נצבים - וילך
תשס"ז
 
  האוצר שבתוכנו

 
  "כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה עַל אֹיְבֶיךָ" (כ-א) נִרְאֶה שֶׁבִּימֵי קֶדֶם יָדְעוּ אֶת סוֹד הַלָּחְמָה הַפְּסִיכוֹלוֹגִית, כְּשֵׁם שֶׁיָּדְעוּ אֶת תַּחְבּוּלוֹת מַעַרְכוֹת הַקְּרָב

"כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה עַל אֹיְבֶיךָ" (כ-א) נִרְאֶה שֶׁבִּימֵי קֶדֶם יָדְעוּ אֶת סוֹד הַלָּחְמָה הַפְּסִיכוֹלוֹגִית, כְּשֵׁם שֶׁיָּדְעוּ אֶת תַּחְבּוּלוֹת מַעַרְכוֹת הַקְּרָב. וְעַל כֵּן מַזְהִירָה הַתּוֹרָה: "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, אַתֶּם קְרֵבִים הַיּוֹם לַמִּלְחָמָה עַל אֹיְבֵיכֶם, אַל יֵרַךְ לְבַבְכֶם" - מִפְּנֵי צָהֳלַת סוּסִים וְצִחְצוּחַ חֲרָבוֹת, "אַל תִּירְאוּ" - מִפְּנֵי הֲגָפַת תְּרִיסִין (הַקָּשַׁת מָגִנֵּי הַמַּתֶּכֶת, וְהַקּוֹל נִשְׁמָע כְּקוֹל הֲמוֹנֵי גְּיָסוֹת) וְשִׁפְעַת קַלְגַּסִּין, "וְאַל תֵּחָפְזוּ" - מִקּוֹל קְרָנוֹת (תְּרוּעַת חֲצוֹצְרוֹת), "וְאַל תַּעַרְצוּ" - מִפְּנֵי קוֹל צְוָחוֹת.

אִם נָבִיא בְּחֶשְׁבּוֹן, שֶׁהַקְּרָבוֹת בְּאוֹתָם יָמִים הָיוּ מְרֻבֵּי חֵילוֹת וְהוּשַׂם דָּגֵשׁ בָּעֲדִיפוּת הַמִּסְפָּרִית - חֵילוֹ שֶׁל זֶרַח הַכּוּשִׁי מָנָה מִילְיוֹן חַיָּלִים, וְסַנְחֵרִיב גִּיֵּס לְמַעְלָה מִשְּׁנֵי מִילְיוֹן וָחֵצִי חַיָּלִים לַעֲלוֹת עַל יְרוּשָׁלַיִם - נְקַבֵּל מֻשַּׂג-מָה עַל לַהַט הַקְּרָבוֹת, עַל הַמְּהוּמָה וְהַהִתְכַּתְּשׁוּת, עַל הַקּוֹלוֹת וְהַמַּרְאוֹת. בְּאוֹתָם יָמִים נִתַּן דְּרוֹר לְיֵצֶר הַהֶרֶס וּלְיֵצֶר הַכִּבּוּשׁ, נִשְׁחֲקוּ הַבְּלָמִים וְנִמְסְרָה לָנוּ פָּרָשַׁת "אֵשֶׁת יְפַת תֹּאַר". מֵעֵין הֶתֵּר, אָמְנָם מְסֻיָּג וְתָחוּם, וּבְצִדּוֹ אַזְהָרָה: גַּם אִם תִּשָּׁמְרוּ וְתִזָּהֲרוּ בְּכָל הַדִּינִים וְהַפְּרָטִים, וּתְקַיְּמוּ אֶת כָּל הַסְּיָגִים, עֲדַיִן תִּהְיוּ בִּבְחִינַת "נָבָל בִּרְשׁוּת הַתּוֹרָה" וְלֹא תִּרְווּ נַחַת מֵהַתּוֹצָאָה. אִם חָשַׁבְתָּ שֶׁהִתְלַקְּחָה כָּאן אַהֲבָה, טָעוּת בְּיָדְךָ. סוֹפְךָ לְשִׂנְאָה; וְאִם יִוָּלֵד לְךָ מִמֶּנָּה בֵּן - יִהְיֶה סוֹרֵר וּמוֹרֶה (סַנְהֶדְרִין קז.). וְאִם תָּחוּס עָלָיו - סוֹפוֹ שֶׁיָּמִיט עַל עַצְמוֹ מִיתָה, רַחְמָנָא לִצְלַן. חִסָּרוֹן יִגְרֹר חִסָּרוֹן, עֲבֵרָה תִּגְרֹר עֲבֵרָה, בְּסִחְרוּר נוֹרָא!

וּבַסֵּפֶר "אוֹר הַלְּבָנָה" מָצִינוּ מָשָׁל נוֹקֵב בָּעִנְיָן:

מַעֲשֶׂה בְּאָדָם שֶׁהָיָה רוֹכֵב עַל חֲמוֹר וּפָנָיו אֶל הַכְּפָר, לִקְנוֹת עֵז חוֹלֶבֶת שֶׁתָּדוּר בַּחֲצֵרוֹ. קָנָה עֵז וְתָלָה בְּצַוָּארָהּ פַּעֲמוֹן. קָשַׁר חֶבֶל לִזְנַב הַחֲמוֹר וְחִבְּרוֹ לְסֶרֶט הַפַּעֲמוֹן. שָׁב לְעִירוֹ שָׂמֵחַ וְטוֹב לֵב, כְּשֶׁהָעֵז מִתְנַהֶלֶת בְּעִקְּבוֹת חֲמוֹרוֹ. כָּל זְמַן שֶׁשָּׁמַע אֶת הַפַּעֲמוֹן מְקַרְקֵשׁ, יָדַע שֶׁהָעֵז מֵאֲחוֹרָיו.

רָאוּהוּ שְׁלֹשָׁה פִּרְחָחִים.

אָמַר הַפִּרְחָח הָאֶחָד: "יֵשׁ לִי רַעְיוֹן כֵּיצַד לִגְנֹב אֶת הָעֵז".

אָמַר הַשֵּׁנִי: "וַאֲנִי מְסֻגָּל אַף לִגְנֹב אֶת הַחֲמוֹר שֶׁהוּא רוֹכֵב עָלָיו!"

וְהַשְּׁלִישִׁי לָעַג לָהֶם: "אֵין זֶה כְּלוּם. בְּיָדִי לִגְנֹב אֲפִלּוּ אֶת בְּגָדָיו שֶׁהוּא לָבוּשׁ בָּהֶם!"

אָמְרוּ וְעָשׂוּ.

הִתְגַּנֵּב הָרִאשׁוֹן, הִתִּיר אֶת הַפַּעֲמוֹן מִצַּוַּאר הָעֵז וְתָלָהוּ בִּזְנַב הַחֲמוֹר. הִתִּיר אֶת הַחֶבֶל וּמָשַׁךְ אֶת הָעֵז אַחֲרָיו. הָאִישׁ הִמְשִׁיךְ לִשְׁמֹעַ אֶת דִּנְדּוּן הַפַּעֲמוֹן וְלֹא חָשַׁד בְּדָבָר. בָּטוּחַ הָיָה שֶׁהָעֵז מְהַלֶּכֶת בְּעִקְּבוֹת הַחֲמוֹר.

הַפִּרְחָח הַשֵּׁנִי הִמְתִּין לוֹ כִּבְרַת דֶּרֶךְ מִשָּׁם. "אֱמֹר לִי, אֲדוֹנִי", הִתְעַנְיֵן בְּנִימוּס, "הַאִם אָפְנָה חֲדָשָׁה הִיא לִתְלוֹת פַּעֲמוֹנִים בִּזְנַב הַחֲמוֹר?..."

הִבִּיט הָאִישׁ לַאֲחוֹרָיו וְנֶחְרַד: "אֲבוֹי, הָעֵז נֶעֶלְמָה", סָפַק כַּפָּיו.

"מִן הַסְּתָם לֹא הִרְחִיק הַגַּנָּב לֶכֶת", נִחֵשׁ הַפִּרְחָח. "אֲנִי אֶשְׁמֹר עַל חֲמוֹרְךָ, וְאַתָּה - רוּץ אַחַר הַבַּרְנָשׁ!"

רָץ הָאִישׁ בְּכָל כֹּחוֹתָיו, אַךְ אֵין עֵז וְאֵין גַּנָּב. בְּלֵב כָּבֵד שָׁב עַל עִקְּבוֹתָיו - וְאֵין גַּם חֲמוֹר... אַף הַשּׁוֹמֵר נֶעֱלַם.

שֵׂרַךְ דַּרְכּוֹ רַגְלִי, הַחֹם הָיָה כָּבֵד וְהַשֶּׁמֶשׁ קָפְחָה. הִגִּיעַ לַבְּאֵר, וְהִנֵּה אָדָם עוֹמֵד עַל שְׂפָתָהּ, מַבִּיט לְתוֹכָהּ וְדִמְעוֹתָיו נִמְהָלוֹת בְּמֵימֶיהָ.

"מַה לְּךָ בּוֹכֶה?" שָׁאַל בְּעִנְיָן. וְהַלָּה סִפֵּר כִּי הִתְכּוֹפֵף לַבְּאֵר לְהַרְווֹת צִמְאוֹנוֹ, וּצְרוֹר כַּסְפּוֹ נָשַׁר מֵחֵיקוֹ וְנָפַל לַמַּעֲמַקִּים.

"יוֹם שֶׁל פְּגָעִים הוּא", הֱשִׁיבוֹ הָאִישׁ, "גַּם לִי נִגְנְבוּ הַיּוֹם עֵז וַחֲמוֹר".

"הֲבָלִים", הִפְטִיר הַלָּה, "מַה שָּׁוְיָם? אִם תַּעֲלֶה אֶת אַרְנָקִי מֵהַבּוֹר, אֶתֵּן לְךָ בִּשְׂכָרְךָ אֶת דְּמֵי הַחֲמוֹר וְהָעֵז גַּם יַחַד".

הַתִּקְוָה שָׁבָה לִפְעֹם בּוֹ, הַמַּזָּל מַתְחִיל לְהָאִיר לוֹ פָּנִים. חִישׁ קַל פָּשַׁט אֶת בְּגָדָיו וְצָלַל לַבְּאֵר. חִפּוּשׂוֹ לֹא הֶעֱלָה דָּבָר, הָאֲוִיר כָּלָה בְּרֵאוֹתָיו. כְּשֶׁהֵגִיחַ וְעָלָה - לֹא רָאָה אִישׁ וְלֹא מָצָא אֶת בְּגָדָיו...

הִנֵּה כִּי כֵן, אִלּוּ לֹא הָיָה שַׁאֲנָן כָּל כָּךְ מִתְּחִלָּה; אִלּוּ מֵעִיף הָיָה מִדֵּי פַּעַם מַבָּט לַאֲחוֹרָיו לִרְאוֹת הַאִם הָעֵז עֲדַיִן קְשׁוּרָה, מַגִּיעַ הָיָה זֶה מִכְּבָר לְבֵיתוֹ בְּשָׁלוֹם. אֲבָל הוֹאִיל וְסָמַךְ עַל הַפַּעֲמוֹן וְלֹא חָשַׁד בְּאֶפְשָׁרוּת שֶׁל גְּנֵבָה, הָלַךְ מִדֶּחִי אֶל דֶּחִי, וְאַשְׁרָיו אִם הִצְלִיחַ לַחְמֹק לְבֵיתוֹ בְּאֵין רוֹאֶה, בַּחֲסוּת הַחֲשֵׁכָה...

כְּלַפֵּי מַה דְּבָרִים אֲמוּרִים? כְּלַפֵּינוּ, הַהוֹרִים! אֵין קַל מִלּוֹמַר 'אֵינִי רוֹכֵב עַל חֲמוֹר וְלֹא קָנִיתִי עֵז'... אֲבָל הַלְוַאי שֶׁהָיָה מְדֻבָּר בְּעֵז.

הוֹרִים כֹּה רַבִּים "רוֹכְבִים עַל חֲמוֹרָם", עֲסוּקִים בְּעִנְיְנֵיהֶם - עִנְיְנֵי הַבַּיִת, הָעֲבוֹדָה - שַׁאֲנַנִּים כָּל כָּךְ לַנַּעֲשֶׂה עִם צֶאֶצְאֵיהֶם, רְגוּעִים מִקּוֹל הַפַּעֲמוֹנִים שֶׁבָּרֶקַע. 'זֶה בְּסֵדֶר, הַצֶּאֱצָאִים מֵאֲחוֹרֵינוּ, הוֹלְכִים בְּעִקְּבוֹתֵינוּ'. וּבֵינָתַיִם עָלוּל לָבוֹא מִישֶׁהוּ וּלְהַדִּיחָם; חָבֵר רַע, חֶבְרָה מַדִּיחָה. וּבָתִּים רַבִּים כָּל כָּךְ הָיוּ שַׁאֲנַנִּים עַד שֶׁמִּישֶׁהוּ הֵסֵב אֶת תְּשׂוּמַת לִבָּם. קְצִין מִבְחָן, שֶׁלֹּא נֵדַע, הִתְעַנְיֵן בְּנִימוּס הַאִם יָדוּעַ הֵיכָן שָׁהָה הַ'תַּכְשִׁיט' אֶמֶשׁ; טֶלֶפוֹן שֶׁאִבֵּן אֶת הַלֵּב מֵאֵימָה... וְאָז - מוֹצְאִים לְפֶתַע אֶת כָּל הַזְּמַן שֶׁבָּעוֹלָם, יוֹרְדִים מֵהַחֲמוֹר, מִכָּל עִנְיְנֵי הַשִּׁגְרָה, מַפְסִידִים שְׁעוֹת עֲבוֹדָה וְכֶסֶף כֹּה רַב בְּנִסְיוֹנוֹת שִׁקּוּם אוֹ הַצָּלָה. וְלֹא אַחַת שָׁבִים, בְּלֹא הָעֵז וּבְלֹא הַחֲמוֹר, בְּרֹאשׁ חָפוּי וּבְבוּשָׁה נוֹרָאָה.

וְכָל זֶה הָיָה יָכוֹל לְהֵחָסֵךְ בְּמַבָּט אֲחוֹרַנִּית: לִרְאוֹת הֵיכָן הָעֵז וְלֹא לִסְמֹךְ רַק עַל הַפַּעֲמוֹן הַמַּרְגִּיעַ.

וּסְלִיחָה אִם הֶחֱרַדְנוּ מִישֶׁהוּ. וּבְעֶצֶם, אֵלָיו הַכַּוָּנָה. (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

 

 
Main Page Main Page Download This Article