Otzarot-Article

"וַיִּשְׁכַּב בַּמָּקוֹם הַהוּא" (כח-יא) וּבָרָשִׁ"י: "לְשׁוֹן מִעוּט, בְּאוֹתוֹ מָקוֹם שָׁכַב אֲבָל י"ד שָׁנִים שֶׁשִּׁמֵּשׁ בְּבֵית עֵבֶר לֹא שָׁכַב בַּלַּיְלָה, שֶׁהָיָה עוֹסֵק בַּתּוֹרָה".

אֶחָד מִבִּטּוּיֵי הָאוֹר שֶׁל הַיְּגִיעָה בַּתּוֹרָה הוּא הַ'יּוֹם יוֹם'. אָדָם הַנּוֹהֵג בְּדֶרֶךְ זוֹ, וְגַם אִם יַעֲבֹר עָלָיו מַה שֶּׁיַּעֲבֹר, לֹא יְבַטֵּל אֶת סְדָרָיו הַקְּבוּעִים לוֹ מִדֵּי יוֹם, נַעֲשֶׂה חָשׁוּב מְאֹד לִפְנֵי הַמָּקוֹם, וְתוֹרָתוֹ תִּהְיֶה שַׁיֶּכֶת לוֹ לְנֶצַח נְצָחִים.

מַעֲלָתוֹ שֶׁל יְהוּדִי הַשּׁוֹמֵר בִּקְבִיעוּת עַל סִדְרֵי שִׁעוּרָיו - הִיא נוֹרָא נוֹרָאוֹת. הָבָה וְנִשְׁמַע סִפּוּר מַדְהִים שֶׁהִתְרַחֵשׁ אֵצֶל אֶחָד מִלּוֹמְדֵי הַדַּף הַיּוֹמִי בִּבְנֵי בְּרַק.

סִפּוּר זֶה מָסַר גָּאוֹן אֶחָד, אֲשֶׁר אָמַר בְּמֶשֶׁךְ שָׁנִים רַבּוֹת שִׁעוּרִים עַל סֵדֶר הַדַּף הַיּוֹמִי, וּבַחֲבוּרָה שֶׁלּוֹ הָיָה יְהוּדִי שֶׁמְּקוֹמוֹ לֹא נִפְקַד מֵעוֹלָם, לַמְרוֹת טִרְדוֹתָיו הַמְּרֻבּוֹת. הַגְּשָׁמִים לֹא עִכְּבוּהוּ וִימֵי חַמְסִין לֹא עֲצָרוּהוּ. יוֹם יוֹם הָיָה מוֹפִיעַ לַשִּׁעוּר, בִּתְמִידוּת שֶׁאֵין דּוֹמָה לָהּ.

וַיְהִי הַיּוֹם, וַתְּהִי עִמּוֹ סִבָּה שֶׁבֶּאֱמֶת כְּבָר לֹא אִפְשְׁרָה לוֹ לְהַגִּיעַ. אוּלָם אַל יַעֲלֶה בְּדַעֲתוֹ שֶׁל מָאן-דְּהוּא שֶׁבְּאוֹתוֹ יוֹם הֶחְסִיר אֶת לִמּוּד הַדַּף עַצְמוֹ. יְהוּדִי זֶה הִתְאַמֵּץ עַד לִמְאֹד וְיָשַׁב וְלָמַד לְבַד בְּבֵיתוֹ, עַד שֶׁהִגִּיעַ לְרָשִׁ"י מֻקְשֶׁה. גַּם כָּאן לֹא אָמַר נוֹאָשׁ. נִסָּה לְתָרֵץ אֶת הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁהָיוּ לוֹ עַל רָשִׁ"י, וְלִמְצֹא לָהֶן פִּתְרוֹן, נִסָּה וְנִסָּה, חָשַׁב וְחָשַׁב, עַד... שֶׁנִּרְדַּם וַיִּישַׁן.

וְהִנֵּה בַּחֲלוֹמוֹ, נִגְלָה אֵלָיו אִישׁ נְשׂוּא פָּנִים, מַרְאֵהוּ כְּמַלְאַךְ הָאֱלֹקִים, וַיֹּאמֶר לוֹ: "נָכוֹן שֶׁהָיוּ לְךָ קֻשְׁיוֹת בְּרָשִׁ"י מְסֻיָּם? הָבָה נֵשֵׁב בְּצַוְתָּא וְנִלְמַד אֶת הָ'רָשִׁ"י' הַהוּא". יָשְׁבוּ הַשְּׁנַיִם וְלָמְדוּ עַד שֶׁהֶעֱלוּ אֲרוּכָה לַשְּׁאֵלוֹת. וַיְהִי בְּהִפָּרֵד הָאִישׁ מֵעִמּוֹ, שְׁאָלוֹ הַיְּהוּדִי בַּחֲלוֹם: 'מַה שִּׁמְךָ?'

אָמַר לוֹ: "רַשְבָּ"א"!

לְמָחֳרָת בַּבֹּקֶר, נִגַּשׁ הַיְּהוּדִי בְּתֻמּוֹ לְמַגִּיד הַשִּׁעוּר וַיְּסַפֵּר לוֹ כָּל הַמַּעֲשֶׂה, וּבְדֶרֶךְ אַגַּב פֵּרֵשׁ גַּם אֶת הַהֶסְבֵּר בָּרָשִׁ"י שֶׁהֶעֱלָה יַחַד עִם הַזָּקֵן הַהוּא שֶׁנִּגְלָה לוֹ בַּחֲלוֹמוֹ.

הָרַב הִתְרַגֵּשׁ מְאֹד וַתִּפָּעֵם רוּחוֹ. יַחַד עִם הַיְּהוּדִי שֶׁלָּנוּ נִגַּשׁ לַאֲרוֹן הַסְּפָרִים, הוֹצִיא אֶת סֵפֶר חִדּוּשֵׁי הָרַשְבָּ"א וְהֶרְאָה לוֹ שָׁחֹר עַל גַּבֵּי לָבָן שֶהָרַשְבָּ"א כּוֹתֵב שָׁם בְּדִיּוּק כְּפִי שֶׁהִסְבִּיר לוֹ הַזָּקֵן נְשׂוּא הַפָּנִים שֶׁהִזְדַּהָה בַּשֵּׁם... רַשְבָּ"א.

מַגִּיד הַשִּׁעוּר הִדְגִּישׁ אֶת אֲמִינוּתוֹ שֶׁל הַסִּפּוּר, מִשּׁוּם שֶׁהַיְּהוּדִי הַהוּא הָיָה כָּל כָּךְ תְּמִים-דֶּרֶךְ, שֶׁלֹּא הָיָה שַׁיָּךְ כְּלָל לַחְשֹׁד אוֹתוֹ בְּשֶׁקֶר אוֹ בְּגֻזְמָאוֹת, בַּהֲזָיוֹת אוֹ בְּגִבּוּבֵי דְּבָרִים. יְתֵרָה מִכָּךְ. יְהוּדִי זֶה לֹא הָיָה מְסֻגָּל לִלְמֹד רַשְבָּ"א בְּכֹחוֹת עַצְמוֹ, וְאִם הָרַשְבָּ"א בְּעַצְמוֹ וּבִכְבוֹדוֹ(!) לֹא הָיָה מִתְגַּלֶּה אֵלָיו בַּחֲלוֹמוֹ, וְלֹא הָיָה מַסְבִּיר לוֹ אֶת הַפֵּרוּשׁ דָּבָר דָּבוּר עַל אוֹפַנָּיו, אֵיךְ בָּא הַפֵּרוּשׁ לְפִיו?!...

בְּהִזְדַּמְּנוּת זוֹ כְּדַאי לְחַזֵּק שׁוּב וְשׁוּב אֶת לוֹמְדֵי הַדַּף הַיּוֹמִי. זֶה הֲרֵי כָּל סוֹדוֹ שֶׁל 'הַדַּף'! זֶה כָּל יִחוּדוֹ! יוֹם יוֹם! אַחַת הַנְּקֻדּוֹת הָרְדוּמוֹת בְּשִׁעוּר הַ"דַּף הַיּוֹמִי" הוּא הָ"הָר כְּגִיגִית". הַהֶכְרֵחַ! יִקֹּב הַדַּף אֶת הָהָר! בְּכָל עֵת, בְּכָל מַצָּב; לְיַד פַּרְגּוֹל מְרַצְּחִים אוֹ לְיַד שֻׁלְחַן הַמִּשְׁתֶּה - הַדַּף!

הַדַּף הָפַךְ אֵצֶל לוֹמְדָיו כְּמוֹ נֵתַח מִן הַמְּצִיאוּת. יוֹם שֶׁחוֹלֵף בְּלִי הַדַּף, הוּא יוֹם שֶׁנּוֹחַ לוֹ שֶׁלֹּא נִבְרָא. סְפִירַת הַיָּמִים לְמִנְיַן הַדַּפִּים, קְבִיעַת תַּאֲרִיךְ הַדַּף, מַמְחִישָׁה אֶת חֶסְרוֹנוֹ שֶׁל כָּל דַּף וְכוֹפָה עַל הַלּוֹמֵד עָמָל וִיגִיעָה, עַד כְּדֵי מְסִירוּת נֶפֶשׁ.

הַדַּף הַיּוֹמִי הוּא גַּם דַּפָּם שֶׁל הָעָם שֶׁבַּשָּׂדוֹת: סוֹחֲרִים, אַנְשֵׁי עָמָל, שֶׁשְּׁעַת הַדַּף שֶׁלָּהֶם הִיא לִפְעָמִים שָׁעָה בִּלְתִּי אֶפְשָׁרִית, שָׁעָה גְּזוּלָה... זוֹ הִיא שְׁעַת הָ"הָר כְּגִיגִית", כָּל אִישׁ וְגִיגִיתוֹ שֶׁלּוֹ. בְּכָל הַמַּצָּבִים וּבְכָל הַתְּמוּרוֹת; עַל אֳנִיּוֹת בְּמֶרְחֲבֵי-יַמִּים, בְּסַעֲרוֹת-הַקְּרָב, לְיַד מַרְצֵעַ-הַסַּנְדְּלָרִים, לְיַד מְכוֹנוֹת-הָעֲשִׂיָּה אוֹ לְיַד הַסְּטֶנְדֶר בִּשְׁעַת בֵּין הָעַרְבַּיִם.

תָּמִיד - הַדַּף!

הַדַּף הַיּוֹמִי, כְּגֶשֶׁר הֶעָשׂוּי מִנְּיָר. בְּאֶמְצָעוּתוֹ חוֹצֶה הַיְּהוּדִי אֶת הָאוֹקְיָנוֹס הָאֵינְסוֹפִי שֶׁל מְנַת-הַסֵּבֶל וְכוֹס-הַמְּרוֹרִים. זֶה הַגֶּשֶׁר הָאֵיתָן בְּיוֹתֵר בְּכָל גִּשְׁרֵי הָעוֹלָם.

הַכֹּחַ הַמַּגְנֶטִי שֶׁל הַדַּף, גָּנוּז בָּרַעְיוֹן שֶׁאוֹתוֹ דַּף בּוֹ אֲנִי שָׁקוּעַ בִּרְגָעִים אֵלֶּה, נִלְמָד עַל יְדֵי רִבּוֹאֵי-רִבּוֹאוֹת אִישׁ בְּכָל רַחֲבֵי תֵּבֵל. אִישׁ אִישׁ וְסִגְנוֹן הַמַּחְשָׁבָה שֶׁלּוֹ, אִישׁ אִישׁ בַּנֻּסְחָה שֶׁלּוֹ וּבַ"צַּוְתָּא" שֶׁלּוֹ, אִישׁ אִישׁ מְיַשֵּׁב אֶת אַבַּיֵי וְרָבָא בַּדֶּרֶךְ הַנִּרְאֵית לוֹ.

כַּמָּה נָעִים לָדַעַת שֶׁהַדַּף מְחַיֵּב אוֹתִי! הוּא מְחַיֵּב אוֹתִי כִּיהוּדִי, וְהוּא מְחַיֵּב אֶת הַיָּדַיִם שֶׁלִּי, כְּיָדַיִם יְהוּדִיּוֹת, לְעַלְעֵל מִידֵי יוֹם בְּדַף אַחֵר, בְּקֻשְׁיוֹת וּבְתֵרוּצִים אֲחֵרִים.

הַצֹּרֶךְ לְהַגִּיעַ לַשִּׁעוּר דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ, אֵינוֹ צָרִיךְ לְהַשְׁרוֹת עַל הָאָדָם הַרְגָּשָׁה שֶׁל כְּפִיָּתִיוּת. אַדְּרַבָּה; מִן הָרָאוּי הָיָה שֶׁאֹשֶׁר רַב יָצִיף אֶת לִבּוֹ דַּוְקָא כַּאֲשֶׁר מִתְקַיֶּמֶת שִׂמְחָה בְּמִשְׁפַּחְתּוֹ וְהוּא אֵינוֹ יָכוֹל לְהַגִּיעַ בַּזְּמַן כִּי... יֵשׁ לוֹ שִׁעוּר שֶׁל הַדַּף הַיּוֹמִי!

הֲרֵי דַּוְקָא זוֹ הִיא הַשִּׂמְחָה הָאֲמִתִּית וְהַטְּהוֹרָה בְּיוֹתֵר! לֹא כֵן?! הַהַקְרָבָה, הַמְּסִירוּת, חֹסֶר הַהִתְחַשְּׁבוּת בְּאֵרוּעִים חוֹבְקֵי עוֹלָם; עַכְשָׁו לֹא מְעַנְיֵן אוֹתִי מְאוּמָה. עַכְשָׁו אֲנִי עִם הַ"דַּף", רַק אֲנִי וְהוּא, עִם כָּל הָרֹאשׁ וְעִיּוּן הַמַּחְשָׁבָה. (עָלֵינוּ לְשַׁבֵּחַ)

	סוכות תשס"ז
	השק והאבן
	"וְנָתַן לִי לֶחֶם לֶאֱכֹל וּבֶגֶד לִלְבֹּשׁ" (כח-כ) לְשֵׁם מַה הֻצְרַךְ יַעֲקֹב לְפָרֵט בְּבַקָּשָׁתוֹ לֶחֶם "לֶאֱכֹל" וּבֶגֶד "לִלְבֹּשׁ" וַהֲרֵי פְּשִׁיטָא שֶׁהַלֶּחֶם הוּא לֶאֱכֹל וְהַבֶּגֶד נוֹעַד לִלְבוּשׁ "וַיִּשְׁכַּב בַּמָּקוֹם הַהוּא" (כח-יא) וּבָרָשִׁ"י: "לְשׁוֹן מִעוּט, בְּאוֹתוֹ מָקוֹם שָׁכַב אֲבָל י"ד שָׁנִים שֶׁשִּׁמֵּשׁ בְּבֵית עֵבֶר לֹא שָׁכַב בַּלַּיְלָה, שֶׁהָיָה עוֹסֵק בַּתּוֹרָה". אֶחָד מִבִּטּוּיֵי הָאוֹר שֶׁל הַיְּגִיעָה בַּתּוֹרָה הוּא הַ'יּוֹם יוֹם'. אָדָם הַנּוֹהֵג בְּדֶרֶךְ זוֹ, וְגַם אִם יַעֲבֹר עָלָיו מַה שֶּׁיַּעֲבֹר, לֹא יְבַטֵּל אֶת סְדָרָיו הַקְּבוּעִים לוֹ מִדֵּי יוֹם, נַעֲשֶׂה חָשׁוּב מְאֹד לִפְנֵי הַמָּקוֹם, וְתוֹרָתוֹ תִּהְיֶה שַׁיֶּכֶת לוֹ לְנֶצַח נְצָחִים. מַעֲלָתוֹ שֶׁל יְהוּדִי הַשּׁוֹמֵר בִּקְבִיעוּת עַל סִדְרֵי שִׁעוּרָיו - הִיא נוֹרָא נוֹרָאוֹת. הָבָה וְנִשְׁמַע סִפּוּר מַדְהִים שֶׁהִתְרַחֵשׁ אֵצֶל אֶחָד מִלּוֹמְדֵי הַדַּף הַיּוֹמִי בִּבְנֵי בְּרַק. סִפּוּר זֶה מָסַר גָּאוֹן אֶחָד, אֲשֶׁר אָמַר בְּמֶשֶׁךְ שָׁנִים רַבּוֹת שִׁעוּרִים עַל סֵדֶר הַדַּף הַיּוֹמִי, וּבַחֲבוּרָה שֶׁלּוֹ הָיָה יְהוּדִי שֶׁמְּקוֹמוֹ לֹא נִפְקַד מֵעוֹלָם, לַמְרוֹת טִרְדוֹתָיו הַמְּרֻבּוֹת. הַגְּשָׁמִים לֹא עִכְּבוּהוּ וִימֵי חַמְסִין לֹא עֲצָרוּהוּ. יוֹם יוֹם הָיָה מוֹפִיעַ לַשִּׁעוּר, בִּתְמִידוּת שֶׁאֵין דּוֹמָה לָהּ. וַיְהִי הַיּוֹם, וַתְּהִי עִמּוֹ סִבָּה שֶׁבֶּאֱמֶת כְּבָר לֹא אִפְשְׁרָה לוֹ לְהַגִּיעַ. אוּלָם אַל יַעֲלֶה בְּדַעֲתוֹ שֶׁל מָאן-דְּהוּא שֶׁבְּאוֹתוֹ יוֹם הֶחְסִיר אֶת לִמּוּד הַדַּף עַצְמוֹ. יְהוּדִי זֶה הִתְאַמֵּץ עַד לִמְאֹד וְיָשַׁב וְלָמַד לְבַד בְּבֵיתוֹ, עַד שֶׁהִגִּיעַ לְרָשִׁ"י מֻקְשֶׁה. גַּם כָּאן לֹא אָמַר נוֹאָשׁ. נִסָּה לְתָרֵץ אֶת הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁהָיוּ לוֹ עַל רָשִׁ"י, וְלִמְצֹא לָהֶן פִּתְרוֹן, נִסָּה וְנִסָּה, חָשַׁב וְחָשַׁב, עַד... שֶׁנִּרְדַּם וַיִּישַׁן. וְהִנֵּה בַּחֲלוֹמוֹ, נִגְלָה אֵלָיו אִישׁ נְשׂוּא פָּנִים, מַרְאֵהוּ כְּמַלְאַךְ הָאֱלֹקִים, וַיֹּאמֶר לוֹ: "נָכוֹן שֶׁהָיוּ לְךָ קֻשְׁיוֹת בְּרָשִׁ"י מְסֻיָּם? הָבָה נֵשֵׁב בְּצַוְתָּא וְנִלְמַד אֶת הָ'רָשִׁ"י' הַהוּא". יָשְׁבוּ הַשְּׁנַיִם וְלָמְדוּ עַד שֶׁהֶעֱלוּ אֲרוּכָה לַשְּׁאֵלוֹת. וַיְהִי בְּהִפָּרֵד הָאִישׁ מֵעִמּוֹ, שְׁאָלוֹ הַיְּהוּדִי בַּחֲלוֹם: 'מַה שִּׁמְךָ?' אָמַר לוֹ: "רַשְבָּ"א"! לְמָחֳרָת בַּבֹּקֶר, נִגַּשׁ הַיְּהוּדִי בְּתֻמּוֹ לְמַגִּיד הַשִּׁעוּר וַיְּסַפֵּר לוֹ כָּל הַמַּעֲשֶׂה, וּבְדֶרֶךְ אַגַּב פֵּרֵשׁ גַּם אֶת הַהֶסְבֵּר בָּרָשִׁ"י שֶׁהֶעֱלָה יַחַד עִם הַזָּקֵן הַהוּא שֶׁנִּגְלָה לוֹ בַּחֲלוֹמוֹ. הָרַב הִתְרַגֵּשׁ מְאֹד וַתִּפָּעֵם רוּחוֹ. יַחַד עִם הַיְּהוּדִי שֶׁלָּנוּ נִגַּשׁ לַאֲרוֹן הַסְּפָרִים, הוֹצִיא אֶת סֵפֶר חִדּוּשֵׁי הָרַשְבָּ"א וְהֶרְאָה לוֹ שָׁחֹר עַל גַּבֵּי לָבָן שֶהָרַשְבָּ"א כּוֹתֵב שָׁם בְּדִיּוּק כְּפִי שֶׁהִסְבִּיר לוֹ הַזָּקֵן נְשׂוּא הַפָּנִים שֶׁהִזְדַּהָה בַּשֵּׁם... רַשְבָּ"א. מַגִּיד הַשִּׁעוּר הִדְגִּישׁ אֶת אֲמִינוּתוֹ שֶׁל הַסִּפּוּר, מִשּׁוּם שֶׁהַיְּהוּדִי הַהוּא הָיָה כָּל כָּךְ תְּמִים-דֶּרֶךְ, שֶׁלֹּא הָיָה שַׁיָּךְ כְּלָל לַחְשֹׁד אוֹתוֹ בְּשֶׁקֶר אוֹ בְּגֻזְמָאוֹת, בַּהֲזָיוֹת אוֹ בְּגִבּוּבֵי דְּבָרִים. יְתֵרָה מִכָּךְ. יְהוּדִי זֶה לֹא הָיָה מְסֻגָּל לִלְמֹד רַשְבָּ"א בְּכֹחוֹת עַצְמוֹ, וְאִם הָרַשְבָּ"א בְּעַצְמוֹ וּבִכְבוֹדוֹ(!) לֹא הָיָה מִתְגַּלֶּה אֵלָיו בַּחֲלוֹמוֹ, וְלֹא הָיָה מַסְבִּיר לוֹ אֶת הַפֵּרוּשׁ דָּבָר דָּבוּר עַל אוֹפַנָּיו, אֵיךְ בָּא הַפֵּרוּשׁ לְפִיו?!... בְּהִזְדַּמְּנוּת זוֹ כְּדַאי לְחַזֵּק שׁוּב וְשׁוּב אֶת לוֹמְדֵי הַדַּף הַיּוֹמִי. זֶה הֲרֵי כָּל סוֹדוֹ שֶׁל 'הַדַּף'! זֶה כָּל יִחוּדוֹ! יוֹם יוֹם! אַחַת הַנְּקֻדּוֹת הָרְדוּמוֹת בְּשִׁעוּר הַ"דַּף הַיּוֹמִי" הוּא הָ"הָר כְּגִיגִית". הַהֶכְרֵחַ! יִקֹּב הַדַּף אֶת הָהָר! בְּכָל עֵת, בְּכָל מַצָּב; לְיַד פַּרְגּוֹל מְרַצְּחִים אוֹ לְיַד שֻׁלְחַן הַמִּשְׁתֶּה - הַדַּף! הַדַּף הָפַךְ אֵצֶל לוֹמְדָיו כְּמוֹ נֵתַח מִן הַמְּצִיאוּת. יוֹם שֶׁחוֹלֵף בְּלִי הַדַּף, הוּא יוֹם שֶׁנּוֹחַ לוֹ שֶׁלֹּא נִבְרָא. סְפִירַת הַיָּמִים לְמִנְיַן הַדַּפִּים, קְבִיעַת תַּאֲרִיךְ הַדַּף, מַמְחִישָׁה אֶת חֶסְרוֹנוֹ שֶׁל כָּל דַּף וְכוֹפָה עַל הַלּוֹמֵד עָמָל וִיגִיעָה, עַד כְּדֵי מְסִירוּת נֶפֶשׁ. הַדַּף הַיּוֹמִי הוּא גַּם דַּפָּם שֶׁל הָעָם שֶׁבַּשָּׂדוֹת: סוֹחֲרִים, אַנְשֵׁי עָמָל, שֶׁשְּׁעַת הַדַּף שֶׁלָּהֶם הִיא לִפְעָמִים שָׁעָה בִּלְתִּי אֶפְשָׁרִית, שָׁעָה גְּזוּלָה... זוֹ הִיא שְׁעַת הָ"הָר כְּגִיגִית", כָּל אִישׁ וְגִיגִיתוֹ שֶׁלּוֹ. בְּכָל הַמַּצָּבִים וּבְכָל הַתְּמוּרוֹת; עַל אֳנִיּוֹת בְּמֶרְחֲבֵי-יַמִּים, בְּסַעֲרוֹת-הַקְּרָב, לְיַד מַרְצֵעַ-הַסַּנְדְּלָרִים, לְיַד מְכוֹנוֹת-הָעֲשִׂיָּה אוֹ לְיַד הַסְּטֶנְדֶר בִּשְׁעַת בֵּין הָעַרְבַּיִם. תָּמִיד - הַדַּף! הַדַּף הַיּוֹמִי, כְּגֶשֶׁר הֶעָשׂוּי מִנְּיָר. בְּאֶמְצָעוּתוֹ חוֹצֶה הַיְּהוּדִי אֶת הָאוֹקְיָנוֹס הָאֵינְסוֹפִי שֶׁל מְנַת-הַסֵּבֶל וְכוֹס-הַמְּרוֹרִים. זֶה הַגֶּשֶׁר הָאֵיתָן בְּיוֹתֵר בְּכָל גִּשְׁרֵי הָעוֹלָם. הַכֹּחַ הַמַּגְנֶטִי שֶׁל הַדַּף, גָּנוּז בָּרַעְיוֹן שֶׁאוֹתוֹ דַּף בּוֹ אֲנִי שָׁקוּעַ בִּרְגָעִים אֵלֶּה, נִלְמָד עַל יְדֵי רִבּוֹאֵי-רִבּוֹאוֹת אִישׁ בְּכָל רַחֲבֵי תֵּבֵל. אִישׁ אִישׁ וְסִגְנוֹן הַמַּחְשָׁבָה שֶׁלּוֹ, אִישׁ אִישׁ בַּנֻּסְחָה שֶׁלּוֹ וּבַ"צַּוְתָּא" שֶׁלּוֹ, אִישׁ אִישׁ מְיַשֵּׁב אֶת אַבַּיֵי וְרָבָא בַּדֶּרֶךְ הַנִּרְאֵית לוֹ. כַּמָּה נָעִים לָדַעַת שֶׁהַדַּף מְחַיֵּב אוֹתִי! הוּא מְחַיֵּב אוֹתִי כִּיהוּדִי, וְהוּא מְחַיֵּב אֶת הַיָּדַיִם שֶׁלִּי, כְּיָדַיִם יְהוּדִיּוֹת, לְעַלְעֵל מִידֵי יוֹם בְּדַף אַחֵר, בְּקֻשְׁיוֹת וּבְתֵרוּצִים אֲחֵרִים. הַצֹּרֶךְ לְהַגִּיעַ לַשִּׁעוּר דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ, אֵינוֹ צָרִיךְ לְהַשְׁרוֹת עַל הָאָדָם הַרְגָּשָׁה שֶׁל כְּפִיָּתִיוּת. אַדְּרַבָּה; מִן הָרָאוּי הָיָה שֶׁאֹשֶׁר רַב יָצִיף אֶת לִבּוֹ דַּוְקָא כַּאֲשֶׁר מִתְקַיֶּמֶת שִׂמְחָה בְּמִשְׁפַּחְתּוֹ וְהוּא אֵינוֹ יָכוֹל לְהַגִּיעַ בַּזְּמַן כִּי... יֵשׁ לוֹ שִׁעוּר שֶׁל הַדַּף הַיּוֹמִי! הֲרֵי דַּוְקָא זוֹ הִיא הַשִּׂמְחָה הָאֲמִתִּית וְהַטְּהוֹרָה בְּיוֹתֵר! לֹא כֵן?! הַהַקְרָבָה, הַמְּסִירוּת, חֹסֶר הַהִתְחַשְּׁבוּת בְּאֵרוּעִים חוֹבְקֵי עוֹלָם; עַכְשָׁו לֹא מְעַנְיֵן אוֹתִי מְאוּמָה. עַכְשָׁו אֲנִי עִם הַ"דַּף", רַק אֲנִי וְהוּא, עִם כָּל הָרֹאשׁ וְעִיּוּן הַמַּחְשָׁבָה. (עָלֵינוּ לְשַׁבֵּחַ)