ויגש
תשס"ז
 
  סוחרי מצוה

 
  "וּפַרְעֹה הִקְרִיב" (יד-י) לֹא בִּכְדֵי קְרוּיָה שַׁבָּת זוֹ "שַׁבַּת שִׁירָה"

דָּבָר - אַךְ כָּאן רָאִיתִי בְּמוּחָשׁ, שֶׁהַמּ"וַיַּאֲמִינוּ בַּה' וּבְמֹשֶׁה עַבְדּוֹ" (יד-לא) סָח הַגָּאוֹן הַצַּדִּיק רַבִּי שָׁלוֹם שְׁבַדְרוֹן זצ"ל: יְהוּדִי נִכְנַס לְבֵית מָרָן הֶחָזוֹן אִישׁ זצ"ל בְּיוֹם שִׁשִּׁי בַּצָּהֳרַיִם. וּלְעֵינָיו נִגְלָה מַחֲזֶה מוּזָר: הֶחָזוֹן אִישׁ יָשַׁב וְלָמַד, וּלְצִדּוֹ עָמְדָה אִשָּׁה בּוֹכִיָּה, מְנַדְנֶדֶת תִּינוֹק בָּעֲגָלָה וּמַעֲתִירָה שֶׁיְּבָרֵךְ אֶת בְּנָהּ הַחוֹלֶה, שֶׁיַּבְרִיא. הִיא בּוֹכָה וְחוֹזֶרֶת בְּלֹא הֶרֶף עַל בַּקָּשָׁתָהּ, וְהֶחָזוֹן אִישׁ אֵינוֹ מֵגִיב.

הִתְעָרֵב וְאָמַר: "כְּלוּם אֵינֵךְ רוֹאָה שֶׁהָרַב אֵינוֹ עוֹנֶה לָךְ? מַדּוּעַ אַתְּ מִתְעַקֶּשֶׁת וּמַמְשִׁיכָה לְבַקֵּשׁ, לְכִי לְבֵיתֵךְ!".

נָשָׂא הֶחָזוֹן אִישׁ רֹאשׁוֹ וְאָמַר בִּקְפִידָה: "לְמִי הִיא בָּאָה, אֵלֶיךָ - אוֹ אֵלַי?!". וּמִיָּד צִדֵּד פָּנָיו אֶל הָאִשָּׁה וּבֵרְכָהּ. נָהֲרוּ פָּנֶיהָ וְהָלְכָה לְדַרְכָּהּ.

נִרְעַשׁ הַלָּה וְהֵחֵל לְהִתְנַצֵּל וּלְבַקֵּשׁ מְחִילָה, לֹא הָיְתָה לוֹ כַּוָּנָה לְעוֹרֵר הַקְפָּדָה, לֹא הִתְכַּוֵּן חָלִילָה לְצַעֵר אָדָם...

נַעֲנָה הֶחָזוֹן אִישׁ וְאָמַר: עוֹמֶדֶת לָהּ אִשָּׁה וּמַשְׁרָה עַצְמָהּ בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים - מַדּוּעַ יַפְרִיעוּהָ?!... (מַעֲשֵׂה-אִישׁ)

וְהָיָה הַגָּאוֹן הַצַּדִּיק רַבִּי שָׁלוֹם שְׁבַדְרוֹן זצ"ל מַסְמִיךְ לְכָךְ דִּבְרֵי הָרָדָ"ק (מְלָכִים ב' ד-א) עַל הַכָּתוּב "וְאִשָּׁה אַחַת מִנְּשֵׁי בְנֵי הַנְּבִיאִים צָעֲקָה אֶל אֱלִישָׁע לֵאמֹר עַבְדְּךָ אִישִׁי מֵת" - עוֹבַדְיָה הַנָּבִיא נִפְטַר בְּהוֹתִירוֹ אַחֲרָיו חוֹבוֹת עָתֵק שֶׁנָּטַל לְכַלְכָּלַת מֵאָה נְבִיאִים בִּימֵי הָרָעָב. יְהוֹרָם בֶּן אַחְאָב בָּא לָקַחַת אֶת יְתוֹמָיו לָעֲבָדִים בְּגִין הַחוֹב, וְהָאֵם הָאַלְמָנָה מְשַׁוַּעַת לְעֶזְרָה. וְכָתַב הָרָדָ"ק בְּשֵׁם חֲזָ"ל, שֶׁצָּעֲקָה מָאתַיִם וְשִׁשִּׁים וְחָמֵשׁ צְעָקוֹת, כְּמִנְיָן צְעָקָ"ה! וּמַדּוּעַ? הֵן רָאֲתָה שֶׁאֱלִישָׁע אֵינוֹ שׁוֹעֶה לִדְבָרֶיהָ - אֲבָל זֶה הַמָּקוֹם הַיָּחִיד בּוֹ נִתָּן לִפְעֹל, וְאֵין לְהַרְפּוֹת! וּמַדּוּעַ הֱנִיחָהּ הַנָּבִיא לִזְעֹק כֹּה הַרְבֵּה - כִּי בִּזְכוּת אֱמוּנַת הַחֲכָמִים תִּוָּשַׁע!... (קוֹל חוֹצֵב)

סָח הָרַב בְּלוּט: הָיִיתִי נוֹכֵחַ כַּאֲשֶׁר אִשָּׁה עֲקָרָה בָּאָה לִפְנֵי הַגָּאוֹן רַבִּי מֹשֶׁה פַיְינְשְׁטֵין זצ"ל וְאָמְרָה, שֶׁבַּעֲלָהּ בָּא מִדֵּי שָׁנָה וּמְבַקֵּשׁ בְּרָכָה, וַעֲדַיִן לֹא נוֹשְׁעָה. עַתָּה הִגִּיעָה בְּעַצְמָהּ לִדְרֹשׁ הַבְטָחָה:

"רוֹצָה אֲנִי שֶׁרֹאשׁ הַיְּשִׁיבָה יִגְזֹר, וּמִן הַשָּׁמַיִם יְקַיְּמוּ!", הִתְיַפְּחָה.

נִרְתַּע רַבִּי מֹשֶׁה: "שֶׁאֶגְזֹר? מִי אֲנִי, שֶׁאֶגְזֹר!"...

"כֵּן", קָרְאָה בִּדְמָעוֹת, "רֹאשׁ הַיְּשִׁיבָה יָכוֹל, הוּא יָכוֹל"...

בִּקַּשְׁתִּי לְהַסּוֹתָהּ, אֲבָל רַבִּי מֹשֶׁה רָמַז שֶׁאָנִיחַ לָהּ. לְבַסּוֹף נַעֲנָה וְאָמַר: "לִגְזֹר, אֵינִי יָכוֹל אַךְ זֹאת אוּכַל לוֹמַר: כְּדָאִית הִיא אֱמוּנָתֵךְ בְּכֹחָם שֶׁל לוֹמְדֵי הַתּוֹרָה לְהַמְשִׁיךְ לָךְ יְשׁוּעָה"...

נָהֲרוּ פָּנֶיהָ וְשָׁאֲלָה בִּלְהִיטוּת: "מָתַי, רַבִּי?!"

לֹא הֻטְרַד מִן הַשְּׁאֵלָה, וְאָמַר: "עַכְשָׁו נִיסָן, הָבָה נִרְאֶה... לֹא לִפְנֵי חֲנֻכָּה, מִיָּד אַחַר הַחֲנֻכָּה"...

וּבְ'זֹאת חֲנֻכָּה' לַשָּׁנָה הַבָּאָה, נוֹלַד לָהּ בֵּן!... (ר"מ פַיְינְשְׁטֵין)

סָח הַגָּאוֹן רַבִּי עֲקִיבָא סוֹפֵר זָצָ"ל: כְּשֶׁנִּתְמַנָּה אָבִי, הַגָּאוֹן רַבִּי שִׁמְעוֹן סוֹפֵר זצ"ל, לְרַבָּהּ שֶׁל קְרָאקָא, רָגִיל הָיָה בְּמִבְטָאָם שֶׁל בְּנֵי פְּרֶשְׁבּוּרְג וְלֹא הֵבִין לַאֲשׁוּרָהּ אֶת שְׂפָתָם שֶׁל בְּנֵי קְרָאקָא. בָּאָה לְפָנָיו אִשָּׁה בּוֹכִיָּה, יַלְדָּהּ חוֹלֶה וּמְבַקֶּשֶׁת הִיא בְּרָכָה. הֵבִין שֶׁהַמְּדֻבָּר בְּ'בֵן' וּבְ'חוֹלֶה', אַךְ לֹא הֵבִין מָה רְצוֹנָהּ. חָשַׁב שֶׁמִּנְהַג הַמָּקוֹם, שֶׁמְּבַקְּשִׁים מֵהָרַב סְגֻלָּה. נַעֲנָה וְאָמַר: "תְּנִי לוֹ עֲלֵי חֲרוּבִים". חָשַׁב, אִם לֹא יוֹעִיל לֹא יַזִּיק, וּבֵינְתַיִם תְּנִיחֵנִי לְנַפְשִׁי. עָשְׂתָה כֵּן - וְהַיֶּלֶד הִבְרִיא. פָּשְׁטָה הָרִנָּה בִּקְרָאקָא: הָרַב מְחוֹלֵל מוֹפְתִים!

כֵּיוָן שֶׁכָּךְ, בָּא לְפָנָיו אָדָם וּמֵרֵר בִּבְכִי: הַפָּרִיץ הִזְהִירוֹ שֶׁאִם לֹא יְשַׁלֵּם אֶת דְּמֵי הַחֲכִירָה בַּמּוֹעֵד, יַשְׁלִיכֵהוּ הַחוּצָה וְיִכְרֹת פַּרְנָסָתוֹ - וְאֵין בְּיָדוֹ פְּרוּטָה לְפָרְטָהּ וְאָנָה הוּא בָּא. בְּמִבְטָא גָּלִיצָאִי דִּבֵּר הָאִישׁ וּבִכְיוֹ עִוֵּת עוֹד יוֹתֵר אֶת הַדְּבָרִים. לֹא הֵבִין הָרַב דָּבָר, אַךְ דִּמָּה עִנְיָן לְעִנְיָן וְחָשַׁב, 'וַדַּאי אַף הוּא בָּא לִסְגֻלָּה'.

נַעֲנָה וְאָמַר: "יִקַּח עֲלֵי חֲרוּבִים". לֹא הִרְהֵר הָאִישׁ אַחַר רַבּוֹ, קָטַף עֲלֵי חָרוּב וְחָלַט מֵהֶם מַשְׁקֶה. שָׁתָה אֶת הַמַּשְׁקֶה וְיָצָא לָרְחוֹב. תְּקָפוּהוּ מְחוֹשֵׁי מֵעַיִם עַזִּים עַד שֶׁנָּפַל מִתְעַלֵּף... וּבְאוֹתוֹ רֶגַע עָבַר שָׁם הַפָּרִיץ. כֵּיוָן שֶׁרָאָהוּ מִתְמוֹטֵט וּמְאַבֵּד הַכָּרָתוֹ, הֵבִין שֶׁמִּפַּחֲדוֹ וּמוֹרָאוֹ הִתְעַלֵּף. נִרְעַשׁ וְקָרָא: "קוּם, מוֹחֵל אֲנִי עַל הַחוֹב!"...

וְאָמַר רַבִּי עֲקִיבָא: "אֵינִי פֶּתִי הַמַּאֲמִין לְכָל ַאֲמִין בַּצַּדִּיק בֶּאֱמוּנָה תְּמִימָה נֶעֱזָר מִן הַשָּׁמַיִם"... (מַעֲשֵׂה-רַב, בֵּית יִשְׂרָאֵל)

 

 
Main Page Main Page Download This Article