Otzarot-Article

הָרַב "עוֹלֵלוֹת אֶפְרַיִם" זצ"ל בֵּאֵר טַעֲמָן וְסוֹדָן שֶׁל שְׁתֵּי מִצְווֹת הַחַג, הַסֻּכָּה וְהַלּוּלָב, בְּמָשָׁל וּמְלִיצָה:

בְּאִי מְרֻחָק גִּלּוּ מִרְבְּצֵי זָהָב. שָׁלַח הַמֶּלֶךְ קְבוּצַת עוֹבְדִים לִכְרוֹת אֶת הַזָּהָב וּלְהַטְעִינוֹ עַל סְפִינוֹת. יְבִיאוּהוּ לִמְדִינָתוֹ וִיזַקְּקוּהוּ, אוֹצַר הַמַּמְלָכָה יִתְעַשֵּׁר לְרַוְחַת כָּל הַתּוֹשָׁבִים, וְהַמֶּלֶךְ יִגְמֹל לַפּוֹעֲלִים בְּרֹחַב יָד. אַךְ בַּמֶּה יִתְפַּרְנְסוּ הַפּוֹעֲלִים בִּזְמַן הַכְּרִיָּה? שָׁלַח עִמָּם שַׂקֵּי זְרָעִים, וְהוֹרָה שֶׁכָּל פּוֹעֵל יְעַבֵּד חֶלְקַת אֲדָמָה לְיַד בִּקְתָּתוֹ, בָּהּ יְגַדֵּל מְעַט תְּבוּאָה וִירָקוֹת כְּדֵי מִחְיָתוֹ.

חָשַׁשׁ הַמֶּלֶךְ שֶׁהַפּוֹעֲלִים יָשִׂימוּ כָּל מַעְיָנָם בְּטִפּוּחַ גַּן הַיָּרָק וְיַזְנִיחוּ אֶת עִקַּר יִעוּדָם, כְּרִיַּת הַזָּהָב. וְזֹאת, מִשְׁתֵּי סִבּוֹת: רֵאשִׁית, הַשָּׂדֶה מֵנִיב פֵּרוֹת וִירָקוֹת טוֹבִים לְמַאֲכָל, תּוֹעַלְתּוֹ מִיָּדִית וְנִכֶּרֶת לָעַיִן. מַה שֶּׁאֵין כֵּן עֲבוֹדַת הַכְּרִיָּה, שֶׁאָמְנָם שְׂכָרָהּ רַב לְאֵין עֲרֹךְ, אַךְ לֹא יְשֻׁלַּם אֶלָּא בְּתֹם הַתְּקוּפָה, עִם שׁוּבָם לִמְכוֹרָתָם. וַעֲלוּלִים הַפּוֹעֲלִים לְהִתְפַּתּוֹת לְטַפֵּחַ אֶת הַגִּנָּה עַל חֶשְׁבּוֹן הַכְּרִיָּה. וְהַסִּבָּה הַשְּׁנִיָּה, שֶׁהַגִּנָּה פְּרָטִית הִיא, לְכָל אֶחָד גִּנָּתוֹ וְיַרְקוֹתָיו, בָּהֶם הוּא גֵּאֶה וְהֵם תּוֹצַרְתּוֹ וּפְרִי יְגִיעוֹ. אֲבָל הַכְּרִיָּה מִתְבַּצַּעַת בְּצַוְתָּא, בְּעָמָל מְשֻׁתָּף, וְחֶלְקוֹ שֶׁל הַיָּחִיד נִבְלָע בַּעֲבוֹדַת הַצִּבּוּר. עָלוּל הָאָדָם לְהַעֲדִיף אֶת עֲבוֹדָתוֹ שֶׁלּוֹ, לְהַדְגִּישׁ אֶת יִחוּדוֹ וְלִשְׂמֹחַ בְּבַעֲלוּתוֹ, וּלְבַכֵּר אֶת עֲבוֹדַת שָׂדֵהוּ עַל עֲמַל הַכְּרִיָּה.

מֶה עָשָׂה הַמֶּלֶךְ? הוֹרָה שְׁתֵּי הוֹרָאוֹת. הָאַחַת, שֶׁהַפּוֹעֲלִים יָדוּרוּ בְּדִירוֹת עֲרַאי, וְחֵלֶק מִשְּׂכָרָם תְּמוּרַת הַכְּרִיָּה יִהְיֶה, שֶׁהַמֶּלֶךְ יוֹרֶה לִבְנוֹת עֲבוּרָם טִירוֹת מְפֹאָרוֹת בִּשְׁכוּנַת יֻקְרָה בְּעִיר הַבִּירָה. כָּךְ יֵדְעוּ שֶׁאֵין לְטַפֵּחַ אֶת הַגִּנָּה הַצְּמוּדָה לְבִקְתָּתָם הָאַרְעִית, כֵּיוָן שֶׁאֵינָהּ אֶלָּא אֶמְצְעִי בֵּינַיִם לְקִיּוּם זְמַנִּי עַד שׁוּבָם לְאַרְצָם וּלְהִתְנַחֲלוּתָם בַּטִּירָה הַחֲדָשָׁה הַמְּחַכָּה לָהֶם.

וְהַהוֹרָאָה הַשְּׁנִיָּה, שֶׁיִּהְיוּ תָּמִיד בַּחֲבוּרָה מְגֻבֶּשֶׁת. כָּךְ יֵדְעוּ שֶׁעִקַּר מְשִׂימָתָם בַּעֲבוֹדַת צֶוֶת; שֶׁמְּצוּיִים הֵם כָּאן כְּדֵי לִכְרוֹת יַחְדָּו אֶת הַזָּהָב, וְלֹא כְּדֵי לִפְנוֹת אִישׁ אִישׁ לְחֶלְקַת אַדְמָתוֹ. אִם יְמַלְּאוּ אֶת תַּפְקִידָם כַּיָּאוּת, יַשְׂבִּיעוּ רְצוֹן הַמֶּלֶךְ, יִשְּׂאוּ חֵן בְּעֵינָיו, יְקַבְּלוּ שָׂכָר רַב, יִשְׁתַּקְּעוּ בַּחֲוִילַת פְּאֵר וְיִשְׂבְּעוּ רֹב טוֹבָה.

וְהַנִּמְשָׁל: מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שְׁלָחָנוּ לָאִי הַנִּדָּח, לָעוֹלָם הַזֶּה, כְּדֵי לִכְרוֹת בּוֹ אוֹצָרוֹת רוּחָנִיִּים יְקָרִים, לִלְמֹד וּלְקַיֵּם מִצְווֹת, לְהַרְבּוֹת בְּמַעֲשֵׂי חֶסֶד וּלְעַדֵּן אֶת הַמִּדּוֹת. כָּל אֵלּוּ נִשְׁלָחִים לַמָּרוֹם וְנִצְבָּרִים לִזְכוּתֵנוּ, וּשְׂכָרֵנוּ הוֹלֵךְ וּמִתְרַבֶּה: "יָפָה שָׁעָה אַחַת שֶׁל קוֹרַת רוּחַ בָּעוֹלָם הַבָּא יוֹתֵר מִכָּל חַיֵּי הָעוֹלָם הַזֶּה" (אָבוֹת ד–יז). אַךְ בֵּינָתַיִם, מִתְפַּרְנְסִים אָנוּ מִיְּגִיעַ כַּפֵּינוּ בְּחֶלְקָתֵנוּ הַקְּטַנָּה, עֲמֵלִים לְהָבִיא לֶחֶם לְפִי הַטַּף, וְאִם אֵין קֶמַח - אֵין תּוֹרָה. אַךְ רַב הַחֲשָׁשׁ שֶׁנִּסָּחֵף בְּעָמָל זֶה, שֶׁתּוֹעַלְתּוֹ מִיָּדִית וּמוּחָשִׁית, בְּעוֹד שְׂכַר הַמִּצְווֹת מַמְתִּין לָנוּ לֶעָתִיד לָבוֹא וְנִסְתָּר מִן הָעַיִן. וְעוֹד, בַּעֲמַל הַפַּרְנָסָה מוֹצֵא הָאָדָם סִפּוּק וְגַאֲוָה בְּהַצְלָחוֹתָיו, אֲבָל עֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא נַעֲשֵׂית בְּצַוְתָּא: אֵינוֹ דּוֹמֶה יָחִיד הָעוֹשֶׂה אֶת הַמִּצְוָה לְרַבִּים הָעוֹשִׂים אֶת הַמִּצְוָה, וְתַלְמוּד תּוֹרָה דְּרַבִּים עָדִיף עַל לִמּוּד בְּיָחִיד, שֶׁאֵין הַתּוֹרָה נִקְנֵית אֶלָּא בַּחֲבוּרָה (בְּרָכוֹת סג:), וּתְפִלָּה בְּמִנְיָן, וְכַיּוֹצֵא בְּכָךְ.

לְפִיכָךְ, הוֹרָנוּ אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ שְׁתֵּי מִצְווֹת שֶׁיַּנְחוּנוּ בְּדַרְכֵּנוּ בִּתְחִלַּת הַשָּׁנָה הַחֲדָשָׁה הַבָּאָה עָלֵינוּ לְטוֹבָה: שְׁבוּ בַּסֻּכָּה, בְּדִירַת עֲרַאי, כְּדֵי לָדַעַת שֶׁדִּירַת הַקֶּבַע נִבְנֵית לָנוּ שָׁם, לְמַעְלָה: "עָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהַנְחִיל לְכָל צַדִּיק ש"י עוֹלָמוֹת"! (עֳקָצִין ג–יב) וּקְחוּ אַרְבַּעַת הַמִּינִים הַמְּסַמְּלִים אֶת כָּל שְׂדֵרוֹת הָעָם וּתְאַגְּדוּ אוֹתָם יַחְדָּו, לָדַעַת שֶׁהָעִקָּר לְהֵעָשׂוֹת לַאֲגֻדָּה אַחַת, לַעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ בְּלֵבָב שָׁלֵם! (מַעְיַן הַמּוֹעֵד)

	לך לך תשס"ז
	להבנת מעשי האבות-נחוצים משקפים אחרות
	הָרַב "עוֹלֵלוֹת אֶפְרַיִם" זצ"ל בֵּאֵר טַעֲמָן וְסוֹדָן שֶׁל שְׁתֵּי מִצְווֹת הַחַג, הַסֻּכָּה וְהַלּוּלָב, בְּמָשָׁל וּמְלִיצָה: הָרַב "עוֹלֵלוֹת אֶפְרַיִם" זצ"ל בֵּאֵר טַעֲמָן וְסוֹדָן שֶׁל שְׁתֵּי מִצְווֹת הַחַג, הַסֻּכָּה וְהַלּוּלָב, בְּמָשָׁל וּמְלִיצָה: בְּאִי מְרֻחָק גִּלּוּ מִרְבְּצֵי זָהָב. שָׁלַח הַמֶּלֶךְ קְבוּצַת עוֹבְדִים לִכְרוֹת אֶת הַזָּהָב וּלְהַטְעִינוֹ עַל סְפִינוֹת. יְבִיאוּהוּ לִמְדִינָתוֹ וִיזַקְּקוּהוּ, אוֹצַר הַמַּמְלָכָה יִתְעַשֵּׁר לְרַוְחַת כָּל הַתּוֹשָׁבִים, וְהַמֶּלֶךְ יִגְמֹל לַפּוֹעֲלִים בְּרֹחַב יָד. אַךְ בַּמֶּה יִתְפַּרְנְסוּ הַפּוֹעֲלִים בִּזְמַן הַכְּרִיָּה? שָׁלַח עִמָּם שַׂקֵּי זְרָעִים, וְהוֹרָה שֶׁכָּל פּוֹעֵל יְעַבֵּד חֶלְקַת אֲדָמָה לְיַד בִּקְתָּתוֹ, בָּהּ יְגַדֵּל מְעַט תְּבוּאָה וִירָקוֹת כְּדֵי מִחְיָתוֹ. חָשַׁשׁ הַמֶּלֶךְ שֶׁהַפּוֹעֲלִים יָשִׂימוּ כָּל מַעְיָנָם בְּטִפּוּחַ גַּן הַיָּרָק וְיַזְנִיחוּ אֶת עִקַּר יִעוּדָם, כְּרִיַּת הַזָּהָב. וְזֹאת, מִשְׁתֵּי סִבּוֹת: רֵאשִׁית, הַשָּׂדֶה מֵנִיב פֵּרוֹת וִירָקוֹת טוֹבִים לְמַאֲכָל, תּוֹעַלְתּוֹ מִיָּדִית וְנִכֶּרֶת לָעַיִן. מַה שֶּׁאֵין כֵּן עֲבוֹדַת הַכְּרִיָּה, שֶׁאָמְנָם שְׂכָרָהּ רַב לְאֵין עֲרֹךְ, אַךְ לֹא יְשֻׁלַּם אֶלָּא בְּתֹם הַתְּקוּפָה, עִם שׁוּבָם לִמְכוֹרָתָם. וַעֲלוּלִים הַפּוֹעֲלִים לְהִתְפַּתּוֹת לְטַפֵּחַ אֶת הַגִּנָּה עַל חֶשְׁבּוֹן הַכְּרִיָּה. וְהַסִּבָּה הַשְּׁנִיָּה, שֶׁהַגִּנָּה פְּרָטִית הִיא, לְכָל אֶחָד גִּנָּתוֹ וְיַרְקוֹתָיו, בָּהֶם הוּא גֵּאֶה וְהֵם תּוֹצַרְתּוֹ וּפְרִי יְגִיעוֹ. אֲבָל הַכְּרִיָּה מִתְבַּצַּעַת בְּצַוְתָּא, בְּעָמָל מְשֻׁתָּף, וְחֶלְקוֹ שֶׁל הַיָּחִיד נִבְלָע בַּעֲבוֹדַת הַצִּבּוּר. עָלוּל הָאָדָם לְהַעֲדִיף אֶת עֲבוֹדָתוֹ שֶׁלּוֹ, לְהַדְגִּישׁ אֶת יִחוּדוֹ וְלִשְׂמֹחַ בְּבַעֲלוּתוֹ, וּלְבַכֵּר אֶת עֲבוֹדַת שָׂדֵהוּ עַל עֲמַל הַכְּרִיָּה. מֶה עָשָׂה הַמֶּלֶךְ? הוֹרָה שְׁתֵּי הוֹרָאוֹת. הָאַחַת, שֶׁהַפּוֹעֲלִים יָדוּרוּ בְּדִירוֹת עֲרַאי, וְחֵלֶק מִשְּׂכָרָם תְּמוּרַת הַכְּרִיָּה יִהְיֶה, שֶׁהַמֶּלֶךְ יוֹרֶה לִבְנוֹת עֲבוּרָם טִירוֹת מְפֹאָרוֹת בִּשְׁכוּנַת יֻקְרָה בְּעִיר הַבִּירָה. כָּךְ יֵדְעוּ שֶׁאֵין לְטַפֵּחַ אֶת הַגִּנָּה הַצְּמוּדָה לְבִקְתָּתָם הָאַרְעִית, כֵּיוָן שֶׁאֵינָהּ אֶלָּא אֶמְצְעִי בֵּינַיִם לְקִיּוּם זְמַנִּי עַד שׁוּבָם לְאַרְצָם וּלְהִתְנַחֲלוּתָם בַּטִּירָה הַחֲדָשָׁה הַמְּחַכָּה לָהֶם. וְהַהוֹרָאָה הַשְּׁנִיָּה, שֶׁיִּהְיוּ תָּמִיד בַּחֲבוּרָה מְגֻבֶּשֶׁת. כָּךְ יֵדְעוּ שֶׁעִקַּר מְשִׂימָתָם בַּעֲבוֹדַת צֶוֶת; שֶׁמְּצוּיִים הֵם כָּאן כְּדֵי לִכְרוֹת יַחְדָּו אֶת הַזָּהָב, וְלֹא כְּדֵי לִפְנוֹת אִישׁ אִישׁ לְחֶלְקַת אַדְמָתוֹ. אִם יְמַלְּאוּ אֶת תַּפְקִידָם כַּיָּאוּת, יַשְׂבִּיעוּ רְצוֹן הַמֶּלֶךְ, יִשְּׂאוּ חֵן בְּעֵינָיו, יְקַבְּלוּ שָׂכָר רַב, יִשְׁתַּקְּעוּ בַּחֲוִילַת פְּאֵר וְיִשְׂבְּעוּ רֹב טוֹבָה. וְהַנִּמְשָׁל: מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שְׁלָחָנוּ לָאִי הַנִּדָּח, לָעוֹלָם הַזֶּה, כְּדֵי לִכְרוֹת בּוֹ אוֹצָרוֹת רוּחָנִיִּים יְקָרִים, לִלְמֹד וּלְקַיֵּם מִצְווֹת, לְהַרְבּוֹת בְּמַעֲשֵׂי חֶסֶד וּלְעַדֵּן אֶת הַמִּדּוֹת. כָּל אֵלּוּ נִשְׁלָחִים לַמָּרוֹם וְנִצְבָּרִים לִזְכוּתֵנוּ, וּשְׂכָרֵנוּ הוֹלֵךְ וּמִתְרַבֶּה: "יָפָה שָׁעָה אַחַת שֶׁל קוֹרַת רוּחַ בָּעוֹלָם הַבָּא יוֹתֵר מִכָּל חַיֵּי הָעוֹלָם הַזֶּה" (אָבוֹת ד–יז). אַךְ בֵּינָתַיִם, מִתְפַּרְנְסִים אָנוּ מִיְּגִיעַ כַּפֵּינוּ בְּחֶלְקָתֵנוּ הַקְּטַנָּה, עֲמֵלִים לְהָבִיא לֶחֶם לְפִי הַטַּף, וְאִם אֵין קֶמַח - אֵין תּוֹרָה. אַךְ רַב הַחֲשָׁשׁ שֶׁנִּסָּחֵף בְּעָמָל זֶה, שֶׁתּוֹעַלְתּוֹ מִיָּדִית וּמוּחָשִׁית, בְּעוֹד שְׂכַר הַמִּצְווֹת מַמְתִּין לָנוּ לֶעָתִיד לָבוֹא וְנִסְתָּר מִן הָעַיִן. וְעוֹד, בַּעֲמַל הַפַּרְנָסָה מוֹצֵא הָאָדָם סִפּוּק וְגַאֲוָה בְּהַצְלָחוֹתָיו, אֲבָל עֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא נַעֲשֵׂית בְּצַוְתָּא: אֵינוֹ דּוֹמֶה יָחִיד הָעוֹשֶׂה אֶת הַמִּצְוָה לְרַבִּים הָעוֹשִׂים אֶת הַמִּצְוָה, וְתַלְמוּד תּוֹרָה דְּרַבִּים עָדִיף עַל לִמּוּד בְּיָחִיד, שֶׁאֵין הַתּוֹרָה נִקְנֵית אֶלָּא בַּחֲבוּרָה (בְּרָכוֹת סג:), וּתְפִלָּה בְּמִנְיָן, וְכַיּוֹצֵא בְּכָךְ. לְפִיכָךְ, הוֹרָנוּ אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ שְׁתֵּי מִצְווֹת שֶׁיַּנְחוּנוּ בְּדַרְכֵּנוּ בִּתְחִלַּת הַשָּׁנָה הַחֲדָשָׁה הַבָּאָה עָלֵינוּ לְטוֹבָה: שְׁבוּ בַּסֻּכָּה, בְּדִירַת עֲרַאי, כְּדֵי לָדַעַת שֶׁדִּירַת הַקֶּבַע נִבְנֵית לָנוּ שָׁם, לְמַעְלָה: "עָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהַנְחִיל לְכָל צַדִּיק ש"י עוֹלָמוֹת"! (עֳקָצִין ג–יב) וּקְחוּ אַרְבַּעַת הַמִּינִים הַמְּסַמְּלִים אֶת כָּל שְׂדֵרוֹת הָעָם וּתְאַגְּדוּ אוֹתָם יַחְדָּו, לָדַעַת שֶׁהָעִקָּר לְהֵעָשׂוֹת לַאֲגֻדָּה אַחַת, לַעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ בְּלֵבָב שָׁלֵם! (מַעְיַן הַמּוֹעֵד)