכֶם" (כ-ג) אַף אֶחָד, יִהְיֶה מִי שֶׁיִּהְיֶה, אֵינוֹ יוֹדֵעַ כֵּיצַד הַקָּבָּ"ה מְנַהֵל אֶת עוֹלָמוֹ. סִפֵּר הָרַב אַהֲרֹן שְׁמוּאֵל זִינְגֶּר, אִישׁ רַעֲנָנָה:

לִקְרַאת סִיּוּמָהּ שֶׁל מִלְחֶמֶת הָעוֹלָם הַשְּׁנִיָּה, הִסְתַּתַּרְנוּ שְׁמוֹנֶה נְפָשׁוֹת בְּטַחֲנַת קֶמַח שֶׁהָיְתָה בֵּין שְׁנֵי הָרִים בְּמֶרְכַּז סְלוֹבַקְיָה. כַּיָּדוּעַ, בַּתְּקוּפָה הַהִיא הִתְגַּבְּרָה תַּאֲוַת הָרֶצַח שֶׁל הַגֶּרְמָנִים יִמַּח-שְׁמָם, בְּיָדְעָם שֶׁבְּעוֹד זְמַן קָצָר אֲמוּרָה הַמִּלְחָמָה לְהִסְתַּיֵּם וְלָכֵן יֵשׁ 'לְהַסְפִּיק' וְלַהֲרֹג כַּמָּה שֶׁיּוֹתֵר יְהוּדִים, רח"ל.

בֵּין שְׁנֵי הֶהָרִים הַגְּבוֹהִים חִבֵּר גֶּשֶׁר, וְעָלָיו עָבְרָה מִדֵּי יוֹם רַכֶּבֶת נוֹסְעִים. בְּיוֹם שִׁשִּׁי אֶחָד הִבְחַנּוּ, מִבַּעַד לִתְרִיסֵי הַבִּקְתָּה שֶׁל טַחֲנַת הַקֶּמַח, בִּשְׁנֵי צַנְחָנִים לְבוּשֵׁי מַדֵּי אֶס-אֶס שֶׁצָּנְחוּ סָמוּךְ לַגֶּשֶׁר, שָׁהוּ שָׁם מִסְפַּר דַּקּוֹת, וּלְאַחַר מִכֵּן יָרְדוּ לְכִוּוּן הַטַּחֲנָה שֶׁבָּהּ הִסְתַּתַּרְנוּ.

וְהִנֵּה הֵם מִתְקָרְבִים. הַשְּׁנַיִם הָיוּ נִרְאִים מַמָּשׁ כִּשְׁנֵי קְצִינִים גֶּרְמָנִים, וְלָכֵן כְּשֶׁהֵם גִּלּוּ אוֹתָנוּ בְּמַחֲבוֹאֵנוּ, הָיִינוּ בְּטוּחִים שֶׁהִגִּיעַ הַסּוֹף. בְּוַדַּאי יְחַסְּלוּ אוֹתָנוּ מִיָּד בָּרוֹבִים שֶׁבִּידֵיהֶם.

הַחֲשָׁשׁוֹת הַלָּלוּ הִתְבַּדּוּ, כַּאֲשֶׁר הַשְּׁנַיִם גִּלּוּ לָנוּ שֶׁהֵם חַיָּלִים רוּסִים שֶׁהִתְחַפְּשׂוּ לִקְצִינֵי אֶס-אֶס. "זֶה עַתָּה הִטְמַנּוּ מוֹקֵשׁ בְּגֶשֶׁר הָרַכֶּבֶת", סִפְּרוּ, "וְזֹאת בְּעִקְּבוֹת מֵידָע מוֹדִיעִינִי שֶׁהִגִּיעַ אֵלֵינוּ. מָחָר בְּשָׁעָה חָמֵשׁ בַּבֹּקֶר יִסְּעוּ כָּאן בָּרַכֶּבֶת הַקְּבוּעָה עֶשְׂרוֹת קְצִינִים גֶּרְמָנִים".

הַכֹּל פָּעַל לְפִי הַתָּכְנִית, וּכְפִי שֶׁאָמְרוּ הַחַיָּלִים הָרוּסִים - כֵּן הָיָה. בְּשָׁעָה חָמֵשׁ בַּבֹּקֶר נִשְׁמַע פִּיצוּץ עַז מִכִּוּוּן הַגֶּשֶׁר, הַקְּרוֹנוֹת הִדַּרְדְּרוּ אֶל הַתְּהוֹם וְכָל הַנּוֹסְעִים, וּבָהֶם הַקְּצִינִים, נֶהֶרְגוּ.

תּוֹךְ זְמַן קָצָר הִגִּיעוּ לַמָּקוֹם אַנְשֵׁי בִּטָּחוֹן וּקְצִינֵי הַמִּשְׁטָרָה הַחֲשָׁאִית שֶׁל הַגֶּרְמָנִים, בְּפִקּוּדוֹ שֶׁל קָצִין שֶׁהָיָה יָדוּעַ בְּאַכְזָרִיּוּתוֹ, וְהֵחֵלּוּ לְחַפֵּשׂ סִימָנִים רִאשׁוֹנִיִּים בַּשֶּׁטַח, כְּדֵי לַעֲלוֹת עַל עִקְּבוֹת הַמִּתְנַקְּשִׁים.

כָּל הָאֵזוֹר הָיָה מְכֻסֶּה בְּשִׁכְבָה גְּבוֹהָה שֶׁל שֶׁלֶג. הַסִּימָן הַמֻּבְהָק וְהַיָּחִיד בַּשֶּׁטַח הָיוּ הַפְּסִיעוֹת בַּשֶּׁלֶג שֶׁל הַמִּתְנַקְּשִׁים, וְאֵלֶּה הוֹבִילוּ מֵהַגֶּשֶׁר וְעַד לְטַחֲנַת הַקֶּמַח שֶׁבָּהּ הִסְתַּתַּרְנוּ.

תּוֹךְ דַּקּוֹת הִקִּיפוּ אֶת הַטַּחֲנָה עֶשְׂרוֹת אַנְשֵׁי בִּטָּחוֹן וּמִשְׁטָרָה, וְעַכְשָׁו כְּבָר הָיִינוּ בְּטוּחִים שֶׁזֶּה הַסּוֹף. בַּד-בְּבַד עִם פִּרְקֵי הַתְּהִלִּים שֶׁאָמַרְנוּ כָּל הַזְּמַן, הִתְחַלְנוּ גַּם לוֹמַר וִדּוּי.

וְאָכֵן, הַגֶּרְמָנִים הָאֲרוּרִים מְחַפְּשִׂים וּמְחַפְּשִׂים, עוֹלִים לְמַעְלָה וְיוֹרְדִים לְמַטָּה, מְגַשְּׁשִׁים כָּאן וּמְקַשְׁקְשִׁים שָׁם, דּוֹפְקִים בְּכִידוֹנֵיהֶם וּבְרוֹבֵיהֶם עַל כָּל הַדְּלָתוֹת וְהַחֲדָרִים שֶׁל הַטַּחֲנָה.

הַחִפּוּשִׂים נֶעֶרְכוּ בְּמֶשֶׁךְ שָׁעוֹת אֲרֻכּוֹת וְאֶל הַבִּקְתָּה שֶׁלָּנוּ לֹא הִגִּיעוּ. יוֹתֵר נָכוֹן, הִגִּיעוּ וְהִגִּיעוּ, הִקִּישׁוּ בְּחָזְקָה עַל הַדֶּלֶת הָרְעוּעָה שֶׁמֵּאֲחוֹרֶיהָ הִסְתַּתַּרְנוּ, שְׁמוֹנָה יְהוּדִים מְבֹהָלִים עַד מָוֶת, אֲבָל, מִשּׁוּם-מָה, לֹא פָּרְצוּ אֶת הַדֶּלֶת. אֲפִלּוּ לֹא נִסּוּ...

בְּמֶשֶׁךְ כָּל זְמַן הַחִפּוּשִׂים הִתְפַּלַּלְנוּ לַה' בִּבְכִי וּבִדְמָעוֹת, שֶׁלֹּא יִמְסְרֵנוּ בְּיַד הָאוֹיְבִים הַקָּמִים עָלֵינוּ.

הַגֶּרְמָנִים מַמְשִׁיכִים בְּחִפּוּשֵׂיהֶם, מִלְּמַעְלָה וּמִלְּמַטָּה, מִלְּפָנִים וּמֵאָחוֹר, מִכָּל הַכִּוּוּנִים וּמִכָּל הַצְּדָדִים - וְאֵינָם פּוֹרְצִים אֶת הַדֶּלֶת.

יְצֻיַּן, מוֹסִיף הָרַב זִינְגֶּר, שֶׁמֵּעַל לִמְקוֹם הַמַּחֲבוֹא שֶׁלָּנוּ אֲפִלּוּ לֹא הָיָה גַּג; רַק חֶדֶר כְּעֵין אַכְסַדְרָה פְּתוּחָה בְּחֶלְקָהּ הָעֶלְיוֹן, וּבְקַלֵּי קַלּוּת אֶפְשָׁר הָיָה לִמְצֹא אוֹתָנוּ.

אֲבָל הֵם לֹא גִּלּוּ אוֹתָנוּ.

בְּמֶשֶׁךְ כָּל הַשָּׁנִים שֶׁחָלְפוּ מֵאָז, נִסִּיתִי לַחְשֹׁב הַאִם אֶפְשָׁר לְהַסְבִּיר וּלְהָבִין בְּאֹפֶן טִבְעִי כֵּיצַד יִתָּכֵן שֶׁהֵם הָיוּ כָּל כָּךְ קְרוֹבִים אֵלֵינוּ בְּמֶשֶׁךְ כָּל כָּךְ הַרְבֵּה זְמַן וְלֹא עָלוּ עַל עִקְּבוֹתֵינוּ. וּבָרוּר שֶׁהַתְּשׁוּבָה הִיא שְׁלִילִית. נֵס גָּלוּי הָיָה לָנוּ.

לִפְנֵי שֶׁעָזְבוּ אֶת הַשֶּׁטַח, שָׁמַעְנוּ שֶׁאַחַד הַקְּצִינִים מַצִּיעַ לַחֲבֵרָיו לְהַשְׁלִיךְ רִמּוֹן אֶל תּוֹךְ חֲלַל הַגַּג שֶׁל הַחֶדֶר שֶׁבּוֹ הִסְתַּתַּרְנוּ, כְּדֵי לִהְיוֹת בְּטוּחִים שֶׁאֵין שָׁם אַף אֶחָד. גַּם יֶתֶר הַקְּצִינִים הִבִּיעוּ דֵּעָה דּוֹמָה, אֲבָל בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר הָרִמּוֹן לֹא הֻשְׁלַךְ.

וְלֵךְ תַּסְבִּיר מַדּוּעַ בִּמְקוֹם לְדַבֵּר עַל הָרִמּוֹן, הֵם לֹא נִכְנְסוּ לַחֶדֶר - - -

אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין!

נִסִּים גְּלוּיִים שֶׁכָּאֵלֶּה הִתְרַחֲשׁוּ וּמִתְרַחֲשִׁים לֹא רַק אֵצֶל הָרַב זִינְגֶּר וְלֹא רַק בִּתְקוּפַת הַשּׁוֹאָה. כָּל יְהוּדִי, שֶׁיַּעֲצֹר לְרֶגַע אֶת מַהֲלַךְ מְרוּצָתוֹ בַּחַיִּים, וִיהַרְהֵר בַּדְּרָכִים שֶׁבָּהֶן הַקָּבָּ"ה מוֹבִיל אוֹתוֹ, יִרְאֶה גַּם אֶצְלוֹ נִסִּים כְּדֻגְמַת אֵלֶּה. אֶלָּא שֶׁלֹּא תָּמִיד אֶפְשָׁר לִרְאוֹת אֶת הַנִּסִּים בּוֹ בַּמָּקוֹם.

כֵּן, וַדַּאי שֶׁאֶצְלֵנוּ לֹא מִתְרַחֶשֶׁת סִיטוּאַצְיָה שֶׁל גֶּרְמָנִים וְטַחֲנַת קֶמַח, גַּם לֹא גֶּשֶׁר רַכֶּבֶת וַהֲנָחַת מוֹקְשִׁים, אֲבָל זֶה קוֹרֶה כַּאֲשֶׁר נִזְקָקִים, לְמָשָׁל, לִסְכוּמֵי כֶּסֶף גְּדוֹלִים לִקְרַאת שִׂמְחַת הַנִּשּׂוּאִין שֶׁל אַחַד הַצֶּאֱצָאִים, וּבְדֶרֶךְ הַטֶּבַע אֵין כָּל אֶפְשָׁרוּת לְהַשִּׂיגָם. וְהִנֵּה הַקָּבָּ"ה מְגַלְגֵּל אֶת הָעִנְיָנִים בְּצוּרָה נִסִּית, כָּךְ שֶׁהַכֶּסֶף יַגִּיעַ גַּם יַגִּיעַ.

הָבָה נַאֲמִין בְּלֵב שָׁלֵם שֶׁכָּל מַה שֶּׁעוֹשֶׂה הַקָּבָּ"ה - לְטוֹבָה הוּא עוֹשֶׂה. וְכֵיוָן שֶׁרַק הוּא מַבִּיט מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ, אִם כֵּן מִמֵּילָא רַק הוּא יָכוֹל לָדַעַת מַה הִיא טוֹבָתוֹ הָאֲמִתִּית שֶׁל כָּל אָדָם. (עָלֵינוּ לְשַׁבֵּחַ)