"מַה טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ יַעֲקֹב מִשְׁכְּנֹתֶיךָ יִשְׂרָאֵל" (כד-ה) הַחַיִּים שׁוֹחֲקִים הָדֵק הֵיטֵב, כִּנְיַר זְכוּכִית עַל פֶּצַע דַּלַּקְתִּי. אֵין סָפֵק כִּי זוֹ הִיא מְאֵרַת הַחַיִּים הַמּוֹדֶרְנִיִּים, קִלְלַת הַקִּדְמָה הַדּוֹרְסָנִית.

אֵין זֶה מַרְנִין לִקְרֹא אֶת הַתַּחֲזִית, שֶׁשְּׁלֹשֶׁת גּוֹרְמֵי הַמָּוֶת הַשְּׁכִיחִים בְּיוֹתֵר יִהְיוּ בְּקָרוֹב הֶתְקֵפֵי לֵב, דִּכְאוֹנוֹת וּתְאוּנוֹת דְּרָכִים. אוּלַי אָנוּ עוֹלִים בְּרָמַת הַחַיִּים, אֲבָל הָעֲלִיָּה הַזּוֹ הוֹרֶסֶת אֶת הַחַיִּים, מַתִּישָׁה וְשׁוֹחֶקֶת. מְחִירָהּ יָקָר מִדַּי, וְאָנוּ מְשַׁלְּמִים אוֹתוֹ בְּ'כַרְטִיס אַשְׁרַאי'... כַּרְטִיס אַשְׁרַאי שֶׁל בְּרִיאוּת וַעֲצַבִּים.

אַשְׁרֵינוּ, הַיְּהוּדִים, שֶׁעוֹד יֵשׁ לָנוּ שַׁבָּת וְחַג, יְמֵי מְנוּחָה וּקְדֻשָּׁה - לָפוּשׁ, לָנוּחַ, לִטֹּל פֶּסֶק זְמַן, לִהְיוֹת בָּהֶם עִם עַצְמֵנוּ וְעִם הַמִּשְׁפָּחָה. אֻמְלָלִים אֵלֶּה הַמַּמְשִׁיכִים אֶת הַמֵּרוֹץ גַּם בִּימֵי הַמְּנוּחָה, עַד כְּלוֹת, עַד לְהֶרֶס מֻחְלָט.

הַחַיִּים שׁוֹחֲקִים. הַהַכְנָסָה הֵבִיאָה אֶת מַס הַהַכְנָסָה, הַדִּירָה הֵבִיאָה אֶת הָאַרְנוֹנָה, הַטֶּלֶפוֹן - אֶת חֶשְׁבּוֹן הַטֶּלֶפוֹן, הַמְּכוֹנִית - אֶת דְּמֵי הַבִּטּוּחַ וְהַדֶּלֶק, הָאַשְׁרַאי - אֶת יִתְרַת הַחוֹבָה... וְאִי אֶפְשָׁר לוֹמַר 'דַּי!', אִי אֶפְשָׁר לַעֲצֹר אֶת הַמֵּרוֹץ. אָנוּ נִגְרָפִים בַּזֶּרֶם, נִסְחָפִים בַּשֶּׁטֶף. לְכֻלָּם יֵשׁ טֶלֶפוֹן נַיָּד, כֻּלָּם מַחֲלִיפִים רֶכֶב. יֵשׁ לַחַץ חֶבְרָתִי סָמוּי, לַחַץ סְבִיבָתִי, צִפִּיּוֹת מֵהַמִּשְׁפָּחָה, הַקְּרוֹבָה וְהָרְחוֹקָה. וְהַמְּפַרְנֵס - וּבְבָתִּים כֹּה רַבִּים אֵלֶּה שְׁנֵי בְּנֵי הַזּוּג - עוֹבֵד מֵעַל לַכֹּחוֹת, עוֹבֵד שָׁעוֹת נוֹסָפוֹת, עוֹבֵד לְעִתִּים בִּשְׁתֵּי מִשְׂרוֹת, נִשְׁחָק עַד דַּק, וּבִלְבַד שֶׁיָּבִיא אֶת הַמַּשְׂכֹּרֶת, יַשְׁלִיךְ עֶצֶם לְיִתְרַת הַחוֹבָה, יְכַסֶּה אֶת הַשֶּׁקִים - וְיַמְשִׁיךְ בַּמֵּרוֹץ...

הַחַיִּים שׁוֹחֲקִים. הַלְּחָצִים בָּעֲבוֹדָה, הָרִיצָה הַבִּלְתִּי פּוֹסֶקֶת, הִתְנַכְּלוּת הַמַּעֲבִיד, נִרְגָּנוּת הַקּוֹנִים, תְּלוּנוֹת הָעוֹבְדִים - כָּל אֶחָד וּמְצוּקָתוֹ. הַהֶפְסֵדִים הַקְּטַנִּים, מַפְּחֵי הַנֶּפֶשׁ, הַהִתְרַגְּזֻיּוֹת וְהָאַכְזָבוֹת, הַקְּטָטוֹת וְהַקְּנָאוֹת - הַבִּיטוּ סָבִיב: אֵין אָדָם מְחַיֵּךְ וְנִנּוֹחַ. הַכֹּל - פְּקַעַת עֲצַבִּים, מַעֲלֵי קִיטוֹר!

וּבְכֵן, אוֹמֵר הָאָדָם לְעַצְמוֹ, נִתְעַלֵּם מֵהַכֹּל. לְפָחוֹת מְצַפָּה לִי פִּנָּה שְׁלֵוָה, נָוֶה שֶׁל אֹשֶׁר וְשַׁלְוָה. כְּשֶׁאָשׁוּב הַבַּיְתָה בְּעַרְבּוֹ שֶׁל יוֹם, אֶתְקַבֵּל בְּחִיּוּךְ, בְּנֹעַם, בְּרֹגַע וּבַהֲבָנָה. אָמְנָם יִהְיֶה זֶה פִּצּוּי קְטַן הַכַּמּוּת, מִשּׁוּם מִעוּט מִסְפַּר הַשָּׁעוֹת, אֲבָל כֹּה רַב וּמֶרְכָּזִי, חָשׁוּב וְחִיּוּנִי הוּא בְּאֵיכוּתוֹ! תִּקְוָה זוֹ הִיא הַנּוֹתֶנֶת כֹּחַ לַעֲבֹר אֶת הַיּוֹם בְּשָׁלוֹם. הִיא הַנּוֹתֶנֶת, לְמַעֲשֶׂה, כֹּחַ לַעֲבֹר אֶת הַחַיִּים בְּשָׁלוֹם!

הוּא פּוֹתֵחַ אֶת הַדֶּלֶת, וְהַחֲלוֹם נָמוֹג. הַתִּקְוָה מִתְנַפֶּצֶת וְהָאַשְׁלָיָה מִתְפּוֹגֶגֶת. לֹא, לֹא תָּמִיד וְלֹא בָּרֶגַע הָרִאשׁוֹן... אֲבָל, הֲלֹא נוֹדֶה, הַשְּׁחִיקָה חָדְרָה גַּם לַבָּתִּים, וְהַחֲרִיקוֹת קָנוּ שְׁבִיתָה. נִכּוּר, אֲדִישׁוּת, עֲיֵפוּת דְּהוּיָה. שֶׁלֹּא לְדַבֵּר עַל קְטָטָה וּמְרִיבָה, עַל הַקְפָּדָה וְזַעַף.

מַדּוּעַ? וַהֲרֵי הַבָּתִּים נִבְנוּ בְּאַהֲבָה כֹּה רַבָּה, בְּתִקְוָה כֹּה גְּדוֹלָה. וַהֲרֵי בֶּאֱמֶת רוֹצִים לִחְיוֹת בָּהֶם בְּהַרְמוֹנְיָה, בְּשַׁלְוָה וּבְרֹב טוֹבָה! מַה קָּרָה? כֵּיצַד חָדַר אֲלֵיהֶם שְׂטַן הַנִּכּוּר וְהַקְּטָטָה?

הַגָּאוֹן הַקָּדוֹשׁ רַבִּי בָּרוּךְ דֹּב מִקָּמֶנִיץ זצ"ל מָצָא אֶת הַתְּשׁוּבָה בְּפַרְשָׁתֵנוּ. אֶת הַתְּשׁוּבָה, וְגַם אֶת הַתְּרוּפָה. לְבִלְעָם הָרָשָׁע הָיָה כֹּחַ אֶרֶס בְּעֵינָיו, כֹּחַ קְלָלָה שְׂטָנִי בְּפִיו. בִּקֵּשׁ לְהָטִיל עַיִן רָעָה בְּיִשְׂרָאֵל וּלְהַחְדִּיר בָּהֶם אֶת אֶרֶס קִלְלָתוֹ - וְנָסוֹג אָחוֹר. אֵינוֹ יָכוֹל. מַדּוּעַ? "מַה טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ יַעֲקֹב, מִשְׁכְּנֹתֶיךָ יִשְׂרָאֵל". רָאָה שֶׁאֵין פִּתְחֵיהֶם מְכֻוָּנִים זֶה כְּנֶגֶד זֶה, כְּדֵי שֶׁיּוּכְלוּ לִשְׁמֹר עַל גִּדְרֵי הַצְּנִיעוּת. וּפֵרוּשׁ נוֹסָף (סַנְהֶדְרִין קה:): רָאָה שֶׁהֵם מִתְכַּנְּסִים בְּבָתֵּי כְּנֵסִיּוֹת וּבְבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת לִתְפִלָּה בְּצִבּוּר וּלְשִׁעוּרֵי תּוֹרָה. וּשְׁנֵי הַפֵּרוּשִׁים קְשׁוּרִים וּשְׁלוּבִים זֶה בָּזֶה. הָכֵיצַד?

אָמַר הַגָּאוֹן רַבִּי בָּרוּךְ דֹּב: יֵשׁ בָּאָדָם גּוּף וּנְשָׁמָה. הַנְּשָׁמָה - טְהוֹרָה הִיא. וְהַגּוּף? אִם הָאָדָם מִתְפַּלֵּל כַּהֲלָכָה, הוֹלֵךְ לִשְׁמֹעַ שִׁעוּרֵי תּוֹרָה וְנוֹהֵג בְּדַרְכֵי הַצְּנִיעוּת, מִתְקַדֵּשׁ גַּם הַגּוּף. וְאָז יֵשׁ שָׁלוֹם וְשַׁלְוָה, הַרְמוֹנְיָה מֻשְׁלֶמֶת בֵּין הַגּוּף לְבֵין הַנְּשָׁמָה, כַּכָּתוּב: "דְּרָכֶיהָ דַּרְכֵי נֹעַם, וְכָל נְתִיבוֹתֶיהָ שָׁלוֹם". וְאִם לָאו, חָלִילָה, אֲזַי הַגּוּף מִתְבַּהֵם וְנוֹצָר חִכּוּךְ בֵּינוֹ לְבֵין הַנְּשָׁמָה, רִיב וּמָדוֹן, כַּכָּתוּב: "אֵין שָׁלוֹם בַּעֲצָמַי מִפְּנֵי חַטָּאתִי" (תְּהִלִּים לח-ד).

וְעָנְשֵׁי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּמִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה: אִם מַשְׁבִּית הָאָדָם אֶת "שְׁלוֹם הַבַּיִת" בֵּינוֹ לְבֵין נִשְׁמָתוֹ; אִם יוֹצֵר הוּא בֵּינֵיהֶם נֶתֶק וְנִכּוּר, הֶסְתֵּר פָּנִים וְרִחוּק - מְקַבֵּל הוּא, חָלִילָה, יַחַס זֶה גַּם בְּבֵיתוֹ.

לֹא, לֹא זוֹ הַדֶּרֶךְ! נִתְאַזֵּר נָא בְּגִדְרֵי הַצְּנִיעוּת, בְּיִחוּד בְּעִנְיַן הַלְּבוּשׁ, וְנִפְקֹד אֶת שִׁעוּרֵי הַתּוֹרָה - אוֹ-אָז נִזְכֶּה לְשָׁלוֹם כָּפוּל וּמְכֻפָּל, שֶׁיְּגָרֵשׁ מִבָּתֵּי יִשְׂרָאֵל כָּל קִטְרוּג וְכָל קְטָטָה! (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)