Otzarot-Article

"וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה אַל תִּירָא אֹתוֹ" (כא-לד) סִיחוֹן וְעוֹג הָיוּ אַחִים, שְׂרִידֵי הַנְּפִילִים מִיְּמֵי קֶדֶם. אֲבָל מֹשֶׁה רַבֵּנוּ לֹא פָּחַד מִסִּיחוֹן, מִשּׁוּם שֶׁיָּדַע כִּי ה' נִלְחָם לְעַם יִשְׂרָאֵל, וְלִפְנֵי הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ - נָפִיל וּזְבוּב - אֶחָד הֵם: "הֲלֹא כָּל הַגִּבּוֹרִים כְּאַיִן לְפָנֶיךָ!" רַק כַּאֲשֶׁר נִצַּב לִפְנֵי עוֹג, פָּחַד מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, לֹא מִגֹּבַהּ קוֹמָתוֹ וְרֹב כֹּחוֹ, אֶלָּא בִּגְלַל זְכוּת מִצְוָה שֶׁהָיְתָה לוֹ.

שִׁבְעָה דּוֹרוֹת לִפְנֵי כֵן גָּמַל עוֹג חֶסֶד עִם אַבְרָהָם אָבִינוּ. הוּא הָיָה זֶה שֶׁסִּפֵּר לוֹ, כִּי לוֹט נִלְקַח בַּשְּׁבִי. אַבְרָהָם אָבִינוּ רָדַף אַחֲרֵי הַשּׁוֹבִים וְשִׁחְרְרוֹ, וְנִגְרַם קִדּוּשׁ ה' בָּעוֹלָם. נָתַן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שְׂכָרוֹ לְעוֹג, הוּא חַי כַּחֲמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנָה נוֹסָפוֹת וְהָיָה מֶלֶךְ אַדִּיר. וּמֹשֶׁה רַבֵּנוּ פָּחַד שֶׁבִּזְכוּת הַמִּצְוָה אַף יְנַצֵּחַ עוֹג אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.

אֲבָל כְּשֶׁנִּבְחַן אֶת הַמִּצְוָה, נִרְאֶה שֶׁמְּקוֹרָהּ הָיָה בְּכַוָּנָה רָעָה וּמֻשְׁחֶתֶת: "וְכַוָּנָתוֹ הָיְתָה, שֶׁאַבְרָהָם יֵצֵא לַמִּלְחָמָה וְיֵהָרֵג". וַחֲזַ"ל (בְּרֵאשִׁית רַבָּה מב-ח) מוֹסִיפִים: "שֶׁאַבְרָהָם יֵהָרֵג, וְהוּא יִשָּׂא אֶת שָׂרָה".

הָיְתָה זוֹ מַלְכֹּדֶת מָוֶת, שִׂיא הַהַשְׁחָתָה, אֶלָּא שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הֵפֵר מַחְשַׁבְתּוֹ! הִנֵּה כִּי כֵן, הָיָה עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן רָשָׁע גָּמוּר, וְאַף מַעֲשֶׂה זֶה עָשָׂה בְּכַוָּנַת רֶשַׁע. וַהֲלֹא לַגּוֹיִים מַחְשִׁיב הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַחְשָׁבָה רָעָה כְּמַעֲשֶׂה, וְאֵין סָפֵק שֶׁיְּקַבֵּל עֹנֶשׁ עַל מַחְשַׁבְתּוֹ.

וּבְכָל זֹאת הָיָה הַמַּעֲשֶׂה טוֹב וְיָצָא מִמֶּנּוּ דָּבָר טוֹב - וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ מְקַפֵּחַ שְׂכָרוֹ! אֶלָּא מַאי, הוֹאִיל וְעוֹג הָיָה רָשָׁע גָּמוּר, לֹא רָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִשְׁמֹר אֶת שְׂכָרוֹ לֶעָתִיד לָבוֹא, וְקִיֵּם בּוֹ אֶת הַכָּתוּב: "וּמְשַׁלֵּם לְשֹׂנְאָיו אֶל פָּנָיו לְהַאֲבִידוֹ" (דְּבָרִים ז-י).

אִם כֵּן, בּוֹאוּ וְנִרְאֶה מַהוּ שְׂכַר מִצְוָה יְחִידָה שֶׁנֶּעֶשְׂתָה בְּכַוָּנָה כֹּה נִפְשַׁעַת: מֵאוֹת שְׁנוֹת חַיִּים, שְׂרָרָה, בְּרִיאוּת וְכֹחַ אֵיתָנִים! מֵעַתָּה, אַשְׁרֵינוּ, מַה טּוֹב חֶלְקֵנוּ וּמַה נָּעִים גּוֹרָלֵנוּ. כַּמָּה אוֹר וְשָׂכָר נִצְחִיִּים מַמְתִּינִים לָנוּ עַל כָּל מַעֲשֶׂה טוֹב שֶׁאָנוּ עוֹשִׂים, עַל כָּל מִצְוָה שֶׁאָנוּ מְקַיְּמִים!

הָבָה נַחְטֹף עוֹד וָעוֹד מִצְווֹת!

בְּסוֹף פַּרְשָׁתֵנוּ גּוֹבֵר מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עַל עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן וְהוֹרְגוֹ. רַבּוֹתֵינוּ מְסַפְּרִים, שֶׁעוֹג הָיָה נָפִיל עֲנָק, כְּבִנְיָן רַב-קוֹמוֹת. עָקַר הַר שֶׁל שָׁלֹשׁ פַּרְסָאוֹת (כְּעֶשְׂרִים קִילוֹמֶטְרִים קָטְרוֹ וּכְשִׁשִּׁים קִילוֹמֶטְרִים רְבוּעִים שִׁטְחוֹ) וּבִקֵּשׁ לְהָטִילוֹ עַל מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל, לְמָחֳצָם תַּחְתָּיו.

מֻשַּׂג-מָה מִקּוֹמָתוֹ שֶׁל עוֹג נְקַבֵּל מֵאֹפֶן מִיתָתוֹ: קוֹמָתוֹ שֶׁל מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עֶשֶׂר אַמּוֹת הָיְתָה. נָטַל בְּיָדָיו רֹמַח שֶׁל עֶשֶׂר אַמּוֹת וְקָפַץ לְגֹבַהּ עֶשֶׂר אַמּוֹת - וְהִכָּהוּ בְּקַרְסֻלּוֹ וַהֲרָגוֹ (בְּרָכוֹת נד:). שַׁוּוּ בְּנַפְשְׁכֶם, קַרְסֻלּוֹ שֶׁל הַנָּפִיל הָיָה בְּגֹבַהּ חֲמִשָּׁה עָשָׂר מֶטְרִים בְּעֵרֶךְ, כְּבִנְיָן בֶּן חָמֵשׁ קוֹמוֹת! מֶה הָיָה אֵפוֹא גָּבְהוֹ, מֶה הָיָה רָחְבּוֹ?... וּמֵעַל הַכֹּל: כֵּיצַד הִשְׁפִּיעָה עַל נָפִיל זֶה דְּקִירַת הָרֹמַח בְּקַרְסֻלּוֹ? כִּדְקִירַת מַחַט! - וְאֵיךְ מֵת?!

אֶלָּא שֶׁלְּפָנֵינוּ גִּלּוּי נוֹסָף מִלִּקְחֵי הַתּוֹרָה הַנִּצְחִיִּים! הָבָה נַחְשֹׁב, הַאֵין מַצָּבֵנוּ דּוֹמֶה? מֻקָּפִים אָנוּ בְּחָמֵשׁ מְדִינוֹת עוֹיְנוֹת בַּמַּעְגָּל הָרִאשׁוֹן (מִלְּבַד הַחִכּוּךְ עִם הַפָּלֶשְׂתִּינִים), וּבְטַבַּעַת עוֹיֶנֶת נוֹסֶפֶת מֵאֲחוֹרֵיהֶן, מִלּוּב וְעַד אִירָן. מְאוֹת מִילְיוֹנֵי אוֹיְבִים. וּמָה הֵן כָּל פְּעֻלּוֹתֵינוּ אִם לֹא כְּדִגְדּוּג מַחַט בְּגוּף עֲנָק זֶה? וְעֻבְדָּה - זֶה עוֹבֵד.

הָכֵיצַד? בְּכֹחַ פָּסוּק מִנְּבוּאַת הַנֶּצַח: "סוּס מוּכָן לְיוֹם מִלְחָמָה, וְלַה' הַתְּשׁוּעָה". אַתָּה - עֲשֵׂה אֶת שֶׁלְּךָ, וְהַיֶּתֶר - הַשְׁאֵר לַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ! הוּא שֶׁהִנְחִיל אֶת הַנִּצָּחוֹן עַל עוֹג וְעַל פַּרְעֹה וְהוּא יַעֲמֹד לִימִינֵנוּ גַּם עַתָּה. הֵן זֶה מַאֲמַר הַנָּבִיא: "אֲנִי ה' לֹא שָׁנִיתִי, וְאַתֶּם בְּנֵי יַעֲקֹב לֹא כְלִיתֶם"...

וּפָסוּק מְפֹרָשׁ הוּא בְּתוֹרַת הַנֶּצַח (דְּבָרִים כ-א): "כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה... וְרָאִיתָ סוּס וָרֶכֶב, עַם רַב מִמְּךָ - לֹא תִירָא מֵהֶם, כִּי ה' אֱלֹקֶיךָ עִמָּךְ, הַמַּעַלְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם".

וּמַה שֶּׁנָּכוֹן בַּשֶּׁטַח הַבִּטְחוֹנִי, נָכוֹן גַּם בַּמִּישׁוֹר הַכַּלְכָּלִי וְהַבְּרִיאוּתִי וּבְכָל עִנְיָן: אָנוּ נַעֲשֶׂה אֶת שֶׁלָּנוּ, וַה' יַשְׁלִים, כַּכָּתוּב: "אֶקְרָא... לַקֵּ-ל גֹּמֵר עָלָי". (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

	שלח תשס"ז
	!זקוקים אנו לה' לא רק בעבור ניסים
	"וְהִבִּיט אֶל נְחַשׁ הַנְּחֹשֶׁת וָחָי" (כא-ט) לִרְאוֹת אֶת הַנִּסִּים בָּעֵינַיִם - לֹא כָּל אֶחָד זוֹכֶה "וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה אַל תִּירָא אֹתוֹ" (כא-לד) סִיחוֹן וְעוֹג הָיוּ אַחִים, שְׂרִידֵי הַנְּפִילִים מִיְּמֵי קֶדֶם. אֲבָל מֹשֶׁה רַבֵּנוּ לֹא פָּחַד מִסִּיחוֹן, מִשּׁוּם שֶׁיָּדַע כִּי ה' נִלְחָם לְעַם יִשְׂרָאֵל, וְלִפְנֵי הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ - נָפִיל וּזְבוּב - אֶחָד הֵם: "הֲלֹא כָּל הַגִּבּוֹרִים כְּאַיִן לְפָנֶיךָ!" רַק כַּאֲשֶׁר נִצַּב לִפְנֵי עוֹג, פָּחַד מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, לֹא מִגֹּבַהּ קוֹמָתוֹ וְרֹב כֹּחוֹ, אֶלָּא בִּגְלַל זְכוּת מִצְוָה שֶׁהָיְתָה לוֹ. שִׁבְעָה דּוֹרוֹת לִפְנֵי כֵן גָּמַל עוֹג חֶסֶד עִם אַבְרָהָם אָבִינוּ. הוּא הָיָה זֶה שֶׁסִּפֵּר לוֹ, כִּי לוֹט נִלְקַח בַּשְּׁבִי. אַבְרָהָם אָבִינוּ רָדַף אַחֲרֵי הַשּׁוֹבִים וְשִׁחְרְרוֹ, וְנִגְרַם קִדּוּשׁ ה' בָּעוֹלָם. נָתַן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שְׂכָרוֹ לְעוֹג, הוּא חַי כַּחֲמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנָה נוֹסָפוֹת וְהָיָה מֶלֶךְ אַדִּיר. וּמֹשֶׁה רַבֵּנוּ פָּחַד שֶׁבִּזְכוּת הַמִּצְוָה אַף יְנַצֵּחַ עוֹג אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. אֲבָל כְּשֶׁנִּבְחַן אֶת הַמִּצְוָה, נִרְאֶה שֶׁמְּקוֹרָהּ הָיָה בְּכַוָּנָה רָעָה וּמֻשְׁחֶתֶת: "וְכַוָּנָתוֹ הָיְתָה, שֶׁאַבְרָהָם יֵצֵא לַמִּלְחָמָה וְיֵהָרֵג". וַחֲזַ"ל (בְּרֵאשִׁית רַבָּה מב-ח) מוֹסִיפִים: "שֶׁאַבְרָהָם יֵהָרֵג, וְהוּא יִשָּׂא אֶת שָׂרָה". הָיְתָה זוֹ מַלְכֹּדֶת מָוֶת, שִׂיא הַהַשְׁחָתָה, אֶלָּא שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הֵפֵר מַחְשַׁבְתּוֹ! הִנֵּה כִּי כֵן, הָיָה עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן רָשָׁע גָּמוּר, וְאַף מַעֲשֶׂה זֶה עָשָׂה בְּכַוָּנַת רֶשַׁע. וַהֲלֹא לַגּוֹיִים מַחְשִׁיב הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַחְשָׁבָה רָעָה כְּמַעֲשֶׂה, וְאֵין סָפֵק שֶׁיְּקַבֵּל עֹנֶשׁ עַל מַחְשַׁבְתּוֹ. וּבְכָל זֹאת הָיָה הַמַּעֲשֶׂה טוֹב וְיָצָא מִמֶּנּוּ דָּבָר טוֹב - וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ מְקַפֵּחַ שְׂכָרוֹ! אֶלָּא מַאי, הוֹאִיל וְעוֹג הָיָה רָשָׁע גָּמוּר, לֹא רָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִשְׁמֹר אֶת שְׂכָרוֹ לֶעָתִיד לָבוֹא, וְקִיֵּם בּוֹ אֶת הַכָּתוּב: "וּמְשַׁלֵּם לְשֹׂנְאָיו אֶל פָּנָיו לְהַאֲבִידוֹ" (דְּבָרִים ז-י). אִם כֵּן, בּוֹאוּ וְנִרְאֶה מַהוּ שְׂכַר מִצְוָה יְחִידָה שֶׁנֶּעֶשְׂתָה בְּכַוָּנָה כֹּה נִפְשַׁעַת: מֵאוֹת שְׁנוֹת חַיִּים, שְׂרָרָה, בְּרִיאוּת וְכֹחַ אֵיתָנִים! מֵעַתָּה, אַשְׁרֵינוּ, מַה טּוֹב חֶלְקֵנוּ וּמַה נָּעִים גּוֹרָלֵנוּ. כַּמָּה אוֹר וְשָׂכָר נִצְחִיִּים מַמְתִּינִים לָנוּ עַל כָּל מַעֲשֶׂה טוֹב שֶׁאָנוּ עוֹשִׂים, עַל כָּל מִצְוָה שֶׁאָנוּ מְקַיְּמִים! הָבָה נַחְטֹף עוֹד וָעוֹד מִצְווֹת! בְּסוֹף פַּרְשָׁתֵנוּ גּוֹבֵר מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עַל עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן וְהוֹרְגוֹ. רַבּוֹתֵינוּ מְסַפְּרִים, שֶׁעוֹג הָיָה נָפִיל עֲנָק, כְּבִנְיָן רַב-קוֹמוֹת. עָקַר הַר שֶׁל שָׁלֹשׁ פַּרְסָאוֹת (כְּעֶשְׂרִים קִילוֹמֶטְרִים קָטְרוֹ וּכְשִׁשִּׁים קִילוֹמֶטְרִים רְבוּעִים שִׁטְחוֹ) וּבִקֵּשׁ לְהָטִילוֹ עַל מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל, לְמָחֳצָם תַּחְתָּיו. מֻשַּׂג-מָה מִקּוֹמָתוֹ שֶׁל עוֹג נְקַבֵּל מֵאֹפֶן מִיתָתוֹ: קוֹמָתוֹ שֶׁל מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עֶשֶׂר אַמּוֹת הָיְתָה. נָטַל בְּיָדָיו רֹמַח שֶׁל עֶשֶׂר אַמּוֹת וְקָפַץ לְגֹבַהּ עֶשֶׂר אַמּוֹת - וְהִכָּהוּ בְּקַרְסֻלּוֹ וַהֲרָגוֹ (בְּרָכוֹת נד:). שַׁוּוּ בְּנַפְשְׁכֶם, קַרְסֻלּוֹ שֶׁל הַנָּפִיל הָיָה בְּגֹבַהּ חֲמִשָּׁה עָשָׂר מֶטְרִים בְּעֵרֶךְ, כְּבִנְיָן בֶּן חָמֵשׁ קוֹמוֹת! מֶה הָיָה אֵפוֹא גָּבְהוֹ, מֶה הָיָה רָחְבּוֹ?... וּמֵעַל הַכֹּל: כֵּיצַד הִשְׁפִּיעָה עַל נָפִיל זֶה דְּקִירַת הָרֹמַח בְּקַרְסֻלּוֹ? כִּדְקִירַת מַחַט! - וְאֵיךְ מֵת?! אֶלָּא שֶׁלְּפָנֵינוּ גִּלּוּי נוֹסָף מִלִּקְחֵי הַתּוֹרָה הַנִּצְחִיִּים! הָבָה נַחְשֹׁב, הַאֵין מַצָּבֵנוּ דּוֹמֶה? מֻקָּפִים אָנוּ בְּחָמֵשׁ מְדִינוֹת עוֹיְנוֹת בַּמַּעְגָּל הָרִאשׁוֹן (מִלְּבַד הַחִכּוּךְ עִם הַפָּלֶשְׂתִּינִים), וּבְטַבַּעַת עוֹיֶנֶת נוֹסֶפֶת מֵאֲחוֹרֵיהֶן, מִלּוּב וְעַד אִירָן. מְאוֹת מִילְיוֹנֵי אוֹיְבִים. וּמָה הֵן כָּל פְּעֻלּוֹתֵינוּ אִם לֹא כְּדִגְדּוּג מַחַט בְּגוּף עֲנָק זֶה? וְעֻבְדָּה - זֶה עוֹבֵד. הָכֵיצַד? בְּכֹחַ פָּסוּק מִנְּבוּאַת הַנֶּצַח: "סוּס מוּכָן לְיוֹם מִלְחָמָה, וְלַה' הַתְּשׁוּעָה". אַתָּה - עֲשֵׂה אֶת שֶׁלְּךָ, וְהַיֶּתֶר - הַשְׁאֵר לַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ! הוּא שֶׁהִנְחִיל אֶת הַנִּצָּחוֹן עַל עוֹג וְעַל פַּרְעֹה וְהוּא יַעֲמֹד לִימִינֵנוּ גַּם עַתָּה. הֵן זֶה מַאֲמַר הַנָּבִיא: "אֲנִי ה' לֹא שָׁנִיתִי, וְאַתֶּם בְּנֵי יַעֲקֹב לֹא כְלִיתֶם"... וּפָסוּק מְפֹרָשׁ הוּא בְּתוֹרַת הַנֶּצַח (דְּבָרִים כ-א): "כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה... וְרָאִיתָ סוּס וָרֶכֶב, עַם רַב מִמְּךָ - לֹא תִירָא מֵהֶם, כִּי ה' אֱלֹקֶיךָ עִמָּךְ, הַמַּעַלְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם". וּמַה שֶּׁנָּכוֹן בַּשֶּׁטַח הַבִּטְחוֹנִי, נָכוֹן גַּם בַּמִּישׁוֹר הַכַּלְכָּלִי וְהַבְּרִיאוּתִי וּבְכָל עִנְיָן: אָנוּ נַעֲשֶׂה אֶת שֶׁלָּנוּ, וַה' יַשְׁלִים, כַּכָּתוּב: "אֶקְרָא... לַקֵּ-ל גֹּמֵר עָלָי". (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)