"וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה בְּמִדְבַּר סִינַי" (א-א) מַדּוּעַ נָתַן לָנוּ הַקָּבָּ"ה אֶת הַתּוֹרָה בַּמִּדְבָּר וְלֹא נְתָנָהּ לָנוּ לְאַחַר שֶׁהִכְנִיסָנוּ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל? הַדָּבָר יוּבַן עַל פִּי מָשָׁל.

מָשָׁל לְנַעַר בֶּן עֲשִׁירִים, שֶׁבִּקְּשׁוּ קְרוֹבָיו לְהַשִּׂיאוֹ בַּת עֲשִׁירִים. רָאָה הַנַּעַר שֶׁהִיא טִפְּשָׁה וּסְכָלָה, מֵאֵן לְשֵׂאתָהּ, וּבָרַח מִפְּנֵי לַחֲצָם שֶׁל הַקְּרוֹבִים לְעִיר אַחֶרֶת. שָׁם שָׁמַע עַל בַּת עֲנִיִּים חֲכָמָה וּמֻכְשֶׁרֶת, מְחוֹנֶנֶת בְּכָל הַמַּעֲלוֹת. הָלַךְ אֵצֶל אָבִיהָ וְאָמַר לוֹ: "הֲנִיחֵנִי לְשׂוֹחֵחַ עִם בִּתְּךָ, וְאִם תִּמְצָא חֵן בְּעֵינַי, אֶקָּחֶנָּה וְאַעֲשִׁירֶנָּה עֹשֶׁר רַב!". הִסְכִּים הָאָב. נִפְגְּשׁוּ הַשְּׁנַיִם, וְהַבַּת נָשְׂאָה חֵן בְּעֵינָיו בְּמַרְאֶה וּבְחֵן, בְּחָכְמָה וּבְפִקְּחוּת. אָמַר לְאָבִיהָ: "תֵּן לִי אֶת בִּתְּךָ לְאִשָּׁה, וְלֹא יֶחְסַר לָהּ מְאוּמָה, וְאַף אַתָּה תָּבוֹא עִמָּנוּ וּנְכַלְכֵּל אֶת שֵׂיבָתְךָ בְּכָבוֹד!". אָמַר לוֹ הָאָב: "חֲדַל מִדְּבָרֶיךָ, כִּי קְרוֹבֶיךָ לֹא יַסְכִּימוּ שֶׁתִּשָּׂא בַּת עֲנִיִּים וּתְבִיאֵנִי אֶל טִירָתְךָ!". הִכְרִיז הַנַּעַר: "אִם כֵּן, אַסְכִּים אֲנִי לִנְטֹשׁ אֶת כָּל עָשְׁרִי וּרְכוּשִׁי וּלְהִתְגּוֹרֵר עִמָּכֶם בְּבִקְתַּתְכֶם!". אָמַר לוֹ הָאָב: "הָבָה נִרְאֶה הַאִם הִנְּךָ מוּכָן לְכָךְ בֶּאֱמֶת וּבְתָמִים. פְּשֹׁט אֶת בִּגְדֵי הָעֲשִׁירִים מֵעָלֶיךָ, לְבַשׁ בְּגָדִים פְּשׁוּטִים כָּמוֹנוּ, וְהִסְתַּפֵּק בְּמַאֲכָלֵינוּ". מִהֵר הַנַּעַר לַעֲשׂוֹת כִּדְבָרָיו, וְיָשַׁב עִם הָאָב שָׁבוּעַ יָמִים. שׂוֹחַח עִמּוֹ הָאָב וּמְצָאוֹ גָּדוּשׁ בְּחָכְמָה וּמֻשְׁלָם בְּמִדּוֹת.  אָמַר לוֹ: "הוֹאִיל וּבָחַרְתָּ לִהְיוֹת עִמָּנוּ וּלְהִמָּנוֹת עִם מִשְׁפַּחְתֵּנוּ, קַח מַפְתֵּחַ זֶה וּפְתַח אֶת הַתֵּבָה הַנִּצֶּבֶת שָׁם". נִגַּשׁ הַנַּעַר אֶל הַתֵּבָה, וּמְצָאָהּ גְּדוּשָׁה בְּיַהֲלוֹמִים! אָמַר לוֹ הָאָב: "כָּל אֵלּוּ, שֶׁלְּךָ הֵם. קַח הַכֹּל, וְשָׂא אֶת בִּתִּי לְאִשָּׁה! עָשִׁיר מֻפְלָג אֲנִי, וְכָל עָשְׁרִי שָׁמוּר לְבִתִּי הַיְּחִידָה. אַךְ לֹא רָצִיתִי לְגַלּוֹת זֹאת, כִּי לֹא רָצִיתִי שֶׁיִּרְצוּ בָּהּ בִּגְלַל עָשְׁרָהּ. אֲבָל אַתָּה, שֶׁרָצִיתָ בָּהּ בְּשֶׁל מַעֲלוֹתֶיהָ, וְהָיִיתָ מוּכָן לִחְיוֹת חַיֵּי עֹנִי לְמַעֲנָהּ, רָאוּי אַתָּה לְשֵׂאתָהּ וְלָרֶשֶׁת אֶת כָּל רְכוּשָׁהּ!". וְהַנִּמְשָׁל: יִשְׂרָאֵל הָיוּ בְּמִצְרַיִם, עֶרֶשׂ הַתַּרְבּוּת הָאֱלִילִית בְּאוֹתָם יָמִים, עַל כֵּן הִתְרַחֵק מִמֶּנָּה הָעָם וּמֵאֵן לִדְבֹּק בָּהּ. בִּקֵּשׁ הַקָּבָּ"ה לְהַנְחִילָם אֶת תּוֹרָתוֹ, שֶׁכַּיָּדוּעַ, מְבִיאָה לְכָל טוּב, לְאֹשֶׁר וּלְעֹשֶׁר. אֲבָל הַקָּבָּ"ה בִּקֵּשׁ לְנַסּוֹתָם, הַאִם חֲפֵצִים הֵם בַּתּוֹרָה כְּשֶׁלְּעַצְמָהּ. לָכֵן נְתָנָהּ לָהֶם בַּמִּדְבָּר, בְּאֶרֶץ צִיָּה וּשְׁמָמָה, כְּשֶׁהֵם יוֹשְׁבֵי אֹהָלִים וְחַסְרֵי נַחֲלָה. וְכַאֲשֶׁר הָיוּ מוּכָנִים לְקַבְּלָהּ וְדָבְקוּ בָּהּ בְּלֵב וְנֶפֶשׁ - אָז הֱבִיאָם לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְהִנְחִילָם כָּל טוּב! (הַגָּדַת הַבֶּן אִישׁ חַי, בֶּן אִישׁ חַיִל(