"לֹא תָלִין פְּעֻלַּת שָׂכִיר... לֹא תְקַלֵּל..." (יט יג-יד) הַסִּפּוּר יָדוּעַ: סְפִינָה שִׁיְּטָה בְּמֶרְחֲבֵי הַיָּם, עָבְרָה לֹא הַרְחֵק מֵאִי שׁוֹמֵם, וּלְפֶתַע - הִבְחִין הַצּוֹפֶה, חַד-הָעַיִן, בְּסָדִין לָבָן הַמִּתְנַפְנֵף שָׁם בְּמֶרֶץ. קֵרֵב אֶת הַמִּשְׁקֶפֶת לְעֵינָיו, וְנִדְהַם: רָאָה אָדָם עַבְדְּקָן, מְנַפְנֵף בִּתְזָזִית בְּטַלִּית מְצֻיֶּצֶת... הִפְנָה אֶת תְּשׂוּמַת-לִבּוֹ שֶׁל הַקַּבַּרְנִיט, וְהַסְּפִינָה שִׁנְּתָה נָתִיב. עָגְנָה לְחוֹף הָאִי, וְהָאִישׁ קִדֵּם אֶת פָּנֶיהָ בְּ'מַבּוּל' שֶׁל תּוֹדוֹת. הִתְבָּרֵר, שֶׁהוּא נִצּוֹל יָחִיד מִסְּפִינָה שֶׁטָּבְעָה בָּאֵזוֹר לִפְנֵי שָׁנִים רַבּוֹת. בְּמוֹ יָדָיו יָצַר לְעַצְמוֹ מוֹשָׁבָה בַּת אִישׁ אֶחָד.

עָרַךְ הָאִישׁ לְנוֹסְעֵי הַסְּפִינָה סִיּוּר בְּ'מַמְלַכְתּוֹ' בְּטֶרֶם יַעֲזֹב. הִנֵּה, כָּאן הַבִּקְתָּה לִמְגוּרִים וְכָאן מַחְסַן הָעֵצִים; כָּאן דִּיר הָעִזִּים וְכָאן לוּל הַתַּרְנְגוֹלִים; כָּאן גַּן הַיָּרָק וְכָאן בֵּית הַכְּנֶסֶת הָאֶחָד. וְשָׁם... רוֹאִים אַתֶּם, בֵּית הַכְּנֶסֶת הַשֵּׁנִי... "שְׁנֵי בָּתֵּי כְּנֶסֶת??!" תָּמְהוּ מְבַקְּרָיו, "לְשֵׁם מָה צָרִיךְ יְהוּדִי יָחִיד שְׁנֵי בָּתֵּי כְּנֶסֶת?" "מָה הַשְּׁאֵלָה!" עָנָה בְּחֹם, "אֶחָד, זֶה שֶׁאֲנִי מִתְפַּלֵּל בּוֹ. וְהַשֵּׁנִי, שֶׁבּוֹ לֹא תִּדְרֹךְ כַּף רַגְלִי לְעוֹלָם!"... מַדּוּעַ? - כִּי אֲנִי סְפָרַדִּי וְהַהוּא אַשְׁכְּנַזִּי; אֲנִי חָסִיד וְהַהוּא לִיטָאִי; אֲנִי חוֹבֵשׁ כִּפָּה כָּזוֹ וְשָׁם חוֹבְשִׁים אַחֶרֶת. וּבִכְלָל, מִשּׁוּם שֶׁשָּׁם עָזַבְתִּי בִּטְרִיקַת דֶּלֶת, שָׁם לֹא נָתְנוּ לִי 'מַפְטִיר', שָׁם מִתְפַּלֵּל הַשָּׁכֵן מִלְּמַעְלָה, זֶה שֶׁאִשְׁתּוֹ נִקְּתָה אֶת הַחַלּוֹנוֹת מֵעַל לִכְבִיסָתָהּ שֶׁל אִשְׁתִּי... וְגַם מִפְּנֵי שֶׁאֲנִי מִתְפַּלֵּל בְּשָׁעָה זוֹ וְשָׁם מִתְפַּלְּלִים בְּשָׁעָה אַחֶרֶת; אֲנִי מִתְפַּלֵּל בִּמְהִירוּת וְשָׁם 'זוֹחֲלִים' אוֹ לְהֶפֶךְ... הַחֲסֵרוֹת סִבּוֹת? הֵן אִלְמָלֵא שִׂנְאַת חִנָּם, הָיָה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ נִבְנֶה מִשֶּׁכְּבָר. יֵשׁ רַק נְקֻדָּה אַחַת שֶׁשָּׁכַחְנוּ לְצַיֵּן: לֹא כָּל הַמְּרִיבוֹת כֹּה קַטְנוּנִיּוֹת. הָרֹב - נָכוֹן. אֲבָל הָרִיב שֶׁלִּי מֻצְדָּק, וַאֲנִי מוּכָן לְהוֹכִיחַ זֹאת לְכָל מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ פְּנַאי לִשְׁמֹעַ. לְסַפֵּר לוֹ מֵהַהַתְחָלָה, לֹא שָׁכַחְתִּי דָּבָר וְלֹא אַשְׁמִיט כָּל פְּרָט. אָז בְּלִי הַכְלָלוֹת, בְּבַקָּשָׁה. בַּמִּקְרֶה שֶׁלִּי, אֵין מְחִילָה... מֻכָּר? וּבְכֵן, מַה דַּעַת הַהֲלָכָה? נְנַסֵּחַ אֶת הַדְּבָרִים כָּךְ: בַּהֲנָחָה שֶׁהָאָדָם מְשֻׁכְנָע בְּצִדְקָתוֹ, כְּמוֹ גַּם בְּכָךְ שֶׁהַשֵּׁנִי טוֹעֶה וְשׁוֹגֶה, וַאֲפִלּוּ הוּא בָּטוּחַ שֶׁחֲבֵרוֹ מַזִּיק וּמֵרֵעַ, וְיוֹתֵר מִכָּךְ, פּוֹגֵעַ וּמְסֻכָּן - הַאִם מֻתָּר לְהִשְׁתַּלֵּחַ בּוֹ, לְהוֹקִיעוֹ, לְשָׂנְאוֹ? מָרָן הַ"בֵּית יוֹסֵף" זצ"ל כָּתַב דְּבָרִים נֶחֱרָצִים בְּנִדּוֹן זֶה בְּפַרְשָׁתֵנוּ, בְּהִתְיַחֲסוֹ לְמִסְפַּר פְּסוּקִים: "לֹא תָלִין פְּעֻלַּת שָׂכִיר... לֹא תְקַלֵּל... לֹא תַעֲמֹד עַל דַּם רֵעֶךָ... לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ". בַּפְּסוּקִים מְנוּיִים צִמְדֵי דְּבָרִים, שֶׁלִּכְאוֹרָה אֵין בֵּינֵיהֶם קֶשֶׁר. וְהוּא מַסְבִּיר: "לֹא תָלִין פְּעֻלַּת שָׂכִיר", אֲבָל גַּם אִם הַמַּעֲבִיד הֵלִין אֶת שְׂכָרוֹ שֶׁל הַפּוֹעֵל וְלֹא שִׁלְּמוֹ - עַל הַפּוֹעֵל לִתְבֹּעַ אוֹתוֹ לְדִין תּוֹרָה, אֲבָל חָלִילָה לוֹ מִלְּקַלְּלוֹ! הוּא הַדִּין בָּעִנְיָן הַשֵּׁנִי: "לֹא תַעֲמֹד עַל דַּם רֵעֶךָ", אָסוּר לִהְיוֹת אָדִישׁ לְחַיֵּי הַזּוּלַת. אֲבָל גַּם אִם מִישֶׁהוּ אָדִישׁ לְחַיֶּיךָ וְרוֹצֶה לְהָרְגְךָ - אָסוּר לְךָ לְשָׂנְאוֹ! זֹאת הַהַבְלָגָה שֶׁתּוֹבַעַת הַתּוֹרָה וְאֵלֶּה הָרִסּוּן וְהַשְּׁלִיטָה הָעַצְמִית שֶׁהִיא דּוֹרֶשֶׁת. הָבָה נִלְמַד לְנַהֵל אֶת מַאֲבָקֵנוּ בְּאִפּוּק וּמִתּוֹךְ אַהֲבַת יִשְׂרָאֵל. בִּקֹּרֶת לֹא צְרִיכָה לְהָבִיא לְשִׂנְאָה, וְהִסְתַּיְּגוּת לֹא צְרִיכָה לְהָבִיא לְרִחוּק! (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)