Otzarot-Article

"זַעֲקַת סְדֹם וַעֲמֹרָה כִּי רַבָּה וְחַטָּאתָם כִּי כָּבְדָה מְאֹד" (יח-כ) נַעֲרָה לָמְדָה בַּמּוֹסָד "אוֹר הַחַיִּים" בִּבְנֵי בְּרַק. מִן הַמִּצְטַיְּנוֹת הָיְתָה, בַּעֲלַת מִדּוֹת טוֹבוֹת, נִימוּסִים וַהֲלִיכוֹת, יִרְאַת שָׁמַיִם וְהַקְפָּדָה בַּמִּצְווֹת, כְּפִי שֶׁמִּתְחַנְּכִים שָׁם לְתִפְאֶרֶת. כְּשֶׁעָמְדָה לְסַיֵּם חֹק לִמּוּדֶיהָ, הֻצַּע לָהּ לְהִשָּׁאֵר שָׁנָה נוֹסֶפֶת כְּמַדְרִיכָה. אֲבָל הָיוּ לָהּ תָּכְנִיּוֹת אֲחֵרוֹת, לְהֶמְשֵׁךְ לִמּוּדִים וּתְחִלַּת עֲבוֹדָה. כְּבָר טָוְתָה אֶת הֶעָתִיד בְּמַחְשַׁבְתָּהּ, וּלְפִיכָךְ הֵשִׁיבָה לַהַצָּעָה בִּשְׁלִילָה.

עֶרֶב אֶחָד יָשְׁבָה בְּחַדְרָהּ וְשָׁקְדָה עַל שִׁעוּרֶיהָ, וַחֲבֵרָה בָּאָה וְאָמְרָה: "הָרַב פַּרְדּוֹ קוֹרֵא לָךְ". הָרַב פַּרְדּוֹ, מְיַסֵּד "אוֹר הַחַיִּים" וּמְנַהֲלוֹ, נַעֲרָץ הָיָה עַל כָּל הַתַּלְמִידוֹת.

אָמְרָה הַנַּעֲרָה: "אֲנִי מְסַיֶּמֶת אֶת הַשִּׁעוּרִים, וְאֶכָּנֵס לְמִשְׂרָדוֹ".

כַּעֲבֹר כַּמָּה דַּקּוֹת בָּאָה חֲבֵרָה אַחֶרֶת: "הָרַב פַּרְדּוֹ בַּחוּץ, הוּא קוֹרֵא לָךְ".

נִרְעֲשָׁה הַנַּעֲרָה: הַמְּנַהֵל בַּחוּץ וְהִיא הֵנִיחָה לוֹ לְחַכּוֹת?!...

מִהֲרָה לָצֵאת, וּמְצָאַתּוּ עוֹמֵד בַּמִּסְדְּרוֹן.

פָּתְחָה בְּהִתְנַצְּלוּת נְבוֹכָה, אֲבָל הוּא חִיֵּךְ אֶת חִיּוּכוֹ הַטּוֹב וְהֵנִיף יָדוֹ בְּבִטּוּל, לֹא כְּדַאי לְהִתְיַחֵס לְכָךְ. "בִּתִּי, בָּאתִי כְּדֵי לוֹמַר לָךְ דָּבָר אֶחָד: קִבַּלְתְּ - תְּנִי גַּם לַאֲחֵרִים. עֶרֶב טוֹב".

וְהוּא פָּנָה וְהָלַךְ.

מוּבָן, שֶׁקִּבְּלָה עַל עַצְמָהּ אֶת הַהַדְרָכָה.

אֵיזֶה מִשְׁפָּט נִפְלָא: "קִבַּלְתְּ - תְּנִי גַּם לַאֲחֵרִים". הָאַנְטִי-תֶּזָה, הַתַּשְׁלִיל שֶׁל אַנְשֵׁי סְדוֹם וַעֲמוֹרָה, עֲלֵיהֶם נִקְרָא בְּפָרָשָׁתֵנוּ: "תָּנוּ רַבָּנָן, אַנְשֵׁי סְדוֹם לֹא נִתְגָּאוּ אֶלָּא בִּשְׁבִיל טוֹבָה שֶׁהִשְׁפִּיעַ לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. וּמַה כְּתִיב בָּהֶם: אֶרֶץ מִמֶּנָּה יָצָא לֶחֶם - וְתַחְתֶּיהָ נֶהֱפַךְ כְּמוֹ אֵשׁ, מְקוֹם סַפִּיר אֲבָנֶיהָ, וְעַפְרוֹת זָהָב לוֹ. אָמְרוּ: כִּי מֵאַחַר שֶׁאַרְצֵנוּ מִמֶּנָּה יָצָא לֶחֶם וְעַפְרוֹת זָהָב לָנוּ, לָמָּה לָנוּ עוֹבְרֵי דְּרָכִים, שֶׁאֵינָם בָּאִים אֵלֵינוּ אֶלָּא לְחַסְּרֵנוּ מָמוֹנֵנוּ. בּוֹאוּ וְנִשְׁכַּח תּוֹרַת רֶגֶל מֵאַרְצֵנוּ!" (סַנְהֶדְרִין קט.)

זוֹ הַשְׁקָפָה סְדוֹמִית, שֶׁבְּעֶטְיָהּ אִבְּדוּ אֶת עוֹלָמָם, אֶת רְכוּשָׁם וְחַיֵּיהֶם כְּאֶחָד!

יְהוּדִי מִתְחַנֵּךְ לָתֵת, לְהַעֲנִיק. קִבַּלְתָּ יְבוּל? תֵּן! תֵּן בִּכּוּרִים, חַלָּה, תְּרוּמָה גְּדוֹלָה, מַעֲשֵׂר, תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר, מַעֲשֵׂר שֵׁנִי, מַעֲשֵׂר עָנִי. תִּשְׂמַח בַּיְּכֹלֶת לָתֵת, בַּזְּכוּת לָתֵת: "וּבָא הַלֵּוִי, כִּי אֵין לוֹ חֵלֶק וְנַחֲלָה עִמָּךְ, וְהַגֵּר, וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ, וְאָכְלוּ וְשָׂבֵעוּ, לְמַעַן יְבָרֶכְךָ ה' אֱלֹקֶיךָ בְּכָל מַעֲשֵׂה יָדְךָ אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה" (דְּבָרִים יד-כט), יִתֵּן לְךָ עוֹד וְעוֹד כְּדֵי שֶׁתּוּכַל לָתֵת עוֹד וְעוֹד!

חֲזַ"ל מְסַפְּרִים, שֶׁכַּאֲשֶׁר הָיָה מַגִּיעַ רוֹכֵל לִסְדוֹם, הָיָה כָּל אֶחָד נִגָּשׁ וְנוֹטֵל מִמֶּנּוּ פְּרִיט קְטַנְטַן, שֵׁן שֶׁל שׁוּם, גַּרְגֵּר שֻׂמְשֻׂם, וְכָךְ חֻסְּלָה כָּל הַסְּחוֹרָה מִבְּלִי שֶׁיַּרְוִיחַ פְּרוּטָה, עוֹד הִפְסִיד אֶת הַקֶּרֶן. זֶה לֹא הָיָה עֹשֶׁק לִשְׁמוֹ, סְתָם רִשְׁעוּת. הָיָה כָּאן רַעְיוֹן מַבְרִיק. כְּאִלּוּ הִסְבִּירוּ לְאוֹתוֹ רוֹכֵל מִסְכֵּן: אַל תִּכְעַס עָלֵינוּ, תָּבִין אוֹתָנוּ. כְּפִי שֶׁאַתָּה זוֹעֵק חָמָס עַל שֵׁן שֶׁל שׁוּם, עַל שׁוּם דָּבָר, מִשּׁוּם שֶׁזֶּה נוֹטֵל גַּרְגֵּר וְהַהוּא נוֹטֵל גַּרְגֵּר וְהַכֹּל מִתְחַסֵּל, כָּךְ פּוֹחֲדִים אָנוּ מֵעֶזְרָה לַזּוּלַת וּפְתִיחַת יָד. כִּי יָבוֹא עָנִי וְעוֹד עָנִי, עוֹד רוֹכֵל וְעוֹד פּוֹשֵׁט יָד, וְעָשְׁרֵנוּ יִתְפּוֹגֵג. הַסְּדוֹמִיִּים הַמִּסְכֵּנִים, לִבֵּנוּ עֲלֵיהֶם.

וּמַעֲשֶׂה הָיָה בְּנַעֲרָה שֶׁהִבְחִינָה בְּעָנִי מְעֻלָּף. מִזֶּה שְׁלֹשָׁה יָמִים שֶׁלֹּא בָּא לְפִיו דָּבָר, כִּי הַסְּדוֹמִיִּים שׁוֹמְרֵי חֹק הָיוּ, וְהַחֹק אָסַר מַתַּן אֹכֶל לְזָרִים. מֶה עָשְׂתָה? הֵבִיאָה לוֹ אֹכֶל בְּהֵחָבֵא, בַּכַּד בּוֹ יָצְאָה לִשְׁאֹב מַיִם, וְנִתְפְּסָה. וּמְסַפֶּרֶת הַגְּמָרָא: טַחוּ אֶת גּוּפָהּ בִּדְבַשׁ וְהֶעֱמִידוּהָ עַל הַחוֹמָה, לְמַעַן יִרְאוּ וְיִירָאוּ. בָּאוּ הֲמוֹנֵי דְּבוֹרִים וַעֲקָצוּהָ לַמָּוֶת (סַנְהֶדְרִין קט:). גַּם זוֹ לֹא הָיְתָה אַכְזָרִיּוּת לִשְׁמָהּ, גַּם כָּאן צָפוּן רַעְיוֹן 'חִנּוּכִי' בְּרוּחַ סְדוֹם: חָשַׁבְתְּ לִהְיוֹת בַּעֲלַת חֶסֶד, מְתוּקָה מִדְּבַשׁ, הָא? אֲבָל הַדְּבַשׁ מַזְמִין דְּבוֹרִים עוֹקְצוֹת, עַל כָּךְ לֹא חָשַׁבְתְּ... מֵעֲקִיצָה אַחַת לֹא מֵתִים, נָכוֹן. אֲבָל הַדְּבַשׁ מַזְמִין נְחִילֵי דְּבוֹרִים. וּמֵהֶם, מֵתִים! זֶה מַה שֶּׁעָלוּל לִקְרוֹת לָנוּ אִם נִהְיֶה מְתוּקִים מִדַּי, מַכְנִיסֵי אוֹרְחִים. נְאוּם אַנְשֵׁי סְדוֹם.

כַּמָּה מְנֻגָּד כָּל זֶה לְהַכְנָסַת הָאוֹרְחִים שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ. לֹא רַק לַנְּכוֹנוּת שֶׁלּוֹ לְהַכְנִיס אוֹרְחִים, לֹא זוֹ בִּלְבַד שֶׁלֹּא סָגַר דַּלְתּוֹ, אֶלָּא קָרַע בְּאָהֳלוֹ אַרְבָּעָה פְּתָחִים, לְאוֹתֵת מִכָּל כִּוּוּן! וְיָשַׁב בְּפֶתַח אָהֳלוֹ כְּחֹם הַיּוֹם, שֶׁלֹּא יַפְסִיד עוֹבֵר אֹרַח, שֶׁלֹּא יִמָּלֵט מֵעֵינָיו. וְיוֹתֵר מִכָּךְ: קָבַע אָהֳלוֹ בְּסָמוּךְ לִסְדוֹם, כְּדֵי שֶׁמִּי שֶׁיְּגֹרַשׁ מִשָּׁם - יִמְצָא מָקוֹם כָּאן!

מִשּׁוּם שֶׁאִם יֵשׁ מַעֲלִימֵי עַיִן מִן הַצְּדָקָה, אִם יֵשׁ אֲטוּמֵי לֵב וּקְפוּצֵי יָד, מֻכְפֶּלֶת הַחוֹבָה עַל צֶאֱצָאָיו שֶׁל אַבְרָהָם אֲבִי הָאֻמָּה, עַמּוּד הַחֶסֶד, שֶׁהוֹכִיחַ לְכָל בָּאֵי עוֹלָם שֶׁלֹּא מַפְסִידִים מִמַּעֲשֵׂי צְדָקָה וְחֶסֶד! (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

	בא תשס"ז
	אם ריק הוא, מכם הוא ריק
	"זַעֲקַת סְדֹם וַעֲמֹרָה כִּי רַבָּה וְחַטָּאתָם כִּי כָּבְדָה מְאֹד" (יח-כ) נַעֲרָה לָמְדָה בַּמּוֹסָד "אוֹר הַחַיִּים" בִּבְנֵי בְּרַק "זַעֲקַת סְדֹם וַעֲמֹרָה כִּי רַבָּה וְחַטָּאתָם כִּי כָּבְדָה מְאֹד" (יח-כ) נַעֲרָה לָמְדָה בַּמּוֹסָד "אוֹר הַחַיִּים" בִּבְנֵי בְּרַק. מִן הַמִּצְטַיְּנוֹת הָיְתָה, בַּעֲלַת מִדּוֹת טוֹבוֹת, נִימוּסִים וַהֲלִיכוֹת, יִרְאַת שָׁמַיִם וְהַקְפָּדָה בַּמִּצְווֹת, כְּפִי שֶׁמִּתְחַנְּכִים שָׁם לְתִפְאֶרֶת. כְּשֶׁעָמְדָה לְסַיֵּם חֹק לִמּוּדֶיהָ, הֻצַּע לָהּ לְהִשָּׁאֵר שָׁנָה נוֹסֶפֶת כְּמַדְרִיכָה. אֲבָל הָיוּ לָהּ תָּכְנִיּוֹת אֲחֵרוֹת, לְהֶמְשֵׁךְ לִמּוּדִים וּתְחִלַּת עֲבוֹדָה. כְּבָר טָוְתָה אֶת הֶעָתִיד בְּמַחְשַׁבְתָּהּ, וּלְפִיכָךְ הֵשִׁיבָה לַהַצָּעָה בִּשְׁלִילָה. עֶרֶב אֶחָד יָשְׁבָה בְּחַדְרָהּ וְשָׁקְדָה עַל שִׁעוּרֶיהָ, וַחֲבֵרָה בָּאָה וְאָמְרָה: "הָרַב פַּרְדּוֹ קוֹרֵא לָךְ". הָרַב פַּרְדּוֹ, מְיַסֵּד "אוֹר הַחַיִּים" וּמְנַהֲלוֹ, נַעֲרָץ הָיָה עַל כָּל הַתַּלְמִידוֹת. אָמְרָה הַנַּעֲרָה: "אֲנִי מְסַיֶּמֶת אֶת הַשִּׁעוּרִים, וְאֶכָּנֵס לְמִשְׂרָדוֹ". כַּעֲבֹר כַּמָּה דַּקּוֹת בָּאָה חֲבֵרָה אַחֶרֶת: "הָרַב פַּרְדּוֹ בַּחוּץ, הוּא קוֹרֵא לָךְ". נִרְעֲשָׁה הַנַּעֲרָה: הַמְּנַהֵל בַּחוּץ וְהִיא הֵנִיחָה לוֹ לְחַכּוֹת?!... מִהֲרָה לָצֵאת, וּמְצָאַתּוּ עוֹמֵד בַּמִּסְדְּרוֹן. פָּתְחָה בְּהִתְנַצְּלוּת נְבוֹכָה, אֲבָל הוּא חִיֵּךְ אֶת חִיּוּכוֹ הַטּוֹב וְהֵנִיף יָדוֹ בְּבִטּוּל, לֹא כְּדַאי לְהִתְיַחֵס לְכָךְ. "בִּתִּי, בָּאתִי כְּדֵי לוֹמַר לָךְ דָּבָר אֶחָד: קִבַּלְתְּ - תְּנִי גַּם לַאֲחֵרִים. עֶרֶב טוֹב". וְהוּא פָּנָה וְהָלַךְ. מוּבָן, שֶׁקִּבְּלָה עַל עַצְמָהּ אֶת הַהַדְרָכָה. אֵיזֶה מִשְׁפָּט נִפְלָא: "קִבַּלְתְּ - תְּנִי גַּם לַאֲחֵרִים". הָאַנְטִי-תֶּזָה, הַתַּשְׁלִיל שֶׁל אַנְשֵׁי סְדוֹם וַעֲמוֹרָה, עֲלֵיהֶם נִקְרָא בְּפָרָשָׁתֵנוּ: "תָּנוּ רַבָּנָן, אַנְשֵׁי סְדוֹם לֹא נִתְגָּאוּ אֶלָּא בִּשְׁבִיל טוֹבָה שֶׁהִשְׁפִּיעַ לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. וּמַה כְּתִיב בָּהֶם: אֶרֶץ מִמֶּנָּה יָצָא לֶחֶם - וְתַחְתֶּיהָ נֶהֱפַךְ כְּמוֹ אֵשׁ, מְקוֹם סַפִּיר אֲבָנֶיהָ, וְעַפְרוֹת זָהָב לוֹ. אָמְרוּ: כִּי מֵאַחַר שֶׁאַרְצֵנוּ מִמֶּנָּה יָצָא לֶחֶם וְעַפְרוֹת זָהָב לָנוּ, לָמָּה לָנוּ עוֹבְרֵי דְּרָכִים, שֶׁאֵינָם בָּאִים אֵלֵינוּ אֶלָּא לְחַסְּרֵנוּ מָמוֹנֵנוּ. בּוֹאוּ וְנִשְׁכַּח תּוֹרַת רֶגֶל מֵאַרְצֵנוּ!" (סַנְהֶדְרִין קט.) זוֹ הַשְׁקָפָה סְדוֹמִית, שֶׁבְּעֶטְיָהּ אִבְּדוּ אֶת עוֹלָמָם, אֶת רְכוּשָׁם וְחַיֵּיהֶם כְּאֶחָד! יְהוּדִי מִתְחַנֵּךְ לָתֵת, לְהַעֲנִיק. קִבַּלְתָּ יְבוּל? תֵּן! תֵּן בִּכּוּרִים, חַלָּה, תְּרוּמָה גְּדוֹלָה, מַעֲשֵׂר, תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר, מַעֲשֵׂר שֵׁנִי, מַעֲשֵׂר עָנִי. תִּשְׂמַח בַּיְּכֹלֶת לָתֵת, בַּזְּכוּת לָתֵת: "וּבָא הַלֵּוִי, כִּי אֵין לוֹ חֵלֶק וְנַחֲלָה עִמָּךְ, וְהַגֵּר, וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ, וְאָכְלוּ וְשָׂבֵעוּ, לְמַעַן יְבָרֶכְךָ ה' אֱלֹקֶיךָ בְּכָל מַעֲשֵׂה יָדְךָ אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה" (דְּבָרִים יד-כט), יִתֵּן לְךָ עוֹד וְעוֹד כְּדֵי שֶׁתּוּכַל לָתֵת עוֹד וְעוֹד! חֲזַ"ל מְסַפְּרִים, שֶׁכַּאֲשֶׁר הָיָה מַגִּיעַ רוֹכֵל לִסְדוֹם, הָיָה כָּל אֶחָד נִגָּשׁ וְנוֹטֵל מִמֶּנּוּ פְּרִיט קְטַנְטַן, שֵׁן שֶׁל שׁוּם, גַּרְגֵּר שֻׂמְשֻׂם, וְכָךְ חֻסְּלָה כָּל הַסְּחוֹרָה מִבְּלִי שֶׁיַּרְוִיחַ פְּרוּטָה, עוֹד הִפְסִיד אֶת הַקֶּרֶן. זֶה לֹא הָיָה עֹשֶׁק לִשְׁמוֹ, סְתָם רִשְׁעוּת. הָיָה כָּאן רַעְיוֹן מַבְרִיק. כְּאִלּוּ הִסְבִּירוּ לְאוֹתוֹ רוֹכֵל מִסְכֵּן: אַל תִּכְעַס עָלֵינוּ, תָּבִין אוֹתָנוּ. כְּפִי שֶׁאַתָּה זוֹעֵק חָמָס עַל שֵׁן שֶׁל שׁוּם, עַל שׁוּם דָּבָר, מִשּׁוּם שֶׁזֶּה נוֹטֵל גַּרְגֵּר וְהַהוּא נוֹטֵל גַּרְגֵּר וְהַכֹּל מִתְחַסֵּל, כָּךְ פּוֹחֲדִים אָנוּ מֵעֶזְרָה לַזּוּלַת וּפְתִיחַת יָד. כִּי יָבוֹא עָנִי וְעוֹד עָנִי, עוֹד רוֹכֵל וְעוֹד פּוֹשֵׁט יָד, וְעָשְׁרֵנוּ יִתְפּוֹגֵג. הַסְּדוֹמִיִּים הַמִּסְכֵּנִים, לִבֵּנוּ עֲלֵיהֶם. וּמַעֲשֶׂה הָיָה בְּנַעֲרָה שֶׁהִבְחִינָה בְּעָנִי מְעֻלָּף. מִזֶּה שְׁלֹשָׁה יָמִים שֶׁלֹּא בָּא לְפִיו דָּבָר, כִּי הַסְּדוֹמִיִּים שׁוֹמְרֵי חֹק הָיוּ, וְהַחֹק אָסַר מַתַּן אֹכֶל לְזָרִים. מֶה עָשְׂתָה? הֵבִיאָה לוֹ אֹכֶל בְּהֵחָבֵא, בַּכַּד בּוֹ יָצְאָה לִשְׁאֹב מַיִם, וְנִתְפְּסָה. וּמְסַפֶּרֶת הַגְּמָרָא: טַחוּ אֶת גּוּפָהּ בִּדְבַשׁ וְהֶעֱמִידוּהָ עַל הַחוֹמָה, לְמַעַן יִרְאוּ וְיִירָאוּ. בָּאוּ הֲמוֹנֵי דְּבוֹרִים וַעֲקָצוּהָ לַמָּוֶת (סַנְהֶדְרִין קט:). גַּם זוֹ לֹא הָיְתָה אַכְזָרִיּוּת לִשְׁמָהּ, גַּם כָּאן צָפוּן רַעְיוֹן 'חִנּוּכִי' בְּרוּחַ סְדוֹם: חָשַׁבְתְּ לִהְיוֹת בַּעֲלַת חֶסֶד, מְתוּקָה מִדְּבַשׁ, הָא? אֲבָל הַדְּבַשׁ מַזְמִין דְּבוֹרִים עוֹקְצוֹת, עַל כָּךְ לֹא חָשַׁבְתְּ... מֵעֲקִיצָה אַחַת לֹא מֵתִים, נָכוֹן. אֲבָל הַדְּבַשׁ מַזְמִין נְחִילֵי דְּבוֹרִים. וּמֵהֶם, מֵתִים! זֶה מַה שֶּׁעָלוּל לִקְרוֹת לָנוּ אִם נִהְיֶה מְתוּקִים מִדַּי, מַכְנִיסֵי אוֹרְחִים. נְאוּם אַנְשֵׁי סְדוֹם. כַּמָּה מְנֻגָּד כָּל זֶה לְהַכְנָסַת הָאוֹרְחִים שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ. לֹא רַק לַנְּכוֹנוּת שֶׁלּוֹ לְהַכְנִיס אוֹרְחִים, לֹא זוֹ בִּלְבַד שֶׁלֹּא סָגַר דַּלְתּוֹ, אֶלָּא קָרַע בְּאָהֳלוֹ אַרְבָּעָה פְּתָחִים, לְאוֹתֵת מִכָּל כִּוּוּן! וְיָשַׁב בְּפֶתַח אָהֳלוֹ כְּחֹם הַיּוֹם, שֶׁלֹּא יַפְסִיד עוֹבֵר אֹרַח, שֶׁלֹּא יִמָּלֵט מֵעֵינָיו. וְיוֹתֵר מִכָּךְ: קָבַע אָהֳלוֹ בְּסָמוּךְ לִסְדוֹם, כְּדֵי שֶׁמִּי שֶׁיְּגֹרַשׁ מִשָּׁם - יִמְצָא מָקוֹם כָּאן! מִשּׁוּם שֶׁאִם יֵשׁ מַעֲלִימֵי עַיִן מִן הַצְּדָקָה, אִם יֵשׁ אֲטוּמֵי לֵב וּקְפוּצֵי יָד, מֻכְפֶּלֶת הַחוֹבָה עַל צֶאֱצָאָיו שֶׁל אַבְרָהָם אֲבִי הָאֻמָּה, עַמּוּד הַחֶסֶד, שֶׁהוֹכִיחַ לְכָל בָּאֵי עוֹלָם שֶׁלֹּא מַפְסִידִים מִמַּעֲשֵׂי צְדָקָה וְחֶסֶד! (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)