Otzarot-Article

"כְּנֶשֶׁר יָעִיר קִנּוֹ עַל גּוֹזָלָיו יְרַחֶף" (לב-יא) עִיּוּן בְּדִבְרֵי רָשִׁ"י בִּפְסוּקֵנוּ, מְגַלֶּה עַד כַּמָּה רַבּוּ רַחֲמָיו וַחֲסָדָיו שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עָלֵינוּ.

"כְּנֶשֶׁר יָעִיר קִנּוֹ" - מַנְהִיגָם בְּרַחֲמִים וּבְחֶמְלָה, כַּנֶּשֶׁר הַזֶּה הַמְּרַחֵם עַל בָּנָיו וְאֵינוֹ נִכְנָס לְקִנּוֹ פִּתְאוֹם עַד שֶׁהוּא מְקַשְׁקֵשׁ בִּכְנָפָיו בֵּין אִילָן לְאִילָן.

"עַל גּוֹזָלָיו יְרַחֶף" - אֵינוֹ מַכְבִּיד עַצְמוֹ עֲלֵיהֶם, אֶלָּא מְחוֹפֵף, נוֹגֵעַ וְאֵינוֹ נוֹגֵעַ.

"יִפְרֹשׂ כְּנָפָיו יִקָּחֵהוּ" - כְּשֶׁבָּא לִטְּלָן מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, אֵינוֹ נוֹטְלָן בְּרַגְלָיו כִּשְׁאַר הָעוֹפוֹת, לְפִי שֶׁשְּׁאַר עוֹפוֹת יְרֵאִים מִן הַנֶּשֶׁר שֶׁהוּא מַגְבִּיהַּ לָעוּף וּפוֹרֵחַ מֵעֲלֵיהֶם. אֲבָל הַנֶּשֶׁר אֵינוֹ יָרֵא אֶלָּא מִן הַחֵץ, לְפִיכָךְ נוֹשְׂאָן עַל כְּנָפָיו וְאוֹמֵר, מוּטָב שֶׁיִּכָּנֵס הַחֵץ בִּי וְלֹא יִכָּנֵס בְּבָנַי. אַף הַקָּבָּ"ה: "וָאֶשָּׂא אֶתְכֶם עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים" (שְׁמוֹת יט-ד).

אָהּ, אֵיזוֹ רַחְמָנוּת!

הַרְבֵּה צוּרוֹת יֵשׁ לְמִדַּת הָרַחֲמִים. בַּקֶּטַע הַבָּא נִקְרָא עַל יְהוּדִי וּשְׁמוֹ ר' חַיִּים-צְבִי מִקִּרְיַת אוֹנוֹ, שֶׁמִּתּוֹךְ שֶׁרַחֲמָיו נִכְמְרוּ עַל יֶלֶד יָתוֹם, בִּקֵּשׁ לְהַכְנִיסוֹ לִישִׁיבָה וְהִתְעַקֵּשׁ נִמְרָצוֹת עִם כָּל הָעוֹמְדִים מוּלוֹ - וְהִצְלִיחַ!

לִפְנֵי 40 שָׁנָה נִפְטַר בְּפִתְאוֹמִיּוּת אֶחָד מִשְּׁכֵנָיו שֶׁל ר' חַיִּים-צְבִי. הָאִישׁ, שֶׁהָיָה צָעִיר לְיָמִים, הוֹתִיר אַחֲרָיו אֶת אִשְׁתּוֹ וְיֶלֶד כְּבֶן 12.

ר' חַיִּים-צְבִי הֵבִין וְרָאָה בְּעֵינֵי רוּחוֹ, שֶׁאִם לֹא יְסַדְּרוּ אֶת הַיֶּלֶד הַזֶּה בִּישִׁיבָה כָּלְשֶׁהִי, הוּא יִפְרֹק עֹל וּבְתוֹךְ זְמַן קָצָר יַפְסִיק לִשְׁמֹר תּוֹרָה וּמִצְווֹת. מָה עוֹשֶׂה אָדָם עִם לֵב זָהָב כְּמוֹ שֶׁלּוֹ?

מִיָּד לְאַחַר הַ'שִּׁבְעָה', הוּא לוֹקֵחַ אֶת הַיֶּלֶד וּמְבִיאוֹ עִמּוֹ לְגִבְעַת יְשִׁיבַת פּוֹנִיבֶז' בִּבְנֵי בְּרַק, וְשׁוֹאֵל אֶת הַבַּחוּרִים הֵיכָן יוֹשֵׁב רֹאשׁ הַיְּשִׁיבָה.

הֵם מַרְאִים לוֹ הֵיכָן נִמְצָא הַמִּשְׂרָד, אֲבָל כְּשֶׁהִגִּיעַ לַמָּקוֹם, אוֹמְרִים לוֹ אַנְשֵׁי הַמִּשְׂרָד, שֶׁהָרַב עָסוּק וְכִי אֵין בִּיכָלְתּוֹ עַתָּה לְקַבֵּל אַף אָדָם לִפְגִישָׁה.

בְּרַם, הָאִישׁ מִקִּרְיַת אוֹנוֹ אֵינוֹ מִתְחַשֵּׁב בִּמְאוּמָה, פּוֹתֵחַ אֶת הַדֶּלֶת וְנִכְנָס... מַתְחִיל מִיָּד בְּהַרְצָאַת הַסִּפּוּר הַטְּרָגִי שֶׁלְּפָנָיו, וּמַצְבִּיעַ עַל הָעֻבְדָּה שֶׁאִם לֹא יְקַבְּלוּ אֶת הַיֶּלֶד לְפּוֹנִיבֶז', הוּא יִדַּרְדֵּר עַד מְהֵרָה וְיַגִּיעַ אֱלֵי פִּי פַּחַת.

הַגרי"שׁ כַּהֲנֶמַן, שֶׁנִּדְהַם מֵעֶצֶם הַכְּנִיסָה הַפִּתְאוֹמִית, לֹא יָדַע בַּתְּחִלָּה עִם מִי וְעִם מַה יֵּשׁ לוֹ עֵסֶק. וַאֲפִלּוּ לֹא יָדַע כֵּיצַד לְהָגִיב. וְר' חַיִּים-צְבִי מַמְשִׁיךְ בְּסִפּוּרוֹ וּמְבַקֵּשׁ שֶׁיְּקַבְּלוּ אֶת הַיֶּלֶד לַיְּשִׁיבָה.

"עוֹד לִפְנֵי שֶׁנִּתְוַכֵּחַ עַל שְׁאַר הַדְּבָרִים, הֲרֵי צָרִיךְ לִבְחֹן אוֹתוֹ וְלִרְאוֹת אִם הוּא מַתְאִים לִישִׁיבָתֵנוּ", אוֹמֵר לוֹ הָרַב זצ"ל. אֲבָל הָאִישׁ נִכְנָס אֶל תּוֹךְ הַדְּבָרִים וְאוֹמֵר, שֶׁ"בַּמִּקְרֶה שֶׁלָּנוּ אֵין כָּל וִכּוּחַ, כִּי אִם הוּא יִדַּרְדֵּר - יִתְבְּעוּ אוֹתָנוּ עַל שֶׁלֹּא פָּתַחְנוּ לוֹ אֶת הַשַּׁעַר".

הַגאב"ד מִפּוֹנִיבֶז' לֹא הָיָה זָקוּק לְדִבְרֵי מוּסָר שֶׁכָּאֵלֶּה. אֶת כָּל יָמָיו הִקְדִּישׁ אוֹתוֹ גָּאוֹן לִפְתִיחַת הַשַּׁעַר לְמִי שֶׁרוֹצֶה לִלְמֹד תּוֹרָה. אֲבָל מֵאִידָךְ, הָיָה בָּרוּר לוֹ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל כָּל אֶחָד לַיְּשִׁיבָה.

אֶחָד מִמַּזְכִּירֵי הַיְּשִׁיבָה, שֶׁהָיָה לְיַד הָרַב, בִּרְאוֹתוֹ אֶת אֲשֶׁר נַעֲשָׂה, פָּתַח וְאָמַר: "אַל תִּשְׁכַּח, אֲדוֹנִי, שֶׁהַלִּמּוּדִים כָּאן אֵינָם בְּחִנָּם. אִם נְקַבֵּל אוֹתוֹ לַיְּשִׁיבָה, יִצְטָרֵךְ אֵי-מִי לְשַׁלֵּם עַל כָּךְ שָׂכָר חָדְשִׁי".

וְאָז פּוֹרֵץ ר' חַיִּים-צְבִי בִּבְכִי וּפוֹנֶה אֶל הַמַּזְכִּיר וְאוֹמֵר: "כֶּסֶף אֶפְשָׁר לִדְרֹשׁ מִמִּי שֶׁיֵּשׁ לוֹ, אֲבָל כָּאן הֲרֵי מְדֻבָּר בְּיָתוֹם, שֶׁלְּאִמּוֹ אֵין פְּרוּטָה לְהַחְזִיק אֶת עַצְמָהּ, וְגַם אֲנִי לֹא אוּכַל לְשַׁלֵּם עֲבוּרוֹ. הַאִם בְּשֶׁל כָּךְ לֹא תְּקַבְּלוּהוּ לַיְּשִׁיבָה?!"

כְּשֶׁרָאָה הָרַב מִפּוֹנִיבֶז' עַד הֵיכָן הַדְּבָרִים מַגִּיעִים, קָם מִמְּקוֹמוֹ וְאָמַר: "יְהוּדִי - נִצַּחְתַּנִי! בְּרֶגַע זֶה הֶחְלַטְתִּי לְקַבֵּל אֶת הַיֶּלֶד לַיְּשִׁיבָה. אֵין בִּיכָלְתִּי לַעֲמֹד מוּל מְסִירוּת נֶפֶשׁ שֶׁל יְהוּדִי".

כַּאֲשֶׁר הִגִּיעַ יוֹם בַּר-הַמִּצְוָה שֶׁל הַנַּעַר וְנֶעֶרְכָה לוֹ סְעוּדַת מִצְוָה, יָשְׁבוּ הַגאב"ד מִימִינוֹ וְר' חַיִּים-צְבִי מִשְּׂמֹאלוֹ. הַמְּסֻבִּים בִּקְּשׁוּ מֵהָרַב שֶׁיִּדְרֹשׁ לִכְבוֹד הַשִּׂמְחָה, אֲבָל הַגרי"ש כַּהֲנֶמַן הִצְבִּיעַ עַל הַיְּהוּדִי מִקִּרְיַת אוֹנוֹ, שֶׁיְּדַבֵּר בִּמְקוֹמוֹ...

"הוּא אַחֲרַאי לַהֲבָאָתוֹ לַיְּשִׁיבָה, וְרַק בִּזְכוּתוֹ הִגִּיעַ הַיֶּלֶד לְאָן שֶׁהִגִּיעַ".

הַ'יֶּלֶד' הַזֶּה מְכַהֵן כַּיּוֹם כְּאֶחָד מֵאֲבוֹת-בָּתֵּי-הַדִּין הַחֲשׁוּבִים בָּאָרֶץ. (עָלֵינוּ לְשַׁבֵּחַ)

	ראה תשס"ז
	התנאי המיחד לקבלת התרומה
	"הֲלוֹא הוּא אָבִיךָ קָּנֶךָ" (לב-ו) כְּשֶׁהִפְלִיג הַגָּאוֹן רַבִּי זַלְמָן סוֹרוֹצְקִין זצ"ל לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, חָלַק אֶת תָּאוֹ עִם יְהוּדִי עָשִׁיר שֶׁלֹּא שָׁמַר תּוֹרָה וּמִצְווֹת "כְּנֶשֶׁר יָעִיר קִנּוֹ עַל גּוֹזָלָיו יְרַחֶף" (לב-יא) עִיּוּן בְּדִבְרֵי רָשִׁ"י בִּפְסוּקֵנוּ, מְגַלֶּה עַד כַּמָּה רַבּוּ רַחֲמָיו וַחֲסָדָיו שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עָלֵינוּ. "כְּנֶשֶׁר יָעִיר קִנּוֹ" - מַנְהִיגָם בְּרַחֲמִים וּבְחֶמְלָה, כַּנֶּשֶׁר הַזֶּה הַמְּרַחֵם עַל בָּנָיו וְאֵינוֹ נִכְנָס לְקִנּוֹ פִּתְאוֹם עַד שֶׁהוּא מְקַשְׁקֵשׁ בִּכְנָפָיו בֵּין אִילָן לְאִילָן. "עַל גּוֹזָלָיו יְרַחֶף" - אֵינוֹ מַכְבִּיד עַצְמוֹ עֲלֵיהֶם, אֶלָּא מְחוֹפֵף, נוֹגֵעַ וְאֵינוֹ נוֹגֵעַ. "יִפְרֹשׂ כְּנָפָיו יִקָּחֵהוּ" - כְּשֶׁבָּא לִטְּלָן מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, אֵינוֹ נוֹטְלָן בְּרַגְלָיו כִּשְׁאַר הָעוֹפוֹת, לְפִי שֶׁשְּׁאַר עוֹפוֹת יְרֵאִים מִן הַנֶּשֶׁר שֶׁהוּא מַגְבִּיהַּ לָעוּף וּפוֹרֵחַ מֵעֲלֵיהֶם. אֲבָל הַנֶּשֶׁר אֵינוֹ יָרֵא אֶלָּא מִן הַחֵץ, לְפִיכָךְ נוֹשְׂאָן עַל כְּנָפָיו וְאוֹמֵר, מוּטָב שֶׁיִּכָּנֵס הַחֵץ בִּי וְלֹא יִכָּנֵס בְּבָנַי. אַף הַקָּבָּ"ה: "וָאֶשָּׂא אֶתְכֶם עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים" (שְׁמוֹת יט-ד). אָהּ, אֵיזוֹ רַחְמָנוּת! הַרְבֵּה צוּרוֹת יֵשׁ לְמִדַּת הָרַחֲמִים. בַּקֶּטַע הַבָּא נִקְרָא עַל יְהוּדִי וּשְׁמוֹ ר' חַיִּים-צְבִי מִקִּרְיַת אוֹנוֹ, שֶׁמִּתּוֹךְ שֶׁרַחֲמָיו נִכְמְרוּ עַל יֶלֶד יָתוֹם, בִּקֵּשׁ לְהַכְנִיסוֹ לִישִׁיבָה וְהִתְעַקֵּשׁ נִמְרָצוֹת עִם כָּל הָעוֹמְדִים מוּלוֹ - וְהִצְלִיחַ! לִפְנֵי 40 שָׁנָה נִפְטַר בְּפִתְאוֹמִיּוּת אֶחָד מִשְּׁכֵנָיו שֶׁל ר' חַיִּים-צְבִי. הָאִישׁ, שֶׁהָיָה צָעִיר לְיָמִים, הוֹתִיר אַחֲרָיו אֶת אִשְׁתּוֹ וְיֶלֶד כְּבֶן 12. ר' חַיִּים-צְבִי הֵבִין וְרָאָה בְּעֵינֵי רוּחוֹ, שֶׁאִם לֹא יְסַדְּרוּ אֶת הַיֶּלֶד הַזֶּה בִּישִׁיבָה כָּלְשֶׁהִי, הוּא יִפְרֹק עֹל וּבְתוֹךְ זְמַן קָצָר יַפְסִיק לִשְׁמֹר תּוֹרָה וּמִצְווֹת. מָה עוֹשֶׂה אָדָם עִם לֵב זָהָב כְּמוֹ שֶׁלּוֹ? מִיָּד לְאַחַר הַ'שִּׁבְעָה', הוּא לוֹקֵחַ אֶת הַיֶּלֶד וּמְבִיאוֹ עִמּוֹ לְגִבְעַת יְשִׁיבַת פּוֹנִיבֶז' בִּבְנֵי בְּרַק, וְשׁוֹאֵל אֶת הַבַּחוּרִים הֵיכָן יוֹשֵׁב רֹאשׁ הַיְּשִׁיבָה. הֵם מַרְאִים לוֹ הֵיכָן נִמְצָא הַמִּשְׂרָד, אֲבָל כְּשֶׁהִגִּיעַ לַמָּקוֹם, אוֹמְרִים לוֹ אַנְשֵׁי הַמִּשְׂרָד, שֶׁהָרַב עָסוּק וְכִי אֵין בִּיכָלְתּוֹ עַתָּה לְקַבֵּל אַף אָדָם לִפְגִישָׁה. בְּרַם, הָאִישׁ מִקִּרְיַת אוֹנוֹ אֵינוֹ מִתְחַשֵּׁב בִּמְאוּמָה, פּוֹתֵחַ אֶת הַדֶּלֶת וְנִכְנָס... מַתְחִיל מִיָּד בְּהַרְצָאַת הַסִּפּוּר הַטְּרָגִי שֶׁלְּפָנָיו, וּמַצְבִּיעַ עַל הָעֻבְדָּה שֶׁאִם לֹא יְקַבְּלוּ אֶת הַיֶּלֶד לְפּוֹנִיבֶז', הוּא יִדַּרְדֵּר עַד מְהֵרָה וְיַגִּיעַ אֱלֵי פִּי פַּחַת. הַגרי"שׁ כַּהֲנֶמַן, שֶׁנִּדְהַם מֵעֶצֶם הַכְּנִיסָה הַפִּתְאוֹמִית, לֹא יָדַע בַּתְּחִלָּה עִם מִי וְעִם מַה יֵּשׁ לוֹ עֵסֶק. וַאֲפִלּוּ לֹא יָדַע כֵּיצַד לְהָגִיב. וְר' חַיִּים-צְבִי מַמְשִׁיךְ בְּסִפּוּרוֹ וּמְבַקֵּשׁ שֶׁיְּקַבְּלוּ אֶת הַיֶּלֶד לַיְּשִׁיבָה. "עוֹד לִפְנֵי שֶׁנִּתְוַכֵּחַ עַל שְׁאַר הַדְּבָרִים, הֲרֵי צָרִיךְ לִבְחֹן אוֹתוֹ וְלִרְאוֹת אִם הוּא מַתְאִים לִישִׁיבָתֵנוּ", אוֹמֵר לוֹ הָרַב זצ"ל. אֲבָל הָאִישׁ נִכְנָס אֶל תּוֹךְ הַדְּבָרִים וְאוֹמֵר, שֶׁ"בַּמִּקְרֶה שֶׁלָּנוּ אֵין כָּל וִכּוּחַ, כִּי אִם הוּא יִדַּרְדֵּר - יִתְבְּעוּ אוֹתָנוּ עַל שֶׁלֹּא פָּתַחְנוּ לוֹ אֶת הַשַּׁעַר". הַגאב"ד מִפּוֹנִיבֶז' לֹא הָיָה זָקוּק לְדִבְרֵי מוּסָר שֶׁכָּאֵלֶּה. אֶת כָּל יָמָיו הִקְדִּישׁ אוֹתוֹ גָּאוֹן לִפְתִיחַת הַשַּׁעַר לְמִי שֶׁרוֹצֶה לִלְמֹד תּוֹרָה. אֲבָל מֵאִידָךְ, הָיָה בָּרוּר לוֹ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל כָּל אֶחָד לַיְּשִׁיבָה. אֶחָד מִמַּזְכִּירֵי הַיְּשִׁיבָה, שֶׁהָיָה לְיַד הָרַב, בִּרְאוֹתוֹ אֶת אֲשֶׁר נַעֲשָׂה, פָּתַח וְאָמַר: "אַל תִּשְׁכַּח, אֲדוֹנִי, שֶׁהַלִּמּוּדִים כָּאן אֵינָם בְּחִנָּם. אִם נְקַבֵּל אוֹתוֹ לַיְּשִׁיבָה, יִצְטָרֵךְ אֵי-מִי לְשַׁלֵּם עַל כָּךְ שָׂכָר חָדְשִׁי". וְאָז פּוֹרֵץ ר' חַיִּים-צְבִי בִּבְכִי וּפוֹנֶה אֶל הַמַּזְכִּיר וְאוֹמֵר: "כֶּסֶף אֶפְשָׁר לִדְרֹשׁ מִמִּי שֶׁיֵּשׁ לוֹ, אֲבָל כָּאן הֲרֵי מְדֻבָּר בְּיָתוֹם, שֶׁלְּאִמּוֹ אֵין פְּרוּטָה לְהַחְזִיק אֶת עַצְמָהּ, וְגַם אֲנִי לֹא אוּכַל לְשַׁלֵּם עֲבוּרוֹ. הַאִם בְּשֶׁל כָּךְ לֹא תְּקַבְּלוּהוּ לַיְּשִׁיבָה?!" כְּשֶׁרָאָה הָרַב מִפּוֹנִיבֶז' עַד הֵיכָן הַדְּבָרִים מַגִּיעִים, קָם מִמְּקוֹמוֹ וְאָמַר: "יְהוּדִי - נִצַּחְתַּנִי! בְּרֶגַע זֶה הֶחְלַטְתִּי לְקַבֵּל אֶת הַיֶּלֶד לַיְּשִׁיבָה. אֵין בִּיכָלְתִּי לַעֲמֹד מוּל מְסִירוּת נֶפֶשׁ שֶׁל יְהוּדִי". כַּאֲשֶׁר הִגִּיעַ יוֹם בַּר-הַמִּצְוָה שֶׁל הַנַּעַר וְנֶעֶרְכָה לוֹ סְעוּדַת מִצְוָה, יָשְׁבוּ הַגאב"ד מִימִינוֹ וְר' חַיִּים-צְבִי מִשְּׂמֹאלוֹ. הַמְּסֻבִּים בִּקְּשׁוּ מֵהָרַב שֶׁיִּדְרֹשׁ לִכְבוֹד הַשִּׂמְחָה, אֲבָל הַגרי"ש כַּהֲנֶמַן הִצְבִּיעַ עַל הַיְּהוּדִי מִקִּרְיַת אוֹנוֹ, שֶׁיְּדַבֵּר בִּמְקוֹמוֹ... "הוּא אַחֲרַאי לַהֲבָאָתוֹ לַיְּשִׁיבָה, וְרַק בִּזְכוּתוֹ הִגִּיעַ הַיֶּלֶד לְאָן שֶׁהִגִּיעַ". הַ'יֶּלֶד' הַזֶּה מְכַהֵן כַּיּוֹם כְּאֶחָד מֵאֲבוֹת-בָּתֵּי-הַדִּין הַחֲשׁוּבִים בָּאָרֶץ. (עָלֵינוּ לְשַׁבֵּחַ)