Otzarot-Article

"וַיִּשָּׂא בִלְעָם אֶת עֵינָיו וַיַּרְא אֶת יִשְׂרָאֵל שֹׁכֵן לִשְׁבָטָיו" (כד-ב) הַגָּאוֹן הַקָּדוֹשׁ רַבִּי יְשׁוּעָה בָּסִיס זצ"ל, רַבָּהּ הָרָאשִׁי שֶׁל תּוּנִיסְיָה, יִסֵּד כּוֹלֵל לְאַבְרֵכִים גְּדוֹלֵי תּוֹרָה וְשִׁלֵּם לָהֶם מִדֵּי עֶרֶב שַׁבָּת מַשְׂכֹּרֶת מְכֻבֶּדֶת, כָּרָאוּי לִכְבוֹד הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה וְלוֹמְדֶיהָ.

עִם הָאַבְרֵכִים נִמְנָה גַּם אַבְרֵךְ מֻכְשָׁר, חָרִיף וּבָקִי, שֶׁשָּׁקַד עַל תַּלְמוּדוֹ יוֹמָם וָלַיִל וְהִתְעַלָּה בַּתּוֹרָה לִהְיוֹת אֶחָד מִמְּאוֹרֵי הַדּוֹר הַבָּא. הַגָּאוֹן רַבִּי יְשׁוּעָה בָּסִיס אָהַב לְהִתְפַּלְפֵּל עִמּוֹ בַּהֲלָכָה וּלְהַדְרִיכוֹ בִּנְתִיבוֹת הָעִיּוּן וְהַהוֹרָאָה, כְּדֵי לְהַקְנוֹתוֹ קִנְיַן תּוֹרָה שֶׁל שִׁמּוּשׁ הַחֲכָמִים. בְּהוֹקִירוֹ אוֹתוֹ, קָצַב לוֹ מַשְׂכֹּרֶת שְׁבוּעִית בְּסַךְ עֶשְׂרִים רִיאָל, סְכוּם שֶׁהָיָה בּוֹ כְּדֵי לְהִתְפַּרְנֵס בְּכָבוֹד וְלַעֲסֹק בַּתּוֹרָה מִתּוֹךְ מְנוּחַת הַנֶּפֶשׁ.

הָיָה לְאַבְרֵךְ זֶה שָׁכֵן שֶׁעָמַל לְפַרְנָסָתוֹ. בְּזֵעַת אַפָּיו יָגַע מִבֹּקֶר עַד עֶרֶב, וְלֹא הִצְלִיחַ לְהַרְוִיחַ עֶשְׂרִים רִיאָל, כַּסְּכוּם שֶׁקִּבֵּל הָאַבְרֵךְ בְּדֶרֶךְ כָּבוֹד בְּשָׁקְדוֹ עַל תַּלְמוּדוֹ. לֹא יָדַע הַשָּׁכֵן לְהַעֲרִיךְ אֶת לִמּוּד הַתּוֹרָה, לֹא יָדַע לְהוֹקִיר אֶת יְגִיעָתָהּ וַעֲמָלָהּ, וְלֹא אֶת הָעֻבְדָּה שֶׁהוּא עַצְמוֹ נֶהֱנֶה מִפִּרְיָהּ, שֶׁכֵּן הַתּוֹרָה מְגִנָּה עַל כָּל בְּנֵי הַמָּקוֹם. הַקִּנְאָה אֲכָלַתּוּ, וְלֹא שָׂם לִבּוֹ שֶׁמִּמִּדּוֹתָיו שֶׁל בִּלְעָם הִיא, וְעַל יָדָהּ הוֹפֵךְ הוּא עַצְמוֹ לְתַלְמִידוֹ. קִנְאָתוֹ הִתְעַצְּמָה, כְּשֶׁרָאָה אֶת הָאַבְרֵךְ פּוֹנֶה בְּיוֹם שִׁשִּׁי - לְאַחַר שֶׁקִּבֵּל אֶת מַשְׂכֻּרְתּוֹ - לַחֲנוּת דִּבְרֵי מְתִיקָה, וְקוֹנֶה בְּיָד רְחָבָה מַעֲדַנִּים לְשַׁבָּת!

מִיָּד עָשָׂה דַּרְכּוֹ לְבֵית הָרַב וְאָמַר: "מָצָאתִי לְחוֹבָה לְהוֹדִיעַ לְרַבֵּנוּ, שֶׁאַבְרֵךְ פְּלוֹנִי מוֹצִיא אֶת מַשְׂכֻּרְתּוֹ עַל מַעֲדַנִּים וּמוֹתָרוֹת!"

נִרְעַשׁ הָרַב וְאָמַר: "תּוֹדָה לְךָ, טוֹב מְאֹד שֶׁגִּלִּיתָ אֶת אָזְנִי! אֶרְאֶה לְטַפֵּל בְּכָךְ".

כָּל אוֹתוֹ שָׁבוּעַ לֹא אָמַר הָרַב לָאַבְרֵךְ מְאוּמָה, אֲבָל בְּיוֹם שִׁשִּׁי סָפַר הָאַבְרֵךְ אֶת הַכֶּסֶף שֶׁקִּבֵּל, וְהִנֵּה בְּיָדוֹ שְׁלֹשִׁים רִיאָל...

חָזַר וְאָמַר: "דּוֹמַנִי שֶׁהָרַב טָעָה, נָתַן שְׁלֹשִׁים בִּמְקוֹם עֶשְׂרִים".

אָמַר לוֹ הָרַב: "לֹא טָעִיתִי. אֲבָל נוֹדַע לִי שֶׁאַתָּה קוֹנֶה גַּם מַעֲדַנִּים לִבְנֵי הַמִּשְׁפָּחָה לִכְבוֹד שַׁבָּת, וּלְפִיכָךְ הֶעֱלֵיתִי אֶת מַשְׂכֻּרְתְּךָ"... (אֲבוֹתֵינוּ סִפְּרוּ לָנוּ)

	ואתחנן תשס"ז
	החתול והדג
	"כִּי יָדַעְתִּי אֵת אֲשֶׁר תְּבָרֵךְ מְבֹרָךְ" (כב-ו) בְּנוֹ שֶׁל הַגָּאוֹן רַבִּי שָׁלוֹם שְׁבַדְרוֹן זצ"ל חָלָה פַּעַם בִּימֵי יַלְדוּתוֹ בְּמַחֲלַת הַשַּׁעֶלֶת, שֶׁנּוֹדְעָה בַּיָּמִים הָהֵם כְּאַחַת הַמַּחֲלוֹת הַקָּשׁוֹת, וְהָיָה בְּמַצָּב שֶׁל סַכ "וַיִּשָּׂא בִלְעָם אֶת עֵינָיו וַיַּרְא אֶת יִשְׂרָאֵל שֹׁכֵן לִשְׁבָטָיו" (כד-ב) הַגָּאוֹן הַקָּדוֹשׁ רַבִּי יְשׁוּעָה בָּסִיס זצ"ל, רַבָּהּ הָרָאשִׁי שֶׁל תּוּנִיסְיָה, יִסֵּד כּוֹלֵל לְאַבְרֵכִים גְּדוֹלֵי תּוֹרָה וְשִׁלֵּם לָהֶם מִדֵּי עֶרֶב שַׁבָּת מַשְׂכֹּרֶת מְכֻבֶּדֶת, כָּרָאוּי לִכְבוֹד הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה וְלוֹמְדֶיהָ. עִם הָאַבְרֵכִים נִמְנָה גַּם אַבְרֵךְ מֻכְשָׁר, חָרִיף וּבָקִי, שֶׁשָּׁקַד עַל תַּלְמוּדוֹ יוֹמָם וָלַיִל וְהִתְעַלָּה בַּתּוֹרָה לִהְיוֹת אֶחָד מִמְּאוֹרֵי הַדּוֹר הַבָּא. הַגָּאוֹן רַבִּי יְשׁוּעָה בָּסִיס אָהַב לְהִתְפַּלְפֵּל עִמּוֹ בַּהֲלָכָה וּלְהַדְרִיכוֹ בִּנְתִיבוֹת הָעִיּוּן וְהַהוֹרָאָה, כְּדֵי לְהַקְנוֹתוֹ קִנְיַן תּוֹרָה שֶׁל שִׁמּוּשׁ הַחֲכָמִים. בְּהוֹקִירוֹ אוֹתוֹ, קָצַב לוֹ מַשְׂכֹּרֶת שְׁבוּעִית בְּסַךְ עֶשְׂרִים רִיאָל, סְכוּם שֶׁהָיָה בּוֹ כְּדֵי לְהִתְפַּרְנֵס בְּכָבוֹד וְלַעֲסֹק בַּתּוֹרָה מִתּוֹךְ מְנוּחַת הַנֶּפֶשׁ. הָיָה לְאַבְרֵךְ זֶה שָׁכֵן שֶׁעָמַל לְפַרְנָסָתוֹ. בְּזֵעַת אַפָּיו יָגַע מִבֹּקֶר עַד עֶרֶב, וְלֹא הִצְלִיחַ לְהַרְוִיחַ עֶשְׂרִים רִיאָל, כַּסְּכוּם שֶׁקִּבֵּל הָאַבְרֵךְ בְּדֶרֶךְ כָּבוֹד בְּשָׁקְדוֹ עַל תַּלְמוּדוֹ. לֹא יָדַע הַשָּׁכֵן לְהַעֲרִיךְ אֶת לִמּוּד הַתּוֹרָה, לֹא יָדַע לְהוֹקִיר אֶת יְגִיעָתָהּ וַעֲמָלָהּ, וְלֹא אֶת הָעֻבְדָּה שֶׁהוּא עַצְמוֹ נֶהֱנֶה מִפִּרְיָהּ, שֶׁכֵּן הַתּוֹרָה מְגִנָּה עַל כָּל בְּנֵי הַמָּקוֹם. הַקִּנְאָה אֲכָלַתּוּ, וְלֹא שָׂם לִבּוֹ שֶׁמִּמִּדּוֹתָיו שֶׁל בִּלְעָם הִיא, וְעַל יָדָהּ הוֹפֵךְ הוּא עַצְמוֹ לְתַלְמִידוֹ. קִנְאָתוֹ הִתְעַצְּמָה, כְּשֶׁרָאָה אֶת הָאַבְרֵךְ פּוֹנֶה בְּיוֹם שִׁשִּׁי - לְאַחַר שֶׁקִּבֵּל אֶת מַשְׂכֻּרְתּוֹ - לַחֲנוּת דִּבְרֵי מְתִיקָה, וְקוֹנֶה בְּיָד רְחָבָה מַעֲדַנִּים לְשַׁבָּת! מִיָּד עָשָׂה דַּרְכּוֹ לְבֵית הָרַב וְאָמַר: "מָצָאתִי לְחוֹבָה לְהוֹדִיעַ לְרַבֵּנוּ, שֶׁאַבְרֵךְ פְּלוֹנִי מוֹצִיא אֶת מַשְׂכֻּרְתּוֹ עַל מַעֲדַנִּים וּמוֹתָרוֹת!" נִרְעַשׁ הָרַב וְאָמַר: "תּוֹדָה לְךָ, טוֹב מְאֹד שֶׁגִּלִּיתָ אֶת אָזְנִי! אֶרְאֶה לְטַפֵּל בְּכָךְ". כָּל אוֹתוֹ שָׁבוּעַ לֹא אָמַר הָרַב לָאַבְרֵךְ מְאוּמָה, אֲבָל בְּיוֹם שִׁשִּׁי סָפַר הָאַבְרֵךְ אֶת הַכֶּסֶף שֶׁקִּבֵּל, וְהִנֵּה בְּיָדוֹ שְׁלֹשִׁים רִיאָל... חָזַר וְאָמַר: "דּוֹמַנִי שֶׁהָרַב טָעָה, נָתַן שְׁלֹשִׁים בִּמְקוֹם עֶשְׂרִים". אָמַר לוֹ הָרַב: "לֹא טָעִיתִי. אֲבָל נוֹדַע לִי שֶׁאַתָּה קוֹנֶה גַּם מַעֲדַנִּים לִבְנֵי הַמִּשְׁפָּחָה לִכְבוֹד שַׁבָּת, וּלְפִיכָךְ הֶעֱלֵיתִי אֶת מַשְׂכֻּרְתְּךָ"... (אֲבוֹתֵינוּ סִפְּרוּ לָנוּ)