Otzarot-Article

"כִּי יְדַעְתִּיו לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת בָּנָיו וְאֶת בֵּיתוֹ אַחֲרָיו וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ ה'" (יח-יט) סִפֵּר ר' שָׁלוֹם שְׁבַדְרוֹן: אֶחָד מִיְּדִידַי הָיָה רַבִּי לֵיבּ פְרִידְמַן זצ"ל, וּבְכִנּוּיוֹ הֶחָבִיב 'רַבִּי לֵיבּ צַדִּיק'. בְּבַחֲרוּתוֹ לָמַד בִּישִׁיבוֹת נוֹבְהַרְדּוֹק. שָׁמַעְתִּי מִפִּיו אֶפִּיזוֹדָה קְצָרָה וּמְעַנְיֶנֶת, עֻבְדָּה שֶׁהִתְרַחֲשָׁה עִמּוֹ בְּבַחֲרוּתוֹ: בִּשְׁעָתוֹ הִתְקַיְּמָה בְּוִינָה "הַכְּנֵסִיָּה הַגְּדוֹלָה שֶׁל אֲגֻדַּת יִשְׂרָאֵל", וּשְׁמוּעָה הִלְּכָה בַּצִּבּוּר, כִּי הֶחָפֵץ חַיִּים עָתִיד לְהִשְׁתַּתֵּף בָּהּ. ר' לֵיבּ, כְּבָחוּר בֶּן חֲמֵשׁ-עֶשְׂרֵה, חָפַץ מְאֹד לִרְאוֹת אֶת פָּנָיו שֶׁל הֶחָפֵץ חַיִּים, וּמִיָּד עִם הִשָּׁמַע הַשְּׁמוּעָה, הֵחֵל לְטַכֵּס עֵצוֹת כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לְהַגִּיעַ עַד וִינָה, לַמְרוֹת עָנְיוֹ וּמְרוּדוֹ. כֶּסֶף לֹא הָיָה לוֹ. אִמּוֹ הָאַלְמָנָה שָׁלְחָה לוֹ רַק מִסְפַּר פְּרוּטוֹת מִשָּׁבוּעַ לְשָׁבוּעַ, וּבָהֶן הִשְׁתַּמֵּשׁ לִצְרָכָיו הַבְּסִיסִיִּים. מֶה עָשָׂה? מִסְפַּר חֳדָשִׁים לִפְנֵי "הַכְּנֵסִיָּה הַגְּדוֹלָה" הֵחֵל לַחְסֹךְ מִפְּרוּטוֹתָיו. קִמֵּץ בְּכָל הוֹצָאוֹתָיו, קִבֵּץ פְּרוּטָה לִפְרוּטָה, עַד שֶׁהִתְאַסֵּף בְּכִיסוֹ סְכוּם נִכָּר, אֲשֶׁר בְּתוֹסֶפֶת הַלְוָאוֹת הִצְלִיחַ לְהַשְׁלִים לוֹ אֶת עֲלוּת הַנְּסִיעָה בְּרַכָּבוֹת, הָלוֹךְ וְחָזוֹר. הַשִּׂמְחָה הָיְתָה מְרֻבָּה. ר' לֵיבּ צַדִּיק, הַנַּעַר, עָלָה עַל רַכֶּבֶת, יָצָא לַדֶּרֶךְ וְהִגִּיעַ לְוִינָה לְמָחֳרַת בּוֹאוֹ שֶׁל הֶחָפֵץ חַיִּים. בָּרְחָבָה שֶׁלִּפְנֵי מְעוֹנוֹ שֶׁל הֶחָפֵץ חַיִּים עָמְדוּ אֲנָשִׁים רַבִּים, וְר' לֵיבּ פְרִידְמַן - הַבָּחוּר הַקָּטָן וְהַצָּנוּם - בֵּינֵיהֶם. בָּחוּר אֶחָד צָעִיר וְנָמוּךְ בֵּין אֲנָשִׁים רַבִּים. בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם, כְּשֶׁשָּׁב הֶחָפֵץ חַיִּים מֵהָאֲסֵפָה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁל אֲגֻדַּת יִשְׂרָאֵל, הִצְטוֹפְפוּ שָׁם כְּבָר מְאוֹת אֲנָשִׁים. אֶחָד לְקַבֵּל בְּרָכָה, הַשֵּׁנִי לִשְׁמֹעַ עֵצָה, הַשְּׁלִישִׁי מִלִּיטָא וְהָרְבִיעִי מִפּוֹלִין. הַנַּעַר דְּנַן עָמַד בַּתּוֹר שָׁעָה אֲרֻכָּה, עַד שֶׁהִגִּיעַ וּבָא לְיַד הַפֶּתַח. אַךְ כְּשֶׁבִּקֵּשׁ מֵהַמְּמֻנֶּה לְהִכָּנֵס, מֵאֵן הַלָּה לְהַכְנִיסוֹ. "לֹא", דָּחָה אוֹתוֹ הָאַחֲרַאי הַמְּמֻנֶּה בִּשְׁתֵּי יָדַיִם (נָקֵל לְהָנִיחַ, שֶׁהָיוּ לוֹ פְּנִיּוֹת מֵאֲנָשִׁים חֲשׁוּבִים יוֹתֵר, וְאִם כֵּן, מַה לּוֹ וּלְבָחוּר בֶּן חֲמֵשׁ-עֶשְׂרֵה?...). גְּשָׁמִים שׁוֹטְפִים נִתְּכוּ אַרְצָה בְּאוֹתָם יָמִים, אֲבָל הַבָּחוּר נִשְׁאַר לַעֲמֹד לְיַד הַדֶּלֶת שֶׁל הַצַּדִּיק. כָּךְ הִמְתִּין שְׁלוֹשָׁה יָמִים! מִפַּעַם לְפַעַם הִתְיַשֵּׁב בַּצַּד, לְיַד הַדֶּלֶת, וְנִמְנֵם. וְכָל אוֹתָהּ הָעֵת - עָמַד הַמְּמֻנֶּה אֵיתָן בְּעַקְשָׁנוּתוֹ: "לֹא! אַתָּה לֹא נִכְנָס!". הַבָּחוּר עָמַד וְהִמְתִּין עוֹד וָעוֹד. בְּסַבְלָנוּת וּבִכְאֵב. בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי פָּנָה יְהוּדִי מִתּוֹשָׁבֵי הָאֵזוֹר לַמְּמֻנֶּה וְהֵעִיר לוֹ: "הֲרֵי אַתָּה אַכְזָרִי! לָמָּה הִנְּךָ מִתְעַקֵּשׁ שֶׁלֹּא לְהַכְנִיס פְּנִימָה אֶת הַנַּעַר הַזֶּה? מַה הוּא עָשָׂה לְךָ?!". הַמִּלִּים שֶׁיָּצְאוּ מֵהַלֵּב - נִכְנְסוּ לְלֵב הָאֶבֶן, וְהַמְּמֻנֶּה נִכְנַע. פָּתַח אֶת הַדֶּלֶת, תָּפַס אֶת הַבָּחוּר וְהִגְבִּיהוֹ בְּיָדָיו פְּנִימָה. בְּאוֹתוֹ הָרֶגַע נִדְחֲקוּ עוֹד שְׁנֵי אֲנָשִׁים וְנִכְנְסוּ לְתוֹךְ הַבַּיִת, אֶחָד גָּבוֹהַּ וְאֶחָד נָמוּךְ (כָּךְ בְּדִיּוּק סִפֵּר ר' לֵיבּ צַדִּיק). הַגָּבוֹהַּ נִדְחַק קֹדֶם וּפָסַע רִאשׁוֹן. הַחֶדֶר הָיָה גָּדוֹל. הֶחָפֵץ חַיִּים יָשַׁב לְיַד שֻׁלְחָן שֶׁעָמַד בְּצִדֵּי הַחֶדֶר, וּמִסְּבִיבוֹ קְבוּצַת בַּחוּרִים מִיְּשִׁיבַת מִיר. הֶחָפֵץ חַיִּים שׂוֹחַח עִמָּהֶם. הַיְּהוּדִי הַגָּבוֹהַּ שֶׁנִּדְחַק פְּנִימָה, הִתְקָרֵב בִּמְהִירוּת עַד הֶחָפֵץ חַיִּים, הִתְכּוֹפֵף וְאָמַר בְּקוֹל: "שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם, רַבִּי!". הֶחָפֵץ חַיִּים הִגְבִּיהַּ אֶת רֹאשׁוֹ: "מָה?" "בָּאתִי לְכָאן לָתֵת שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם". "הַאִם אַתָּה יָכוֹל לַעֲשׂוֹת מַשֶּׁהוּ בִּשְׁבִיל הַתּוֹרָה?" שָׁאַל הֶחָפֵץ חַיִּים בִּתְמִיהָה קַלָּה. מִיָּד תָּפַס הַמְּמֻנֶּה אֶת הָאִישׁ בַּעֲדִינוּת, וְהוֹצִיאוֹ. "אַחַר כָּךְ עָמַדְתִּי קָרוֹב, הִבַּטְתִּי עַל רַבֵּנוּ הֶחָפֵץ חַיִּים וְיָרְדוּ לִי דְּמָעוֹת כְּמַעְיָן" - סִפֵּר ר' לֵיבּ צַדִּיק. שְׁאִיפָתוֹ הִתְגַּשְּׁמָה בְּרֶגַע אֶחָד, הִנֵּה - הוּא מִסְתַּכֵּל עַיִן בְּעַיִן עַל גְּאוֹן יִשְׂרָאֵל... "וּבֵרַכְתִּי בְּרָכָה בְּשֵׁם וּמַלְכוּת מִתּוֹךְ בְּכִי נִרְגָּשׁ", סִפֵּר. "לְפֶתַע הֵרִים הֶחָפֵץ חַיִּים אֶת עֵינָיו, הוֹשִׁיט אֶת יָדוֹ, נָטַל אֶת הַיָּד הַקְּטַנָּה שֶׁלִּי (שֶׁל הַבָּחוּר לֵיבּ פְרִידְמַן) בֵּין שְׁתֵּי כַּפּוֹת יָדָיו, וְאָמַר (בַּהֲנָאָה): 'גַּם הוּא מִשֶּׁלָּנוּ'. כָּךְ בְּאוֹתָהּ תְּפִיסָה, יָדוֹ בְּיָדִי, דִּבֵּר הֶחָפֵץ חַיִּים חֲצִי שָׁעָה עִם הַנּוֹכְחִים עַד שֶׁנִּפְרַד מֵאִתָּנוּ לְשָׁלוֹם". כָּתוּב בַּ"תַּנָּא דְּבֵי אֵלִיָּהוּ", שֶׁלֶּעָתִיד לָבוֹא יִקַּח הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא סֵפֶר תּוֹרָה בְּחֵיקוֹ, וְיִשְׁאַל כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל: 'מֶה עָשִׂיתָ בִּשְׁבִיל תּוֹרָתִי שֶׁלֹּא תִּשָּׁכַח מִיִּשְׂרָאֵל?'. אֶת כֻּלָּם יִשְׁאֲלוּ, לָאו דַּוְקָא אֶת הָרַבָּנִים. כָּל אֶחָד צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת בִּשְׁבִיל הַתּוֹרָה, שֶׁלֹּא תִּשָּׁכַח מִיִּשְׂרָאֵל. וּמוּבָא בַּ"תַּנָּא דְּבֵי אֵלִיָּהוּ", שֶׁאִם יַעֲנֶה הַיְּהוּדִי: 'כֵּן! עָשִׂיתִי בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא תִּשָּׁכַח תּוֹרָה', יְבַקֵּשׁ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵהַתּוֹרָה שֶׁתָּבוֹא וְתָעִיד עָלָיו... וְעָלֵינוּ לָדַעַת, כִּי הַדְּאָגָה הָרִאשׁוֹנָה "שֶׁלֹּא תִּשָּׁכַח תּוֹרָה" הִיא שֶׁלֹּא תִּשָּׁכַח מִמֶּנִּי. וְכִי דַּוְקָא בִּשְׁבִיל יְהוּדִי אַחֵר יֵשׁ לִדְאֹג?! הֲרֵי גַּם אֲנִי מִבְּנֵי אַבְרָהָם, יִצְחָק וְיַעֲקֹב. וְהַשְּׁאֵלָה תִּהְיֶה נוֹקֶבֶת: מֶה עָשִׂיתָ כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּשָּׁכַח תּוֹרָה מִיִּשְׂרָאֵל? כַּמָּה הִתְאַמַּצְתָּ לְקַיֵּם אֶת "לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת בָּנָיו וְאֶת בֵּיתוֹ אַחֲרָיו וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ ה' לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט", כְּלַפֵּי עַצְמְךָ וּכְלַפֵּי בְּנֵי בֵּיתְךָ אַחֲרֶיךָ?! (לְהַגִּיד! - חֻמַּשׁ הַמַּגִּידִים)

	בלק תשס"ז
	הנוה הנכסף
	"כִּי יְדַעְתִּיו לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת בָּנָיו" (יח-יט) בֶּן שָׁלֹשׁ הָיָה אַבְרָהָם כַּאֲשֶׁר הִכִּיר אֶת בּוֹרְאוֹ, כַּאֲשֶׁר שִׁבֵּר אֶת פְּסִילֵי אָבִיו וְהִתְעַמֵּת עִם מִשְׁפַּחְתּוֹ וְעִם כָּל בְּנֵי דּוֹרוֹ "כִּי יְדַעְתִּיו לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת בָּנָיו וְאֶת בֵּיתוֹ אַחֲרָיו וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ ה'" (יח-יט) סִפֵּר ר' שָׁלוֹם שְׁבַדְרוֹן: אֶחָד מִיְּדִידַי הָיָה רַבִּי לֵיבּ פְרִידְמַן זצ"ל, וּבְכִנּוּיוֹ הֶחָבִיב 'רַבִּי לֵיבּ צַדִּיק'. בְּבַחֲרוּתוֹ לָמַד בִּישִׁיבוֹת נוֹבְהַרְדּוֹק. שָׁמַעְתִּי מִפִּיו אֶפִּיזוֹדָה קְצָרָה וּמְעַנְיֶנֶת, עֻבְדָּה שֶׁהִתְרַחֲשָׁה עִמּוֹ בְּבַחֲרוּתוֹ: בִּשְׁעָתוֹ הִתְקַיְּמָה בְּוִינָה "הַכְּנֵסִיָּה הַגְּדוֹלָה שֶׁל אֲגֻדַּת יִשְׂרָאֵל", וּשְׁמוּעָה הִלְּכָה בַּצִּבּוּר, כִּי הֶחָפֵץ חַיִּים עָתִיד לְהִשְׁתַּתֵּף בָּהּ. ר' לֵיבּ, כְּבָחוּר בֶּן חֲמֵשׁ-עֶשְׂרֵה, חָפַץ מְאֹד לִרְאוֹת אֶת פָּנָיו שֶׁל הֶחָפֵץ חַיִּים, וּמִיָּד עִם הִשָּׁמַע הַשְּׁמוּעָה, הֵחֵל לְטַכֵּס עֵצוֹת כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לְהַגִּיעַ עַד וִינָה, לַמְרוֹת עָנְיוֹ וּמְרוּדוֹ. כֶּסֶף לֹא הָיָה לוֹ. אִמּוֹ הָאַלְמָנָה שָׁלְחָה לוֹ רַק מִסְפַּר פְּרוּטוֹת מִשָּׁבוּעַ לְשָׁבוּעַ, וּבָהֶן הִשְׁתַּמֵּשׁ לִצְרָכָיו הַבְּסִיסִיִּים. מֶה עָשָׂה? מִסְפַּר חֳדָשִׁים לִפְנֵי "הַכְּנֵסִיָּה הַגְּדוֹלָה" הֵחֵל לַחְסֹךְ מִפְּרוּטוֹתָיו. קִמֵּץ בְּכָל הוֹצָאוֹתָיו, קִבֵּץ פְּרוּטָה לִפְרוּטָה, עַד שֶׁהִתְאַסֵּף בְּכִיסוֹ סְכוּם נִכָּר, אֲשֶׁר בְּתוֹסֶפֶת הַלְוָאוֹת הִצְלִיחַ לְהַשְׁלִים לוֹ אֶת עֲלוּת הַנְּסִיעָה בְּרַכָּבוֹת, הָלוֹךְ וְחָזוֹר. הַשִּׂמְחָה הָיְתָה מְרֻבָּה. ר' לֵיבּ צַדִּיק, הַנַּעַר, עָלָה עַל רַכֶּבֶת, יָצָא לַדֶּרֶךְ וְהִגִּיעַ לְוִינָה לְמָחֳרַת בּוֹאוֹ שֶׁל הֶחָפֵץ חַיִּים. בָּרְחָבָה שֶׁלִּפְנֵי מְעוֹנוֹ שֶׁל הֶחָפֵץ חַיִּים עָמְדוּ אֲנָשִׁים רַבִּים, וְר' לֵיבּ פְרִידְמַן - הַבָּחוּר הַקָּטָן וְהַצָּנוּם - בֵּינֵיהֶם. בָּחוּר אֶחָד צָעִיר וְנָמוּךְ בֵּין אֲנָשִׁים רַבִּים. בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם, כְּשֶׁשָּׁב הֶחָפֵץ חַיִּים מֵהָאֲסֵפָה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁל אֲגֻדַּת יִשְׂרָאֵל, הִצְטוֹפְפוּ שָׁם כְּבָר מְאוֹת אֲנָשִׁים. אֶחָד לְקַבֵּל בְּרָכָה, הַשֵּׁנִי לִשְׁמֹעַ עֵצָה, הַשְּׁלִישִׁי מִלִּיטָא וְהָרְבִיעִי מִפּוֹלִין. הַנַּעַר דְּנַן עָמַד בַּתּוֹר שָׁעָה אֲרֻכָּה, עַד שֶׁהִגִּיעַ וּבָא לְיַד הַפֶּתַח. אַךְ כְּשֶׁבִּקֵּשׁ מֵהַמְּמֻנֶּה לְהִכָּנֵס, מֵאֵן הַלָּה לְהַכְנִיסוֹ. "לֹא", דָּחָה אוֹתוֹ הָאַחֲרַאי הַמְּמֻנֶּה בִּשְׁתֵּי יָדַיִם (נָקֵל לְהָנִיחַ, שֶׁהָיוּ לוֹ פְּנִיּוֹת מֵאֲנָשִׁים חֲשׁוּבִים יוֹתֵר, וְאִם כֵּן, מַה לּוֹ וּלְבָחוּר בֶּן חֲמֵשׁ-עֶשְׂרֵה?...). גְּשָׁמִים שׁוֹטְפִים נִתְּכוּ אַרְצָה בְּאוֹתָם יָמִים, אֲבָל הַבָּחוּר נִשְׁאַר לַעֲמֹד לְיַד הַדֶּלֶת שֶׁל הַצַּדִּיק. כָּךְ הִמְתִּין שְׁלוֹשָׁה יָמִים! מִפַּעַם לְפַעַם הִתְיַשֵּׁב בַּצַּד, לְיַד הַדֶּלֶת, וְנִמְנֵם. וְכָל אוֹתָהּ הָעֵת - עָמַד הַמְּמֻנֶּה אֵיתָן בְּעַקְשָׁנוּתוֹ: "לֹא! אַתָּה לֹא נִכְנָס!". הַבָּחוּר עָמַד וְהִמְתִּין עוֹד וָעוֹד. בְּסַבְלָנוּת וּבִכְאֵב. בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי פָּנָה יְהוּדִי מִתּוֹשָׁבֵי הָאֵזוֹר לַמְּמֻנֶּה וְהֵעִיר לוֹ: "הֲרֵי אַתָּה אַכְזָרִי! לָמָּה הִנְּךָ מִתְעַקֵּשׁ שֶׁלֹּא לְהַכְנִיס פְּנִימָה אֶת הַנַּעַר הַזֶּה? מַה הוּא עָשָׂה לְךָ?!". הַמִּלִּים שֶׁיָּצְאוּ מֵהַלֵּב - נִכְנְסוּ לְלֵב הָאֶבֶן, וְהַמְּמֻנֶּה נִכְנַע. פָּתַח אֶת הַדֶּלֶת, תָּפַס אֶת הַבָּחוּר וְהִגְבִּיהוֹ בְּיָדָיו פְּנִימָה. בְּאוֹתוֹ הָרֶגַע נִדְחֲקוּ עוֹד שְׁנֵי אֲנָשִׁים וְנִכְנְסוּ לְתוֹךְ הַבַּיִת, אֶחָד גָּבוֹהַּ וְאֶחָד נָמוּךְ (כָּךְ בְּדִיּוּק סִפֵּר ר' לֵיבּ צַדִּיק). הַגָּבוֹהַּ נִדְחַק קֹדֶם וּפָסַע רִאשׁוֹן. הַחֶדֶר הָיָה גָּדוֹל. הֶחָפֵץ חַיִּים יָשַׁב לְיַד שֻׁלְחָן שֶׁעָמַד בְּצִדֵּי הַחֶדֶר, וּמִסְּבִיבוֹ קְבוּצַת בַּחוּרִים מִיְּשִׁיבַת מִיר. הֶחָפֵץ חַיִּים שׂוֹחַח עִמָּהֶם. הַיְּהוּדִי הַגָּבוֹהַּ שֶׁנִּדְחַק פְּנִימָה, הִתְקָרֵב בִּמְהִירוּת עַד הֶחָפֵץ חַיִּים, הִתְכּוֹפֵף וְאָמַר בְּקוֹל: "שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם, רַבִּי!". הֶחָפֵץ חַיִּים הִגְבִּיהַּ אֶת רֹאשׁוֹ: "מָה?" "בָּאתִי לְכָאן לָתֵת שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם". "הַאִם אַתָּה יָכוֹל לַעֲשׂוֹת מַשֶּׁהוּ בִּשְׁבִיל הַתּוֹרָה?" שָׁאַל הֶחָפֵץ חַיִּים בִּתְמִיהָה קַלָּה. מִיָּד תָּפַס הַמְּמֻנֶּה אֶת הָאִישׁ בַּעֲדִינוּת, וְהוֹצִיאוֹ. "אַחַר כָּךְ עָמַדְתִּי קָרוֹב, הִבַּטְתִּי עַל רַבֵּנוּ הֶחָפֵץ חַיִּים וְיָרְדוּ לִי דְּמָעוֹת כְּמַעְיָן" - סִפֵּר ר' לֵיבּ צַדִּיק. שְׁאִיפָתוֹ הִתְגַּשְּׁמָה בְּרֶגַע אֶחָד, הִנֵּה - הוּא מִסְתַּכֵּל עַיִן בְּעַיִן עַל גְּאוֹן יִשְׂרָאֵל... "וּבֵרַכְתִּי בְּרָכָה בְּשֵׁם וּמַלְכוּת מִתּוֹךְ בְּכִי נִרְגָּשׁ", סִפֵּר. "לְפֶתַע הֵרִים הֶחָפֵץ חַיִּים אֶת עֵינָיו, הוֹשִׁיט אֶת יָדוֹ, נָטַל אֶת הַיָּד הַקְּטַנָּה שֶׁלִּי (שֶׁל הַבָּחוּר לֵיבּ פְרִידְמַן) בֵּין שְׁתֵּי כַּפּוֹת יָדָיו, וְאָמַר (בַּהֲנָאָה): 'גַּם הוּא מִשֶּׁלָּנוּ'. כָּךְ בְּאוֹתָהּ תְּפִיסָה, יָדוֹ בְּיָדִי, דִּבֵּר הֶחָפֵץ חַיִּים חֲצִי שָׁעָה עִם הַנּוֹכְחִים עַד שֶׁנִּפְרַד מֵאִתָּנוּ לְשָׁלוֹם". כָּתוּב בַּ"תַּנָּא דְּבֵי אֵלִיָּהוּ", שֶׁלֶּעָתִיד לָבוֹא יִקַּח הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא סֵפֶר תּוֹרָה בְּחֵיקוֹ, וְיִשְׁאַל כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל: 'מֶה עָשִׂיתָ בִּשְׁבִיל תּוֹרָתִי שֶׁלֹּא תִּשָּׁכַח מִיִּשְׂרָאֵל?'. אֶת כֻּלָּם יִשְׁאֲלוּ, לָאו דַּוְקָא אֶת הָרַבָּנִים. כָּל אֶחָד צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת בִּשְׁבִיל הַתּוֹרָה, שֶׁלֹּא תִּשָּׁכַח מִיִּשְׂרָאֵל. וּמוּבָא בַּ"תַּנָּא דְּבֵי אֵלִיָּהוּ", שֶׁאִם יַעֲנֶה הַיְּהוּדִי: 'כֵּן! עָשִׂיתִי בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא תִּשָּׁכַח תּוֹרָה', יְבַקֵּשׁ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵהַתּוֹרָה שֶׁתָּבוֹא וְתָעִיד עָלָיו... וְעָלֵינוּ לָדַעַת, כִּי הַדְּאָגָה הָרִאשׁוֹנָה "שֶׁלֹּא תִּשָּׁכַח תּוֹרָה" הִיא שֶׁלֹּא תִּשָּׁכַח מִמֶּנִּי. וְכִי דַּוְקָא בִּשְׁבִיל יְהוּדִי אַחֵר יֵשׁ לִדְאֹג?! הֲרֵי גַּם אֲנִי מִבְּנֵי אַבְרָהָם, יִצְחָק וְיַעֲקֹב. וְהַשְּׁאֵלָה תִּהְיֶה נוֹקֶבֶת: מֶה עָשִׂיתָ כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּשָּׁכַח תּוֹרָה מִיִּשְׂרָאֵל? כַּמָּה הִתְאַמַּצְתָּ לְקַיֵּם אֶת "לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת בָּנָיו וְאֶת בֵּיתוֹ אַחֲרָיו וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ ה' לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט", כְּלַפֵּי עַצְמְךָ וּכְלַפֵּי בְּנֵי בֵּיתְךָ אַחֲרֶיךָ?! (לְהַגִּיד! - חֻמַּשׁ הַמַּגִּידִים)