"וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי יַעֲקוֹב וְאַף אֶת בְּרִיתִי יִצְחָק וְאַף אֶת בְּרִיתִי אַבְרָהָם אֶזְכֹּר" (כו-מב) פָּסוּק זֶה, שֶׁאָנוּ מְבַקְּשִׁים לְהִוָּשַׁע בִּזְכוּתוֹ וּלְהִזָּכֵר לְטוֹבָה, מְחַיֵּב אוֹתָנוּ גַּם לִהְיוֹת רְאוּיִים לַאֲבוֹתֵינוּ וְלָלֶכֶת בְּדַרְכָּם. וְהָרְאָיָה, שֶׁכָּתוּב הוּא בַּתּוֹרָה בְּאֶמְצַע הַתּוֹכָחָה. שֶׁכֵּן, אִם לֹא נַעֲשֶׂה כָּךְ וּנְעַקֵּם, חָלִילָה, אֶת דַּרְכֵּנוּ, יִהְיֶה לָנוּ יִחוּסֵנוּ לְלַעַג וְלִשְׁנִינָה.

כָּתַב הַגָּאוֹן רַבִּי רְפָאֵל חַיִּים דָּמָארִי זצ"ל מִתּוּנִיסְיָה: הִמְשִׁילוּ מָשָׁל, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְהֶדְיוֹט נִבְעָר מִדַּעַת שֶׁבָּא לְבֵית גָּאוֹן אֶחָד. הִתְרַבְרֵב וְהִתְגָּאָה בְּיִחוּסוֹ, בֵּן אַחַר בֵּן, לִגְאוֹנֵי עוֹלָם וּקְדוֹשֵׁי אֶרֶץ; נִין וְנֶכֶד לְאַרְזֵי הַלְּבָנוֹן, אַדִּירֵי הַתּוֹרָה. כִּבְּדוֹ הַגָּאוֹן וְהֵחֵל לְפַלְפֵּל עִמּוֹ בְּחִדּוּשֵׁי תּוֹרָתָם שֶׁל הַגְּאוֹנִים שֶׁהִזְכִּיר, אֲבוֹתָיו וַאֲבוֹת אֲבוֹתָיו, וְהוּא - כְּאִלֵּם לֹא יִפְתַּח פִּיו... אֵינוֹ מֵבִין דָּבָר וַחֲצִי דָּבָר, לֹא יָדַע מַה 'קָא אָמְרֵי רַבָּנָן'. נַעֲנָה הַגָּאוֹן וְאָמַר לוֹ: "רוֹאֶה אֲנִי שֶׁאֵין כְּבוֹדוֹ בָּקִי בַּתּוֹרָה, יִשְׁמַע נָא סִפּוּר נָאֶה".  נָצְצוּ עֵינֵי הָאוֹרֵחַ. לְסִפּוּר הֲרֵיהוּ מוּכָן וּמְזֻמָּן. סָח הַגָּאוֹן: "מַעֲשֵׂה בְּשַׂר אֶחָד שֶׁהָיָה לוֹ כֶּלֶב נֶאֱמָן. רָץ בְּעִקְּבוֹת סוּסוֹ, וּמִהֵר לַעֲזֹר לוֹ בְּשָׁעָה שֶׁיָּצָא לְצַיִד. כִּשְׁכֵּשׁ לוֹ בִּזְנָבוֹ וְסָר לְמָרוּתוֹ. עָבְרוּ שָׁנִים, הַכֶּלֶב הִזְדַּקֵּן וְתַשׁ כֹּחוֹ. הָיָה רוֹבֵץ בְּפִנַּת הַטְּרַקְלִין, נוֹשֵׁם בִּכְבֵדוּת וּמַגִּיר רִירוֹ. חָס עָלָיו אֲדוֹנָיו מִלְּהָמִיתוֹ כִּי זָכַר לוֹ חֶסֶד נְעוּרָיו, אַךְ לְהַחְזִיקוֹ בְּבֵיתוֹ לֹא רָצָה עוֹד. בִּקֵּשׁ לְשָׁלְחוֹ לַיַּעַר, אַךְ חָשַׁשׁ פֶּן יִהְיֶה טֶרֶף לַחַיּוֹת.  מֶה עָשָׂה?  חָשַׁב וּמָצָא עֵצָה. תָּפַר לוֹ כְּמִין גְּלִימָה מְשֻׁנָּה: רַעְמָה שֶׁל אַרְיֵה וּפַרְוָה שֶׁל נָמֵר, עִם כְּרָעַיִם שֶׁל זְאֵב וְאַלְיָה שֶׁל דֹּב. כְּסוּת זוֹ - חָשַׁב - תַּרְתִּיעַ אֶת הַחַיּוֹת. אוֹתָהּ שָׁעָה הִתְכַּנְּסוּ כָּל הַחַיּוֹת בְּקָרַחַת הַיַּעַר, וְהָיָה הָאַרְיֵה יוֹשֵׁב וְדוֹרֵשׁ. לְפֶתַע עָבַר בַּקָּהָל רַחַשׁ-לַחַשׁ. נִשְׁמְטוּ הַחַיּוֹת אַחַת-אַחַת, וְהוּא נוֹתַר לְבַדּוֹ. פָּנָה הָאַרְיֵה לַשּׁוּעָל, הַיּוֹשֵׁב לִימִינוֹ, וְשָׁאַל: "מַה זֶּה אֵרַע?" הֵשִׁיב הַשּׁוּעָל בִּלְחִישָׁה: "אֵינִי יוֹדֵעַ, אֵלֵךְ וַאֲבָרֵר". חָמַק הַשּׁוּעָל וְחָזַר מִיָּד: "מַלְכִּי", לָחַשׁ בִּבְעָתָה, "הַכֹּל אוֹמְרִים שֶׁמֶּלֶךְ חָדָשׁ הִגִּיעַ, אָיֹם וְנוֹרָא. הַכֹּל הוֹלְכִים לְהִשְׁתַּחֲווֹת לְרַגְלָיו. וְיִתָּכֵן", הוֹסִיף הַשּׁוּעָל, "שֶׁגַּם אַתָּה תֵּאָלֵץ לְקַבֵּל אֶת מָרוּתוֹ". חָרַד הָאֲרִי וְאָמַר: "לֵךְ וּבָרֵר זֹאת. אִם גְּזֵרָה הִיא - אֲקַבֵּל". הִשְׁתּוֹפֵף הַשּׁוּעָל וְנֶעֱלַם בֵּין עֲצֵי הַיַּעַר. יָשַׁב הָאֲרִי וְהִמְתִּין לְשׁוּבוֹ. הָלַךְ הַשּׁוּעָל עַד שֶׁהִגִּיעַ לְפַאֲתֵי הַיַּעַר, וּפִלֵּס לוֹ דֶּרֶךְ בַּהֲמוֹן הַחַיּוֹת הַמִּתְגּוֹדְדוֹת בְּהַעֲרָצָה. בַּמֶּרְכָּז רָבַץ לוֹ בַּעַל חַיִּים - עַיִן לֹא רָאֲתָה! רַעְמַת אַרְיֵה לוֹ וּפַרְוַת נָמֵר; כַּרְעֵי זְאֵב וְאַלְיַת דֹּב. הִתְקָרֵב הַשּׁוּעָל, הִשְׁתַּחֲוָה בְּמוֹרָא וְאָמַר: "שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם, מִי הוּא מַר?" נָבוֹךְ הָאוֹרֵחַ. יְצוּר זֶה הוּא הָרִאשׁוֹן הַמִּתְעַנְיֵן לְזֶהוּתוֹ. זָקַף רַעְמָתוֹ וְהִכְרִיז: "סַב סָבִי הָיָה אֲרִי!" "אָכֵן", הִתְפַּעֵל הַשּׁוּעָל, "וּמִיהוּ מַר?" קִמֵּר הָאוֹרֵחַ אֶת גַּבּוֹ וְאָמַר: "אַב סָבִי הָיָה נָמֵר". קַד הַשּׁוּעָל וְחָזַר: "וּמִיהוּ מַר?" נִעְנַע יַרְכוֹתָיו וְנָהַם: "סָבִי, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הָיָה דֹּב כַּבִּיר!" "וּמִיהוּ מַר?" שָׁאַל הַשּׁוּעָל. נֶעֱמַד הַלָּה עַל רַגְלָיו וְהִצְהִיר: "אָבִי, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, הָיָה זְאֵב עֲרָבוֹת!" "אֲבָל מַר, מִי הוּא?" - לֹא הִרְפָּה הַשּׁוּעָל. רָבַץ הַזָּר וְאָמַר: "אֲנִי? כֶּלֶב אֲנִי..." "רַק זֹאת בִּקַּשְׁתִּי לָדַעַת", אָמַר הַשּׁוּעָל, וְרָץ לְבַשֵּׂר לָאֲרִי שֶׁאֵין נִשְׁקֶפֶת לְמַלְכוּתוֹ כָּל סַכָּנָה... וְהַנִּמְשָׁל מוּבָן. יְכוֹלִים אָנוּ לְהַזְכִּיר זְכוּת אָבוֹת כַּאֲשֶׁר הוֹלְכִים אָנוּ בְּדַרְכָּם וְעוֹשִׂים כְּמַעֲשֵׂיהֶם. אֲבָל אִם מִתְהַדְּרִים אָנוּ בְּאַדַּרְתָּם אַךְ שׁוֹנִים מֵהֶם בְּמַהוּתֵנוּ - מְשִׂימִים אָנוּ אֶת עַצְמֵנוּ לְלַעַג וּלְקֶלֶס... מַעֲשֶׂה בְּיַחְסָן אֶחָד, 'עֲנַף-עֵץ אָבוֹת', שֶׁבָּא לִפְנֵי הֶחָפֵץ חַיִּים זצ"ל, לְעֵת זִקְנוּתוֹ הַמֻּפְלֶגֶת כְּשֶׁכָּבְדָה שְׁמִיעָתוֹ, וְהִצִּיג עַצְמוֹ: "נֶכֶד אֲנִי לְצַדִּיק פְּלוֹנִי". שָׁאַל הֶחָפֵץ חַיִּים: "מִי כְּבוֹדוֹ?" הֵבִין שֶׁשְּׁמִיעָתוֹ שֶׁל הֶחָפֵץ חַיִּים כְּבֵדָה וְהֵרִים קוֹלוֹ לִכְדֵי צְעָקָה: "נֶכֶד אֲנִי לְצַדִּיק פְּלוֹנִי!" נָשָׂא אַף הֶחָפֵץ חַיִּים קוֹלוֹ בָּרָמָה: "אֲבָל מִי כְּבוֹדוֹ?!" לֹא הֵבִין, וְהֶחָפֵץ חַיִּים הִסְבִּיר: "שׁוֹאֵל אֲנִי הַאִם הוֹלְכִים אַתֶּם בְּדַרְכֵי אָבוֹת, הַאִם רְאוּיִים אַתֶּם לְסָב כְּמוֹתוֹ!"... (וַיַּקְהֵל מֹשֶׁה, הַגָּדַת הח"ח(