"וְאֵלֶּה
שְׁמוֹת" (א-א)
מַדּוּעַ
הֻכְתַּר
הַסֵּפֶר
הַשֵּׁנִי שֶׁל
הַתּוֹרָה
בַּשֵּׁם
'שְׁמוֹת'?
וְלִכְאוֹרָה
הַטַּעַם
הוּא
מִפְּנֵי שֶׁסֵּפֶר
זֶה פּוֹתֵחַ
בַּמִּלִּים:
"וְאֵלֶּה
שְׁמוֹת
בְּנֵי
יִשְׂרָאֵל".
אֲבָל דָּבָר
זֶה צָרִיךְ
בֵּאוּר.
שֶׁהֲרֵי
הַתֵּבוֹת
הַלָּלוּ,
"וְאֵלֶּה
שְׁמוֹת
בְּנֵי יִשְׂרָאֵל",
אֵינָן
מְבַטְּאוֹת
אֶת מַהוּת הַסֵּפֶר,
הַדָּן
בְּעִנְיְנֵי
הַגָּלוּת
וִיצִיאַת
מִצְרַיִם,
וְהָיָה מִן
הָרָאוּי
לָתֵת לוֹ
שֵׁם
הַמּוֹרֶה
עַל עִקְּרֵי
הַסֵּפֶר. מַדּוּעַ
אֵפוֹא
נִבְחַר
הַשֵּׁם
'שְׁמוֹת'?
וְהַבֵּאוּר,
שְׁמוֹ שֶׁל
סֵפֶר
'שְׁמוֹת' נִתַּן
לוֹ, כְּדֵי
לְלַמְּדֵנוּ
שֶׁשְּׁנֵים-עָשָׂר
הַשְּׁבָטִים
הִגִּיעוּ,
כָּל אֶחָד
וְאֶחָד
מֵהֶם,
לְדַרְגָּתָם
הָאִישִׁית
הַגְּבוֹהָה
בְּיוֹתֵר
אֵלֶיהָ
הָיוּ
מְסֻגָּלִים
לְהַגִּיעַ!
כָּל אֶחָד,
לְפִי שְׁמוֹ
וּמַעֲלָתוֹ,
הִגִּיעַ
לִידֵי
מִצּוּי
כֹּחוֹתָיו
בְּצוּרָה
נָעֲלָה
יוֹתֵר
מִמַּה שֶּׁהָיוּ
בְּאֶרֶץ
יִשְׂרָאֵל.
וְכֵיוָן
שֶׁלִּמּוּד
גָּדוֹל יֵשׁ
בַּדָּבָר,
בָּחֲרוּ
דַּוְקָא
בְּשֵׁם זֶה.
וְאִם
הַשְּׁבָטִים
הִצְלִיחוּ
לְהַגִּיעַ
לְמֵרַב
מִצּוּי
כֹּחוֹתֵיהֶם
אַף גַּם בִּהְיוֹתָם
בְּאֶרֶץ
מִצְרַיִם,
יִלְמַד מִכָּךְ
כָּל אָדָם
לְהַמְשִׁיךְ
וּלְשַׁפֵּר
אֶת כֹּחוֹתָיו
הוּא, וְאַל
יַחְשֹׁב
שֶׁכְּבָר
פִּתַּח אֶת
כָּל
הַכִּשְׁרוֹנוֹת
הַטְּמוּנִים
בּוֹ.
וְהַחָכְמָה
הַגְּדוֹלָה
הִיא, שֶׁכָּל
אֶחָד
יַגִּיעַ אֶל
הַחֵלֶק שֶׁלּוֹ
בַּתּוֹרָה,
כִּלְשׁוֹן
הַתְּפִלָּה 'וְתֵן
חֶלְקֵנוּ
בְּתוֹרָתֶךָ',
הַחֵלֶק שֶׁלָּנוּ,
שֶׁל כָּל
אֶחָד
וְאֶחָד.
וּבֶאֱמֶת,
אִי אֶפְשָׁר
לָדַעַת
לְאָן
מְסֻגָּל
כָּל
יְהוּדִי לְהַגִּיעַ,
גַּם כָּזֶה
הַנֶּחְשָׁב
בְּעֵינֵינוּ
לַפָּשׁוּט
שֶׁבַּפְּשׁוּטִים.
הַגָּאוֹן
רַבִּי
מַנְצוּר
בֶּן
שִׁמְעוֹן
זצ"ל רָגִיל
הָיָה
לְסַפֵּר אֶת
סִפּוּרוֹ
שֶׁל אַבְרָהָם,
מוֹכֵר
הַיְּרָקוֹת
מֵהָעִיר
לוּבְּלִין.
פַּעַם
אַחַת יָשַׁב
הַמָּרָא
דְּאַתְרָא שֶׁל
לוּבְּלִין,
הַמַּהַרְשַׁ"ל,
וְהִתְעַמֵּק
בִּשְׁאֵלָה
קָשָׁה
שֶׁהִתְעוֹרְרָה
לוֹ
בְּסוּגְיָה
עֲמוּמָה
בַּשַּׁ"ס.
וְלִפְלִיאָתוֹ
הוּא
שׁוֹמֵעַ אֶת
מוֹכֵר
הַיְּרָקוֹת, שֶׁהִתְגּוֹרֵר
בַּדִּירָה
מִתַּחְתָּיו,
מְבָאֵר
וּמְבָרֵר
אֶת
הַסּוּגְיָה
בְּצוּרָה
נִפְלָאָה,
עַד שֶׁכָּל
הַקֻּשְׁיוֹת
נִפְשְׁטוּ
מֵאֲלֵיהֶן
וְהַכֹּל
הָיָה בָּהִיר
וְנָהִיר.
יְהוּדִי
זֶה
הִסְתִּיר
אֶת עַצְמוֹ
בְּמֶשֶׁךְ
כָּל
הַשָּׁנִים,
אוּלָם
עַתָּה הֵבִין
הַמַּהַרְשַׁ"ל,
שֶׁמְּדֻבָּר
בִּיהוּדִי
בַּעַל
דְּרָגוֹת
מֻפְלָאוֹת.
יָרַד הַמָּרָא
דְּאַתְרָא
אֶל
אַבְרָהָם
מוֹכֵר הַיְּרָקוֹת,
וּבִקֵּשׁ
מִמֶּנּוּ
לְגַלּוֹת
לְפָנָיו אֶת
יְדִיעוֹתָיו
בַּתּוֹרָה. אַךְ
הַיַּרְקָן
סֵרֵב.
מִשֶּׁרָאָה
הָרַב שֶׁל
לוּבְּלִין
כָּךְ, צִוָּה
עָלָיו
בְּמַפְגִּיעַ,
מִתֹּקֶף
מַעֲמָדוֹ
וְסַמְכוּתוֹ
כְּרַבָּהּ שֶׁל
הָעִיר
הַגְּדוֹלָה,
לְסַפֵּר לוֹ
מִי הוּא
וּמַה הוּא.
לְמִשְׁמַע
הַצִּוּוּי
נִכְנַע
הַמּוֹכֵר
וְגִלָּה לוֹ
בְּסוֹד אֶת דַּרְגָּתוֹ
הָאֲמִתִּית,
אֲבָל
בִּקֵּשׁ מִמֶּנּוּ
שֶׁלֹּא
לְפַרְסְמוֹ
בָּרַבִּים.
הַמַּהַרְשַׁ"ל
קִיֵּם אֶת
צִוּוּיוֹ
שֶׁל מוֹכֵר
הַיְּרָקוֹת,
אַךְ
בְּצַוָּאָתוֹ
מִנָּהוּ כְּיוֹרְשׁוֹ
בְּרַבָּנוּת
לוּבְּלִין...
לְאַחַר
פְּטִירָתוֹ
שֶׁל
הַמָּרָא
דְּאַתְרָא,
נִדְהֲמוּ
פַּרְנְסֵי
הַקְּהִלָּה, בִּרְאוֹתָם
אֶת דְּבַר
הַמִּנּוּי
כָּתוּב
בַּצַּוָּאָה,
שָׁחֹר עַל
גַּבֵּי
לָבָן. הֵם
נִגְּשׁוּ אֶל
הָרוֹכֵל,
שֶׁכָּאָמוּר
הָיָה
יָדוּעַ בְּכָל
הָעִיר
כִּיהוּדִי
פָּשׁוּט,
וְהֶרְאוּ
לוֹ אֶת
כְּתַב
הַצַּוָּאָה.
בִּתְחִלָּה
נִסָּה
לְהִתְחַמֵּק
וְסֵרֵב
לְדַבֵּר עַל
כָּךְ, אֲבָל
מִשֶּׁרָאָה
שֶׁאֵין לוֹ
מָנוֹס, נִכְנַע
וְהָלַךְ
אַחֲרֵי
הַפַּרְנָסִים,
שֶׁהִלְבִּישׁוּהוּ
בְּמַדֵּי
הַמַּלְכוּת
שֶׁל
הַמָּרָא
דְּאַתְרָא.
רְאוּ,
אָמַר רַבִּי
מַנְצוּר
זצ"ל לְבָנָיו,
מַה יָּכוֹל
לָצֵאת
מִמּוֹכֵר
יְרָקוֹת! רְאוּ
וּקְחוּ
מוּסָר
לְאֵלּוּ דְּרָגוֹת
מְסֻגָּל
יְהוּדִי
"פָּשׁוּט" לְהַגִּיעַ.
(עָלֵינוּ
לְשַׁבֵּחַ)