Otzarot-Article

אֵין סָפֵק בַּדָּבָר: הַכֹּל שָׁבוּ בִּתְשׁוּבָה בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים. וּכְבָר כָּתַב רַבֵּנוּ יוֹנָה גִּירוֹנְדִּי זצ"ל: "כִּי לְכָל תְּשׁוּבָה תִּמָּצֵא סְלִיחָה". אֲבָל יוֹדְעִים אָנוּ, כִּי אִם הָיְתָה תְּשׁוּבָה מִיִּרְאָה בִּלְבַד - יִרְאַת הָעֹנֶשׁ וּגְזַר הַדִּין שֶׁמִּמֶּנּוּ חָרַדְנוּ וְאוֹתוֹ בִּקַּשְׁנוּ לְהַמְתִּיק - אֵין הַמְּחִילָה מֻשְׁלֶמֶת, וּזְדוֹנוֹת נַעֲשׂוּ כִּשְׁגָגוֹת בִּלְבַד. מִמֵּילָא גַּם הַחֲתִימָה לְטוֹבָה לֹא הָיְתָה מֻשְׁלֶמֶת, חָלִילָה, לְשָׁנָה שֶׁאֵין בָּהּ עֶצֶב וְיָגוֹן כְּלָל וּכְלָל. אֲבָל אִם הַתְּשׁוּבָה הָיְתָה מֵאַהֲבָה, נִמְחוּ הָעֲווֹנוֹת כָּלִיל, וְאַף נֶחְשְׁבוּ לִזְכֻיּוֹת, וְאִם כֵּן, רָאוּי לָנוּ לִשְׂמֹחַ וְלַעֲלֹז עַל הַשָּׁנָה הַטּוֹבָה וְהַבְּרוּכָה הַנְּכוֹנָה לָנוּ.

אֵיךְ נֵדַע אִם הָיְתָה תְּשׁוּבָתֵנוּ מִיִּרְאָה אוֹ מֵאַהֲבָה? לַגָּאוֹן רַבִּי חַיִּים חִזְקִיָּה חוּרִי זצ"ל הָיָה מִבְחַן אֱמֶת לְכָךְ, וְהוּא הִמְשִׁילוֹ בְּמָשָׁל מְקוֹרִי: הַחֵטְא, אָמַר, מָשׁוּל לְמַחֲלָה מַמְאֶרֶת וְנוֹרָאָה, הָאוֹכֶלֶת בָּאָדָם וּמְסִבָּה לוֹ יִסּוּרִים נוֹרָאִים. וְיֵשׁ שְׁתֵּי דְּרָכִים לְטַפֵּל בָּהּ. יָכוֹל הוּא לְקַבֵּל הַקְרָנוֹת, שֶׁיַּהַרְסוּ אֶת הַתָּאִים הַמַּמְאִירִים וִישִׁיבוּהוּ לְאֵיתָנוֹ, וְיָכוֹל הוּא לְקַבֵּל... כַּדּוּרֵי הַרְגָּעָה, שֶׁיְּשַׁכְּכוּ אֶת כְּאֵבָיו...

הַהֶבְדֵּל בֵּינֵיהֶם פָּשׁוּט: כַּדּוּרֵי הַהַרְגָּעָה הֵם אֶמְצָעִי פָּשׁוּט וְיָעִיל - אֲבָל הַמַּחֲלָה מְקַנֶּנֶת בִּמְלֹא עֻזָּהּ, וּמַמְשִׁיכָה לְהִתְפַּשֵּׁט גַּם בְּעֵת הַשְׁפָּעַת הַגְּלוּלָה. וְהַשְׁפָּעָתָהּ שֶׁל הַתְּרוּפָה זְמַנִּית בִּלְבַד, וְכִכְלוֹת הַזְּמַן הַקָּצוּב - יִתְקְפוּהוּ הַכְּאֵבִים בְּיֶתֶר שְׂאֵת וְעֹז עַד שֶׁתַּכְרִיעֵהוּ הַמַּחֲלָה, חָלִילָה... אֲבָל הַהַקְרָנָה מְטַפֶּלֶת בְּשֹׁרֶשׁ הַמַּחֲלָה וּמַדְבִּירָה אוֹתָהּ כָּלִיל, וְשׁוּב לֹא תַּחְזֹר!

וּלְעִנְיָנֵנוּ: בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים עוֹרְכִים אָנוּ חֶשְׁבּוֹן נַפְשֵׁנוּ, כַּמָּה רָחַקְנוּ מִבּוֹרְאֵנוּ, כַּמָּה מִעַטְנוּ בַּעֲבוֹדָתֵנוּ. וְיוֹם שָׁלֵם הִתְפַּלַּלְנוּ בְּכַוָּנָה, בִּזְמִירוֹת הֵרַעְנוּ לוֹ, שִׁיר וּשְׁבָחָה, פִּיּוּט וַעֲתִירָה, וִדּוּי וַחֲרָטָה, בַּקָּשַׁת סְלִיחָה וּמְחִילָה.

בְּאֵיזוֹ בְּחִינָה הָיָה כָּל זֶה - בִּבְחִינַת הַקְרָנָה חוֹדֶרֶת, הֲבָנַת אֱמֶת שֶׁעָלֵינוּ לָשׁוּב וּלְבַקֵּשׁ אֶת קִרְבָתוֹ וְאֶת אוֹר פָּנָיו, לְשַׁחֲרוֹ וּלְעָבְדוֹ בְּלֵבָב שָׁלֵם, אוֹ בִּבְחִינַת כַּדּוּרֵי הַרְגָּעָה, הַרְדָּמַת הַיֵּצֶר הָרָע לְשָׁעָה?

הָכֵיצַד נֵדַע זֹאת? פָּשׁוּט עַד מְאֹד. אִם הָיָה זֶה בִּבְחִינַת כַּדּוּר הַרְגָּעָה, כִּי אָז פָּגָה הַשְׁפָּעָתוֹ עִם תֹּם תְּפִלַּת נְעִילָה... נִתְבּוֹנֵן אִם כֵּן וְנִרְאֶה, כֵּיצַד נִרְאֵית תְּפִלַּת עַרְבִית שֶׁלָּנוּ בְּמוֹצָאֵי הַצּוֹם. אִם מְבֻלְבֶּלֶת הִיא וַחֲפוּזָה, בְּפִזּוּר דַּעַת וּבְחֹסֶר סַבְלָנוּת, נֵדַע כִּי לֹא הָיְתָה זוֹ אֶלָּא תְּשׁוּבָה מִיִּרְאָה, הֲפוּגָה לְיוֹם אֶחָד. אֲבָל אִם תִּהְיֶה בִּמְתִינוּת וּבְנַחַת, בְּכַוָּנָה רְאוּיָה, נֵדַע כִּי הָיְתָה זוֹ רְפוּאָה שֶׁל מַמָּשׁ, וְאָנוּ בְּרִיאִים וַחֲסֻנִּים יוֹתֵר, וּבַדֶּרֶךְ לְהַדְבָּרַת הַמַּחֲלָה... (יוֹסֵף דַּעַת, חֶזְקַת אָבוֹת)

	שמיני עצרת ושמחת תורה תשס"ז
	אהבת תורה ולמוד לשמה
	תָּאֲרוּ לְעַצְמְכֶם בָּחוּר עוֹמֵד לְמִשְׁפָּט, בָּחוּר נֶחְמָד מִבַּיִת טוֹב אֵין סָפֵק בַּדָּבָר: הַכֹּל שָׁבוּ בִּתְשׁוּבָה בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים. וּכְבָר כָּתַב רַבֵּנוּ יוֹנָה גִּירוֹנְדִּי זצ"ל: "כִּי לְכָל תְּשׁוּבָה תִּמָּצֵא סְלִיחָה". אֲבָל יוֹדְעִים אָנוּ, כִּי אִם הָיְתָה תְּשׁוּבָה מִיִּרְאָה בִּלְבַד - יִרְאַת הָעֹנֶשׁ וּגְזַר הַדִּין שֶׁמִּמֶּנּוּ חָרַדְנוּ וְאוֹתוֹ בִּקַּשְׁנוּ לְהַמְתִּיק - אֵין הַמְּחִילָה מֻשְׁלֶמֶת, וּזְדוֹנוֹת נַעֲשׂוּ כִּשְׁגָגוֹת בִּלְבַד. מִמֵּילָא גַּם הַחֲתִימָה לְטוֹבָה לֹא הָיְתָה מֻשְׁלֶמֶת, חָלִילָה, לְשָׁנָה שֶׁאֵין בָּהּ עֶצֶב וְיָגוֹן כְּלָל וּכְלָל. אֲבָל אִם הַתְּשׁוּבָה הָיְתָה מֵאַהֲבָה, נִמְחוּ הָעֲווֹנוֹת כָּלִיל, וְאַף נֶחְשְׁבוּ לִזְכֻיּוֹת, וְאִם כֵּן, רָאוּי לָנוּ לִשְׂמֹחַ וְלַעֲלֹז עַל הַשָּׁנָה הַטּוֹבָה וְהַבְּרוּכָה הַנְּכוֹנָה לָנוּ. אֵיךְ נֵדַע אִם הָיְתָה תְּשׁוּבָתֵנוּ מִיִּרְאָה אוֹ מֵאַהֲבָה? לַגָּאוֹן רַבִּי חַיִּים חִזְקִיָּה חוּרִי זצ"ל הָיָה מִבְחַן אֱמֶת לְכָךְ, וְהוּא הִמְשִׁילוֹ בְּמָשָׁל מְקוֹרִי: הַחֵטְא, אָמַר, מָשׁוּל לְמַחֲלָה מַמְאֶרֶת וְנוֹרָאָה, הָאוֹכֶלֶת בָּאָדָם וּמְסִבָּה לוֹ יִסּוּרִים נוֹרָאִים. וְיֵשׁ שְׁתֵּי דְּרָכִים לְטַפֵּל בָּהּ. יָכוֹל הוּא לְקַבֵּל הַקְרָנוֹת, שֶׁיַּהַרְסוּ אֶת הַתָּאִים הַמַּמְאִירִים וִישִׁיבוּהוּ לְאֵיתָנוֹ, וְיָכוֹל הוּא לְקַבֵּל... כַּדּוּרֵי הַרְגָּעָה, שֶׁיְּשַׁכְּכוּ אֶת כְּאֵבָיו... הַהֶבְדֵּל בֵּינֵיהֶם פָּשׁוּט: כַּדּוּרֵי הַהַרְגָּעָה הֵם אֶמְצָעִי פָּשׁוּט וְיָעִיל - אֲבָל הַמַּחֲלָה מְקַנֶּנֶת בִּמְלֹא עֻזָּהּ, וּמַמְשִׁיכָה לְהִתְפַּשֵּׁט גַּם בְּעֵת הַשְׁפָּעַת הַגְּלוּלָה. וְהַשְׁפָּעָתָהּ שֶׁל הַתְּרוּפָה זְמַנִּית בִּלְבַד, וְכִכְלוֹת הַזְּמַן הַקָּצוּב - יִתְקְפוּהוּ הַכְּאֵבִים בְּיֶתֶר שְׂאֵת וְעֹז עַד שֶׁתַּכְרִיעֵהוּ הַמַּחֲלָה, חָלִילָה... אֲבָל הַהַקְרָנָה מְטַפֶּלֶת בְּשֹׁרֶשׁ הַמַּחֲלָה וּמַדְבִּירָה אוֹתָהּ כָּלִיל, וְשׁוּב לֹא תַּחְזֹר! וּלְעִנְיָנֵנוּ: בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים עוֹרְכִים אָנוּ חֶשְׁבּוֹן נַפְשֵׁנוּ, כַּמָּה רָחַקְנוּ מִבּוֹרְאֵנוּ, כַּמָּה מִעַטְנוּ בַּעֲבוֹדָתֵנוּ. וְיוֹם שָׁלֵם הִתְפַּלַּלְנוּ בְּכַוָּנָה, בִּזְמִירוֹת הֵרַעְנוּ לוֹ, שִׁיר וּשְׁבָחָה, פִּיּוּט וַעֲתִירָה, וִדּוּי וַחֲרָטָה, בַּקָּשַׁת סְלִיחָה וּמְחִילָה. בְּאֵיזוֹ בְּחִינָה הָיָה כָּל זֶה - בִּבְחִינַת הַקְרָנָה חוֹדֶרֶת, הֲבָנַת אֱמֶת שֶׁעָלֵינוּ לָשׁוּב וּלְבַקֵּשׁ אֶת קִרְבָתוֹ וְאֶת אוֹר פָּנָיו, לְשַׁחֲרוֹ וּלְעָבְדוֹ בְּלֵבָב שָׁלֵם, אוֹ בִּבְחִינַת כַּדּוּרֵי הַרְגָּעָה, הַרְדָּמַת הַיֵּצֶר הָרָע לְשָׁעָה? הָכֵיצַד נֵדַע זֹאת? פָּשׁוּט עַד מְאֹד. אִם הָיָה זֶה בִּבְחִינַת כַּדּוּר הַרְגָּעָה, כִּי אָז פָּגָה הַשְׁפָּעָתוֹ עִם תֹּם תְּפִלַּת נְעִילָה... נִתְבּוֹנֵן אִם כֵּן וְנִרְאֶה, כֵּיצַד נִרְאֵית תְּפִלַּת עַרְבִית שֶׁלָּנוּ בְּמוֹצָאֵי הַצּוֹם. אִם מְבֻלְבֶּלֶת הִיא וַחֲפוּזָה, בְּפִזּוּר דַּעַת וּבְחֹסֶר סַבְלָנוּת, נֵדַע כִּי לֹא הָיְתָה זוֹ אֶלָּא תְּשׁוּבָה מִיִּרְאָה, הֲפוּגָה לְיוֹם אֶחָד. אֲבָל אִם תִּהְיֶה בִּמְתִינוּת וּבְנַחַת, בְּכַוָּנָה רְאוּיָה, נֵדַע כִּי הָיְתָה זוֹ רְפוּאָה שֶׁל מַמָּשׁ, וְאָנוּ בְּרִיאִים וַחֲסֻנִּים יוֹתֵר, וּבַדֶּרֶךְ לְהַדְבָּרַת הַמַּחֲלָה... (יוֹסֵף דַּעַת, חֶזְקַת אָבוֹת)