פסח
תשס"ז
 
  כל ההתחלות קשות

 
  "אִישׁ עַל מַחֲנֵהוּ וְאִישׁ עַל דִּגְלוֹ" (א-נב) נִפְתַּח בְּסִפּוּר: לֹא מִכְּבָר נִפְטַר בִּירוּשָׁלַיִם אֶחָד מִשְּׂרִידֵי הַדּוֹר הַקּוֹדֵם, דּוֹר דֵּעָה, גָּאוֹן וְצַדִּיק, הָאַדְמוֹ"ר מִסְּטְרוֹפְּקוֹב זצ"ל

"שְׂאוּ אֶת ראשׁ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (א-ב) הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַחְשִׁיב אֶת מַעֲלָתוֹ שֶׁל כָּל אִישׁ וָאִישׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל, כִּי בְּכָל אֶחָד גְּלוּמִים כֹּחוֹת וְכִשּׁוּרִים שֶׁאֵין בַּחֲבֵרוֹ. וְגַם תַּפְקִידוֹ שֶׁל כָּל אָדָם בָּעוֹלָם שׁוֹנֶה בְּתַכְלִית מִתַּפְקִידוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ. מִמֵּילָא אַף לֹא אֶחָד יָכוֹל - וְגַם אֵינוֹ מֻרְשֶׁה - לְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ וְלוֹמַר 'מָה אֲנִי שָׁוֶה?!'.

"שְׂאוּ אֶת רֹאשׁ" - פֵּרוּשׁוֹ: הָרִימוּ אֶת רֹאשׁוֹ שֶׁל כָּל אֶחָד, הַגְבִּיהוּ אוֹתוֹ טִפְחַיִם מֵעַל הָאֲדָמָה. נַעֲרוּ אוֹתוֹ מִן הַחָמְרִיּוּת שֶׁבָּהּ הוּא שָׁקוּעַ, וְהוֹכִיחוּ לוֹ שֶׁאִם יְנַצֵּל אֶת הַכֹּחוֹת שֶׁנִּתְּנוּ לוֹ מִן שְׁמַיָּא, וְיַעֲשֶׂה מַה שֶּׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא דּוֹרֵשׁ מִמֶּנּוּ, הוּא מְסֻגָּל לִגְדוֹלוֹת! כֵּן, לִגְדוֹלוֹת מַמָּשׁ! עַל הַפָּסוּק "וְהָיָה זַרְעֲךָ כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם", הָיָה רָגִיל הַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב לוֹמַר: כְּשֵׁם שֶׁהַכּוֹכָבִים נִרְאִים לְעֵינֵינוּ קְטַנִּים מְאֹד, אֲבָל בַּמְּצִיאוּת גָּדְלָם כְּכַדּוּר הָאָרֶץ וְאַף יוֹתֵר - כָּךְ כָּל אֶחָד מֵעַם יִשְׂרָאֵל! אַף שֶׁנִּרְאֶה לָנוּ שֶׁהוּא קָטָן וְדַל - מְצִיאוּתוֹ חֲשׁוּבָה לְאֵין-עֲרֹךְ אֵצֶל בּוֹרְאוֹ וְרִבּוֹנוֹ. וְכָל אֶחָד מַמָּשׁ מְסֻגָּל לְהַגִּיעַ לִדְבָרִים עֲצוּמִים וְכַבִּירִים. הַכְּלָל הוּא, שֶׁמַּעֲשָׂיו וְהַנְהָגוֹתָיו שֶׁל יְהוּדִי אֵינָם מְאַפְיְנִים בְּהֶכְרֵחַ אֶת צְפוּנוֹת לְבָבוֹ, וְיִתָּכֵן מְאֹד שֶׁכַּאֲשֶׁר נַתְחִיל לַחְשֹׂף אֶת הַמִּתְרַחֵשׁ בִּפְנִימִיּוּתוֹ, נְגַלֶּה לְפָנֵינוּ אָדָם אַחֵר לְגַמְרֵי; אָדָם הַקָּשׁוּר לְבוֹרְאוֹ בְּקֶשֶׁר בַּל יִנָּתֵק, וּשְׁאִיפוֹתָיו בְּקִיּוּם הַמִּצְווֹת הֵן לְמַעְלָה מִן הַמְּשֹׁעָר. מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה בְּגַבַּאי רָאשִׁי בְּאֶחָד מִבָּתֵּי הַמִּדְרָשׁ הַגְּדוֹלִים שֶׁבְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁמִּדֵּי שָׁנָה בְּמוֹצָאֵי שִׂמְחַת תּוֹרָה הָיָה מִתְיַצֵּב עַל הַבִּימָה בְּבֵית הַכְּנֶסֶת, וְאוֹמֵר לִפְנֵי כָּל הַקָּהָל: "רְאוּ, רַבּוֹתַי, עָבְרָה עוֹד שָׁנָה וַאֲנִי זָקַנְתִּי, אֵין כֹּחִי עִמָּדִי עוֹד. לָכֵן הֶחְלַטְתִּי לְהִתְפַּטֵּר מִמִּשְׂרַת הַגַּבָּאוּת וּלְהַעֲבִירָהּ לְאָדָם צָעִיר מִמֶּנִּי". הַצִּבּוּר, שֶׁהִכִּיר וְהוֹקִיר אֶת עֲבוֹדָתוֹ - עֲבוֹדַת הַקֹּדֶשׁ - הָיָה קָם מִיָּד עַל רַגְלָיו וְאוֹמֵר פֶּה אֶחָד, שֶׁאֵין הוּא מוּכָן שֶׁהַגַּבַּאי הַמָּסוּר יַעֲזֹב אֶת הַמִּשְׂרָה הָרָמָה שֶׁלּוֹ. וּלְאַחַר דִּבְרֵי תַּחֲנוּנִים מִצַּד כָּל הַקָּהָל, הָיָה נֶעֱתָר הַגַּבַּאי לְבַקָּשָׁתָם וְחוֹזֵר לְנַהֵל אֶת עִנְיְנֵי בֵּית הַכְּנֶסֶת. כָּךְ חָזַר הַמַּחֲזֶה עַל עַצְמוֹ בְּמֶשֶׁךְ שְׁלֹשִׁים שָׁנָה, וְלִכְאוֹרָה הֵבִינוּ כֻּלָּם, שֶׁאֵין הַגַּבַּאי חָפֵץ בְּמִשְׂרָה זוֹ, שֶׁאוּלַי טוֹרֶדֶת אוֹתוֹ בַּעֲסָקָיו וְלָכֵן הוּא מְעֻנְיָן לְהִפָּטֵר מִמֶּנָּה. פַּעַם אַחַת הֶחְלִיט אַבְרֵךְ צָעִיר "לִגְמֹר עִם הַהַצָּגָה הַזּוֹ אַחַת וּלְתָמִיד". הוּא הֶחְלִיט, שֶׁבָּרֶגַע שֶׁהַגַּבַּאי יַעֲלֶה בְּמוֹצָאֵי שִׂמְחַת תּוֹרָה וְיוֹדִיעַ עַל הִתְפַּטְּרוּתוֹ, וְגַם יָנִיחַ אֶת הַמַּפְתְּחוֹת עַל הַבִּימָה - יַעֲלֶה הוּא, הָאַבְרֵךְ, וְיִקַּח אֶת הַמַּפְתְּחוֹת... וְכָךְ עָשָׂה. מִיָּד לְאַחַר הַהַכְרָזָה שֶׁל הַגַּבַּאי, עָלָה הָאַבְרֵךְ וּמָשַׁךְ אֶת הַמַּפְתְּחוֹת אֵלָיו. אֶלָּא שֶׁגַּם לוֹ נָכוֹנָה הַפְתָּעָה כַּבִּירָה.  הַצְּרוֹר הָיָה קָשׁוּר בְּחֶבֶל לְכִיסוֹ שֶׁל הַגַּבַּאי - - - הוּא עַצְמוֹ, הַגַּבַּאי הַוָּתִיק, הִסְבִּיר אַחַר כָּךְ אֶת הָעִנְיָן וְאָמַר, שֶׁכַּוָּנָתוֹ הָיְתָה שֶׁאִם אַחַד הַמִּתְפַּלְּלִים יַחְלִיט לְהַחְלִיף אוֹתוֹ בַּמִּשְׂרָה, אֲזַי 'שֶׁיִּקַּח כִּבְיָכוֹל גַּם אוֹתוֹ בְּיַחַד עִם הַמַּפְתְּחוֹת'... דְּהַיְנוּ, בִּקֵּשׁ הַגַּבַּאי לְהַמְחִישׁ לַצִּבּוּר, שֶׁלַּמְרוֹת רְצוֹנוֹ לְהִתְפַּטֵּר, הוּא מַרְגִּישׁ קָשׁוּר לַמִּצְוָה הַזּוֹ. עַד כְּדֵי כָּךְ, שֶׁאִם יַחְלִיפוּהוּ בְּמִלּוּי הַמְּשִׂימָה - שֶׁיִּקְּחוּ גַּם אוֹתוֹ מִכָּאן, כִּי אֵין הוּא יָכוֹל לְהִפָּרֵד מִבֵּית הַכְּנֶסֶת וּמִן הַמִּצְוָה הַגְּדוֹלָה שֶׁל שִׁמּוּשׁ הַקָּהָל... אֵין כְּמוֹ סִפּוּר זֶה כְּדֵי לְהַמְחִישׁ לָנוּ אֶת מַהוּתוֹ שֶׁל הַיְּהוּדִי, בֵּן לְאָבִיו שֶׁבַּשָּׁמַיִם. גַּם אִם אָנוּ נִתְקָלִים בְּאָדָם פָּשׁוּט, הַנִּרְאֶה לָנוּ כְּשָׁטוּף בְּעִנְיְנֵי הָעוֹלָם הַזֶּה, יִתָּכֵן שֶׁבִּפְנִימִיּוּת נַפְשׁוֹ הוּא קָשׁוּר לְבוֹרְאוֹ וּלְמִצְווֹתָיו בְּחֶבֶל עָבֶה, וְגַם מְעֻנְיָן בְּכָל מְאֹדוֹ לְקַיֵּם אֶת רְצוֹן בּוֹרְאוֹ, אֶלָּא שֶׁשְּׂאוֹר שֶׁבָּעִסָּה - מְעַכֵּב. (עָלֵינוּ לְשַׁבֵּחַ(

 
Main Page Main Page Download This Article