Otzarot-Article

"וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה" (א-א) כָּל אֶחָד וְ'הַקְּרִיאָה' שֶׁלּוֹ. אֲבָל יֵשׁ שֶׁאָדָם אוֹטֵם אֶת עֵינָיו וְאֶת אָזְנָיו וּמְסָרֵב לִרְאוֹת אֶת הָאוֹתוֹת וְלִשְׁמֹעַ אֶת הַקּוֹלוֹת הַבְּרוּרִים, הַמְּשֻׁגָּרִים אֵלָיו מִן הַשָּׁמַיִם. וְלִפְעָמִים, הוּא-הוּא הַנִּסָּיוֹן שֶׁמְּנַסִּים אֶת הָאָדָם, לִרְאוֹת אִם יִקְלֹט אֶת הַדְּבָרִים לַאֲשׁוּרָם וְיָבִין מַה דּוֹרְשִׁים מִמֶּנּוּ.

הָעוֹלָם הַזֶּה דּוֹמֶה לְלַיְלָה, כְּפִי שֶׁכּוֹתֵב בַּעַל "מְסִלַּת יְשָׁרִים" (פֶּרֶק ג'). "חֹשֶׁךְ הַלַּיְלָה - שְׁנֵי מִינֵי טָעֻיּוֹת אֶפְשָׁר לוֹ שֶׁיִּגְרֹם לְעֵין הָאָדָם; אוֹ שֶׁיְּכַסֶּה אֶת הָעַיִן עַד שֶׁלֹּא יִרְאֶה מַה שֶּׁלְּפָנָיו כְּלָל, אוֹ שֶׁיַּטְעֶה אוֹתוֹ עַד שֶׁיֵּרָאֶה לוֹ עַמּוּד כְּאִלּוּ הוּא אָדָם וְאָדָם כְּאִלּוּ הוּא עַמּוּד. כֵּן חָמְרִיּוּת וְגַשְׁמִיּוּת הָעוֹלָם הַזֶּה, הִנֵּה הוּא חֹשֶׁךְ הַלַּיְלָה לְעֵין הַשֵּׂכֶל, וְגוֹרֵם לוֹ שְׁתֵּי טָעֻיּוֹת. אֵינוֹ מֵנִיחַ לוֹ שֶׁיִּרְאֶה הַמִּכְשׁוֹלוֹת בְּדַרְכֵי הָעוֹלָם, וְנִמְצָאִים הַפְּתָאִים הוֹלְכִים לָבֶטַח, וְנוֹפְלִים וְאוֹבְדִים... וְהַטָּעוּת הַשֵּׁנִי, קָשֶׁה מִן הָרִאשׁוֹן, וְהוּא שֶׁמַּטְעֶה רְאִיָּתָם עַד שֶׁרוֹאִים הָרָע כְּאִלּוּ הוּא מַמָּשׁ טוֹב, וְהַטּוֹב כְּאִלּוּ הוּא רַע, וּמִתּוֹךְ כָּךְ מִתְחַזְּקִים וּמַחְזִיקִים מַעֲשֵׂיהֶם הָרָעִים"... גַּם מִן הַמַּעֲשֶׂה שֶׁלְּפָנֵינוּ אֶפְשָׁר לִלְמֹד: מֵחַד גִּיסָא, אֶת הַ"קְּרִיאָה" שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לָאָדָם, וּמֵאִידָךְ גִּיסָא - נִתָּן לִרְאוֹת בְּבֵרוּר עַד כַּמָּה מְנַסֶּה הַיֵּצֶר הָרָע לֶאֱטֹם אֶת חוּשָׁיו שֶׁל הָאָדָם כְּדֵי שֶׁלֹּא יִרְאֶה וּכְדֵי שֶׁלֹּא יִשְׁמַע אֶת הָרְמָזִים הַנִּתָּנִים לוֹ מִן הַשָּׁמַיִם.

מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה בְּאַב-בֵּית-דִּין חָשׁוּב, שֶׁהָיְתָה לוֹ בַּת חֲסוּדָה וּצְנוּעָה, שֶׁהִגִּיעָה לְפִרְקָהּ. הִצִּיעוּ לָהּ בָּחוּר בֶּן-תּוֹרָה מֻפְלָג, מִשִּׁכְמוֹ וָמַעְלָה, גָּדוֹל בְּתוֹרָה וּבְיִרְאַת שָׁמַיִם וּמְצֻיָּן בְּמִדּוֹת טוֹבוֹת. רַבּוֹתָיו וַחֲבֵרָיו הִפְלִיגוּ עַד מְאֹד בְּשִׁבְחוֹ, וְהִמְלִיצוּ עָלָיו בְּכָל פֶּה וּבְכָל לָשׁוֹן.

חִסָּרוֹן אֶחָד הָיָה לוֹ, לְאוֹתוֹ בָּחוּר, וְהוּא - שֶׁאַחַת מֵרַגְלָיו הָיְתָה פְּגוּעָה מְעַט, כְּתוֹצָאָה מִתְּאוּנָה שֶׁעָבַר בְּיַלְדוּתוֹ. אַב-בֵּית-הַדִּין הָיָה מוּכָן לְוַתֵּר בְּנוֹשֵׂא זֶה וְלֹא הִתְיַחֵס לַמּוּם, אֲבָל אִשְׁתּוֹ הָרַבָּנִית סֵרְבָה בְּכָל תֹּקֶף לָקַחַת אֶת הַבָּחוּר כְּחָתָן לְבִתָּהּ. הִיא טָעֲנָה שֶׁבַּת מֻשְׁלֶמֶת שֶׁכָּזוֹ, רְאוּיָה לְבָחוּר מֻשְׁלָם בְּנַפְשׁוֹ וּבְגוּפוֹ... וְהִנֵּה, בְּעֵרֶךְ בְּאוֹתָהּ תְּקוּפָה, נֶחְלַשׁ הָרַב וְנִזְקַק לִשְׁתּוֹת מִדֵּי בֹּקֶר כּוֹס תֵּה לִפְנֵי הַתְּפִלָּה, דָּבָר הַמֻּתָּר עַל פִּי הַהֲלָכָה, כַּמּוּבָא בַּשֻּׁלְחָן עָרוּךְ (או"ח פ"ט ג'). גַּם בְּנוֹשֵׂא זֶה הִתְעָרְבָה הָרַבָּנִית, וְהִבִּיעָה דַּעְתָּהּ, שֶׁבַּעֲלָהּ צָרִיךְ לְהַחְמִיר עַל עַצְמוֹ וְלֹא לִשְׁתּוֹת קֹדֶם הַתְּפִלָּה. הָרַב עָמַד עַל דַּעְתּוֹ, וְהִסְבִּיר שׁוּב וָשׁוּב, שֶׁהוּא עוֹשֶׂה זֹאת בְּשֶׁל הַחֻלְשָׁה שֶׁפָּקְדָה אוֹתוֹ. לְבַסּוֹף נֶאֶלְצָה הָאִשָּׁה לְהַסְכִּים וְלַעֲשׂוֹת רְצוֹן בַּעֲלָהּ, וְאַף הִגִּישָׁה לוֹ מִדֵּי בֹּקֶר אֶת כּוֹס הַתֵּה. וְהִנֵּה, בֹּקֶר אֶחָד, נִגֶּשֶׁת הָרַבָּנִית כְּמִנְהָגָהּ לְהַגִּישׁ אֶת הַתֵּה לְבַעֲלָהּ, וּבַדֶּרֶךְ הִיא נוֹפֶלֶת אַרְצָה וְשׁוֹבֶרֶת אֶת רַגְלָהּ. מֶה הָיָה כָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ אוֹמֵר עַל מִקְרֶה שֶׁכָּזֶה? - שִׁלֵּם לָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, לְאוֹתָהּ רַבָּנִית, עַל סֵרוּבָהּ לָקַחַת אֶת הֶחָתָן הַהוּא, נְכֵה-הָרֶגֶל, לְבִתָּהּ. הִתְקַיֵּם בָּהּ "וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה", וְלִכְאוֹרָה אֶפְשָׁר הָיָה לִרְאוֹת בְּחוּשׁ אֶת הַ"קְּרִיאָה" הַזּוֹ מִן הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָרֶמֶז שֶׁרָמְזוּ לָהּ, בַּמֶּה עָלֶיהָ לְשַׁפֵּר מַעֲשֶׂיהָ וּלְתַקֵּן דְּרָכֶיהָ. אֲבָל אוֹתָהּ אִשָּׁה, לֹא רַק שֶׁלֹּא שָׁתָה לִבָּהּ אֶל הָרֶמֶז, אֶלָּא הֵחֵלָּה לִגְעֹר בְּבַעֲלָהּ: "אַתָּה רוֹאֶה, הַכֹּל בִּגְלָלְךָ! בִּגְלַל שֶׁבִּקַּשְׁתָּ מִמֶּנִּי לְהַגִּישׁ לְךָ תֵּה לִפְנֵי הַתְּפִלָּה, שָׁבַרְתִּי אֶת רַגְלִי..." אָמַר עַל זֶה הַגָּאוֹן רַבִּי חַיִּים שְׁמוּאֵלֶבִיץ: "רְאוּ אֵיזֶה חֹשֶׁךְ, רְאוּ אֵיזֶה עִוּוּת! בִּמְקוֹם שֶׁתִּרְאֶה הָאִשָּׁה בְּכָךְ גְּמוּל שְׁמֵימִי עַל שֶׁסֵּרְבָה לְהַשִּׂיא אֶת בִּתָּהּ לְתַלְמִיד-חָכָם בְּשֶׁל הַפְּגִיעָה בְּרַגְלוֹ, הִיא מְבַכֶּרֶת לִרְאוֹת בְּכָךְ 'עֹנֶשׁ' עַל גְּמִילוּת חֶסֶד אֲמִתִּית שֶׁעָשְׂתָה עִם בַּעֲלָהּ הָרַב". אֲבָל בְּמִקְרֶה זֶה, הַחֹשֶׁךְ הוּא בְּכִפְלַיִם, כְּמוֹ שֶׁכּוֹתֵב הַ"מְּסִלַּת יְשָׁרִים", מִשּׁוּם שֶׁיֵּשׁ מִקְרִים שֶׁבָּהֶם הָאָדָם אֵינוֹ מְקַשֵּׁר בִּכְלָל בֵּין מַה שֶּׁאֵרַע לוֹ לְבֵין מַה שֶּׁטָּעוּן שִׁפּוּר בִּדְרָכָיו. אֲבָל כָּאן, הֲרֵי הָאִשָּׁה הַזּוֹ הֵבִינָה שֶׁיֵּשׁ קֶשֶׁר בֵּין שְׁבִירַת הָרֶגֶל לְבֵין מַעֲשֶׂיהָ, אֶלָּא שֶׁבִּמְקוֹם לִרְאוֹת אֶת הָ"אוֹר" וּלְחַפֵּשׂ בַּמָּקוֹם הַנָּכוֹן - הִיא הוֹלֶכֶת הַיְשֵׁר אֶל הַחֹשֶׁךְ, וְתוֹלָה אֶת שֶׁאֵרַע בְּסִבּוֹת אֲחֵרוֹת. (עָלֵינוּ לְשַׁבֵּחַ)

	קרח תשס"ז
	להתרחק מן הספק
	"וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה" (א-א) כָּל אֶחָד וְ'הַקְּרִיאָה' שֶׁלּוֹ "וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה" (א-א) כָּל אֶחָד וְ'הַקְּרִיאָה' שֶׁלּוֹ. אֲבָל יֵשׁ שֶׁאָדָם אוֹטֵם אֶת עֵינָיו וְאֶת אָזְנָיו וּמְסָרֵב לִרְאוֹת אֶת הָאוֹתוֹת וְלִשְׁמֹעַ אֶת הַקּוֹלוֹת הַבְּרוּרִים, הַמְּשֻׁגָּרִים אֵלָיו מִן הַשָּׁמַיִם. וְלִפְעָמִים, הוּא-הוּא הַנִּסָּיוֹן שֶׁמְּנַסִּים אֶת הָאָדָם, לִרְאוֹת אִם יִקְלֹט אֶת הַדְּבָרִים לַאֲשׁוּרָם וְיָבִין מַה דּוֹרְשִׁים מִמֶּנּוּ. הָעוֹלָם הַזֶּה דּוֹמֶה לְלַיְלָה, כְּפִי שֶׁכּוֹתֵב בַּעַל "מְסִלַּת יְשָׁרִים" (פֶּרֶק ג'). "חֹשֶׁךְ הַלַּיְלָה - שְׁנֵי מִינֵי טָעֻיּוֹת אֶפְשָׁר לוֹ שֶׁיִּגְרֹם לְעֵין הָאָדָם; אוֹ שֶׁיְּכַסֶּה אֶת הָעַיִן עַד שֶׁלֹּא יִרְאֶה מַה שֶּׁלְּפָנָיו כְּלָל, אוֹ שֶׁיַּטְעֶה אוֹתוֹ עַד שֶׁיֵּרָאֶה לוֹ עַמּוּד כְּאִלּוּ הוּא אָדָם וְאָדָם כְּאִלּוּ הוּא עַמּוּד. כֵּן חָמְרִיּוּת וְגַשְׁמִיּוּת הָעוֹלָם הַזֶּה, הִנֵּה הוּא חֹשֶׁךְ הַלַּיְלָה לְעֵין הַשֵּׂכֶל, וְגוֹרֵם לוֹ שְׁתֵּי טָעֻיּוֹת. אֵינוֹ מֵנִיחַ לוֹ שֶׁיִּרְאֶה הַמִּכְשׁוֹלוֹת בְּדַרְכֵי הָעוֹלָם, וְנִמְצָאִים הַפְּתָאִים הוֹלְכִים לָבֶטַח, וְנוֹפְלִים וְאוֹבְדִים... וְהַטָּעוּת הַשֵּׁנִי, קָשֶׁה מִן הָרִאשׁוֹן, וְהוּא שֶׁמַּטְעֶה רְאִיָּתָם עַד שֶׁרוֹאִים הָרָע כְּאִלּוּ הוּא מַמָּשׁ טוֹב, וְהַטּוֹב כְּאִלּוּ הוּא רַע, וּמִתּוֹךְ כָּךְ מִתְחַזְּקִים וּמַחְזִיקִים מַעֲשֵׂיהֶם הָרָעִים"... גַּם מִן הַמַּעֲשֶׂה שֶׁלְּפָנֵינוּ אֶפְשָׁר לִלְמֹד: מֵחַד גִּיסָא, אֶת הַ"קְּרִיאָה" שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לָאָדָם, וּמֵאִידָךְ גִּיסָא - נִתָּן לִרְאוֹת בְּבֵרוּר עַד כַּמָּה מְנַסֶּה הַיֵּצֶר הָרָע לֶאֱטֹם אֶת חוּשָׁיו שֶׁל הָאָדָם כְּדֵי שֶׁלֹּא יִרְאֶה וּכְדֵי שֶׁלֹּא יִשְׁמַע אֶת הָרְמָזִים הַנִּתָּנִים לוֹ מִן הַשָּׁמַיִם. מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה בְּאַב-בֵּית-דִּין חָשׁוּב, שֶׁהָיְתָה לוֹ בַּת חֲסוּדָה וּצְנוּעָה, שֶׁהִגִּיעָה לְפִרְקָהּ. הִצִּיעוּ לָהּ בָּחוּר בֶּן-תּוֹרָה מֻפְלָג, מִשִּׁכְמוֹ וָמַעְלָה, גָּדוֹל בְּתוֹרָה וּבְיִרְאַת שָׁמַיִם וּמְצֻיָּן בְּמִדּוֹת טוֹבוֹת. רַבּוֹתָיו וַחֲבֵרָיו הִפְלִיגוּ עַד מְאֹד בְּשִׁבְחוֹ, וְהִמְלִיצוּ עָלָיו בְּכָל פֶּה וּבְכָל לָשׁוֹן. חִסָּרוֹן אֶחָד הָיָה לוֹ, לְאוֹתוֹ בָּחוּר, וְהוּא - שֶׁאַחַת מֵרַגְלָיו הָיְתָה פְּגוּעָה מְעַט, כְּתוֹצָאָה מִתְּאוּנָה שֶׁעָבַר בְּיַלְדוּתוֹ. אַב-בֵּית-הַדִּין הָיָה מוּכָן לְוַתֵּר בְּנוֹשֵׂא זֶה וְלֹא הִתְיַחֵס לַמּוּם, אֲבָל אִשְׁתּוֹ הָרַבָּנִית סֵרְבָה בְּכָל תֹּקֶף לָקַחַת אֶת הַבָּחוּר כְּחָתָן לְבִתָּהּ. הִיא טָעֲנָה שֶׁבַּת מֻשְׁלֶמֶת שֶׁכָּזוֹ, רְאוּיָה לְבָחוּר מֻשְׁלָם בְּנַפְשׁוֹ וּבְגוּפוֹ... וְהִנֵּה, בְּעֵרֶךְ בְּאוֹתָהּ תְּקוּפָה, נֶחְלַשׁ הָרַב וְנִזְקַק לִשְׁתּוֹת מִדֵּי בֹּקֶר כּוֹס תֵּה לִפְנֵי הַתְּפִלָּה, דָּבָר הַמֻּתָּר עַל פִּי הַהֲלָכָה, כַּמּוּבָא בַּשֻּׁלְחָן עָרוּךְ (או"ח פ"ט ג'). גַּם בְּנוֹשֵׂא זֶה הִתְעָרְבָה הָרַבָּנִית, וְהִבִּיעָה דַּעְתָּהּ, שֶׁבַּעֲלָהּ צָרִיךְ לְהַחְמִיר עַל עַצְמוֹ וְלֹא לִשְׁתּוֹת קֹדֶם הַתְּפִלָּה. הָרַב עָמַד עַל דַּעְתּוֹ, וְהִסְבִּיר שׁוּב וָשׁוּב, שֶׁהוּא עוֹשֶׂה זֹאת בְּשֶׁל הַחֻלְשָׁה שֶׁפָּקְדָה אוֹתוֹ. לְבַסּוֹף נֶאֶלְצָה הָאִשָּׁה לְהַסְכִּים וְלַעֲשׂוֹת רְצוֹן בַּעֲלָהּ, וְאַף הִגִּישָׁה לוֹ מִדֵּי בֹּקֶר אֶת כּוֹס הַתֵּה. וְהִנֵּה, בֹּקֶר אֶחָד, נִגֶּשֶׁת הָרַבָּנִית כְּמִנְהָגָהּ לְהַגִּישׁ אֶת הַתֵּה לְבַעֲלָהּ, וּבַדֶּרֶךְ הִיא נוֹפֶלֶת אַרְצָה וְשׁוֹבֶרֶת אֶת רַגְלָהּ. מֶה הָיָה כָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ אוֹמֵר עַל מִקְרֶה שֶׁכָּזֶה? - שִׁלֵּם לָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, לְאוֹתָהּ רַבָּנִית, עַל סֵרוּבָהּ לָקַחַת אֶת הֶחָתָן הַהוּא, נְכֵה-הָרֶגֶל, לְבִתָּהּ. הִתְקַיֵּם בָּהּ "וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה", וְלִכְאוֹרָה אֶפְשָׁר הָיָה לִרְאוֹת בְּחוּשׁ אֶת הַ"קְּרִיאָה" הַזּוֹ מִן הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָרֶמֶז שֶׁרָמְזוּ לָהּ, בַּמֶּה עָלֶיהָ לְשַׁפֵּר מַעֲשֶׂיהָ וּלְתַקֵּן דְּרָכֶיהָ. אֲבָל אוֹתָהּ אִשָּׁה, לֹא רַק שֶׁלֹּא שָׁתָה לִבָּהּ אֶל הָרֶמֶז, אֶלָּא הֵחֵלָּה לִגְעֹר בְּבַעֲלָהּ: "אַתָּה רוֹאֶה, הַכֹּל בִּגְלָלְךָ! בִּגְלַל שֶׁבִּקַּשְׁתָּ מִמֶּנִּי לְהַגִּישׁ לְךָ תֵּה לִפְנֵי הַתְּפִלָּה, שָׁבַרְתִּי אֶת רַגְלִי..." אָמַר עַל זֶה הַגָּאוֹן רַבִּי חַיִּים שְׁמוּאֵלֶבִיץ: "רְאוּ אֵיזֶה חֹשֶׁךְ, רְאוּ אֵיזֶה עִוּוּת! בִּמְקוֹם שֶׁתִּרְאֶה הָאִשָּׁה בְּכָךְ גְּמוּל שְׁמֵימִי עַל שֶׁסֵּרְבָה לְהַשִּׂיא אֶת בִּתָּהּ לְתַלְמִיד-חָכָם בְּשֶׁל הַפְּגִיעָה בְּרַגְלוֹ, הִיא מְבַכֶּרֶת לִרְאוֹת בְּכָךְ 'עֹנֶשׁ' עַל גְּמִילוּת חֶסֶד אֲמִתִּית שֶׁעָשְׂתָה עִם בַּעֲלָהּ הָרַב". אֲבָל בְּמִקְרֶה זֶה, הַחֹשֶׁךְ הוּא בְּכִפְלַיִם, כְּמוֹ שֶׁכּוֹתֵב הַ"מְּסִלַּת יְשָׁרִים", מִשּׁוּם שֶׁיֵּשׁ מִקְרִים שֶׁבָּהֶם הָאָדָם אֵינוֹ מְקַשֵּׁר בִּכְלָל בֵּין מַה שֶּׁאֵרַע לוֹ לְבֵין מַה שֶּׁטָּעוּן שִׁפּוּר בִּדְרָכָיו. אֲבָל כָּאן, הֲרֵי הָאִשָּׁה הַזּוֹ הֵבִינָה שֶׁיֵּשׁ קֶשֶׁר בֵּין שְׁבִירַת הָרֶגֶל לְבֵין מַעֲשֶׂיהָ, אֶלָּא שֶׁבִּמְקוֹם לִרְאוֹת אֶת הָ"אוֹר" וּלְחַפֵּשׂ בַּמָּקוֹם הַנָּכוֹן - הִיא הוֹלֶכֶת הַיְשֵׁר אֶל הַחֹשֶׁךְ, וְתוֹלָה אֶת שֶׁאֵרַע בְּסִבּוֹת אֲחֵרוֹת. (עָלֵינוּ לְשַׁבֵּחַ)