Otzarot-Article

"וַנָּסָב אֶת הַר שֵׂעִיר" (ב-א) בְּפָרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ קוֹרְאִים אָנוּ עַל מַסְּעֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל הָאָרֶץ הַמֻּבְטַחַת. "וַנָּסָב אֶת הַר שֵׂעִיר יָמִים רַבִּים" - וְאָנוּ יוֹדְעִים מִי שָׁכַן בְּהַר שֵׂעִיר - בְּנֵי עֵשָׂו, שֶׁהֲלָכָה נִצְחִית נֶאֶמְרָה לְגַבֵּיהֶם: "הֲלָכָה, בְּיָדוּעַ שֶׁעֵשָׂו שׂוֹנֵא לְיַעֲקֹב!" שָׁלְחוּ אֵלָיו מִשְׁלַחַת, דִּבְרֵי שָׁלוֹם לֵאמֹר, אֲבָל אֱדוֹם עָנָה: "לֹא תַעֲבֹר בִּי, פֶּן בַּחֶרֶב אֵצֵא לִקְרָאתֶךָ... וַיֵּצֵא אֱדוֹם לִקְרָאתוֹ בְּעַם כָּבֵד וּבְיָד חֲזָקָה". בְּלֵב כָּבֵד וּבְמוֹרָא גָּדוֹל סוֹבְבוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַר שֵׂעִיר. וְאָז מַגִּיעַ הַצִּוּוּי מִמָּרוֹם: "רַב לָכֶם סֹב אֶת הָהָר הַזֶּה, פְּנוּ לָכֶם צָפֹנָה". וְאָמַר הַמִּדְרָשׁ: "אִם רָאִיתָ אֶת עֵשָׂו שֶׁמְּבַקֵּשׁ לְהִתְגָּרוֹת בָּכֶם, אַל תַּעַמְדוּ כְּנֶגְדּוֹ, אֶלָּא הַצְפִּינוּ עַצְמְכֶם מִמֶּנּוּ". חֻרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ אֵרַע עַל שֶׁלֹּא שָׁמְרוּ אַזְהָרַת נֶצַח זוֹ וְהִתְגָּרוּ בְּמַלְכוּת רוֹמִי.

אֲבָל הַמִּדְרָשׁ מַמְשִׁיךְ וְאוֹמֵר: "אָמְרוּ יִשְׂרָאֵל: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אָבִינוּ בֵּרְכוֹ 'וְעַל חַרְבְּךָ תִחְיֶה', וְאַתָּה מַסְכִּים עִמּוֹ וְאוֹמֵר לָנוּ 'הַצְפִּינוּ עַצְמְכֶם מִפָּנָיו'? - וּלְהֵיכָן נִבְרַח?!

"אָמַר לָהֶם: אִם רְאִיתֶם שֶׁמְּבַקֵּשׁ לְהִלָּחֵם בָּכֶם - תִּבְרְחוּ לַתּוֹרָה. וְאֵין 'צָפוֹנָה' אֶלָּא תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: 'יִצְפֹּן לַיְשָׁרִים תּוּשִׁיָּה'" (מִשְׁלֵי ב-ז).

כְּלוֹמַר, בַּקָּשַׁת "יַבְנֶה וַחֲכָמֶיהָ" לֹא הָיְתָה רַק בְּגֶדֶר הַצָּלָה לְעַם יִשְׂרָאֵל לְאַחַר הַחֻרְבָּן, אֶלָּא הִיא-הִיא הַנִּצָּחוֹן הָאֲמִתִּי עַל רוֹמִי, עַל עֵשָׂו וְעַל חַרְבּוֹ. "אֵלֶּה בָרֶכֶב וְאֵלֶּה בַסּוּסִים וַאֲנַחְנוּ בְּשֵׁם ה' אֱלֹקֵינוּ נַזְכִּיר", וְאָז "הֵמָּה כָּרְעוּ וְנָפָלוּ - וַאֲנַחְנוּ קַמְנוּ וַנִּתְעוֹדָד". אֵיפֹה פְּלֶשֶׁת וְאַשּׁוּר, אֵיפֹה מָדַי וְיָוָן, אֵיפֹה פָּרָס וְרוֹמִי?... וְאִלּוּ הֵיכְלֵי הַתּוֹרָה פּוֹרְחִים, וְעַמֵּנוּ - עַם הַנֶּצַח הוּא!

וּכְשֵׁם שֶׁהַדְּבָרִים נְכוֹנִים בַּמִּישׁוֹר הַכְּלָלִי, בַּמֵּמַד שֶׁל הָעָם, נְכוֹנִים הֵם גַּם בַּמִּישׁוֹר הַפְּרָטִי. "עֵשָׂו" מִסְתַּעֵר עַל כָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ - בְּתַרְבּוּתוֹ, בִּשְׁחִיתוּתוֹ, בְּמַתִּירָנוּתוֹ, בְּהֶפְקֵרוּתוֹ. וְאָנוּ, עֵצָה אַחַת לָנוּ וּבָהּ נִגְבַּר עָלָיו: "הַצְפִּינוּ עַצְמְכֶם בַּתּוֹרָה!" בְּשִׁעוּרֵי תּוֹרָה, בְּשִׁנּוּן עוֹד פֶּרֶק וְעוֹד הֲלָכָה. בְּכָךְ יְמֻגַּר כֹּחוֹ וּמֻבְטָח לָנוּ הַנִּצָּחוֹן. (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

	מטות - מסעי תשס"ז
	! הכל תלוי בנו
	"כִּי הַמִּשְׁפָּט לֵאלֹקִים הוּא" (א-יז) לְפָנֵינוּ סִפּוּר מֻפְלָא שֶׁשָּׁמַעְנוּ מִמָּקוֹר רִאשׁוֹן, הַמַּמְחִישׁ בְּאֹפֶן נוֹרָא-הוֹד שֶׁהַמִּשְׁפָּט - לֵאלֹקִים הוּא, וּמַעֲנִיק לָנוּ דֻּגְמָה חַיָּה לַמִּשְׁפָּט הַמִּתְנַהֵל בַּשָּׁמַיִם: "וַנָּסָב אֶת הַר שֵׂעִיר" (ב-א) בְּפָרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ קוֹרְאִים אָנוּ עַל מַסְּעֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל הָאָרֶץ הַמֻּבְטַחַת. "וַנָּסָב אֶת הַר שֵׂעִיר יָמִים רַבִּים" - וְאָנוּ יוֹדְעִים מִי שָׁכַן בְּהַר שֵׂעִיר - בְּנֵי עֵשָׂו, שֶׁהֲלָכָה נִצְחִית נֶאֶמְרָה לְגַבֵּיהֶם: "הֲלָכָה, בְּיָדוּעַ שֶׁעֵשָׂו שׂוֹנֵא לְיַעֲקֹב!" שָׁלְחוּ אֵלָיו מִשְׁלַחַת, דִּבְרֵי שָׁלוֹם לֵאמֹר, אֲבָל אֱדוֹם עָנָה: "לֹא תַעֲבֹר בִּי, פֶּן בַּחֶרֶב אֵצֵא לִקְרָאתֶךָ... וַיֵּצֵא אֱדוֹם לִקְרָאתוֹ בְּעַם כָּבֵד וּבְיָד חֲזָקָה". בְּלֵב כָּבֵד וּבְמוֹרָא גָּדוֹל סוֹבְבוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַר שֵׂעִיר. וְאָז מַגִּיעַ הַצִּוּוּי מִמָּרוֹם: "רַב לָכֶם סֹב אֶת הָהָר הַזֶּה, פְּנוּ לָכֶם צָפֹנָה". וְאָמַר הַמִּדְרָשׁ: "אִם רָאִיתָ אֶת עֵשָׂו שֶׁמְּבַקֵּשׁ לְהִתְגָּרוֹת בָּכֶם, אַל תַּעַמְדוּ כְּנֶגְדּוֹ, אֶלָּא הַצְפִּינוּ עַצְמְכֶם מִמֶּנּוּ". חֻרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ אֵרַע עַל שֶׁלֹּא שָׁמְרוּ אַזְהָרַת נֶצַח זוֹ וְהִתְגָּרוּ בְּמַלְכוּת רוֹמִי. אֲבָל הַמִּדְרָשׁ מַמְשִׁיךְ וְאוֹמֵר: "אָמְרוּ יִשְׂרָאֵל: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אָבִינוּ בֵּרְכוֹ 'וְעַל חַרְבְּךָ תִחְיֶה', וְאַתָּה מַסְכִּים עִמּוֹ וְאוֹמֵר לָנוּ 'הַצְפִּינוּ עַצְמְכֶם מִפָּנָיו'? - וּלְהֵיכָן נִבְרַח?! "אָמַר לָהֶם: אִם רְאִיתֶם שֶׁמְּבַקֵּשׁ לְהִלָּחֵם בָּכֶם - תִּבְרְחוּ לַתּוֹרָה. וְאֵין 'צָפוֹנָה' אֶלָּא תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: 'יִצְפֹּן לַיְשָׁרִים תּוּשִׁיָּה'" (מִשְׁלֵי ב-ז). כְּלוֹמַר, בַּקָּשַׁת "יַבְנֶה וַחֲכָמֶיהָ" לֹא הָיְתָה רַק בְּגֶדֶר הַצָּלָה לְעַם יִשְׂרָאֵל לְאַחַר הַחֻרְבָּן, אֶלָּא הִיא-הִיא הַנִּצָּחוֹן הָאֲמִתִּי עַל רוֹמִי, עַל עֵשָׂו וְעַל חַרְבּוֹ. "אֵלֶּה בָרֶכֶב וְאֵלֶּה בַסּוּסִים וַאֲנַחְנוּ בְּשֵׁם ה' אֱלֹקֵינוּ נַזְכִּיר", וְאָז "הֵמָּה כָּרְעוּ וְנָפָלוּ - וַאֲנַחְנוּ קַמְנוּ וַנִּתְעוֹדָד". אֵיפֹה פְּלֶשֶׁת וְאַשּׁוּר, אֵיפֹה מָדַי וְיָוָן, אֵיפֹה פָּרָס וְרוֹמִי?... וְאִלּוּ הֵיכְלֵי הַתּוֹרָה פּוֹרְחִים, וְעַמֵּנוּ - עַם הַנֶּצַח הוּא! וּכְשֵׁם שֶׁהַדְּבָרִים נְכוֹנִים בַּמִּישׁוֹר הַכְּלָלִי, בַּמֵּמַד שֶׁל הָעָם, נְכוֹנִים הֵם גַּם בַּמִּישׁוֹר הַפְּרָטִי. "עֵשָׂו" מִסְתַּעֵר עַל כָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ - בְּתַרְבּוּתוֹ, בִּשְׁחִיתוּתוֹ, בְּמַתִּירָנוּתוֹ, בְּהֶפְקֵרוּתוֹ. וְאָנוּ, עֵצָה אַחַת לָנוּ וּבָהּ נִגְבַּר עָלָיו: "הַצְפִּינוּ עַצְמְכֶם בַּתּוֹרָה!" בְּשִׁעוּרֵי תּוֹרָה, בְּשִׁנּוּן עוֹד פֶּרֶק וְעוֹד הֲלָכָה. בְּכָךְ יְמֻגַּר כֹּחוֹ וּמֻבְטָח לָנוּ הַנִּצָּחוֹן. (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)