"וְהָיָה לְךָ לְאוֹת עַל יָדְךָ וּלְזִכָּרוֹן בֵּין עֵינֶיךָ" (יג-ט) פִּצּוּחִים קוֹנִים לְפִי מִשְׁקָל שֶׁל מְאוֹת גְּרָמִים. גְּרָם יוֹתֵר - גְּרָם פָּחוֹת, שֶׁיִּהְיֶה. אִישׁ אֵינוֹ מַקְפִּיד עַל כָּךְ. אִם יֵשׁ בִּפְנִים קְלִפָּה אוֹ צְרוֹר, גַּרְעִין מְתֻלָּע אוֹ פִיסְטוּק סָגוּר - כָּךְ דַּרְכּוֹ שֶׁל עוֹלָם. הָיָה צָפוּי וְנִמְחַל. אֲבָל יַהֲלוֹם - הוֹ, יַהֲלוֹם שׁוֹקְלִים בְּשַׁבְרִירֵי קָרָאט! שָׁם אֵין בְּעֵרֶךְ, פָּחוֹת אוֹ יוֹתֵר! שָׁם הַמִּשְׁקָל מְדֻיָּק בְּתַכְלִית! וְאִם יֵשׁ פְּגָם - וְלוּ נְקֻדָּה שְׁחֹרָה שֶׁאֵינָהּ נִרְאֵית אֶלָּא בִּזְכוּכִית מַגְדֶּלֶת, וְאֵינָהּ מְאֻבְחֶנֶת אֶלָּא בִּידֵי הַמְּבִינִים - מִיָּד יוֹרֵד עֶרְכּוֹ שֶׁל הַיַּהֲלוֹם פְּלָאִים, צוֹנֵחַ! וְהַצְּבָעִים וְהַזֹּהַר, אַף הֵם מְשַׁנִּים אֶת הַתְּמוּנָה. לֹא הֲרֵי יַהֲלוֹם כָּחֹל לָבָן כְּיַהֲלוֹם צְהַבְהַב...

כִּי יַהֲלוֹמִים, אֵינָם פִּצּוּחִים!

בְּסוֹף פָּרָשָׁתֵנוּ נִצְטַוִּינוּ עַל מִצְוַת תְּפִלִּין. מִצְוָה יְקָרָה שֶׁבַּיְּקָרוֹת, הַמְּקַשֶּׁרֶת אֶת הָאָדָם לְבוֹרְאוֹ. רַבּוֹת דִּינֶיהָ, וּבִכְלָלָם עֶשֶׂר הֲלָכוֹת לְמֹשֶׁה מִסִּינַי. וְיֵשׁ כָּאֵלּוּ שֶׁאֵינָם מְבִינִים אֶת יֹקֶר-הַמִּצְוָה, בַּעֲבוּרָם הִיא, לְהַבְדִּיל, כְּפִצּוּחִים... אָז מָה אִם הָרְצוּעָה שְׁחֹרָה רַק "בְּעֵרֶךְ" וְיֵשׁ בָּהּ סְדָקִים לְבָנִים... אָז מָה אִם הִתְכַּוְּצָה בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת וְאֵין בָּהּ כְּשִׁעוּר (וּמָצוּי הַדָּבָר בִּמְקוֹם הִדּוּק הַתְּפִלִּין שֶׁל יָד. מִשְׁנָה בְּרוּרָה כז, מב); וּמָה אִם הַכְּתָב לֹא מְהֻדָּר, אִם יֵשׁ סְדָקִים בָּאוֹתִיּוֹת, אִם חֲסֵרִים תָּגִים...

אֲבָל הַמֵּבִין יוֹדֵעַ שֶׁהַתְּפִלִּין הֵן כְּיַהֲלוֹם - וְיוֹתֵר! וְיֵשׁ לְהַקְפִּיד בָּהֶן עַל שְׁלֵמוּת כּוֹלֶלֶת וְעַל הִדּוּר מַקִּיף: בַּקְּלָף וּבַפַּרְשִׁיּוֹת, בַּבָּתִּים וּבָרְצוּעוֹת!

מַעֲשֶׂה הָיָה בַּגָּאוֹן הַצַּדִּיק רַבִּי אֵלִיָּהוּ דּוּשְׁנִיצֶר זצ"ל, הַמַּשְׁגִּיחַ דִּישִׁיבַת לוֹמְזָ'ה, שֶׁהָלַךְ בִּרְחוֹבָהּ שֶׁל עִיר, וְרָאָה בָּחוּר מַצְמִיד לְאָזְנוֹ קֻפְסָה זְעִירָה - טְרַנְזִיסְטוֹר. זֶה הָיָה בְּגֶדֶר חִדּוּשׁ בְּאוֹתָם הַיָּמִים. הַפְלֵא וְפֶלֶא, רַדְיוֹ בְּלִי חוּטִים!

"אֵיךְ הוּא פּוֹעֵל?", שָׁאַל אֶת מְלַוֵּהוּ.

הִסְבִּיר הַלָּה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ סוֹלְלוֹת וְכָל מִינֵי רְכִיבִים.

אָמַר הַמַּשְׁגִּיחַ: "אִם כְּבָר לְמַזְעֵר, הָיִיתִי מְמַזְעֵר עוֹד יוֹתֵר! הַאִם לֹא נִתָּן הָיָה לְוַתֵּר עַל הַסּוֹלְלוֹת?"...

חִיֵּךְ הַמְּלַוֶּה: "רַבִּי, הַמֻּמְחִים כְּבָר שָׁקְדוּ עַל הַמַּכְשִׁיר, מִזְעֲרוּ כְּכָל שֶׁיָּכְלוּ. כָּעֵת, אִם יֶחְסַר וְלוּ בֹּרֶג אֶחָד, הַטְּרַנְזִיסְטוֹר לֹא יִקְלֹט וְלֹא יְשַׁדֵּר!".

אָמַר הָרַב: "וְאֵיךְ לֹא יָבִינוּ שֶׁכָּךְ גַּם בַּתְּפִלִּין, שֶׁאִם תֶּחְסַר אוֹת אוֹ תִּפָּסֵל, לֹא יִפְעֲלוּ הַתְּפִלִּין פְּעֻלָּתָן"...

הוּא אֲשֶׁר אָמַרְנוּ: כְּיַהֲלוֹם הֵן, לֹא כְּפִצּוּחִים!

וְעַתָּה, מִן הַתְּפִלִּין נִפְנֶה לְאוֹצָר נוֹסָף, אוּלַי הָעִקָּרִי. הַפִּקָּדוֹן שֶׁהֻפְקַד בְּיָדֵינוּ מִן הַשָּׁמַיִם: יְלָדֵינוּ הַיְּקָרִים לָנוּ מִזָּהָב וּמִפָּז! מְבַקְּשִׁים אָנוּ לְחַנְּכָם כָּרָאוּי, לְהַנְחִילָם רֹב טוֹבָה. כָּל זֶה מֻסְכָּם. וְעַכְשָׁו נִשְׁאַל עַצְמֵנוּ בְּכֵנוּת, חִנּוּךְ זֶה שֶׁאָנוּ מַקְנִים לָהֶם - שֶׁיִּקְבַּע אֶת אָפְיָם וִיעַצֵּב אֶת מִדּוֹתֵיהֶם, לְטוֹב וּלְמוּטָב - כֵּיצַד אָנוּ מִתְיַחֲסִים אֵלָיו, כְּיַהֲלוֹם אוֹ כְּפִצּוּחִים?

הַאֻמְנָם מַקְפִּידִים אָנוּ עַל חִנּוּךְ זַךְ וּמֵאִיר, שֶׁאֵין בּוֹ "נְקֻדָּה שְׁחֹרָה"; שֶׁלֹּא תִּתְעָרֵב בּוֹ פְּרִיצוּת וְזֻהֲמָה, שֶׁלֹּא תִּתְגַּנֵּב אֵלָיו אַלִּימוּת וּכְפִירָה. אוֹ שֶׁאָנוּ מִתְיַחֲסִים בְּשִׁוְיוֹן נֶפֶשׁ לַסַּכָּנוֹת הָאוֹרְבוֹת לְנֶפֶשׁ עוֹלָלֵינוּ. אָז מָה אִם יִהְיוּ קָרְבָּן לְאַלִּימוּת אוֹ לִסְחִיטָה, אָז מָה אִם תְּזֹהַם נַפְשָׁם הַטְּהוֹרָה. אָז יִהְיֶה גַּרְעִין רָקוּב וּצְרוֹר שׁוֹבֵר שִׁנַּיִם. הָעִקָּר שֶׁזֶּה "בְּעֵרֶךְ בְּסֵדֶר"...

אִם מִתְיַחֲסִים לַחִנּוּךְ כְּפִצּוּחִים, אָז בֶּאֱמֶת אֵין צֹרֶךְ לְשָׁלְחָם לְחִנּוּךְ תּוֹרָנִי. (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)