"בֹּקֶר, וְיֹדַע ה' אֶת אֲשֶׁר לוֹ" (טז-ה) קֹרַח וַעֲדָתוֹ בִּקְּשׁוּ לַחְלֹק עַל גִּדְרֵי הַתּוֹרָה, לְהַגְמִישׁ אוֹתָם. "אָמַר לָהֶם מֹשֶׁה: גְּבוּלוֹת חָלַק הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּעוֹלָמוֹ. יְכוֹלִים אַתֶּם לַהֲפֹךְ בֹּקֶר לְעֶרֶב? כָּךְ תּוּכְלוּ לְבַטֵּל אֶת זוֹ".

"וּבְנֵי קֹרַח לֹא מֵתוּ", נִצָּנֵי הַשְׁקָפָה זוֹ נוֹבְטִים מֵחָדָשׁ מִדֵּי פַּעַם. אֲנָשִׁים, גַּם דָּתִיִּים, הַסְּבוּרִים שֶׁאֶפְשָׁר לְהַכְפִּיף אֶת הַהֲלָכָה לְכָאן וּלְשָׁם, מִפְּנֵי כֹּרַח הַשָּׁעָה, דּוֹמִים הֵם לְאוֹתוֹ אָדָם שֶׁלֹּא הִסְפִּיק לְסַיֵּם מְלַאכְתּוֹ בְּעֶרֶב שַׁבָּת. עָמַד וְשִׁנָּה אֶת זְמַן הַהַדְלָקָה בַּלּוּחַ, כְּאִלּוּ בְּכָךְ תִּשְׁהֶה הַשֶּׁמֶשׁ מִלִּשְׁקֹעַ... וּכְבָר מָשְׁלוּ, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְשׁוֹטֶה שֶׁבָּא אֵצֶל הַנַּפָּח. הֵנִיחַ רֹאשׁוֹ עַל הַסַּדָּן, וְאָמַר: "הַכֵּה נָא בַּקּוּרְנָס!". נִרְתַּע הַנַּפָּח: "לְשֵׁם מָה?!" וְהַשּׁוֹטֶה הִסְבִּיר: "קָנִיתִי כּוֹבַע, וְהוּא צַר לְמִדַּת רֹאשִׁי. עָלַי לְכַוֵּץ אֶת הָרֹאשׁ, כְּדֵי שֶׁהַכּוֹבַע יַתְאִים..." אִלּוּ אֶפְשָׁר הָיָה לְהַגְמִישׁ אֶת הַהֲלָכָה, הָיוּ הַגּוֹיִים מַסְכִּימִים לְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה. אַךְ זוֹ בְּדִיּוּק הַנְּקֻדָּה, שֶׁהַתּוֹרָה דּוֹרֶשֶׁת מֵהָאָדָם לְהַגְמִישׁ אֶת עַצְמוֹ, לְהַתְאִים אֶת עַצְמוֹ לַהֲלָכָה. וּכְשֵׁם שֶׁיֵּשׁ יוֹם וְיֵשׁ לַיְלָה, יֵשׁ שְׁעַת דִּמְדּוּמִים - מִשְּׁקִיעַת הַחַמָּה וְעַד צֵאת הַכּוֹכָבִים - וּשְׁעַת סָפֵק הִיא שֶׁמַּחְמִירִים בָּהּ. "וּכְמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר עַל קְצָת הַחֲסִידִים, שֶׁהָיוּ פּוֹרְשִׁים מִשִּׁבְעִים שְׁעָרִים מִשַּׁעֲרֵי הַמֻּתָּר, מִיִּרְאָתָם שַׁעַר אֶחָד מִשַּׁעֲרֵי הָאָסוּר". מְקַבְּלִים שַׁבָּת לִפְנֵי הַשְּׁקִיעָה, וּמַבְדִּילִים רַק אַחַר צֵאת הַכּוֹכָבִים. כָּךְ בְּדִינֵי הַתּוֹרָה. בְּדִינֵי הַכַּשְׁרוּת, לְמָשָׁל, יֵשׁ מֻתָּר וְיֵשׁ אָסוּר וְיֵשׁ תְּחוּם שֶׁל סָפֵק. וְהוּא סָפֵק דְּאוֹרָיְתָא, חֲשַׁשׁ מַאֲכָלוֹת אֲסוּרִים הַמְּטַמְטְמִים אֶת הַלֵּב. וְיֵשׁ לִפְרֹשׁ מִמֶּנּוּ, לִמְשֹׁךְ יָד וּלְהִנָּזֵר. לְהַקְפִּיד עַל כַּשְׁרוּת מְהֻדֶּרֶת, וְלֹא לְהִכָּנֵס לִתְחוּם דִּמְדּוּמִים! (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ(