Otzarot-Article

"וְיֶחֱרַד יִצְחָק חֲרָדָה גְּדֹלָה עַד מְאֹד" (כז-לג) מְקֻבָּל בְּיָדֵינוּ סִפּוּר עֲמָמִי - וּרְאוּ כֵּיצַד חוּשׁ הַהוּמוֹר שֶׁל פַּעַם סָבַב סְבִיב דִּבְרֵי תּוֹרָה!

פַּעַם יָשַׁב הַמְּלַמֵּד וְלִמֵּד אֶת תַּלְמִידָיו בְּפָרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ. הִגִּיעוּ לְבִרְכוֹת יַעֲקֹב, שֶׁעוֹרוֹת גְּדָיֵי עִזִּים עַל יָדָיו וְעַל חֶלְקַת צַוָּארוֹ. "וַיְהִי כַּאֲשֶׁר כִּלָּה יִצְחָק לְבָרֵךְ אֶת יַעֲקֹב, וַיְהִי אַךְ יָצֹא יָצָא יַעֲקֹב... וְעֵשָׂו אָחִיו בָּא מִצֵּידוֹ. וַיַּעַשׂ גַּם הוּא מַטְעַמִּים וַיָּבֵא לְאָבִיו, וַיֹּאמֶר לְאָבִיו: יָקֻם אָבִי, וְיֹאכַל מִצֵּיד בְּנוֹ בַּעֲבוּר תְּבָרֲכַנִּי נַפְשֶׁךָ! וַיֹּאמֶר לוֹ יִצְחָק אָבִיו: מִי אַתָּה? וַיֹּאמֶר: אֲנִי בִּנְךָ בְכֹרְךָ, עֵשָׂו! וַיֶּחֱרַד יִצְחָק חֲרָדָה גְּדוֹלָה עַד מְאֹד, וַיֹּאמֶר מִי אֵפוֹא... הַצָּד צַיִד וַיָּבֵא לִי וָאֹכַל מִכָּל בְּטֶרֶם תָּבוֹא, וַאֲבָרֲכֵהוּ - גַּם בָּרוּךְ יִהְיֶה!"

אוֹתוֹ מְלַמֵּד לֹא הָיָה תַּלְמִיד חָכָם, בִּלְשׁוֹן הַמְעָטָה, וְנִתְחַלְּפָה לוֹ הד' בָּאוֹת ר'. קָרָא וְאָמַר: "וַיֶּחֱרַר יִצְחָק חֲרָרָה גְּדוֹלָה עַד מְאֹד". וּבְרֹב "לַמְדָנוּתוֹ" יָדַע כִּי חֲרָרָה הִיא עוּגָה, כִּלְשׁוֹן הַגְּמָרָא "עֲנִי הַמְּהַפֵּךְ בַּחֲרָרָה, וּבָא אַחֵר וּנְטָלָהּ, נִקְרָא רָשָׁע" (קִדּוּשִׁין נט.) וְהִסְבִּיר: עֵשָׂו הֵבִיא אֶת הַבָּשָׂר, וְיִצְחָק אָבִינוּ אָפָה עוּגָה גְּדוֹלָה עַד מְאֹד כְּדֵי לְאָכְלָהּ עִם הַבָּשָׂר...

תָּמַהּ אַחַד הַתַּלְמִידִים: "אֲבָל, רַבִּי, הֵיכָן הָיָה לוֹ תַּנּוּר כֹּה גָּדוֹל לֶאֱפוֹת בּוֹ כָּזוֹ עוּגָה?"

שְׁאֵלָה כַּהֲלָכָה! נָבוֹךְ הַמְּלַמֵּד, עִיֵּן בַּחֻמָּשׁ וְקָרָא בְּשִׂמְחָה: "נִפְלָא, הֲרֵי זוֹ הַשְּׁאֵלָה הַכְּתוּבָה בַּתּוֹרָה: "מִי אֵפוֹא", כְּלוֹמַר, מִי אָפָה כָּזוֹ עוּגָה גְּדוֹלָה!"...

"וּמָה הַתְּשׁוּבָה", בִּקֵּשׁ הַנַּעַר לָדַעַת...

אֵין לְךָ דָּבָר שֶׁאֵינוֹ רָמוּז בַּתּוֹרָה! עִיֵּן הַמְּלַמֵּד וּמָחָא כַּף אֶל כַּף: "זֶהוּ, רָשִׁ"י מְתָרֵץ זֹאת! וַיֶּחֱרַד (וַיֶּחֱרַר...) יִצְחָק - וּמִדְרָשׁוֹ, רָאָה גֵּיהִנּוֹם פְּתוּחָה לוֹ מִתַּחְתָּיו - וּבִמְדוֹרֵי הַגֵּיהִנּוֹם יֵשׁ מָקוֹם נִרְחָב דַּיּוֹ לֶאֱפוֹת אֶת הַחֲרָרָה הַגְּדוֹלָה עַד מְאֹד"... שֶׁהֲרֵי כָּל הָעוֹלָם אֵינוֹ אֶלָּא כְּכִסּוּי קְדִידָה לַגֵּיהִנּוֹם (פְּסָחִים צד.)...

סִפּוּר נָאֶה הוּא, אֲבָל לִקְחוֹ מוֹחֶה אֶת בַּת הַצְּחוֹק מִן הַשְּׂפָתַיִם.

לְאוֹתוֹ מְלַמֵּד אֵרַע דָּבָר נוֹרָא, שֶׁקָּשֶׁה כָּל כָּךְ לְהִזָּהֵר מִמֶּנּוּ. הָיְתָה לוֹ טָעוּת קְטַנָּה, הִתְחַלְּפָה לוֹ ד' בְּ-ר'.

כְּתוֹצָאָה מִכָּךְ, שִׁנְּתָה הַמִּלָּה מַשְׁמָעוּת, וְעִמָּהּ - כָּל הַפָּסוּק כֻּלּוֹ. וּמִתְעוֹרְרוֹת תְּמִיהוֹת, וּמוֹצְאִים "תֵּרוּצִים", וּכְבָר נִבְנֵית "מַעֲרָכָה" שְׁלֵמָה, "חֲבוּרָה" כְּהִלְכָתָהּ, וְהַכֹּל עַל בְּסִיס תֹּהוּ, הַכֹּל מֻשְׁתָּת עַל טָעוּת וְעַל עִוּוּת...

אֵיךְ זֶה קוֹרֶה? הָבָה נַסְבִּיר זֹאת:

בַּסֵּפֶר "שׁוֹמֵר אֱמוּנִים" (דְּרוּשׁ הָאֱמוּנָה פֶּרֶק י"ב) מְבֹאָר, כִּי הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ יָצַר אֶת עוֹלָמוֹ בִּבְחִינַת טוֹב וְרַע. כְּלוֹמַר, כָּל דָּבָר אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹתוֹ כְּמִצְוָה אוֹ כַּעֲבֵרָה. לֶאֱכֹל בִּבְרָכָה תְּחִלָּה וְסוֹף, וּמִתּוֹךְ כַּוָּנָה לִבְרִיאוּת הַגּוּף כִּרְצוֹן הַבּוֹרֵא, הֲרֵי זוֹ מִצְוָה נַעֲלָה. עֲבוֹדַת ה' תַּמָּה; לֶאֱכֹל בְּלֹא בְּרָכָה וּלְשֵׁם תַּאֲוָה, הֲרֵי זוֹ עֲבֵרָה.

עַל דֶּרֶךְ זוֹ נִתְּנָה לָנוּ גַּם הַתּוֹרָה, תּוֹרַת חַיִּים, וְעִם כָּל זֹאת: "וְזֹאת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר שָׂם מֹשֶׁה" (דְּבָרִים ד-מד), זָכָה - נַעֲשֵׂית לוֹ סַם חַיִּים, לֹא זָכָה - נַעֲשֵׂית לוֹ סַם הַמָּוֶת", חָס וְחָלִילָה. וּכְבָר אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה: "כָּתוּב, וְכָל הָרוֹצֶה לִטְעוֹת יָבוֹא וְיִטְעֶה!" וְהַרְבֵּה פְּסוּקִים וּמִדְרָשִׁים וּמַאַמְרֵי זֹהַר יֵשׁ שֶׁהֵם סְתוּמִים וַחֲתוּמִים, "וְכָל זֶה הוּא בְּחִינַת הַבְּחִירָה. כִּי דִּבְרֵיהֶם הַקְּדוֹשִׁים כְּגַחֲלֵי אֵשׁ", וְלִבָּם הָיָה פָּתוּחַ כְּפִתְחוֹ שֶׁל אוּלָם, וְלֹא הָיָה שׁוּם נִפְתָּל וְעִקֵּשׁ בְּדִבְרֵיהֶם כְּלָל מֵעוֹלָם, רַק דִּבְרֵיהֶם מְכֻסִּים בְּדֶרֶךְ הָרֶמֶז". עַד כָּאן דְּבָרָיו.

הַדְּבָרִים נֶאֱמָרִים עַל רֶקַע הַהִתָּלוּת בְּ"פִסְקֵי הֲלָכָה" מְגַמָּתִיִּים בְּעִנְיָנִים שׁוֹנִים, בָּהֶם נִכָּר שֶׁהַכּוֹתֵב יָרָה תְּחִלָּה אֶת הַחֵץ וּלְאַחַר מִכֵּן סִמֵּן סְבִיבוֹ אֶת הָעִגּוּל. בַּתְּחִלָּה "קָבַע" אֶת הַדִּין, וְאַחַר כָּךְ חָתַר לְהַצְדִּיקוֹ. זוֹ אֵינָהּ כְּפִיפוּת לַהֲלָכָה. זוֹ הַכְפָּפַת הַהֲלָכָה! וְיִתָּכֵן שֶׁיִּכְתְּבוּ קוּנְטְרֵסִים וִיפַלְפְּלוּ פִּלְפּוּלִים, וְיֵשׁ לִבְחֹן הַאִם אֵין תְּחִלָּתָם בַּ"חֲרָרָה" וְסוֹפָם בְּגֵיהִנּוֹם פָּתוּחַ...

דֶּרֶךְ אַחַת יֵשׁ, סְלוּלָה וּבְטוּחָה. דֶּרֶךְ הַמֶּלֶךְ, הַמַּבְטִיחָה שֶׁלֹּא תִּהְיֶה תּוֹרַת כָּל אֶחָד בְּיָדוֹ, וְשֶׁלֹּא תְּהֵא הָאֱמֶת נַעֲשֵׂית עֲדָרִים עֲדָרִים, כִּמְלִיצַת חֲזַ"ל עַל תְּקוּפָתֵנוּ, תְּקוּפַת עִקְבְתָא דִּמְשִׁיחָא (סַנְהֶדְרִין צז.). הַתּוֹרָה, הֲבָנָתָהּ הַבְּהִירָה וְאֹרַח הַהֲלָכָה הַסְּלוּלָה - מְסוּרִים בְּיָדֵינוּ מִדּוֹר דּוֹר, וְיֵשׁ לִפְנוֹת אֶל מַעֲבִירֵי הַשְּׁמוּעָה, גְּדוֹלֵי הַתּוֹרָה שֶׁבַּדּוֹר, "וְאֹרַח צַדִּיקִים כְּאוֹר נֹגַהּ הוֹלֵךְ וָאוֹר" (מִשְׁלֵי ד-יח), וּלְאוֹרָם תִּהְיֶה דַּרְכֵּנוּ מְאִירָה וּנְכוֹנָה! (מַעְיָן הַשָּׁבוּעַ)

	סוכות תשס"ז
	שני לקחים בפתח השנה החדשה
	"וְיֶחֱרַד יִצְחָק חֲרָדָה גְּדֹלָה עַד מְאֹד" (כז-לג) מְקֻבָּל בְּיָדֵינוּ סִפּוּר עֲמָמִי - וּרְאוּ כֵּיצַד חוּשׁ הַהוּמוֹר שֶׁל פַּעַם סָבַב סְבִיב דִּבְרֵי תּוֹרָה "וְיֶחֱרַד יִצְחָק חֲרָדָה גְּדֹלָה עַד מְאֹד" (כז-לג) מְקֻבָּל בְּיָדֵינוּ סִפּוּר עֲמָמִי - וּרְאוּ כֵּיצַד חוּשׁ הַהוּמוֹר שֶׁל פַּעַם סָבַב סְבִיב דִּבְרֵי תּוֹרָה! פַּעַם יָשַׁב הַמְּלַמֵּד וְלִמֵּד אֶת תַּלְמִידָיו בְּפָרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ. הִגִּיעוּ לְבִרְכוֹת יַעֲקֹב, שֶׁעוֹרוֹת גְּדָיֵי עִזִּים עַל יָדָיו וְעַל חֶלְקַת צַוָּארוֹ. "וַיְהִי כַּאֲשֶׁר כִּלָּה יִצְחָק לְבָרֵךְ אֶת יַעֲקֹב, וַיְהִי אַךְ יָצֹא יָצָא יַעֲקֹב... וְעֵשָׂו אָחִיו בָּא מִצֵּידוֹ. וַיַּעַשׂ גַּם הוּא מַטְעַמִּים וַיָּבֵא לְאָבִיו, וַיֹּאמֶר לְאָבִיו: יָקֻם אָבִי, וְיֹאכַל מִצֵּיד בְּנוֹ בַּעֲבוּר תְּבָרֲכַנִּי נַפְשֶׁךָ! וַיֹּאמֶר לוֹ יִצְחָק אָבִיו: מִי אַתָּה? וַיֹּאמֶר: אֲנִי בִּנְךָ בְכֹרְךָ, עֵשָׂו! וַיֶּחֱרַד יִצְחָק חֲרָדָה גְּדוֹלָה עַד מְאֹד, וַיֹּאמֶר מִי אֵפוֹא... הַצָּד צַיִד וַיָּבֵא לִי וָאֹכַל מִכָּל בְּטֶרֶם תָּבוֹא, וַאֲבָרֲכֵהוּ - גַּם בָּרוּךְ יִהְיֶה!" אוֹתוֹ מְלַמֵּד לֹא הָיָה תַּלְמִיד חָכָם, בִּלְשׁוֹן הַמְעָטָה, וְנִתְחַלְּפָה לוֹ הד' בָּאוֹת ר'. קָרָא וְאָמַר: "וַיֶּחֱרַר יִצְחָק חֲרָרָה גְּדוֹלָה עַד מְאֹד". וּבְרֹב "לַמְדָנוּתוֹ" יָדַע כִּי חֲרָרָה הִיא עוּגָה, כִּלְשׁוֹן הַגְּמָרָא "עֲנִי הַמְּהַפֵּךְ בַּחֲרָרָה, וּבָא אַחֵר וּנְטָלָהּ, נִקְרָא רָשָׁע" (קִדּוּשִׁין נט.) וְהִסְבִּיר: עֵשָׂו הֵבִיא אֶת הַבָּשָׂר, וְיִצְחָק אָבִינוּ אָפָה עוּגָה גְּדוֹלָה עַד מְאֹד כְּדֵי לְאָכְלָהּ עִם הַבָּשָׂר... תָּמַהּ אַחַד הַתַּלְמִידִים: "אֲבָל, רַבִּי, הֵיכָן הָיָה לוֹ תַּנּוּר כֹּה גָּדוֹל לֶאֱפוֹת בּוֹ כָּזוֹ עוּגָה?" שְׁאֵלָה כַּהֲלָכָה! נָבוֹךְ הַמְּלַמֵּד, עִיֵּן בַּחֻמָּשׁ וְקָרָא בְּשִׂמְחָה: "נִפְלָא, הֲרֵי זוֹ הַשְּׁאֵלָה הַכְּתוּבָה בַּתּוֹרָה: "מִי אֵפוֹא", כְּלוֹמַר, מִי אָפָה כָּזוֹ עוּגָה גְּדוֹלָה!"... "וּמָה הַתְּשׁוּבָה", בִּקֵּשׁ הַנַּעַר לָדַעַת... אֵין לְךָ דָּבָר שֶׁאֵינוֹ רָמוּז בַּתּוֹרָה! עִיֵּן הַמְּלַמֵּד וּמָחָא כַּף אֶל כַּף: "זֶהוּ, רָשִׁ"י מְתָרֵץ זֹאת! וַיֶּחֱרַד (וַיֶּחֱרַר...) יִצְחָק - וּמִדְרָשׁוֹ, רָאָה גֵּיהִנּוֹם פְּתוּחָה לוֹ מִתַּחְתָּיו - וּבִמְדוֹרֵי הַגֵּיהִנּוֹם יֵשׁ מָקוֹם נִרְחָב דַּיּוֹ לֶאֱפוֹת אֶת הַחֲרָרָה הַגְּדוֹלָה עַד מְאֹד"... שֶׁהֲרֵי כָּל הָעוֹלָם אֵינוֹ אֶלָּא כְּכִסּוּי קְדִידָה לַגֵּיהִנּוֹם (פְּסָחִים צד.)... סִפּוּר נָאֶה הוּא, אֲבָל לִקְחוֹ מוֹחֶה אֶת בַּת הַצְּחוֹק מִן הַשְּׂפָתַיִם. לְאוֹתוֹ מְלַמֵּד אֵרַע דָּבָר נוֹרָא, שֶׁקָּשֶׁה כָּל כָּךְ לְהִזָּהֵר מִמֶּנּוּ. הָיְתָה לוֹ טָעוּת קְטַנָּה, הִתְחַלְּפָה לוֹ ד' בְּ-ר'. כְּתוֹצָאָה מִכָּךְ, שִׁנְּתָה הַמִּלָּה מַשְׁמָעוּת, וְעִמָּהּ - כָּל הַפָּסוּק כֻּלּוֹ. וּמִתְעוֹרְרוֹת תְּמִיהוֹת, וּמוֹצְאִים "תֵּרוּצִים", וּכְבָר נִבְנֵית "מַעֲרָכָה" שְׁלֵמָה, "חֲבוּרָה" כְּהִלְכָתָהּ, וְהַכֹּל עַל בְּסִיס תֹּהוּ, הַכֹּל מֻשְׁתָּת עַל טָעוּת וְעַל עִוּוּת... אֵיךְ זֶה קוֹרֶה? הָבָה נַסְבִּיר זֹאת: בַּסֵּפֶר "שׁוֹמֵר אֱמוּנִים" (דְּרוּשׁ הָאֱמוּנָה פֶּרֶק י"ב) מְבֹאָר, כִּי הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ יָצַר אֶת עוֹלָמוֹ בִּבְחִינַת טוֹב וְרַע. כְּלוֹמַר, כָּל דָּבָר אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹתוֹ כְּמִצְוָה אוֹ כַּעֲבֵרָה. לֶאֱכֹל בִּבְרָכָה תְּחִלָּה וְסוֹף, וּמִתּוֹךְ כַּוָּנָה לִבְרִיאוּת הַגּוּף כִּרְצוֹן הַבּוֹרֵא, הֲרֵי זוֹ מִצְוָה נַעֲלָה. עֲבוֹדַת ה' תַּמָּה; לֶאֱכֹל בְּלֹא בְּרָכָה וּלְשֵׁם תַּאֲוָה, הֲרֵי זוֹ עֲבֵרָה. עַל דֶּרֶךְ זוֹ נִתְּנָה לָנוּ גַּם הַתּוֹרָה, תּוֹרַת חַיִּים, וְעִם כָּל זֹאת: "וְזֹאת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר שָׂם מֹשֶׁה" (דְּבָרִים ד-מד), זָכָה - נַעֲשֵׂית לוֹ סַם חַיִּים, לֹא זָכָה - נַעֲשֵׂית לוֹ סַם הַמָּוֶת", חָס וְחָלִילָה. וּכְבָר אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה: "כָּתוּב, וְכָל הָרוֹצֶה לִטְעוֹת יָבוֹא וְיִטְעֶה!" וְהַרְבֵּה פְּסוּקִים וּמִדְרָשִׁים וּמַאַמְרֵי זֹהַר יֵשׁ שֶׁהֵם סְתוּמִים וַחֲתוּמִים, "וְכָל זֶה הוּא בְּחִינַת הַבְּחִירָה. כִּי דִּבְרֵיהֶם הַקְּדוֹשִׁים כְּגַחֲלֵי אֵשׁ", וְלִבָּם הָיָה פָּתוּחַ כְּפִתְחוֹ שֶׁל אוּלָם, וְלֹא הָיָה שׁוּם נִפְתָּל וְעִקֵּשׁ בְּדִבְרֵיהֶם כְּלָל מֵעוֹלָם, רַק דִּבְרֵיהֶם מְכֻסִּים בְּדֶרֶךְ הָרֶמֶז". עַד כָּאן דְּבָרָיו. הַדְּבָרִים נֶאֱמָרִים עַל רֶקַע הַהִתָּלוּת בְּ"פִסְקֵי הֲלָכָה" מְגַמָּתִיִּים בְּעִנְיָנִים שׁוֹנִים, בָּהֶם נִכָּר שֶׁהַכּוֹתֵב יָרָה תְּחִלָּה אֶת הַחֵץ וּלְאַחַר מִכֵּן סִמֵּן סְבִיבוֹ אֶת הָעִגּוּל. בַּתְּחִלָּה "קָבַע" אֶת הַדִּין, וְאַחַר כָּךְ חָתַר לְהַצְדִּיקוֹ. זוֹ אֵינָהּ כְּפִיפוּת לַהֲלָכָה. זוֹ הַכְפָּפַת הַהֲלָכָה! וְיִתָּכֵן שֶׁיִּכְתְּבוּ קוּנְטְרֵסִים וִיפַלְפְּלוּ פִּלְפּוּלִים, וְיֵשׁ לִבְחֹן הַאִם אֵין תְּחִלָּתָם בַּ"חֲרָרָה" וְסוֹפָם בְּגֵיהִנּוֹם פָּתוּחַ... דֶּרֶךְ אַחַת יֵשׁ, סְלוּלָה וּבְטוּחָה. דֶּרֶךְ הַמֶּלֶךְ, הַמַּבְטִיחָה שֶׁלֹּא תִּהְיֶה תּוֹרַת כָּל אֶחָד בְּיָדוֹ, וְשֶׁלֹּא תְּהֵא הָאֱמֶת נַעֲשֵׂית עֲדָרִים עֲדָרִים, כִּמְלִיצַת חֲזַ"ל עַל תְּקוּפָתֵנוּ, תְּקוּפַת עִקְבְתָא דִּמְשִׁיחָא (סַנְהֶדְרִין צז.). הַתּוֹרָה, הֲבָנָתָהּ הַבְּהִירָה וְאֹרַח הַהֲלָכָה הַסְּלוּלָה - מְסוּרִים בְּיָדֵינוּ מִדּוֹר דּוֹר, וְיֵשׁ לִפְנוֹת אֶל מַעֲבִירֵי הַשְּׁמוּעָה, גְּדוֹלֵי הַתּוֹרָה שֶׁבַּדּוֹר, "וְאֹרַח צַדִּיקִים כְּאוֹר נֹגַהּ הוֹלֵךְ וָאוֹר" (מִשְׁלֵי ד-יח), וּלְאוֹרָם תִּהְיֶה דַּרְכֵּנוּ מְאִירָה וּנְכוֹנָה! (מַעְיָן הַשָּׁבוּעַ)