פנחס
תשס"ז
 
  ?מהי המצוה המסוגלת לבנים

 
  "וַיַּהַס כָּלֵב אֶת הָעָם אֶל מֹשֶׁה" (יג-ל) מְפָרֵשׁ רָשִׁ"י: "שֶׁאֲפִלּוּ אוֹמֵר לָכֶם עֲשׂוּ סֻלָּמוֹת וַעֲלוּ לַשָּׁמַיִם, חַיָּבִים אָנוּ לִשְׁמֹעַ בְּקוֹלוֹ"

"וַיַּהַס כָּלֵב אֶת הָעָם אֶל מֹשֶׁה" (יג-ל) מְפָרֵשׁ רָשִׁ"י: "שֶׁאֲפִלּוּ אוֹמֵר לָכֶם עֲשׂוּ סֻלָּמוֹת וַעֲלוּ לַשָּׁמַיִם, חַיָּבִים אָנוּ לִשְׁמֹעַ בְּקוֹלוֹ".

וְהִסְבִּיר הָאַדְמוֹ"ר מֵאוֹסְטְרוֹבְצָא אֶת הַדְּבָרִים בְּאֹפֶן זֶה: אִם אֵי-מִי מְיַעֵץ לָנוּ לַעֲלוֹת בְּבַת-אַחַת, לֹא חַיָּבִים לִשְׁמֹעַ לוֹ. אֲבָל רַב הַמַּדְרִיךְ אֶת תַּלְמִידָיו לַעֲלוֹת לַמַּדְרֵגוֹת הַגְּבוֹהוֹת בְּדֶרֶךְ שֶׁל קִמְעָה-קִמְעָה, כְּדֶרֶךְ שֶׁעוֹלִים בְּסֻלָּם - חוֹבָה לְצַיֵּת לוֹ! וְהָיְתָה בְּכָךְ תְּשׁוּבָה לְדִבְרֵי הַקִּטְרוּג שֶׁל הַמְּרַגְּלִים, שֶׁאָמְרוּ שֶׁכְּדֵי לִכְבֹּשׁ אֶת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, יִצְטָרְכוּ לְמַעֲשִׂים גְּדוֹלִים וּלְשִׂדּוּד מַעֲרָכוֹת. וְאָמַר לָהֶם כָּלֵב: יִתָּכֵן שֶׁנִּצְטָרֵךְ לְהַגִּיעַ לִדְבָרִים אֵלֶּה, אֲבָל דֶּרֶךְ הַסֻּלָּמוֹת, שָׁלָב אַחֲרֵי שָׁלָב... מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה אֵצֶל הָרַב אַרְיֵה לֵוִין זצ"ל, שֶׁבָּאוּ אֵלָיו שְׁנֵי אַחִים. הֵם סִפְּרוּ שֶׁאֲבִיהֶם הִתְגַּלָּה לָהֶם בַּחֲלוֹם וּפָנָיו כְּעוּסוֹת מְאֹד, וְדָרַשׁ מֵהֶם לִשְׁמֹר שַׁבָּת. הָאַחִים, שֶׁנִּבְהֲלוּ מְאֹד מֵהַחֲלוֹם, אָמְרוּ לְר' אַרְיֵה שֶׁ"אֵין בְּכֹחָם" לִשְׁמֹר עַל כָּל דִּינֵי הַשַּׁבָּת. הִרְגִּיעָם הַצַּדִּיק וְאָמַר לָהֶם: "בּוֹאוּ וְנַעֲשֶׂה הֶסְכֵּם. אַל תְּקַבְּלוּ הַכֹּל בְּבַת-אַחַת. בְּשָׁלָב רִאשׁוֹן תִּשְׁמְרוּ עַל חֵלֶק מְסֻיָּם מִמִּצְוַת הַשַּׁבָּת, וּלְאַחַר כַּמָּה שַׁבָּתוֹת, לִכְשֶׁתִּרְאוּ וְתַרְגִּישׁוּ בְּנֹעַם הַשַּׁבָּת וּבִמְתִיקוּתָהּ, תְּקַבְּלוּ עַל עַצְמְכֶם עוֹד חֲלָקִים מִן הַמִּצְוָה". גַּם עֵצָה חֲכָמָה זוֹ בְּנוּיָה בְּשִׁיטַת הַ"סֻּלָּמוֹת". דֶּרֶךְ זוֹ שֶׁל הַ"סֻּלָּמוֹת" הִיא הַבְּטוּחָה בְּיוֹתֵר גַּם עִם תַּלְמִידִים. אִי אֶפְשָׁר לְהַקְפִּיץ אוֹתָם בִּמְהִירוּת אֶל פִּסְגַּת הָעֲבוֹדָה וְלַהֲבָנַת הַלִּמּוּד; אִי אֶפְשָׁר לְתָרֵץ מִיָּד קֻשְׁיוֹת שֶׁרַבִּי עֲקִיבָא אֵיגֶר וְהַמַּהַרְשָׁ"א הִשְׁאִירוּ בְּ"צָרִיךְ עִיּוּן"... הָעֲלִיָּה חַיֶּבֶת לְהֵעָשׂוֹת בִּשְׁלַבִּים. תַּפְקִידוֹ שֶׁל הַמְּלַמֵּד לִנְטֹעַ בַּתַּלְמִידִים אֶת עֹמֶק הַפְּשָׁט, לְהַחְדִּיר בָּהֶם כְּלֵי מִלְחָמָה נֶגֶד הֲבָנָה שִׁטְחִית, הֵן בִּגְמָרָא וּבָרִאשׁוֹנִים וְהֵן בְּלִמּוּד גְּדוֹלֵי הָאַחֲרוֹנִים. כָּךְ נִתָּן יִהְיֶה לְהַגִּיעַ אֶל הַהֶשֵּׂג הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר: יְצִירַת חוּשׁ בִּקֹּרֶת מְפֻתָּח. הֵן בְּבִקֹּרֶת עַצְמִית, דְּהַיְנוּ שֶׁהַתַּלְמִיד הַלּוֹמֵד אֶת הַגְּמָרָא יֵדַע לְבַקֵּר אֶת עַצְמוֹ הַאִם הֵבִין הֵיטֵב אֶת הַדְּבָרִים, הַאִם הַסְּבָרָא שֶׁאָמַר הִיא חֲזָקָה וְאֵיתָנָה, הַאִם לֹא חָסֵר בָּהּ שָׁלָב כָּלְשֶׁהוּ הַמְּחַבֵּר אֶל כָּל חֶלְקֵי הַבִּנְיָן. וְהֵן בְּבִקֹּרֶת, בְּהַאֲזָנָה לְדִבְרֵיהֶם שֶׁל אֲחֵרִים. בָּחוּר צָרִיךְ לָדַעַת, שֶׁבְּהַגְדָּרַת הַמֻּשָּׂג "חִדּוּשִׁים" נִכְלָל גַּם סִכּוּם הַסּוּגְיָה. "חִדּוּשׁ" זֶה יְפַתֵּחַ בּוֹ אֶת מִדַּת הַסֵּדֶר בַּלִּמּוּד, וְהִיא בְּרָכָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ, כִּי בְּהֶמְשֵׁךְ הַזְּמַן יִהְיֶה בְּכֹחוֹ לְחַבֵּר סְפָרִים בְּעַצְמוֹ, וּבִמְיֻחָד לְהָבִיא בְּרָכָה מְרֻבָּה בַּשֶּׁטַח שֶׁל הֲלָכָה לְמַעֲשֶׂה. בְּלִמּוּד הַפְּשָׁט יֵשׁ לְצַיֵּן נְקֻדָּה חֲשׁוּבָה - שֶׁיֵּשׁ לְהַקְנוֹתָהּ לַתַּלְמִידִים - "לִרְאוֹת" הֵיטֵב אֶת הַפְּרָטִים, דְּהַיְנוּ, שֶׁיִּהְיֶה בָּרוּר לַלּוֹמֵד בַּמֶּה בְּדִיּוּק מְדֻבָּר. לְמָשָׁל, שָׁאֲלוּ פַּעַם יֶלֶד שֶׁהָיָה בִּשְׁנוֹת הַלִּמּוּד הָרִאשׁוֹנוֹת שֶׁלּוֹ בַּחֵידֶר, הַאִם הוּא יָכוֹל לְצַיֵּן שֵׁם שֶׁל אִילַן פְּרִי מְסֻיָּם שֶׁהָיָה בְּגַן עֵדֶן, שֶׁהֲרֵי הַתּוֹרָה אֵינָהּ מְגַלָּה לָנוּ אֶת מִינֵי הַפֵּרוֹת שֶׁצָּמְחוּ שָׁם. וּמַה הֵשִׁיב הַיֶּלֶד? "עֵץ תְּאֵנִים". וְהִסְבִּיר אֶת עַצְמוֹ: הֲרֵי הַתּוֹרָה מְסַפֶּרֶת שֶׁאָדָם וְחַוָּה תָּפְרוּ לָהֶם עֲלֵי תְּאֵנָה. אִם כֵּן, בָּרוּר שֶׁהָיָה שָׁם עֵץ תְּאֵנִים... "לָשִׂים לֵב לַפְּרָטִים" הוּא כְּלָל יְסוֹדִי וְחָשׁוּב מְאֹד בַּלִּמּוּד הָעִיּוּנִי, כִּי בְּכָךְ שֶׁהַתַּלְמִיד יוֹדֵעַ אֶל-נָכוֹן עַל מַה מְּדֻבָּר, יֵשׁ בְּאֶפְשָׁרוּתוֹ לְהָבִין אֶת הַסּוּגְיָה עַל בֻּרְיָהּ. רַק כָּךְ הוּא יוּכַל לְתָרֵץ הַרְבֵּה מִן הַדְּבָרִים הַקָּשִׁים שֶׁיִּתְעוֹרְרוּ לוֹ בְּמַהֲלַךְ הַלִּמּוּד, וְכָךְ תִּסָּלֵל בְּפָנָיו הַדֶּרֶךְ מֵהַשָּׁלָב שֶׁל הַלִּמּוּד הָעִיּוּנִי לְדַרְגָּה שֶׁל מְחַדֵּשׁ וּמַמְצִיא. אֲבָל הָעִקָּר הוּא - כְּפִי שֶׁאָמַרְנוּ - לְטַפֵּס יַחַד עִמּוֹ לְאַט-לְאַט. לֹא לְדַלֵּג עַל שְׁלַבִּים. תִּהְיֶה זוֹ עֲלִיָּה אִטִּית אֲבָל בְּטוּחָה, וְהִיא תִּטַּע בַּיֶּלֶד וּבַנַּעַר שִׂמְחָה שֶׁל מַמָּשׁ בְּעֶצֶם הַלִּמּוּד, בְּעֶצֶם "אִסּוּף הַיְּדִיעוֹת" שֶׁלּוֹ בַּתּוֹרָה. וּמִי שֶׁשָּׂמֵחַ בְּלִמּוּדוֹ - מֻבְטָח לוֹ שֶׁיִּשָּׁאֵר לְיַד הַגְּמָרָא עַד זִקְנָה וְשֵׂיבָה. (עָלֵינוּ לְשַׁבֵּחַ(

 
Main Page Main Page Download This Article