Otzarot-Article

לִפְנֵי מִסְפַּר יָמִים צַמְנוּ וְעִנִּינוּ נַפְשֵׁנוּ. בִּכְפִיפוּת קוֹמָה אָמַרְנוּ עֲשָׂרָה וִדּוּיִים, הִתְעַנֵּינוּ חֲמִשָּׁה עִנּוּיִים, נִצַּבְנוּ בְּבֹשֶׁת פָּנִים, כְּכֵלִים מְלֵאִים בּוּשָׁה וּכְלִמָּה. לֹא עָבַר שָׁבוּעַ, וּכְבָר אָנוּ בִּזְמַן שִׂמְחָתֵנוּ! הַאֵין הַמַּעֲבָר חַד מִדַּי? הַאֵין הַשֹּׁנִי קָטְבִּי מִדַּי? אַרְבָּעִים יְמֵי סְלִיחוֹת וְחֶשְׁבּוֹן נֶפֶשׁ נוֹקֵב עַד דִּכְדּוּכָהּ שֶׁל נֶפֶשׁ; אַרְבָּעִים יְמֵי הַצְהָרָה שֶׁדַּלִּים אָנוּ וְרֵיקִים - וּ"לְשִׂמְחָה, מַה זּוֹ עוֹשָׂה"?!

הֵן יָדוּעַ הַסִּפּוּר בַּיֶּלֶד שֶׁהִגִּיעַ הַבַּיְתָה עִם הַתְּעוּדָה. מַגִּישׁ לְאָבִיו שֶׁיַּחְתֹּם. קוֹרֵא הָאָב: "תְּפִלָּה, בִּלְתִּי מַסְפִּיק". הָלְאָה: "מִשְׁנָה, בִּלְתִּי מַסְפִּיק". הַבֵּן עוֹקֵב בְּלֵב הוֹלֵם, אֲבָל הָאָב אֵינוֹ מֵגִיב. "עִבְרִית, בִּלְתִּי מַסְפִּיק. חֶשְׁבּוֹן, בִּלְתִּי מַסְפִּיק". הָלְאָה: "זִמְרָה, מְצֻיָּן"...

סְטִירָה מְצַלְצֶלֶת.

הַיֶּלֶד בּוֹכֶה: "אֲבָל אַבָּא, לָמָּה?! דַּוְקָא בְּזִמְרָה הִצְטַיַּנְתִּי".

וְהָאָב עוֹנֶה וְעֵינָיו בְּרָקִים: "אַחֲרֵי כָּאֵלּוּ צִיּוּנִים, עוֹד יֵשׁ לְךָ חֵשֶׁק לָשִׁיר?!"...

וְאָנוּ, אַחֲרֵי כָּאֵלּוּ וִדּוּיִים, אַחֲרֵי כָּזֶה "עַל חֵטְא", אַחֲרֵי כָּזֶה חֶשְׁבּוֹן נֶפֶשׁ, אַחֲרֵי כָּזוֹ עֲתִירַת רַחֲמִים וְתַחֲנוּנִים - הֵיאַךְ נָחֹג אֶת זְמַן שִׂמְחָתֵנוּ?!

וּשְׁתֵּי תְּשׁוּבוֹת בַּדָּבָר: אִם הַיֶּלֶד מִתְעַצֵּל וְאַף מַפְרִיעַ, וּבַד-בְּבַד מְזַמֵּר וְשָׂמֵחַ, אָכֵן מַגִּיעָה לוֹ הַסְּטִירָה. שִׂיא הַתְּבִיעָה הוּא: "כִּי רָעָתֵכִי - אָז תַּעֲלֹזִי" (יִרְמְיָה יא-טו), כְּשֶׁאַתֶּם עוֹבְרִים עֲבֵרָה, אַתֶּם שְׂמֵחִים. רַבֵּנוּ עוֹבַדְיָה סְפוֹרְנוֹ זצ"ל מְצַיֵּן, שֶׁמֹּשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם לֹא שָׁבַר אֶת הַלּוּחוֹת בְּשָׁמְעוֹ שֶׁבְּנֵי יִשְׂרָאֵל עָשׂוּ אֶת הָעֵגֶל. מָתַי שָׁבַר אוֹתָם? - כְּשֶׁרָאָה אֶת הַמְּחוֹלוֹת סְבִיבוֹ, כְּשֶׁהֵבִין שֶׁהֵם שְׂמֵחִים בּוֹ.

אֲבָל אִם הֵבִיא הַבֵּן אֶת הַתְּעוּדָה וּדְמָעוֹת בְּעֵינָיו, וְאִם הִבְטִיחַ לְשַׁנּוֹת דֶּרֶךְ; הִבְטִיחַ לְהַתְחִיל וְלִלְמֹד בִּרְצִינוּת, וְאָבִיו קִבֵּל הַבְטָחָתוֹ וְחָתַם עַל הַתְּעוּדָה, אוֹ-אָז בְּוַדַּאי גּוֹאָה הַשִּׂמְחָה וּפוֹרֶצֶת הַשִּׁירָה...

כָּךְ גַּם אָנוּ. בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה וּבְיוֹם הַכִּפּוּרִים לֹא שַׁרְנוּ. "אָמְרוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: מִפְּנֵי מָה אֵין יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים שִׁירָה לְפָנֶיךָ בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה וּבְיוֹם הַכִּפּוּרִים? אָמַר לָהֶם: אֶפְשָׁר מֶלֶךְ יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא דִּין וְסִפְרֵי חַיִּים וְסִפְרֵי מֵתִים פְּתוּחִין לְפָנָיו, וְיִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים שִׁירָה?"

אֲבָל כְּשֶׁהָאָב הָרַחֲמָן קִבֵּל עֲתִירָתֵנוּ וְחָתַם אוֹתָנוּ לְחַיִּים טוֹבִים, וְאָמַר: מַה שֶּׁהָיָה - הָיָה, מִכָּאן וָהָלְאָה חֶשְׁבּוֹן חָדָשׁ - אֲזַי יוֹצֵאת בַּת קוֹל וְאוֹמֶרֶת: "לֵךְ אֱכֹל בְּשִׂמְחָה לַחְמֶךָ", כְּבָר נִשְׁמְעָה תְּפִלַּתְכֶם. אֲזַי מַגִּיעַ זְמַן שִׂמְחָתֵנוּ!

וְיִתָּכֵן שֶׁיֵּשׁ טַעַם נוֹסָף לְכָךְ שֶׁסֻּכּוֹת הוּא זְמַן שִׂמְחָתֵנוּ. לֹא פֶּסַח, חַג הַגְּאֻלָּה; לֹא שָׁבוּעוֹת, זְמַן מַתַּן תּוֹרָתֵנוּ; דַּוְקָא - סֻכּוֹת.

כִּי בְּפֶסַח, בִּיצִיאַת מִצְרַיִם, הָיוּ בְּיִשְׂרָאֵל מַעֲמָדוֹת-מַעֲמָדוֹת. "רָאֲתָה שִׁפְחָה עַל הַיָּם מַה שֶּׁלֹּא רָאָה יְחֶזְקֵאל". הָיוּ אֲדוֹנִים וְהָיוּ שְׁפָחוֹת. בְּשָׁבוּעוֹת, בְּמַתַּן תּוֹרָה, הָיוּ מַעֲמָדוֹת-מַעֲמָדוֹת: "מֹשֶׁה מְחִצָּה לְעַצְמוֹ, וְאַהֲרֹן מְחִצָּה לְעַצְמוֹ, וְהַכֹּהֲנִים מְחִצָּה לְעַצְמָם", וּלְשִׁבְעִים זְקֵנִים מְחִצָּה בִּפְנֵי עַצְמָם, וּלְכָל יְהוּדִי מְקוֹמוֹ הַמֻּגְדָּר.

אֲבָל בִּימֵי הַדִּין, עִם כָּל הַמּוֹרָא וְהַחֲרָטָה, יָצָאנוּ גַּם מֻרְוָחִים: כֻּלָּנוּ הָיִינוּ 'בְּסִירָה אַחַת', "אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם לִפְנֵי ה'... רָאשֵׁיכֶם שִׁבְטֵיכֶם זִקְנֵיכֶם וְשֹׁטְרֵיכֶם, כֹּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל" (דְּבָרִים כט-ט). גָּדוֹל וְקָטָן - שָׁם הוּא; צַדִּיק וְלַמְדָן, וּבַעַל בַּיִת וְעַם-הָאָרֶץ. כֻּלָּם צָמוּ יַחְדָּו, כֻּלָּם הִכּוּ עַל חֵטְא, כֻּלָּם הֶעֱתִירוּ לִסְלִיחָה. מוּבָן שֶׁלֹּא חֶטְאוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק כְּחֶטְאוֹ שֶׁל הָרָשָׁע, שֶׁזֶּה נִתְבָּע עַל מַחְשָׁבָה דַּקָּה, וְזֶה - עַל מַעֲשֶׂה חָמוּר. אֲבָל כִּכְלוֹת הַכֹּל, הָיִינוּ כֻּלָּנוּ בַּאֲגֻדָּה אַחַת. וְזוֹ סִבָּה לְשִׂמְחָה.

זוֹ שִׂמְחַת חַג הַסֻּכּוֹת, שֶׁבּוֹ נֶאֱמַר: "כָּל הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסֻּכֹּת" (וַיִּקְרָא כג-מב), מְלַמֵּד שֶׁכָּל יִשְׂרָאֵל רְאוּיִים לֵישֵׁב בְּסֻכָּה אַחַת. חַג הַסֻּכּוֹת, שֶׁבּוֹ נוֹטְלִים אָנוּ אֶת אַרְבַּעַת הַמִּינִים: הָאֶתְרוֹג - הָרוֹמֵז לַצַּדִּיקִים הַמֻּשְׁלָמִים; הַתָּמָר - הָרוֹמֵז לְבַעֲלֵי תּוֹרָה; הַהֲדַס - הָרוֹמֵז לְבַעֲלֵי מִצְווֹת; וְעַרְבֵי נַחַל - הַפְּשׁוּטִים, בְּלֹא טַעַם וְרֵיחַ, לֹא תּוֹרָה וְלֹא מִצְווֹת. וְעִם כָּל זֹאת, כֻּלָּם בַּאֲגֻדָּה אַחַת. הַאֵין זוֹ סִבָּה לִשְׂמֹחַ לִפְנֵי ה' שִׁבְעָה יָמִים?!

יִתֵּן ה', וְאַחְדוּת זוֹ תּוֹסִיף לִשְׁרוֹת בֵּינֵינוּ וְהַשִּׂמְחָה תְּלַוֵּנוּ תָּמִיד! (מַעְיַן הַמּוֹעֵד)

	נצבים - וילך תשס"ז
	האוצר שבתוכנו
	לִפְנֵי מִסְפַּר יָמִים צַמְנוּ וְעִנִּינוּ נַפְשֵׁנוּ לִפְנֵי מִסְפַּר יָמִים צַמְנוּ וְעִנִּינוּ נַפְשֵׁנוּ. בִּכְפִיפוּת קוֹמָה אָמַרְנוּ עֲשָׂרָה וִדּוּיִים, הִתְעַנֵּינוּ חֲמִשָּׁה עִנּוּיִים, נִצַּבְנוּ בְּבֹשֶׁת פָּנִים, כְּכֵלִים מְלֵאִים בּוּשָׁה וּכְלִמָּה. לֹא עָבַר שָׁבוּעַ, וּכְבָר אָנוּ בִּזְמַן שִׂמְחָתֵנוּ! הַאֵין הַמַּעֲבָר חַד מִדַּי? הַאֵין הַשֹּׁנִי קָטְבִּי מִדַּי? אַרְבָּעִים יְמֵי סְלִיחוֹת וְחֶשְׁבּוֹן נֶפֶשׁ נוֹקֵב עַד דִּכְדּוּכָהּ שֶׁל נֶפֶשׁ; אַרְבָּעִים יְמֵי הַצְהָרָה שֶׁדַּלִּים אָנוּ וְרֵיקִים - וּ"לְשִׂמְחָה, מַה זּוֹ עוֹשָׂה"?! הֵן יָדוּעַ הַסִּפּוּר בַּיֶּלֶד שֶׁהִגִּיעַ הַבַּיְתָה עִם הַתְּעוּדָה. מַגִּישׁ לְאָבִיו שֶׁיַּחְתֹּם. קוֹרֵא הָאָב: "תְּפִלָּה, בִּלְתִּי מַסְפִּיק". הָלְאָה: "מִשְׁנָה, בִּלְתִּי מַסְפִּיק". הַבֵּן עוֹקֵב בְּלֵב הוֹלֵם, אֲבָל הָאָב אֵינוֹ מֵגִיב. "עִבְרִית, בִּלְתִּי מַסְפִּיק. חֶשְׁבּוֹן, בִּלְתִּי מַסְפִּיק". הָלְאָה: "זִמְרָה, מְצֻיָּן"... סְטִירָה מְצַלְצֶלֶת. הַיֶּלֶד בּוֹכֶה: "אֲבָל אַבָּא, לָמָּה?! דַּוְקָא בְּזִמְרָה הִצְטַיַּנְתִּי". וְהָאָב עוֹנֶה וְעֵינָיו בְּרָקִים: "אַחֲרֵי כָּאֵלּוּ צִיּוּנִים, עוֹד יֵשׁ לְךָ חֵשֶׁק לָשִׁיר?!"... וְאָנוּ, אַחֲרֵי כָּאֵלּוּ וִדּוּיִים, אַחֲרֵי כָּזֶה "עַל חֵטְא", אַחֲרֵי כָּזֶה חֶשְׁבּוֹן נֶפֶשׁ, אַחֲרֵי כָּזוֹ עֲתִירַת רַחֲמִים וְתַחֲנוּנִים - הֵיאַךְ נָחֹג אֶת זְמַן שִׂמְחָתֵנוּ?! וּשְׁתֵּי תְּשׁוּבוֹת בַּדָּבָר: אִם הַיֶּלֶד מִתְעַצֵּל וְאַף מַפְרִיעַ, וּבַד-בְּבַד מְזַמֵּר וְשָׂמֵחַ, אָכֵן מַגִּיעָה לוֹ הַסְּטִירָה. שִׂיא הַתְּבִיעָה הוּא: "כִּי רָעָתֵכִי - אָז תַּעֲלֹזִי" (יִרְמְיָה יא-טו), כְּשֶׁאַתֶּם עוֹבְרִים עֲבֵרָה, אַתֶּם שְׂמֵחִים. רַבֵּנוּ עוֹבַדְיָה סְפוֹרְנוֹ זצ"ל מְצַיֵּן, שֶׁמֹּשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם לֹא שָׁבַר אֶת הַלּוּחוֹת בְּשָׁמְעוֹ שֶׁבְּנֵי יִשְׂרָאֵל עָשׂוּ אֶת הָעֵגֶל. מָתַי שָׁבַר אוֹתָם? - כְּשֶׁרָאָה אֶת הַמְּחוֹלוֹת סְבִיבוֹ, כְּשֶׁהֵבִין שֶׁהֵם שְׂמֵחִים בּוֹ. אֲבָל אִם הֵבִיא הַבֵּן אֶת הַתְּעוּדָה וּדְמָעוֹת בְּעֵינָיו, וְאִם הִבְטִיחַ לְשַׁנּוֹת דֶּרֶךְ; הִבְטִיחַ לְהַתְחִיל וְלִלְמֹד בִּרְצִינוּת, וְאָבִיו קִבֵּל הַבְטָחָתוֹ וְחָתַם עַל הַתְּעוּדָה, אוֹ-אָז בְּוַדַּאי גּוֹאָה הַשִּׂמְחָה וּפוֹרֶצֶת הַשִּׁירָה... כָּךְ גַּם אָנוּ. בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה וּבְיוֹם הַכִּפּוּרִים לֹא שַׁרְנוּ. "אָמְרוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: מִפְּנֵי מָה אֵין יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים שִׁירָה לְפָנֶיךָ בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה וּבְיוֹם הַכִּפּוּרִים? אָמַר לָהֶם: אֶפְשָׁר מֶלֶךְ יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא דִּין וְסִפְרֵי חַיִּים וְסִפְרֵי מֵתִים פְּתוּחִין לְפָנָיו, וְיִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים שִׁירָה?" אֲבָל כְּשֶׁהָאָב הָרַחֲמָן קִבֵּל עֲתִירָתֵנוּ וְחָתַם אוֹתָנוּ לְחַיִּים טוֹבִים, וְאָמַר: מַה שֶּׁהָיָה - הָיָה, מִכָּאן וָהָלְאָה חֶשְׁבּוֹן חָדָשׁ - אֲזַי יוֹצֵאת בַּת קוֹל וְאוֹמֶרֶת: "לֵךְ אֱכֹל בְּשִׂמְחָה לַחְמֶךָ", כְּבָר נִשְׁמְעָה תְּפִלַּתְכֶם. אֲזַי מַגִּיעַ זְמַן שִׂמְחָתֵנוּ! וְיִתָּכֵן שֶׁיֵּשׁ טַעַם נוֹסָף לְכָךְ שֶׁסֻּכּוֹת הוּא זְמַן שִׂמְחָתֵנוּ. לֹא פֶּסַח, חַג הַגְּאֻלָּה; לֹא שָׁבוּעוֹת, זְמַן מַתַּן תּוֹרָתֵנוּ; דַּוְקָא - סֻכּוֹת. כִּי בְּפֶסַח, בִּיצִיאַת מִצְרַיִם, הָיוּ בְּיִשְׂרָאֵל מַעֲמָדוֹת-מַעֲמָדוֹת. "רָאֲתָה שִׁפְחָה עַל הַיָּם מַה שֶּׁלֹּא רָאָה יְחֶזְקֵאל". הָיוּ אֲדוֹנִים וְהָיוּ שְׁפָחוֹת. בְּשָׁבוּעוֹת, בְּמַתַּן תּוֹרָה, הָיוּ מַעֲמָדוֹת-מַעֲמָדוֹת: "מֹשֶׁה מְחִצָּה לְעַצְמוֹ, וְאַהֲרֹן מְחִצָּה לְעַצְמוֹ, וְהַכֹּהֲנִים מְחִצָּה לְעַצְמָם", וּלְשִׁבְעִים זְקֵנִים מְחִצָּה בִּפְנֵי עַצְמָם, וּלְכָל יְהוּדִי מְקוֹמוֹ הַמֻּגְדָּר. אֲבָל בִּימֵי הַדִּין, עִם כָּל הַמּוֹרָא וְהַחֲרָטָה, יָצָאנוּ גַּם מֻרְוָחִים: כֻּלָּנוּ הָיִינוּ 'בְּסִירָה אַחַת', "אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם לִפְנֵי ה'... רָאשֵׁיכֶם שִׁבְטֵיכֶם זִקְנֵיכֶם וְשֹׁטְרֵיכֶם, כֹּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל" (דְּבָרִים כט-ט). גָּדוֹל וְקָטָן - שָׁם הוּא; צַדִּיק וְלַמְדָן, וּבַעַל בַּיִת וְעַם-הָאָרֶץ. כֻּלָּם צָמוּ יַחְדָּו, כֻּלָּם הִכּוּ עַל חֵטְא, כֻּלָּם הֶעֱתִירוּ לִסְלִיחָה. מוּבָן שֶׁלֹּא חֶטְאוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק כְּחֶטְאוֹ שֶׁל הָרָשָׁע, שֶׁזֶּה נִתְבָּע עַל מַחְשָׁבָה דַּקָּה, וְזֶה - עַל מַעֲשֶׂה חָמוּר. אֲבָל כִּכְלוֹת הַכֹּל, הָיִינוּ כֻּלָּנוּ בַּאֲגֻדָּה אַחַת. וְזוֹ סִבָּה לְשִׂמְחָה. זוֹ שִׂמְחַת חַג הַסֻּכּוֹת, שֶׁבּוֹ נֶאֱמַר: "כָּל הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסֻּכֹּת" (וַיִּקְרָא כג-מב), מְלַמֵּד שֶׁכָּל יִשְׂרָאֵל רְאוּיִים לֵישֵׁב בְּסֻכָּה אַחַת. חַג הַסֻּכּוֹת, שֶׁבּוֹ נוֹטְלִים אָנוּ אֶת אַרְבַּעַת הַמִּינִים: הָאֶתְרוֹג - הָרוֹמֵז לַצַּדִּיקִים הַמֻּשְׁלָמִים; הַתָּמָר - הָרוֹמֵז לְבַעֲלֵי תּוֹרָה; הַהֲדַס - הָרוֹמֵז לְבַעֲלֵי מִצְווֹת; וְעַרְבֵי נַחַל - הַפְּשׁוּטִים, בְּלֹא טַעַם וְרֵיחַ, לֹא תּוֹרָה וְלֹא מִצְווֹת. וְעִם כָּל זֹאת, כֻּלָּם בַּאֲגֻדָּה אַחַת. הַאֵין זוֹ סִבָּה לִשְׂמֹחַ לִפְנֵי ה' שִׁבְעָה יָמִים?! יִתֵּן ה', וְאַחְדוּת זוֹ תּוֹסִיף לִשְׁרוֹת בֵּינֵינוּ וְהַשִּׂמְחָה תְּלַוֵּנוּ תָּמִיד! (מַעְיַן הַמּוֹעֵד)