"יְבָרֶכְךָ ה' וְיִשְׁמְרֶךָ" (ו-כד) בַּעַל "הַעֲמֵק דָּבָר" מַסְבִּיר, שֶׁ"יְּבָרֶכְךָ" וְ"יִשְׁמְרֶךָ" קְשׁוּרִים זֶה בָּזֶה. וְהַיְנוּ, כָּל בְּרָכָה צְרִיכָה שְׁמִירָה שֶׁלֹּא תֵּהָפֵךְ לְרוֹעֵץ בַּעֲבוּר הַמִּתְבָּרֵךְ. וְלָכֵן כְּשֶׁמִּתְפַּלְּלִים עַל גֶּשֶׁם, מְבָרְכִים גַּם שֶׁיִּהְיֶה זֶה "לִבְרָכָה וְלֹא לִקְלָלָה". וְכֵן כָּל בְּרָכָה, אַף שֶׁהִיא בְּרָכָה בְּעַצְמוּתָהּ, יֵשׁ לִשְׁמֹר עָלֶיהָ שֶׁלֹּא תִּפְעַל אֶת הַהֶפֶךְ.

גַּם בֶּן-תּוֹרָה הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה, שֶׁאֵין כְּלִי הַמַּחְזִיק בְּרָכָה יוֹתֵר מִמֶּנָּה, צָרִיךְ לְהִשָּׁמֵר מִן הַגַּאֲוָה וּמֵחִלּוּל ה'. וְכַמּוּבָן - זָקוּק הוּא לִבְרָכָה, שֶׁלֹּא יִשְׁכַּח אֶת אֲשֶׁר הוּא לוֹמֵד. בַּעַל נְכָסִים צָרִיךְ שְׁמִירָה כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה הָעֹשֶׁר שָׁמוּר לוֹ לְרָעָתוֹ, כְּמוֹ שֶׁהָיָה אֵצֶל קֹרַח. אֲנַחְנוּ נְסַפֵּר כָּאן עַל בְּרָכָה שֶׁהָיְתָה אֲמוּרָה לְהַזִּיק, אֲבָל צַדִּיקֵי הַדּוֹר הֲפָכוּהָ לִבְרָכָה: בְּעֵת אֲמִירַת "תַּשְׁלִיךְ" בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה, נִגַּשׁ לָרַב יֶלֶד קָטָן, הִצְבִּיעַ עַל נֻסַּח הַתְּפִלָּה שֶׁאוֹמְרִים לְאַחַר הַתַּשְׁלִיךְ, שֶׁנִּזְכֶּה "לְהַמְתִּיק הַדִּינִים תַּקִּיפִים", וְשָׁאַל מַה פֵּרוּשָׁן שֶׁל מִלִּים אֵלּוּ. הָרַב הֵשִׁיב לוֹ, שֶׁהַחִידָ"א - שֶׁהָיָה רַבָּם שֶׁל יִשְׂרָאֵל גַּם בְּתוֹרַת הַנִּסְתָּר וְחִבֵּר אֶת הַתְּפִלָּה הַזּוֹ - הִטְמִין בָּהּ מִן הַסְּתָם כַּוָּנוֹת עֲמֻקּוֹת עַד מְאֹד. אֲבָל הוּא אָמַר לוֹ גַּם הֶסְבֵּר עַל דֶּרֶךְ הַפְּשָׁט בְּאֶמְצָעוּת מַעֲשֶׂה מֻפְלָא: חָסִיד אֶחָד הָיָה לוֹ לָ"אַבְנֵי נֵזֶר" שֶׁלֹּא נִפְקַד בְּזֶרַע שֶׁל קַיָּמָא. וְהָיָה חָסִיד זֶה מִתְדַּפֵּק בִּתְדִירוּת עַל דֶּלֶת רַבּוֹ, וּמִתְחַנֵּן לְפָנָיו שֶׁיְּבָרְכֵהוּ שֶׁיִּזְכֶּה לְהִפָּקֵד. אַךְ הַגָּאוֹן, מִסִּבּוֹת הַשְּׁמוּרוֹת עִמּוֹ, נִמְנַע מִלְּהַעֲנִיק לוֹ אֶת בִּרְכָּתוֹ. חִפֵּשׂ אוֹתוֹ חָסִיד שְׁעַת כֹּשֶׁר, שֶׁבָּהּ יוּכַל לִתְפֹּס אֶת רַבּוֹ בְּעֵת שִׂמְחָה, וְאָז יְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ שֶׁיְּבָרְכֵהוּ. שָׁעָה שֶׁכָּזוֹ הִזְדַּמְּנָה לְפָנָיו בְּשִׂמְחַת תּוֹרָה, כַּאֲשֶׁר הָ"אַבְנֵי נֵזֶר" הָיָה בְּשִׂיאָהּ שֶׁל הַשִּׂמְחָה בְּבֵית מִדְרָשׁוֹ וּפָנָיו לָהֲטוּ מֵרֹב דְּבֵקוּת. נִגַּשׁ אֵלָיו הֶחָסִיד וְהוֹדִיעַ, שֶׁלֹּא יַעֲזֹב אֶת הַמָּקוֹם עַד שֶׁהָרַבִּי יְבָרְכֵהוּ. מִשֶּׁרָאָה הָ"אַבְנֵי נֵזֶר" כָּךְ, אָמַר לוֹ: "הַאִם רוֹצֶה אַתָּה שֶׁאֲבָרֵךְ אוֹתְךָ שֶׁיִּוָּלֵד לְךָ בֵּן שֶׁיִּהְיֶה כֹּמֶר?!"... שָׁמַע הֶחָסִיד אֶת דִּבְרֵי רַבּוֹ וּפָנָיו חָוְרוּ כַּסִּיד. הוּא הֵבִין שֶׁרַבּוֹ צוֹפֶה בְּרוּחַ קָדְשׁוֹ אֶת הֶעָתִיד לְהִוָּלֵד מִמֶּנּוּ, וְאָכֵן לֹא הִמְשִׁיךְ עוֹד לִשְׁטֹחַ אֶת בַּקָּשָׁתוֹ לְזֶרַע שֶׁל קַיָּמָא. כַּעֲבֹר תְּקוּפָה מְסֻיֶּמֶת נִפְטַר הָ"אַבְנֵי נֵזֶר", וּבְנוֹ בַּעַל הַ"שֵּׁם מִשְּׁמוּאֵל" הֻכְתַּר בְּכֶתֶר הַמְּלוּכָה בַּחֲצַר סוֹכוֹטְשׁוֹב. יָדַע אוֹתוֹ גָּאוֹן מִצַּעֲרוֹ שֶׁל הֶחָסִיד הַהוּא, בְּיָדְעוֹ שֶׁזֶּה שָׁנִים רַבּוֹת שֶׁאֵין לוֹ יְלָדִים. פַּעַם אַחַת בְּשִׂמְחַת תּוֹרָה, בְּעֵת הִתְלַהֲטוּת הַשִּׂמְחָה בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ, נִגַּשׁ הַ"שֵּׁם מִשְּׁמוּאֵל" מֵעַצְמוֹ אֶל הֶחָסִיד וְאָמַר לוֹ: "אֲנִי מְבָרֵךְ אוֹתְךָ שֶׁהַשָּׁנָה תִּוָּשַׁע וְתִפָּקֵד בְּזֶרַע שֶׁל קַיָּמָא!"... וְהִנֵּה - לֹא דַּי שֶׁהֶחָסִיד לֹא עָנָה אָמֵן עַל בִּרְכָּתוֹ שֶׁל הָרַבִּי, אֶלָּא שֶׁפָּנָיו חָוְרוּ וְהוּא חִשֵּׁב לְהִתְעַלֵּף... רָאָה זֹאת הַ"שֵּׁם מִשְּׁמוּאֵל" וְהֵבִין שֶׁיֵּשׁ דְּבָרִים בְּגוֹ. הוּא שָׁאַל אֶת הֶחָסִיד עַל מָה וְלָמָּה לֹא עָנָה אָמֵן עַל בִּרְכָּתוֹ וּמַדּוּעַ חָוְרוּ פָּנָיו. לֹא כִּחֵד מִמֶּנּוּ הֶחָסִיד אֶת כָּל מַה שֶּׁעָבַר עָלָיו עִם אָבִיו, הָ"אַבְנֵי נֵזֶר", וְאָמַר שֶׁלְּאַחַר שֶׁהָאַבָּא הַגָּדוֹל רָמַז לוֹ שֶׁבְּנוֹ הֶעָתִיד לְהִוָּלֵד יִהְיֶה כֹּמֶר, לֹא בִּקֵּשׁ מִמֶּנּוּ עוֹד שֶׁיְּבָרְכֵהוּ. הַ"שֵּׁם מִשְּׁמוּאֵל" שׁוֹמֵעַ אֶת הַדְּבָרִים, מְהַרְהֵר בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ, וְאַחַר כָּךְ פּוֹנֶה אֶל הֶחָסִיד וְאוֹמֵר לוֹ: "וְאַף עַל פִּי כֵן, רוֹצֶה אֲנִי לְבָרֶכְךָ, וְעַכְשָׁו תַּעֲנֶה אָמֵן!" בֵּרְכוֹ שֶׁיִּזְכֶּה לְהִוָּשַׁע, וְהֶחָסִיד עָנָה אָמֵן בִּיקוֹד נֶפֶשׁ. חֲמִשָּׁה יְלָדִים נוֹלְדוּ לְאוֹתוֹ חָסִיד. אַרְבָּעָה מֵהֶם נֶהֶרְגוּ בִּתְקוּפַת הַשּׁוֹאָה. הֵם עָלוּ עַל מִזְבַּח-ה' וְקִדְּשׁוּ שֵׁם שָׁמַיִם. הַבֵּן הַחֲמִישִׁי, שֶׁהָיָה הַבְּכוֹר, הִצְלִיחַ לִשְׂרֹד אֶת הַשּׁוֹאָה וְלָצֵאת מִמֶּנָּה בְּשָׁלוֹם עַל יְדֵי שֶׁהִתְחַפֵּשׂ לְ... כֹמֶר. הוּא הָיָה כִּשְׁרוֹנִי בִּמְיֻחָד, שָׁלַט בְּמִסְפַּר שָׂפוֹת, וְכָךְ יָכוֹל הָיָה לְהִתְחַפֵּשׂ לְכֹמֶר וְלַעֲבֹר אֶת אֵימֵי הַמִּלְחָמָה בְּשָׁלוֹם. לְאַחַר מִכֵּן אַף עָלָה לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. הוּא זָכָה לְהָקִים דּוֹר שֶׁל בָּנִים תַּלְמִידֵי חֲכָמִים וִירֵאֵי שָׁמַיִם, הַהוֹלְכִים בְּדַרְכֵי אֲבוֹתֵיהֶם וּמְקַדְּשִׁים שֵׁם שָׁמַיִם בְּכָל הֲלִיכוֹתֵיהֶם. מַה לָּמַדְנוּ מִכָּאן? - שֶׁהַצַּדִּיק, בְּכֹחוֹ הַגָּדוֹל, מְסֻגָּל לְהַמְתִּיק אֶת הַדִּינִים! וְזוֹ הַתְּשׁוּבָה שֶׁהֵשִׁיב הָרַב לַיֶּלֶד שֶׁשָּׁאַל בִּשְׁעַת "תַּשְׁלִיךְ" עַל פֵּרוּשׁ הַנֻּסָּח "לְהַמְתִּיק הַדִּינִים תַּקִּיפִים". עַל הַבֵּן הַהוּא נִגְזַר שֶׁיִּהְיֶה כֹּמֶר, אֲבָל מִי אוֹמֵר שֶׁצָּרִיךְ לִהְיוֹת כֹּמֶר שֶׁל מַמָּשׁ?... בְּכֹחַ בִּרְכָּתוֹ הִצְלִיחַ הַ"שֵּׁם מִשְּׁמוּאֵל" לְהָמִיר אֶת הַגְּזֵרָה, וְלִגְרֹם לְכָךְ שֶׁהַבֵּן 'יֵצֵא יְדֵי חוֹבָה' בְּתַחְפֹּשֶׂת בִּלְבַד... וְאַדְּרַבָּה, בְּכָךְ אַף נִצְּלוּ חַיָּיו. (עָלֵינוּ לְשַׁבֵּחַ(