Otzarot-Article

"וַיִּשְׁכָּר וַיִּתְגַּל בְּתוֹךְ אָהֳלֹה" (ט-כא) נַתְחִיל בְּסִפּוּר, מָשָׁל שֶׁלֹּא שְׁמַעְתֶּם מֵעוֹלָם, מָשָׁל מָתוֹק שֶׁיָּצָא מִפִּי הֶחָפֵץ חַיִּים. כָּךְ אָמַר רַבִּי שַׁבְּתַי יוּדֵלֶבִיץ' זצ"ל: הָיָה פַּעַם רַב גָּדוֹל, צַדִּיק, שֶׁעָרַךְ מְסִבָּה לִידִידָיו. בְּסִיּוּם הַסְּעוּדָה הִגִּישׁוּ יֵין שָׂרָף, מְשֻׁבָּח וְעַתִּיק יוֹמִין. הָרַב שָׁתָה "לְחַיִּים" עִם הַמְּסֻבִּין, וְכֵיוָן שֶׁלֹּא הִכִּיר אֶת עַצְמוֹ, שָׁתָה וְהוֹסִיף לִשְׁתּוֹת לִרְוָיָה עַד שֶׁהִשְׁתַּכֵּר. וְלֹא סְתָם הִשְׁתַּכֵּר, אֶלָּא אַף הִתְחִיל לְקַפֵּץ וּלְרַקֵּד. בַּהַתְחָלָה רָקַד עַל הָאָרֶץ, אַחַר כָּךְ עָלָה עַל הַשֻּׁלְחָן, שָׂמַח וְרָקַד כְּאַחַד הַשִּׁכּוֹרִים הָרֵיקִים. אַחַר כָּךְ נִשְׁכַּב עַל הָאָרֶץ מִתַּחַת לַשֻּׁלְחָן - וְנִרְדַּם. חָלְפוּ מִסְפַּר שָׁעוֹת. הָרַב קָם מִשְּׁנָתוֹ וְהִתְפַּכַּח מִיֵּינוֹ. אָמְרָה לוֹ אִשְׁתּוֹ בִּכְאֵב: "בּוּשָׁה וּכְלִמָּה. הָיִיתָ שִׁכּוֹר! רַב הָעִיר הִשְׁתַּכֵּר. אוֹי! וְאֵיךְ שֶׁהָיִיתָ נִרְאֶה... הַחֻלְצָה נִפְתְּחָה לְךָ..." הִשְׁתּוֹמֵם הָרַב, נִבְהַל וְנִדְהַם. "אֲנִי?" "כֵּן!" מֵרֹב צַעַר הִתְעַלֵּף. הַבּוּשָׁה שֶׁאָפְפָה אוֹתוֹ גָּרְמָה לוֹ לְהַחְלִיט שֶׁלֹּא לָצֵאת מִפֶּתַח הַבַּיִת חֹדֶשׁ יָמִים. 'אֲנִי רָקַדְתִּי עַל הַשֻּׁלְחָן בְּצוּרָה מַשְׁפִּילָה לִפְנֵי תּוֹשָׁבֵי הָעִיר, אֵיךְ אֶסְתּוֹבֵב בָּרְחוֹב?!' אַחֲרֵי חֹדֶשׁ נֶחְלְשָׁה הַבּוּשָׁה. כְּבָר הָיָה מְסֻגָּל לָצֵאת מֵהַבַּיִת, כְּשֶׁפָּנָיו כְּבוּשׁוֹת בַּקַּרְקַע. הָרַב עָשָׂה מַאֲמָץ לְטַיֵּל מְעַט בָּרְחוֹב, צָעַד לְאִטּוֹ בִּרְחוֹב יָפוֹ. חָלַף הָרַב לְיַד חֲנוּת צִלּוּם, וְהִנֵּה בְּחַלּוֹן הָרַאֲוָה הָיְתָה פְּרוּשָׂה תְּמוּנָה בְּגֹדֶל מֶטֶר עַל מֶטֶר וּבָהּ נִרְאָה רַב שִׁכּוֹר רוֹקֵד עַל שֻׁלְחָן. "אוֹי!" הִזְדַּעְזַע כֻּלּוֹ וְלֹא יָדַע הֵיכָן לִטְמֹן אֶת בּוּשָׁתוֹ. רָץ הַבַּיְתָה בְּעֵינַיִם מֻשְׁפָּלוֹת וְזוֹלְגוֹת דְּמָעוֹת: "מַה יִּהְיֶה? אֵיךְ אוּכַל לִחְיוֹת? אֵיךְ אֵצֵא לָרְחוֹב?! הַאִם עוֹד אֶהְיֶה מְסֻגָּל לִפְסֹעַ בְּסִמְטְאוֹת יְרוּשָׁלַיִם? הֲרֵי כָּאן בִּירוּשָׁלַיִם כֻּלָּם מַכִּירִים אוֹתִי". בְּחֶשְׁכַת הַלַּיְלָה יָצָא הָרַב מִבֵּיתוֹ, בְּלִוְיַת בְּנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ, מִהֵר לַעֲזֹב אֶת הָעִיר, לִבְרֹחַ לִבְאֵר שֶׁבַע. בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן לְבוֹאוֹ לִבְאֵר שֶׁבַע, הָלַךְ בִּרְחוֹב צְדָדִי, שָׁבוּר וְעָזוּב. לְפֶתַע הִבְחִין כִּי גַּם שָׁם מִתְנוֹסֶסֶת תְּמוּנָה, בְּגֹדֶל שְׁנֵי מֶטֶר עַל שְׁנֵי מֶטֶר, וּבָהּ נִרְאֶה הָרַב מִיְּרוּשָׁלַיִם, שִׁכּוֹר וּמֻשְׁפָּל. "מִי הֵפִיץ אֶת הַתְּמוּנָה בְּכָל מָקוֹם? אֲהָהּ, אֱלֹקִים... מַה קּוֹרֶה כָּאן?" לָקַח אֶת רַגְלָיו, אָרַז אֶת מִטַּלְטְלָיו, וְכָל עוֹד רוּחוֹ בּוֹ נִמְלַט לְאָמֶרִיקָה. לְאַחַר שְׁבוּעַיִם שֶׁל שְׁהִיָּה בְּאַרְצוֹת הַבְּרִית, יָצָא לְבַקֵּר בַּחֲנוּת סְפָרִים. הִבְחִין כִּי עַל שֻׁלְחַן הַתְּצוּגָה מֻנָּח סֵפֶר חָדָשׁ, הָעוֹסֵק בַּמִּלְחָמָה בָּאַלְכּוֹהוֹל וּבַסַּמִּים. וְעַל שַׁעַר הַסֵּפֶר, מִבַּחוּץ, תְּמוּנָה שֶׁל 'רַב רוֹקֵד שִׁכּוֹר'... לָמָּה? כִּי תְּמוּנָה אַחַת שָׁוָה אֶלֶף מִלִּים. מְחַבֵּר הַסֵּפֶר רָצָה שֶׁתְּמוּנָה זוֹ תִּהְיֶה מוּסַר הַשְׂכֵּל לַכֹּל! 'אוֹי, אֲהָהּ, כָּל יֶלֶד בְּאָמֶרִיקָה כְּבָר מַכִּיר אוֹתִי'... הִרְהֵר, וְכָל אֵיבָרָיו רָעֲדוּ מִבּוּשָׁה אֲיֻמָּה. 'בְּכָל מָקוֹם שֶׁאֵלֵךְ יַגִּידוּ: זֶה הַשִּׁכּוֹר שֶׁלָּמַדְנוּ עָלָיו בְּבֵית הַסֵּפֶר'. גָּמַרְנוּ. הוּא בָּרַח לִשְׁוַיְץ. שָׂכַר שָׂם בֵּית מְגוּרִים קָטָן בָּעִיר זֶ'נֶבָה. בְּאוֹתָם יָמִים, הִתְקַיְּמָה בְּזֶ'נֶבָה אֲסֵפַת הָאוּ"ם, וְהֶעֱלוּ לְדִיּוּן אֶת בְּעָיַת הָאַלְכּוֹהוֹל וְהַסַּמִּים הַמִּתְפַּשֶּׁטֶת בָּעוֹלָם. בֵּין הַחְלָטוֹת הָאֲסֵפָה הַמֶּרְכָּזִית הֻחְלַט, שֶׁבַּשָּׁנִים הַקְּרוֹבוֹת יַדְפִּיסוּ פַּעַם בְּשָׁנָה אֶת תְּמוּנַת הָרַב הַבָּזוּי מִשְּׁתִיַּת אַלְכּוֹהוֹל. יְפַרְסְמוּהָ בְּכָל כַּדּוּר הָאָרֶץ: בְּהוֹנוֹלוּלוּ, בְּסִין, בְּיַפָּן, בְּאַפְרִיקָה, בְּאָמֶרִיקָה... זוֹ תִּהְיֶה דֻּגְמָה "טוֹבָה" לְתַלְמִידִים צְעִירִים, אֵיךְ נִרְאֶה אָדָם נִכְבָּד, שֶׁלֹּא שָׁמַר עַל עַצְמוֹ וְשָׁתָה לְשָׁכְרָה. קַל וָחֹמֶר שֶׁלֹּא טוֹב לִהְיוֹת מְכוּרִים לְיֵין שָׂרָף אוֹ לְסַמִּים. תְּמוּנָה לְדֻגְמָה. כַּאֲשֶׁר שָׁמַע עַל כָּךְ, בָּכָה וְאָמַר לְעַצְמוֹ: "הֵיכָן אֶסְתַּתֵּר כָּעֵת? תַּגִּידוּ לִי. בְּיַפָּן יוֹדְעִים עָלַי, בְּסִין שָׁמְעוּ עָלַי. בְּכָל הָעוֹלָם מַכִּירִים אוֹתִי, גָּמַרְנוּ". הֵנִיחַ רֹאשׁוֹ בֵּין בִּרְכָּיו וְגָעָה בִּבְכִיָּה גְּדוֹלָה. לֹא הָיָה מִי שֶׁיָּכֹל לְנַחֲמוֹ, וְהָיָה קוֹל בִּכְיוֹ הוֹלֵךְ וְגָדֵל. מוֹרַי וְרַבּוֹתַי, אָמַר הֶחָפֵץ חַיִּים, הַאִם אַתֶּם יוֹדְעִים שֶׁהַסִּפּוּר הַזֶּה אֵינוֹ סִפּוּר חָדָשׁ? הַדְּבָרִים כְּתוּבִים בַּתַּנַּ"ךְ כְּבָר קָרוֹב לְאַרְבַּעַת אֲלָפִים שָׁנָה. בְּפָרָשַׁת נֹחַ. נֹחַ הַצַּדִּיק, כְּעֵדוּת הַתּוֹרָה, "אִישׁ צַדִּיק תָּמִים הָיָה בְּדֹרֹתָיו אֶת הָאֱלֹקִים הִתְהַלֶּךְ נֹחַ"; נֹחַ הַצַּדִּיק שָׁתָה "וַיִּתְגַּל בְּתוֹךְ אָהֳלֹה". מֵחֲמַת הַיַּיִן הוּא הִתְגַּלְגֵּל וְכוּ'. פַּעַם אַחַת קָרָה לוֹ הַמִּקְרֶה, בַּבַּיִת, בִּפְנִים. פַּעַם יְחִידָה וּבְחַדְרֵי חֲדָרִים - וְעַד הַיּוֹם זוֹכְרִים זֹאת. כָּל יֶלֶד וְכָל זַאֲטוּט הַהוֹלֵךְ לִלְמֹד תּוֹרָה בַּחֵיְדֶר לוֹמֵד בְּפָרָשַׁת נֹחַ: "נֹחַ אִישׁ צַדִּיק תָּמִים הָיָה בְּדֹרֹתָיו אֶת הָאֱלֹקִים הִתְהַלֶּךְ נֹחַ... וַיָּחֶל נֹחַ אִישׁ הָאֲדָמָה וַיִּטַּע כָּרֶם. וַיֵּשְׁתְּ... וַיִּתְגַּל בְּתוֹךְ אָהֳלֹה". וְאֶת פָּרָשַׁת נֹחַ לוֹמְדִים בְּכָל כַּדּוּר הָאָרֶץ: בְּאָמֶרִיקָה, בְּסִין, בְּיַפָּן... וְכָל הַגּוֹיִים יוֹדְעִים מַה קָּרָה לוֹ. רְאוּ נָא - אָמַר הֶחָפֵץ חַיִּים - מַה קּוֹרֶה כְּשֶׁאָדָם עוֹשֶׂה מִשְׁגֶּה פַּעַם אַחַת. הַדָּבָר לֹא נִשְׁכָּח לוֹ לָנֶצַח! נוֹרָא. נוֹרָא וְאָיֹם. (לְהַגִּיד! - חֻמַּשׁ הַמַּגִּידִים)

	שופטים תשס"ז
	הפיצוץ ברכבת
	"כִּי הִשְׁחִית כָּל בָּשָׂר אֶת דַּרְכּוֹ עַל הָאָרֶץ" (ו-יב) יֵשׁ מַשְׁמָעוּת אַקְטוּאָלִית לַמַּבּוּל, שֶׁאוּלַי אֵין שָׂמִים אֵלֶיהָ לֵב "וַיִּשְׁכָּר וַיִּתְגַּל בְּתוֹךְ אָהֳלֹה" (ט-כא) נַתְחִיל בְּסִפּוּר, מָשָׁל שֶׁלֹּא שְׁמַעְתֶּם מֵעוֹלָם, מָשָׁל מָתוֹק שֶׁיָּצָא מִפִּי הֶחָפֵץ חַיִּים. כָּךְ אָמַר רַבִּי שַׁבְּתַי יוּדֵלֶבִיץ' זצ"ל: הָיָה פַּעַם רַב גָּדוֹל, צַדִּיק, שֶׁעָרַךְ מְסִבָּה לִידִידָיו. בְּסִיּוּם הַסְּעוּדָה הִגִּישׁוּ יֵין שָׂרָף, מְשֻׁבָּח וְעַתִּיק יוֹמִין. הָרַב שָׁתָה "לְחַיִּים" עִם הַמְּסֻבִּין, וְכֵיוָן שֶׁלֹּא הִכִּיר אֶת עַצְמוֹ, שָׁתָה וְהוֹסִיף לִשְׁתּוֹת לִרְוָיָה עַד שֶׁהִשְׁתַּכֵּר. וְלֹא סְתָם הִשְׁתַּכֵּר, אֶלָּא אַף הִתְחִיל לְקַפֵּץ וּלְרַקֵּד. בַּהַתְחָלָה רָקַד עַל הָאָרֶץ, אַחַר כָּךְ עָלָה עַל הַשֻּׁלְחָן, שָׂמַח וְרָקַד כְּאַחַד הַשִּׁכּוֹרִים הָרֵיקִים. אַחַר כָּךְ נִשְׁכַּב עַל הָאָרֶץ מִתַּחַת לַשֻּׁלְחָן - וְנִרְדַּם. חָלְפוּ מִסְפַּר שָׁעוֹת. הָרַב קָם מִשְּׁנָתוֹ וְהִתְפַּכַּח מִיֵּינוֹ. אָמְרָה לוֹ אִשְׁתּוֹ בִּכְאֵב: "בּוּשָׁה וּכְלִמָּה. הָיִיתָ שִׁכּוֹר! רַב הָעִיר הִשְׁתַּכֵּר. אוֹי! וְאֵיךְ שֶׁהָיִיתָ נִרְאֶה... הַחֻלְצָה נִפְתְּחָה לְךָ..." הִשְׁתּוֹמֵם הָרַב, נִבְהַל וְנִדְהַם. "אֲנִי?" "כֵּן!" מֵרֹב צַעַר הִתְעַלֵּף. הַבּוּשָׁה שֶׁאָפְפָה אוֹתוֹ גָּרְמָה לוֹ לְהַחְלִיט שֶׁלֹּא לָצֵאת מִפֶּתַח הַבַּיִת חֹדֶשׁ יָמִים. 'אֲנִי רָקַדְתִּי עַל הַשֻּׁלְחָן בְּצוּרָה מַשְׁפִּילָה לִפְנֵי תּוֹשָׁבֵי הָעִיר, אֵיךְ אֶסְתּוֹבֵב בָּרְחוֹב?!' אַחֲרֵי חֹדֶשׁ נֶחְלְשָׁה הַבּוּשָׁה. כְּבָר הָיָה מְסֻגָּל לָצֵאת מֵהַבַּיִת, כְּשֶׁפָּנָיו כְּבוּשׁוֹת בַּקַּרְקַע. הָרַב עָשָׂה מַאֲמָץ לְטַיֵּל מְעַט בָּרְחוֹב, צָעַד לְאִטּוֹ בִּרְחוֹב יָפוֹ. חָלַף הָרַב לְיַד חֲנוּת צִלּוּם, וְהִנֵּה בְּחַלּוֹן הָרַאֲוָה הָיְתָה פְּרוּשָׂה תְּמוּנָה בְּגֹדֶל מֶטֶר עַל מֶטֶר וּבָהּ נִרְאָה רַב שִׁכּוֹר רוֹקֵד עַל שֻׁלְחָן. "אוֹי!" הִזְדַּעְזַע כֻּלּוֹ וְלֹא יָדַע הֵיכָן לִטְמֹן אֶת בּוּשָׁתוֹ. רָץ הַבַּיְתָה בְּעֵינַיִם מֻשְׁפָּלוֹת וְזוֹלְגוֹת דְּמָעוֹת: "מַה יִּהְיֶה? אֵיךְ אוּכַל לִחְיוֹת? אֵיךְ אֵצֵא לָרְחוֹב?! הַאִם עוֹד אֶהְיֶה מְסֻגָּל לִפְסֹעַ בְּסִמְטְאוֹת יְרוּשָׁלַיִם? הֲרֵי כָּאן בִּירוּשָׁלַיִם כֻּלָּם מַכִּירִים אוֹתִי". בְּחֶשְׁכַת הַלַּיְלָה יָצָא הָרַב מִבֵּיתוֹ, בְּלִוְיַת בְּנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ, מִהֵר לַעֲזֹב אֶת הָעִיר, לִבְרֹחַ לִבְאֵר שֶׁבַע. בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן לְבוֹאוֹ לִבְאֵר שֶׁבַע, הָלַךְ בִּרְחוֹב צְדָדִי, שָׁבוּר וְעָזוּב. לְפֶתַע הִבְחִין כִּי גַּם שָׁם מִתְנוֹסֶסֶת תְּמוּנָה, בְּגֹדֶל שְׁנֵי מֶטֶר עַל שְׁנֵי מֶטֶר, וּבָהּ נִרְאֶה הָרַב מִיְּרוּשָׁלַיִם, שִׁכּוֹר וּמֻשְׁפָּל. "מִי הֵפִיץ אֶת הַתְּמוּנָה בְּכָל מָקוֹם? אֲהָהּ, אֱלֹקִים... מַה קּוֹרֶה כָּאן?" לָקַח אֶת רַגְלָיו, אָרַז אֶת מִטַּלְטְלָיו, וְכָל עוֹד רוּחוֹ בּוֹ נִמְלַט לְאָמֶרִיקָה. לְאַחַר שְׁבוּעַיִם שֶׁל שְׁהִיָּה בְּאַרְצוֹת הַבְּרִית, יָצָא לְבַקֵּר בַּחֲנוּת סְפָרִים. הִבְחִין כִּי עַל שֻׁלְחַן הַתְּצוּגָה מֻנָּח סֵפֶר חָדָשׁ, הָעוֹסֵק בַּמִּלְחָמָה בָּאַלְכּוֹהוֹל וּבַסַּמִּים. וְעַל שַׁעַר הַסֵּפֶר, מִבַּחוּץ, תְּמוּנָה שֶׁל 'רַב רוֹקֵד שִׁכּוֹר'... לָמָּה? כִּי תְּמוּנָה אַחַת שָׁוָה אֶלֶף מִלִּים. מְחַבֵּר הַסֵּפֶר רָצָה שֶׁתְּמוּנָה זוֹ תִּהְיֶה מוּסַר הַשְׂכֵּל לַכֹּל! 'אוֹי, אֲהָהּ, כָּל יֶלֶד בְּאָמֶרִיקָה כְּבָר מַכִּיר אוֹתִי'... הִרְהֵר, וְכָל אֵיבָרָיו רָעֲדוּ מִבּוּשָׁה אֲיֻמָּה. 'בְּכָל מָקוֹם שֶׁאֵלֵךְ יַגִּידוּ: זֶה הַשִּׁכּוֹר שֶׁלָּמַדְנוּ עָלָיו בְּבֵית הַסֵּפֶר'. גָּמַרְנוּ. הוּא בָּרַח לִשְׁוַיְץ. שָׂכַר שָׂם בֵּית מְגוּרִים קָטָן בָּעִיר זֶ'נֶבָה. בְּאוֹתָם יָמִים, הִתְקַיְּמָה בְּזֶ'נֶבָה אֲסֵפַת הָאוּ"ם, וְהֶעֱלוּ לְדִיּוּן אֶת בְּעָיַת הָאַלְכּוֹהוֹל וְהַסַּמִּים הַמִּתְפַּשֶּׁטֶת בָּעוֹלָם. בֵּין הַחְלָטוֹת הָאֲסֵפָה הַמֶּרְכָּזִית הֻחְלַט, שֶׁבַּשָּׁנִים הַקְּרוֹבוֹת יַדְפִּיסוּ פַּעַם בְּשָׁנָה אֶת תְּמוּנַת הָרַב הַבָּזוּי מִשְּׁתִיַּת אַלְכּוֹהוֹל. יְפַרְסְמוּהָ בְּכָל כַּדּוּר הָאָרֶץ: בְּהוֹנוֹלוּלוּ, בְּסִין, בְּיַפָּן, בְּאַפְרִיקָה, בְּאָמֶרִיקָה... זוֹ תִּהְיֶה דֻּגְמָה "טוֹבָה" לְתַלְמִידִים צְעִירִים, אֵיךְ נִרְאֶה אָדָם נִכְבָּד, שֶׁלֹּא שָׁמַר עַל עַצְמוֹ וְשָׁתָה לְשָׁכְרָה. קַל וָחֹמֶר שֶׁלֹּא טוֹב לִהְיוֹת מְכוּרִים לְיֵין שָׂרָף אוֹ לְסַמִּים. תְּמוּנָה לְדֻגְמָה. כַּאֲשֶׁר שָׁמַע עַל כָּךְ, בָּכָה וְאָמַר לְעַצְמוֹ: "הֵיכָן אֶסְתַּתֵּר כָּעֵת? תַּגִּידוּ לִי. בְּיַפָּן יוֹדְעִים עָלַי, בְּסִין שָׁמְעוּ עָלַי. בְּכָל הָעוֹלָם מַכִּירִים אוֹתִי, גָּמַרְנוּ". הֵנִיחַ רֹאשׁוֹ בֵּין בִּרְכָּיו וְגָעָה בִּבְכִיָּה גְּדוֹלָה. לֹא הָיָה מִי שֶׁיָּכֹל לְנַחֲמוֹ, וְהָיָה קוֹל בִּכְיוֹ הוֹלֵךְ וְגָדֵל. מוֹרַי וְרַבּוֹתַי, אָמַר הֶחָפֵץ חַיִּים, הַאִם אַתֶּם יוֹדְעִים שֶׁהַסִּפּוּר הַזֶּה אֵינוֹ סִפּוּר חָדָשׁ? הַדְּבָרִים כְּתוּבִים בַּתַּנַּ"ךְ כְּבָר קָרוֹב לְאַרְבַּעַת אֲלָפִים שָׁנָה. בְּפָרָשַׁת נֹחַ. נֹחַ הַצַּדִּיק, כְּעֵדוּת הַתּוֹרָה, "אִישׁ צַדִּיק תָּמִים הָיָה בְּדֹרֹתָיו אֶת הָאֱלֹקִים הִתְהַלֶּךְ נֹחַ"; נֹחַ הַצַּדִּיק שָׁתָה "וַיִּתְגַּל בְּתוֹךְ אָהֳלֹה". מֵחֲמַת הַיַּיִן הוּא הִתְגַּלְגֵּל וְכוּ'. פַּעַם אַחַת קָרָה לוֹ הַמִּקְרֶה, בַּבַּיִת, בִּפְנִים. פַּעַם יְחִידָה וּבְחַדְרֵי חֲדָרִים - וְעַד הַיּוֹם זוֹכְרִים זֹאת. כָּל יֶלֶד וְכָל זַאֲטוּט הַהוֹלֵךְ לִלְמֹד תּוֹרָה בַּחֵיְדֶר לוֹמֵד בְּפָרָשַׁת נֹחַ: "נֹחַ אִישׁ צַדִּיק תָּמִים הָיָה בְּדֹרֹתָיו אֶת הָאֱלֹקִים הִתְהַלֶּךְ נֹחַ... וַיָּחֶל נֹחַ אִישׁ הָאֲדָמָה וַיִּטַּע כָּרֶם. וַיֵּשְׁתְּ... וַיִּתְגַּל בְּתוֹךְ אָהֳלֹה". וְאֶת פָּרָשַׁת נֹחַ לוֹמְדִים בְּכָל כַּדּוּר הָאָרֶץ: בְּאָמֶרִיקָה, בְּסִין, בְּיַפָּן... וְכָל הַגּוֹיִים יוֹדְעִים מַה קָּרָה לוֹ. רְאוּ נָא - אָמַר הֶחָפֵץ חַיִּים - מַה קּוֹרֶה כְּשֶׁאָדָם עוֹשֶׂה מִשְׁגֶּה פַּעַם אַחַת. הַדָּבָר לֹא נִשְׁכָּח לוֹ לָנֶצַח! נוֹרָא. נוֹרָא וְאָיֹם. (לְהַגִּיד! - חֻמַּשׁ הַמַּגִּידִים)