Otzarot-Article

"וַיֵּשֵׁב יַעֲקֹב" (לז-א) הַגָּאוֹן רַבִּי מֹשֶׁה פַיְינְשְטֶיְין זצ"ל מַשְׁמִיעַ רַעְיוֹן נוֹקֵב וּמַרְעִישׁ בְּפָרָשָׁתֵנוּ. מַרְעִישׁ כָּל כָּךְ, עַד שֶׁחוֹבָה עָלֵינוּ לְהַקְדִּים הִסְתַּיְּגוּת: אֵין לָנוּ מֻשָּׂג בְּרוֹמְמוּת יַעֲקֹב אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הָאָדָם הַמֻּשְׁלָם, וּבָנָיו שִׁבְטֵי יָ-ה אֲשֶׁר בָּנוּ אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל! אֲבָל הַתּוֹרָה נִצְחִית הִיא, וְחוֹבָה עָלֵינוּ לְהוֹצִיא מַסְקָנוֹת מִכָּל פָּרָשָׁה, לַהַנְהָגָה וּלְמַעֲשֶׂה. חוֹבָה עַל כָּל אָדָם וּבְכָל עֵת. וְכָךְ גַּם מִפָּרָשָׁה זוֹ - "בִּקֵּשׁ יַעֲקֹב לֵישֵׁב בְּשַׁלְוָה, קָפַץ עָלָיו רָגְזוֹ שֶׁל יוֹסֵף":

שְׁנֵים עָשָׂר בָּנִים לוֹ, צַדִּיקִים וּקְדוֹשִׁים - וּכְבָר מֻחְזָקִים שְׁלֹשָׁה דּוֹרוֹת שֶׁל אֲבוֹת קְדוֹשִׁים, וּמֻבְטָח כִּי הַתּוֹרָה תְּחַזֵּר עַל אַכְסַנְיָה שֶׁלָּהּ - וּכְבָר נְעָרִים בּוֹגְרִים הֵם, בִּשְׁנוֹת הָעֶשְׂרִים לְחַיֵּיהֶם. רַשַּׁאי הוּא אֲבִיהֶם לֵישֵׁב בְּשַׁלְוָה, לְהִתְפַּנּוֹת לְעִסּוּקָיו, לְהִתְעַלּוּתוֹ הָרוּחָנִית: "בִּקֵּשׁ יַעֲקֹב לֵישֵׁב בְּשַׁלְוָה".

וְהִנֵּה - בִּפְשׁוּטוֹ שֶׁל מִקְרָא - מְתִיחוּיוֹת, רִיב וְקִנְּאָה, עַד לְהַחְלָטָה נוֹרָאָה וְהִיא מְכִירַת הָאָח. וְעוֹלָמוֹ שֶׁל הָאָב הַגָּדוֹל, חָשַׁךְ בַּעֲדוֹ, וְהֵחֵלּוּ עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שְׁנוֹת אֵבֶל, יָגוֹן וַאֲנָחָה, רַחְמָנָא לִיצְלַן.

לְהוֹרוֹת לָנוּ שֶׁתַּפְקִיד הָאָב כְּמַדְרִיךְ וְכִמְכַוֵּן, הַמְּפַשֵּׁר וּמַשְׁלִים - אֵינוֹ מִסְתַּיֵּם! לְהוֹרוֹת שֶׁאֵין לוֹ לָאָב לֵישֵׁב בְּשַׁלְוָה גַּם כְּשֶׁהַיְּלָדִים נִפְלָאִים וְגַם כְּשֶׁהֵם גְּדֵלִים - עָלָיו לִפְקֹחַ תָּמִיד עַיִן, לְהַמְשִׁיךְ וּלְהַדְרִיךְ כְּדֵי שֶׁתִּשְׁרֶה בַּבַּיִת בְּרָכָה מְרֻבָּה.

מַה הוּא שִׁעוּר 'בְּרָכָה מְרֻבָּה', שָׁאַל הֶחָפֵץ חַיִּים זָצַ"ל. וְעָנָה: כָּל עוֹד הִיא בְּרָכָה... יֵשׁ מִעוּט גְּשָׁמִים, וְיֵשׁ גִּשְׁמֵי בְּרָכָה. אֲבָל אִם עוֹבְרִים הֵם אֶת הַמִּדָּה הֲרֵי הֵם הֶרֶס וְהַשְׁחָתָה.

מָשָׁל לְמַה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְאָדָם שֶׁהָיָה לוֹ בֵּן יָחִיד, תִּינוֹק שֶׁל בֵּית רַבָּן. בִּקֵּשׁ מִשְּׁכֵנוֹ הַחֶנְוָנִי: "כְּשֶׁהַיֶּלֶד יַעֲבֹר לְיַד חֲנוּתְךָ, תֵּן לוֹ סֻכָּרִיָּה. אֲשַׁלֵּם לְךָ תְּמוּרַת הַסֻּכָּרִיּוֹת שֶׁתִּתֵּן לוֹ".

שָׂמַח הַשָּׁכֵן לַבַּקָּשָׁה, הֵן כָּל חֶנְוָנִי מְבַקֵּשׁ לִמְכֹּר וּלְהַרְוִיחַ, וּכְשֶׁהָיָה רוֹאֶה אֶת הַיֶּלֶד עוֹבֵר, הָיָה קוֹרֵא לוֹ וּמַעֲנִיק לוֹ סֻכָּרִיּוֹת מְלֹא חָפְנַיִם. לָעַס הַבֵּן סֻכָּרִיּוֹת, מָצַץ סֻכָּרִיּוֹת, כִּרְסֵם סֻכָּרִיּוֹת - וְהָרַס אֶת שִׁנָּיו. הֻצְרַךְ לְטִפּוּל מְמֻשָּׁךְ, כּוֹאֵב וְיָקָר עַד מְאֹד. בְּעוֹד הָאָב מֵצֵר עַל הַטִּפּוּל הַכּוֹאֵב וַעֲלוּתוֹ, הוֹפִיעַ לְפָנָיו הַשָּׁכֵן הַחֶנְוָנִי וְהִצִּיג אֶת פִּנְקָסוֹ, הִגִּישׁ חֶשְׁבּוֹן כָּל הַסֻּכָּרִיּוֹת...

אָמַר לוֹ הָאָב בִּכְאֵב: "שׁוֹטֶה שֶׁבָּעוֹלָם! אֱמֶת שֶׁהִתְחַיַּבְתִּי לְשַׁלֵּם - אֲבָל בְּמִדָּה, סֻכָּרִיָּה וּשְׁתַּיִם כְּפִי שֶׁנּוֹתְנִים לְיֶלֶד, וְלֹא בַּעֲבוּר כַּמּוּת שֶׁהִזִּיקָה לוֹ וְקִלְקְלָה אֶת שִׁנָּיו!"

הַחֶנְוָנִי טָעַן שֶׁלֹּא הִתְנוּ עִמּוֹ דָּבָר. קִבֵּל הוֹרָאָה לָתֵת, וְנָתַן. הֻבְטַח שֶׁיְּשַׁלְּמוּ לוֹ, וּמְסָרְבִים לְשַׁלֵּם. תָּבַע אֶת הָאָב לְדִין תּוֹרָה.

נוּ - שָׁאַל הֶחָפֵץ חַיִּים - מַה דַּעְתְּכֶם, מִי זָכָה בַּדִּין? וַדַּאי שֶׁאֲבִי הַנַּעַר! שֶׁהֲרֵי הַחֶנְוָנִי בַּר-דַּעַת הוּא, וְהָיָה צָרִיךְ לָדַעַת שֶׁאֵין מַרְעִיפִים עַל הַיֶּלֶד סֻכָּרִיּוֹת בְּלֹא גְּבוּל!

הוּא הַדִּין בְּכָל אָדָם. כְּסָבוּר הוּא שֶׁיְּהֵא מְאֻשָּׁר בְּאִם תֻּרְעַף עָלָיו בְּרָכָה בְּשֶׁפַע, בְּלֹא גְּבוּל וּסְיָג. אַךְ אֵין זֶה כָּךְ, יֵשׁ "עֹשֶׁר שָׁמוּר לִבְעָלָיו לְרָעָתוֹ" (קֹהֶלֶת ה-יב) וְאֵין אָדָם יוֹדֵעַ מָה הַשִּׁעוּר הָרָאוּי וּמָה הַגְּבוּל לָעֹשֶׁר הָרָצוּי. לְפִיכָךְ יְבַקֵּשׁ וְיֹאמַר: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, תֵּן לִי כָּךְ וְכָךְ - אִם רוֹאֶה אַתָּה שֶׁטּוֹב הַדָּבָר עֲבוּרִי. וְאִם לָאו, הוֹאֵל בְּחַסְדְּךָ וְאַל תִּתְנֵהוּ לִי... (שִׂיחוֹת הֶחָפֵץ חַיִּים)

	וישלח תשס"ז
	הקדוש ברוך הוא רועה את עולמו בשושנים
	"וְעָשָׂה לוֹ כְּתֹנֶת פַּסִּים" (לז-ג) בָּעִיר לוֹדְז', עִיר הַתַּעֲשִׂיָּה הַגְּדוֹלָה בְּפוֹלִין, יָדְעוּ הַכֹּל כִּי הָרַב הַנַּעֲרָץ, הַגָּאוֹן רַבִּי אֵלִיָּהוּ חַיִּים מַיְיזֶל זצ"ל, עוֹלֶה לַתּוֹרָה לִ"שְׁלִישִׁי", וְאִלּוּ הַדַּיָּנִים, זִקְנֵי "וַיֵּשֵׁב יַעֲקֹב" (לז-א) הַגָּאוֹן רַבִּי מֹשֶׁה פַיְינְשְטֶיְין זצ"ל מַשְׁמִיעַ רַעְיוֹן נוֹקֵב וּמַרְעִישׁ בְּפָרָשָׁתֵנוּ. מַרְעִישׁ כָּל כָּךְ, עַד שֶׁחוֹבָה עָלֵינוּ לְהַקְדִּים הִסְתַּיְּגוּת: אֵין לָנוּ מֻשָּׂג בְּרוֹמְמוּת יַעֲקֹב אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הָאָדָם הַמֻּשְׁלָם, וּבָנָיו שִׁבְטֵי יָ-ה אֲשֶׁר בָּנוּ אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל! אֲבָל הַתּוֹרָה נִצְחִית הִיא, וְחוֹבָה עָלֵינוּ לְהוֹצִיא מַסְקָנוֹת מִכָּל פָּרָשָׁה, לַהַנְהָגָה וּלְמַעֲשֶׂה. חוֹבָה עַל כָּל אָדָם וּבְכָל עֵת. וְכָךְ גַּם מִפָּרָשָׁה זוֹ - "בִּקֵּשׁ יַעֲקֹב לֵישֵׁב בְּשַׁלְוָה, קָפַץ עָלָיו רָגְזוֹ שֶׁל יוֹסֵף": שְׁנֵים עָשָׂר בָּנִים לוֹ, צַדִּיקִים וּקְדוֹשִׁים - וּכְבָר מֻחְזָקִים שְׁלֹשָׁה דּוֹרוֹת שֶׁל אֲבוֹת קְדוֹשִׁים, וּמֻבְטָח כִּי הַתּוֹרָה תְּחַזֵּר עַל אַכְסַנְיָה שֶׁלָּהּ - וּכְבָר נְעָרִים בּוֹגְרִים הֵם, בִּשְׁנוֹת הָעֶשְׂרִים לְחַיֵּיהֶם. רַשַּׁאי הוּא אֲבִיהֶם לֵישֵׁב בְּשַׁלְוָה, לְהִתְפַּנּוֹת לְעִסּוּקָיו, לְהִתְעַלּוּתוֹ הָרוּחָנִית: "בִּקֵּשׁ יַעֲקֹב לֵישֵׁב בְּשַׁלְוָה". וְהִנֵּה - בִּפְשׁוּטוֹ שֶׁל מִקְרָא - מְתִיחוּיוֹת, רִיב וְקִנְּאָה, עַד לְהַחְלָטָה נוֹרָאָה וְהִיא מְכִירַת הָאָח. וְעוֹלָמוֹ שֶׁל הָאָב הַגָּדוֹל, חָשַׁךְ בַּעֲדוֹ, וְהֵחֵלּוּ עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שְׁנוֹת אֵבֶל, יָגוֹן וַאֲנָחָה, רַחְמָנָא לִיצְלַן. לְהוֹרוֹת לָנוּ שֶׁתַּפְקִיד הָאָב כְּמַדְרִיךְ וְכִמְכַוֵּן, הַמְּפַשֵּׁר וּמַשְׁלִים - אֵינוֹ מִסְתַּיֵּם! לְהוֹרוֹת שֶׁאֵין לוֹ לָאָב לֵישֵׁב בְּשַׁלְוָה גַּם כְּשֶׁהַיְּלָדִים נִפְלָאִים וְגַם כְּשֶׁהֵם גְּדֵלִים - עָלָיו לִפְקֹחַ תָּמִיד עַיִן, לְהַמְשִׁיךְ וּלְהַדְרִיךְ כְּדֵי שֶׁתִּשְׁרֶה בַּבַּיִת בְּרָכָה מְרֻבָּה. מַה הוּא שִׁעוּר 'בְּרָכָה מְרֻבָּה', שָׁאַל הֶחָפֵץ חַיִּים זָצַ"ל. וְעָנָה: כָּל עוֹד הִיא בְּרָכָה... יֵשׁ מִעוּט גְּשָׁמִים, וְיֵשׁ גִּשְׁמֵי בְּרָכָה. אֲבָל אִם עוֹבְרִים הֵם אֶת הַמִּדָּה הֲרֵי הֵם הֶרֶס וְהַשְׁחָתָה. מָשָׁל לְמַה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְאָדָם שֶׁהָיָה לוֹ בֵּן יָחִיד, תִּינוֹק שֶׁל בֵּית רַבָּן. בִּקֵּשׁ מִשְּׁכֵנוֹ הַחֶנְוָנִי: "כְּשֶׁהַיֶּלֶד יַעֲבֹר לְיַד חֲנוּתְךָ, תֵּן לוֹ סֻכָּרִיָּה. אֲשַׁלֵּם לְךָ תְּמוּרַת הַסֻּכָּרִיּוֹת שֶׁתִּתֵּן לוֹ". שָׂמַח הַשָּׁכֵן לַבַּקָּשָׁה, הֵן כָּל חֶנְוָנִי מְבַקֵּשׁ לִמְכֹּר וּלְהַרְוִיחַ, וּכְשֶׁהָיָה רוֹאֶה אֶת הַיֶּלֶד עוֹבֵר, הָיָה קוֹרֵא לוֹ וּמַעֲנִיק לוֹ סֻכָּרִיּוֹת מְלֹא חָפְנַיִם. לָעַס הַבֵּן סֻכָּרִיּוֹת, מָצַץ סֻכָּרִיּוֹת, כִּרְסֵם סֻכָּרִיּוֹת - וְהָרַס אֶת שִׁנָּיו. הֻצְרַךְ לְטִפּוּל מְמֻשָּׁךְ, כּוֹאֵב וְיָקָר עַד מְאֹד. בְּעוֹד הָאָב מֵצֵר עַל הַטִּפּוּל הַכּוֹאֵב וַעֲלוּתוֹ, הוֹפִיעַ לְפָנָיו הַשָּׁכֵן הַחֶנְוָנִי וְהִצִּיג אֶת פִּנְקָסוֹ, הִגִּישׁ חֶשְׁבּוֹן כָּל הַסֻּכָּרִיּוֹת... אָמַר לוֹ הָאָב בִּכְאֵב: "שׁוֹטֶה שֶׁבָּעוֹלָם! אֱמֶת שֶׁהִתְחַיַּבְתִּי לְשַׁלֵּם - אֲבָל בְּמִדָּה, סֻכָּרִיָּה וּשְׁתַּיִם כְּפִי שֶׁנּוֹתְנִים לְיֶלֶד, וְלֹא בַּעֲבוּר כַּמּוּת שֶׁהִזִּיקָה לוֹ וְקִלְקְלָה אֶת שִׁנָּיו!" הַחֶנְוָנִי טָעַן שֶׁלֹּא הִתְנוּ עִמּוֹ דָּבָר. קִבֵּל הוֹרָאָה לָתֵת, וְנָתַן. הֻבְטַח שֶׁיְּשַׁלְּמוּ לוֹ, וּמְסָרְבִים לְשַׁלֵּם. תָּבַע אֶת הָאָב לְדִין תּוֹרָה. נוּ - שָׁאַל הֶחָפֵץ חַיִּים - מַה דַּעְתְּכֶם, מִי זָכָה בַּדִּין? וַדַּאי שֶׁאֲבִי הַנַּעַר! שֶׁהֲרֵי הַחֶנְוָנִי בַּר-דַּעַת הוּא, וְהָיָה צָרִיךְ לָדַעַת שֶׁאֵין מַרְעִיפִים עַל הַיֶּלֶד סֻכָּרִיּוֹת בְּלֹא גְּבוּל! הוּא הַדִּין בְּכָל אָדָם. כְּסָבוּר הוּא שֶׁיְּהֵא מְאֻשָּׁר בְּאִם תֻּרְעַף עָלָיו בְּרָכָה בְּשֶׁפַע, בְּלֹא גְּבוּל וּסְיָג. אַךְ אֵין זֶה כָּךְ, יֵשׁ "עֹשֶׁר שָׁמוּר לִבְעָלָיו לְרָעָתוֹ" (קֹהֶלֶת ה-יב) וְאֵין אָדָם יוֹדֵעַ מָה הַשִּׁעוּר הָרָאוּי וּמָה הַגְּבוּל לָעֹשֶׁר הָרָצוּי. לְפִיכָךְ יְבַקֵּשׁ וְיֹאמַר: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, תֵּן לִי כָּךְ וְכָךְ - אִם רוֹאֶה אַתָּה שֶׁטּוֹב הַדָּבָר עֲבוּרִי. וְאִם לָאו, הוֹאֵל בְּחַסְדְּךָ וְאַל תִּתְנֵהוּ לִי... (שִׂיחוֹת הֶחָפֵץ חַיִּים)