Otzarot-Article

"כִּי יָדַעְתִּי אֵת אֲשֶׁר תְּבָרֵךְ מְבֹרָךְ" (כב-ו) בְּנוֹ שֶׁל הַגָּאוֹן רַבִּי שָׁלוֹם שְׁבַדְרוֹן זצ"ל חָלָה פַּעַם בִּימֵי יַלְדוּתוֹ בְּמַחֲלַת הַשַּׁעֶלֶת, שֶׁנּוֹדְעָה בַּיָּמִים הָהֵם כְּאַחַת הַמַּחֲלוֹת הַקָּשׁוֹת, וְהָיָה בְּמַצָּב שֶׁל סַכָּנָה. לָקַח ר' שָׁלוֹם אֶת בְּנוֹ אֶל מָרָן הַחֲזוֹן אִישׁ בִּבְנֵי בְּרַק כְּדֵי שֶׁיִּתֵּן לוֹ עֵצָה, מַה לַּעֲשׂוֹת כְּדֵי לְהָקֵל אֶת הַמַּחֲלָה, וְיַאֲצִיל עָלָיו מִבִּרְכָּתוֹ.

אָמַר לוֹ הַחֲזוֹן אִישׁ שֶׁיֵּלֵךְ לְנַחַל הַיַּרְקוֹן הַזּוֹרֵם לְיַד בְּנֵי בְּרַק, וְנָקַב לוֹ בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי, שָׁם צוֹמְחִים עֲצֵי אֵיקָלִיפְּטוּס גְּבוֹהִים, "וְשָׁם תֵּצֵא עִמּוֹ לְשַׁיִט בְּסִירָה בְּמֶשֶׁךְ זְמַן מְסֻיָּם, עַד שֶׁהַבֵּן יִשְׁאַף מְעַט מֵהָאֲוִיר - וְיִתְרַפֵּא"...

הָיָה זֶה לִפְנֵי יוֹבֵל שָׁנִים, וְלֹא צָרִיךְ לִהְיוֹת סוֹפֵר בַּעַל כִּשָּׁרוֹן מְיֻחָד כְּדֵי לְתָאֵר כֵּיצַד נִרְאָה הגר"ש שְׁבַדְרוֹן בְּלָקְחוֹ סִירָה וּבְהָשִׁיטוֹ אוֹתָהּ בַּיַּרְקוֹן עִם בְּנוֹ. לְאַחַר שֶׁהַחֲזוֹן אִישׁ אָמַר מַה שֶּׁאָמַר, מִהֵר ר' שָׁלוֹם לְבַצֵּעַ אֶת הַדָּבָר וְהִגִּיעַ אֶל הַמָּקוֹם בַּיַּרְקוֹן שֶׁאוֹתוֹ צִיֵּן הַחֲזוֹן אִישׁ.

וּרְאֵה זֶה פֶּלֶא: לְאַחַר שָׁעָה שֶׁל שַׁיִט נֶחְלְשָׁה הַשַּׁעֶלֶת עַד שֶׁעָבְרָה כְּלֹא-הָיְתָה.

בְּשׁוּבָם לִירוּשָׁלַיִם, אָמַר הַיֶּלֶד לְאָבִיו: "אִם הָעֵצָה שֶׁל הַחֲזוֹן אִישׁ הִיא כָּל כָּךְ טוֹבָה וּמוֹעִילָה, וְיֵשׁ בַּיַּרְקוֹן כְּדֵי לְרַפֵּא אֶת מַחֲלַת הַשַּׁעֶלֶת, מַדּוּעַ שֶׁלֹּא נְפַרְסֵם זֹאת לְכָל הַקָּהָל?! שֶׁיֵּדְעוּ אַף הֵם עַל הָעֵצָה הַנִּפְלָאָה, וּכְשֶׁתִּתְקְפֵם מַחֲלָה זוֹ, יָבוֹאוּ לַיַּרְקוֹן וְיֵרָפְאוּ".

עָנָה לוֹ אָבִיו: "הֲלֹא תָּבִין, בְּנִי הַיָּקָר, שֶׁהָעֵצָה שֶׁקִּבַּלְנוּ מֵהַחֲזוֹן אִישׁ פָּעֲלָה אֶת פְּעֻלָּתָהּ רַק מִשּׁוּם שֶׁיָּצְאָה מִפִּיו שֶׁל הַצַּדִּיק. וְהָרְאָיָה - בְּקִרְבַת יָם הַמֶּלַח, לְמָשָׁל, נִבְנִים בָּתֵּי מָלוֹן מְפֹאָרִים הַמַּרְוִיחִים הוֹן תּוֹעָפוֹת מֵהַחוֹלִים הַבָּאִים לְהֵרָפֵא בַּמָּקוֹם, שֶׁסְּגֻלּוֹת הָרִפּוּי שֶׁלּוֹ מֻזְכָּרוֹת בַּגְּמָרָא, וְאִלּוּ בַּיַּרְקוֹן - אֵין בָּתֵּי מָלוֹן... אוֹת בָּרוּר הוּא שֶׁהָעִלָּה לִסְגֻלַּת הָרִפּוּי בַּיַּרְקוֹן הָיְתָה רַק מִשּׁוּם שֶׁהַדְּבָרִים יָצְאוּ מִפִּיו שֶׁל הַחֲזוֹן אִישׁ.

"הַאִם לֹא שַׂמְתָּ לֵב" - הוֹסִיף ר' שָׁלוֹם לִבְנוֹ - "שֶׁכַּאֲשֶׁר הָיִינוּ עַל הַסִּירָה בַּיַּרְקוֹן, אָמַרְתִּי כָּל הַזְּמַן 'מִצְוָה לִשְׁמֹעַ דִּבְרֵי חֲכָמִים, מִצְוָה לִשְׁמֹעַ דִּבְרֵי חֲכָמִים', וְשִׁנַּנְתִּי אֶת הַפָּסוּק 'וַיַּאֲמִינוּ בַּה' וּבְמֹשֶׁה עַבְדּוֹ'? הָאֱמוּנָה שֶׁהֶאֱמַנּוּ בְּדִבְרֵי הַצַּדִּיק הִיא שֶׁפָּעֲלָה, וְלֹא כָּל דָּבָר אַחֵר". (עָלֵינוּ לְשַׁבֵּחַ)

	האזינו תשס"ז
	'היהודי הפשוט שנצח את הרב מפוניבז
	"כִּי יָדַעְתִּי אֵת אֲשֶׁר תְּבָרֵךְ מְבֹרָךְ" (כב-ו) בְּנוֹ שֶׁל הַגָּאוֹן רַבִּי שָׁלוֹם שְׁבַדְרוֹן זצ"ל חָלָה פַּעַם בִּימֵי יַלְדוּתוֹ בְּמַחֲלַת הַשַּׁעֶלֶת, שֶׁנּוֹדְעָה בַּיָּמִים הָהֵם כְּאַחַת הַמַּחֲלוֹת הַקָּשׁוֹת, וְהָיָה בְּמַצָּב שֶׁל סַכ "כִּי יָדַעְתִּי אֵת אֲשֶׁר תְּבָרֵךְ מְבֹרָךְ" (כב-ו) בְּנוֹ שֶׁל הַגָּאוֹן רַבִּי שָׁלוֹם שְׁבַדְרוֹן זצ"ל חָלָה פַּעַם בִּימֵי יַלְדוּתוֹ בְּמַחֲלַת הַשַּׁעֶלֶת, שֶׁנּוֹדְעָה בַּיָּמִים הָהֵם כְּאַחַת הַמַּחֲלוֹת הַקָּשׁוֹת, וְהָיָה בְּמַצָּב שֶׁל סַכָּנָה. לָקַח ר' שָׁלוֹם אֶת בְּנוֹ אֶל מָרָן הַחֲזוֹן אִישׁ בִּבְנֵי בְּרַק כְּדֵי שֶׁיִּתֵּן לוֹ עֵצָה, מַה לַּעֲשׂוֹת כְּדֵי לְהָקֵל אֶת הַמַּחֲלָה, וְיַאֲצִיל עָלָיו מִבִּרְכָּתוֹ. אָמַר לוֹ הַחֲזוֹן אִישׁ שֶׁיֵּלֵךְ לְנַחַל הַיַּרְקוֹן הַזּוֹרֵם לְיַד בְּנֵי בְּרַק, וְנָקַב לוֹ בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי, שָׁם צוֹמְחִים עֲצֵי אֵיקָלִיפְּטוּס גְּבוֹהִים, "וְשָׁם תֵּצֵא עִמּוֹ לְשַׁיִט בְּסִירָה בְּמֶשֶׁךְ זְמַן מְסֻיָּם, עַד שֶׁהַבֵּן יִשְׁאַף מְעַט מֵהָאֲוִיר - וְיִתְרַפֵּא"... הָיָה זֶה לִפְנֵי יוֹבֵל שָׁנִים, וְלֹא צָרִיךְ לִהְיוֹת סוֹפֵר בַּעַל כִּשָּׁרוֹן מְיֻחָד כְּדֵי לְתָאֵר כֵּיצַד נִרְאָה הגר"ש שְׁבַדְרוֹן בְּלָקְחוֹ סִירָה וּבְהָשִׁיטוֹ אוֹתָהּ בַּיַּרְקוֹן עִם בְּנוֹ. לְאַחַר שֶׁהַחֲזוֹן אִישׁ אָמַר מַה שֶּׁאָמַר, מִהֵר ר' שָׁלוֹם לְבַצֵּעַ אֶת הַדָּבָר וְהִגִּיעַ אֶל הַמָּקוֹם בַּיַּרְקוֹן שֶׁאוֹתוֹ צִיֵּן הַחֲזוֹן אִישׁ. וּרְאֵה זֶה פֶּלֶא: לְאַחַר שָׁעָה שֶׁל שַׁיִט נֶחְלְשָׁה הַשַּׁעֶלֶת עַד שֶׁעָבְרָה כְּלֹא-הָיְתָה. בְּשׁוּבָם לִירוּשָׁלַיִם, אָמַר הַיֶּלֶד לְאָבִיו: "אִם הָעֵצָה שֶׁל הַחֲזוֹן אִישׁ הִיא כָּל כָּךְ טוֹבָה וּמוֹעִילָה, וְיֵשׁ בַּיַּרְקוֹן כְּדֵי לְרַפֵּא אֶת מַחֲלַת הַשַּׁעֶלֶת, מַדּוּעַ שֶׁלֹּא נְפַרְסֵם זֹאת לְכָל הַקָּהָל?! שֶׁיֵּדְעוּ אַף הֵם עַל הָעֵצָה הַנִּפְלָאָה, וּכְשֶׁתִּתְקְפֵם מַחֲלָה זוֹ, יָבוֹאוּ לַיַּרְקוֹן וְיֵרָפְאוּ". עָנָה לוֹ אָבִיו: "הֲלֹא תָּבִין, בְּנִי הַיָּקָר, שֶׁהָעֵצָה שֶׁקִּבַּלְנוּ מֵהַחֲזוֹן אִישׁ פָּעֲלָה אֶת פְּעֻלָּתָהּ רַק מִשּׁוּם שֶׁיָּצְאָה מִפִּיו שֶׁל הַצַּדִּיק. וְהָרְאָיָה - בְּקִרְבַת יָם הַמֶּלַח, לְמָשָׁל, נִבְנִים בָּתֵּי מָלוֹן מְפֹאָרִים הַמַּרְוִיחִים הוֹן תּוֹעָפוֹת מֵהַחוֹלִים הַבָּאִים לְהֵרָפֵא בַּמָּקוֹם, שֶׁסְּגֻלּוֹת הָרִפּוּי שֶׁלּוֹ מֻזְכָּרוֹת בַּגְּמָרָא, וְאִלּוּ בַּיַּרְקוֹן - אֵין בָּתֵּי מָלוֹן... אוֹת בָּרוּר הוּא שֶׁהָעִלָּה לִסְגֻלַּת הָרִפּוּי בַּיַּרְקוֹן הָיְתָה רַק מִשּׁוּם שֶׁהַדְּבָרִים יָצְאוּ מִפִּיו שֶׁל הַחֲזוֹן אִישׁ. "הַאִם לֹא שַׂמְתָּ לֵב" - הוֹסִיף ר' שָׁלוֹם לִבְנוֹ - "שֶׁכַּאֲשֶׁר הָיִינוּ עַל הַסִּירָה בַּיַּרְקוֹן, אָמַרְתִּי כָּל הַזְּמַן 'מִצְוָה לִשְׁמֹעַ דִּבְרֵי חֲכָמִים, מִצְוָה לִשְׁמֹעַ דִּבְרֵי חֲכָמִים', וְשִׁנַּנְתִּי אֶת הַפָּסוּק 'וַיַּאֲמִינוּ בַּה' וּבְמֹשֶׁה עַבְדּוֹ'? הָאֱמוּנָה שֶׁהֶאֱמַנּוּ בְּדִבְרֵי הַצַּדִּיק הִיא שֶׁפָּעֲלָה, וְלֹא כָּל דָּבָר אַחֵר". (עָלֵינוּ לְשַׁבֵּחַ)