Otzarot-Article

"וְיִתֵּן לְךָ הָאֱלֹקִים" (כז-כח) פֵּרֵשׁ רָשִׁ"י: אִם מַגִּיעַ לְךָ - יִתֵּן לְךָ, וְאִם לֹא, לֹא יִתֵּן לְךָ. וְקָשֶׁה, וּמַה מָּקוֹם לְבַקֵּשׁ שֶׁהָרַחֲמָן יִגְמְלֵנוּ שָׂכָר עַל מִצְווֹתֵינוּ בְּרֹב רַחֲמָיו. מִמַּה נַּפְשַׁךְ: אִם קִיַּמְנוּ מִצְווֹתָיו - שְׂכָרֵנוּ מֻבְטָח, וְאִם לָאו - הֲרֵי אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וַתְרָן (בָּבָא קַמָּא נ.). אִם כֵּן, מַהִי בַּקָּשָׁה זוֹ, שֶׁהָרַחֲמָן הוּא יְזַכֵּנוּ לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא?!

בְּרַם, רַעְיוֹן עָמֹק גָּלוּם בָּהּ - הִשְׁמִיעָנוּ הֶחָפֵץ חַיִּים זצ"ל, וְהִסְבִּיר זֹאת בְּמָשָׁל נִפְלָא.

מַעֲשֶׂה בִּיהוּדִי עָנִי, מְחֻסָּר פַּרְנָסָה וּמַזָּל. בְּכָל דָּבָר בּוֹ שָׁלַח יָד, נִכְשַׁל: הִשְׂכִּיר עַצְמוֹ כְּסַבָּל, נִתַּק הַחֶבֶל וְנִשְׁבַּר הַכַּד; הִשְׂכִּיר עַצְמוֹ כְּשׁוּלְיַת פֶּחָח, נִבְקַע הַסַּדָּן; סָחַר בְּתַפּוּחִים וְהִרְקִיבוּ; סָחַר בְּדָגִים וְהִבְאִישׁוּ. הָיָה מְהַלֵּךְ וְנַפְשׁוֹ מָרָה וַעֲגוּמָה, יָדַע כִּי אֵין בְּבֵיתוֹ מְזוֹן סְעוּדָה אַחַת. הָלַךְ שָׁחוּחַ וּבְלִבּוֹ זְעָקָה: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, עַד מָתַי. הָאֵר פָּנֶיךָ, וְאִוָּשֵׁעָה.

וַה' שׁוֹמֵעַ שַׁוְעַת עֲנִיִּים, צַעֲקַת הַדַּל מַקְשִׁיב וּמוֹשִׁיעַ. הָלַךְ שָׁפוּף וְעֵינָיו בַּקַּרְקַע, וּלְפֶתַע צָד מַבָּטוֹ נִצְנוּץ קַרְנֵי אוֹר מִשְׁתַּבְּרוֹת. חָשַׁב: שֶׁבֶר זְכוּכִית הוּא אוֹ פַּח בּוֹהֵק. כִּמְעַט וְעָבַר מִשָּׁם, וְחָכַךְ בְּדַעֲתוֹ. גָּחַן וְהֵרִים אֶת הַחֵפֶץ. אוּלַי כַּפְתּוֹר הוּא, שְׁוֵה פְּרוּטָה. אוּלַי אֲגוֹרַת כֶּסֶף. לֹא, אֶבֶן שְׁקוּפָה בְּיָדָיו, זוֹהֶרֶת בְּאוֹר יְקָרוֹת, קַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ מִשְׁתַּבְּרוֹת בָּהּ לְאַלְפֵי נְגֹהוֹת. חָשַׁב: סוֹחֵר סִדְקִית וַדַּאי יִמְצָא בָּהּ עִנְיָן, אוּלַי אַף יִתֵּן שֶׁקֶל מְחִירָהּ.

סוֹחֵר הַסִּדְקִית אָמַר: "אֵין זוֹ זְכוּכִית, גַּשׁ לַצּוֹרֵף". הַצּוֹרֵף הִזְעִיק מִשְׁטָרָה. אֶבֶן חֵן כָּזוֹ בְּיַד אֶבְיוֹן, וַדַּאי מֵאוֹצַר הַמֶּלֶךְ נִגְנְבָה. סִפֵּר אֶת סִפּוּרוֹ, וְנִתְקַל בְּחֹסֶר אֵמוּן. הוּבַל לְתַחֲנַת הַמִּשְׁטָרָה עַד לְבֵרוּר הָעִנְיָן. הָאֶבֶן הֻבְהֲלָה לְאַרְמוֹן הַמְּלוּכָה, הָאַחֲרַאי עַל גִּנְזֵי הַמַּשְׂכִּיּוֹת נִקְרָא לְזַהוֹתָהּ.

גִּלְגֵּל הַמְּמֻנֶּה אֶת הָאֶבֶן בֵּין אֶצְבְּעוֹתָיו וְלֹא פָּסַק מִלְּהַלֵּל אֶת שְׁקִיפוּתָהּ וְאֶת צִבְעָהּ, אֶת בָּהֳקָהּ וְאֶת בְּרַקָּה, גָּדְלָהּ וּנְקִיּוּתָהּ - לֹא, אֵין אֶבֶן כָּזוֹ בְּכָל גִּנְזֵי הַמַּמְלָכָה. אֶבֶן הַכֶּתֶר בְּנֵזֶר הַמֶּלֶךְ מַחְוִירָה לְעֻמָּתָהּ. אִם בְּקוֹלוֹ יִשְׁמְעוּ, יִקְבְּעוּ אֶבֶן זוֹ בִּמְקוֹמָהּ!

אָמַר הַמֶּלֶךְ: "יוּבָא לְפָנַי בְּעָלֶיהָ! שֶׁלּוֹ הִיא, וּרְצוֹנִי לְרָכְשָׁהּ".

מִיָּד הִבְהִילוּ אֶת הֶעָנִי לָאַרְמוֹן, הֱרִיצוּהוּ בְּמַדְרֵגוֹתָיו וּמְבוֹאוֹתָיו, מִסְדְּרוֹנוֹתָיו וְאוּלַמָּיו, עַד שֶׁמָּצָא עַצְמוֹ בַּטְּרַקְלִין הָעֲנָק, נִצָּב לִפְנֵי כֵּס הַמַּלְכוּת! בֵּרֵךְ בְּהִתְרַגְּשׁוּת "שֶׁחָלַק מִכְּבוֹדוֹ לְבָשָׂר וָדָם", מִי פִּלֵּל וּמִי מִלֵּל שֶׁיִּזְכֶּה לְכָבוֹד כֹּה רָם!

"אֶבֶן זוֹ, שֶׁלְּךָ הִיא?" נִשְׁמַע קוֹלוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ.

"אֵינִי יוֹדֵעַ", מִלְמֵל. "אֶבֶן זוֹ, אוֹ אֶבֶן אַחֶרֶת. מָצָאתִי אֶבֶן נוֹצֶצֶת, בִּקַּשְׁתִּי לְמָכְרָהּ, וּמָצָאתִי עַצְמִי בְּמַעֲצָר"...

הַנּוֹכְחִים הֶחְנִיקוּ חִיּוּךְ מֵאֵימַת הַמַּלְכוּת, וְהַמֶּלֶךְ שָׁאַל: "וּמַה מְּחִירָהּ, כִּי אֵדַע?"

נָבוֹךְ הֶעָנִי. מַה יֹּאמַר? מִמּוֹכֵר הַסִּדְקִית חָשַׁב לְבַקֵּשׁ שֶׁקֶל. מִן הַצּוֹרֵף - מִי יוֹדֵעַ? מֵאָה שְׁקָלִים, אוּלַי אֶלֶף?! לֹא, אַל יַגְזִים, עוֹד יִהְיֶה לִצְחוֹק... אֲבָל כָּאן עוֹמֵד הוּא לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ. אוּלַי יָעֵז וִיבַקֵּשׁ עֲבוֹדָה בְּאֻרְווֹתָיו, וְיִוָּשַׁע מֵעָנְיוֹ הַמְּשַׁוֵּעַ?

"וּבְכֵן, מַה תֹּאמַר?" קָטַע הַמֶּלֶךְ אֶת הִרְהוּרָיו.

נָבוֹךְ וְכָנוּעַ קַד וְאָמַר: "אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ, כְּלוּם בָּקִי אֲנִי בְּשָׁוְיָן שֶׁל אֲבָנִים טוֹבוֹת? יִתֵּן הַמֶּלֶךְ כְּפִי רְצוֹנוֹ!"

הִסְתּוֹדֵד הַמֶּלֶךְ עִם הַמְּמֻנֶּה עַל גְּנָזָיו רֶגַע קָט, וְאָמַר: "מִכֵּיוָן שֶׁכָּךְ, הַבְּרֵרָה בְּיָדְךָ: רְצוֹנְךָ בְּמֵאָה אֶלֶף דִּינָרֵי זָהָב בִּמְזֻמָּנִים, אוֹ בְּמֵאָה דִּינָרֵי זָהָב לְחֹדֶשׁ בְּמֶשֶׁךְ כָּל יְמֵי חַיֶּיךָ?!"

אֲבָל הֶעָנִי לֹא עָנָה. עֵינָיו הִתְגַּלְגְּלוּ בְּחֹרֵיהֶן וְהוּא נָפַל מְעֻלָּף...

וְהַנִּמְשָׁל: מְקַיְּמִים אָנוּ מִצְווֹת, וְיוֹדְעִים אָנוּ שֶׁנִּכְנָסוֹת הֵן לְגִנְזֵי הַמֶּלֶךְ, מַלְכּוֹ שֶׁל עוֹלָם. יוֹדְעִים אָנוּ כִּי יִנָּתֵן עֲבוּרָן שָׂכָר - אֲבָל מַה הֵם מֻּשָּׂגֵינוּ בְּשָׂכָר רוּחָנִי, מַה הִיא הֲבָנָתֵנוּ בִּגְמוּל נִצְחִי? הֵן זְעִירִים אָנוּ וּזְעַרְעָרִים מֻשָּׂגֵינוּ, זוּטוֹת דּוֹמוֹת בְּעֵינֵינוּ כְּשִׂיא הָאֹשֶׁר וּכְפִסְגַּת הַגְּמוּל!

עַל כֵּן אוֹמְרִים אָנוּ: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, קְבַע נָא אַתָּה, כְּיָדְךָ הַמְּלֵאָה הַפְּתוּחָה הַקְּדוֹשָׁה וְהָרְחָבָה - "הָרַחֲמָן הוּא יְזַכֵּנוּ לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ, וּלְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא!" וְאָז נְקַבֵּל שָׂכָר - "עַיִן לֹא רָאֲתָה"! (הַגָּדַת הֶחָפֵץ חַיִּים, מִשְׁלֵי הֶחָפֵץ חַיִּים)

	האזינו תשס"ז
	...הטובה שיצאה מהתרופה של סטאלין
	"וְיֶחֱרַד יִצְחָק חֲרָדָה גְּדֹלָה עַד מְאֹד" (כז-לג) מְקֻבָּל בְּיָדֵינוּ סִפּוּר עֲמָמִי - וּרְאוּ כֵּיצַד חוּשׁ הַהוּמוֹר שֶׁל פַּעַם סָבַב סְבִיב דִּבְרֵי תּוֹרָה "וְיִתֵּן לְךָ הָאֱלֹקִים" (כז-כח) פֵּרֵשׁ רָשִׁ"י: אִם מַגִּיעַ לְךָ - יִתֵּן לְךָ, וְאִם לֹא, לֹא יִתֵּן לְךָ. וְקָשֶׁה, וּמַה מָּקוֹם לְבַקֵּשׁ שֶׁהָרַחֲמָן יִגְמְלֵנוּ שָׂכָר עַל מִצְווֹתֵינוּ בְּרֹב רַחֲמָיו. מִמַּה נַּפְשַׁךְ: אִם קִיַּמְנוּ מִצְווֹתָיו - שְׂכָרֵנוּ מֻבְטָח, וְאִם לָאו - הֲרֵי אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וַתְרָן (בָּבָא קַמָּא נ.). אִם כֵּן, מַהִי בַּקָּשָׁה זוֹ, שֶׁהָרַחֲמָן הוּא יְזַכֵּנוּ לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא?! בְּרַם, רַעְיוֹן עָמֹק גָּלוּם בָּהּ - הִשְׁמִיעָנוּ הֶחָפֵץ חַיִּים זצ"ל, וְהִסְבִּיר זֹאת בְּמָשָׁל נִפְלָא. מַעֲשֶׂה בִּיהוּדִי עָנִי, מְחֻסָּר פַּרְנָסָה וּמַזָּל. בְּכָל דָּבָר בּוֹ שָׁלַח יָד, נִכְשַׁל: הִשְׂכִּיר עַצְמוֹ כְּסַבָּל, נִתַּק הַחֶבֶל וְנִשְׁבַּר הַכַּד; הִשְׂכִּיר עַצְמוֹ כְּשׁוּלְיַת פֶּחָח, נִבְקַע הַסַּדָּן; סָחַר בְּתַפּוּחִים וְהִרְקִיבוּ; סָחַר בְּדָגִים וְהִבְאִישׁוּ. הָיָה מְהַלֵּךְ וְנַפְשׁוֹ מָרָה וַעֲגוּמָה, יָדַע כִּי אֵין בְּבֵיתוֹ מְזוֹן סְעוּדָה אַחַת. הָלַךְ שָׁחוּחַ וּבְלִבּוֹ זְעָקָה: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, עַד מָתַי. הָאֵר פָּנֶיךָ, וְאִוָּשֵׁעָה. וַה' שׁוֹמֵעַ שַׁוְעַת עֲנִיִּים, צַעֲקַת הַדַּל מַקְשִׁיב וּמוֹשִׁיעַ. הָלַךְ שָׁפוּף וְעֵינָיו בַּקַּרְקַע, וּלְפֶתַע צָד מַבָּטוֹ נִצְנוּץ קַרְנֵי אוֹר מִשְׁתַּבְּרוֹת. חָשַׁב: שֶׁבֶר זְכוּכִית הוּא אוֹ פַּח בּוֹהֵק. כִּמְעַט וְעָבַר מִשָּׁם, וְחָכַךְ בְּדַעֲתוֹ. גָּחַן וְהֵרִים אֶת הַחֵפֶץ. אוּלַי כַּפְתּוֹר הוּא, שְׁוֵה פְּרוּטָה. אוּלַי אֲגוֹרַת כֶּסֶף. לֹא, אֶבֶן שְׁקוּפָה בְּיָדָיו, זוֹהֶרֶת בְּאוֹר יְקָרוֹת, קַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ מִשְׁתַּבְּרוֹת בָּהּ לְאַלְפֵי נְגֹהוֹת. חָשַׁב: סוֹחֵר סִדְקִית וַדַּאי יִמְצָא בָּהּ עִנְיָן, אוּלַי אַף יִתֵּן שֶׁקֶל מְחִירָהּ. סוֹחֵר הַסִּדְקִית אָמַר: "אֵין זוֹ זְכוּכִית, גַּשׁ לַצּוֹרֵף". הַצּוֹרֵף הִזְעִיק מִשְׁטָרָה. אֶבֶן חֵן כָּזוֹ בְּיַד אֶבְיוֹן, וַדַּאי מֵאוֹצַר הַמֶּלֶךְ נִגְנְבָה. סִפֵּר אֶת סִפּוּרוֹ, וְנִתְקַל בְּחֹסֶר אֵמוּן. הוּבַל לְתַחֲנַת הַמִּשְׁטָרָה עַד לְבֵרוּר הָעִנְיָן. הָאֶבֶן הֻבְהֲלָה לְאַרְמוֹן הַמְּלוּכָה, הָאַחֲרַאי עַל גִּנְזֵי הַמַּשְׂכִּיּוֹת נִקְרָא לְזַהוֹתָהּ. גִּלְגֵּל הַמְּמֻנֶּה אֶת הָאֶבֶן בֵּין אֶצְבְּעוֹתָיו וְלֹא פָּסַק מִלְּהַלֵּל אֶת שְׁקִיפוּתָהּ וְאֶת צִבְעָהּ, אֶת בָּהֳקָהּ וְאֶת בְּרַקָּה, גָּדְלָהּ וּנְקִיּוּתָהּ - לֹא, אֵין אֶבֶן כָּזוֹ בְּכָל גִּנְזֵי הַמַּמְלָכָה. אֶבֶן הַכֶּתֶר בְּנֵזֶר הַמֶּלֶךְ מַחְוִירָה לְעֻמָּתָהּ. אִם בְּקוֹלוֹ יִשְׁמְעוּ, יִקְבְּעוּ אֶבֶן זוֹ בִּמְקוֹמָהּ! אָמַר הַמֶּלֶךְ: "יוּבָא לְפָנַי בְּעָלֶיהָ! שֶׁלּוֹ הִיא, וּרְצוֹנִי לְרָכְשָׁהּ". מִיָּד הִבְהִילוּ אֶת הֶעָנִי לָאַרְמוֹן, הֱרִיצוּהוּ בְּמַדְרֵגוֹתָיו וּמְבוֹאוֹתָיו, מִסְדְּרוֹנוֹתָיו וְאוּלַמָּיו, עַד שֶׁמָּצָא עַצְמוֹ בַּטְּרַקְלִין הָעֲנָק, נִצָּב לִפְנֵי כֵּס הַמַּלְכוּת! בֵּרֵךְ בְּהִתְרַגְּשׁוּת "שֶׁחָלַק מִכְּבוֹדוֹ לְבָשָׂר וָדָם", מִי פִּלֵּל וּמִי מִלֵּל שֶׁיִּזְכֶּה לְכָבוֹד כֹּה רָם! "אֶבֶן זוֹ, שֶׁלְּךָ הִיא?" נִשְׁמַע קוֹלוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ. "אֵינִי יוֹדֵעַ", מִלְמֵל. "אֶבֶן זוֹ, אוֹ אֶבֶן אַחֶרֶת. מָצָאתִי אֶבֶן נוֹצֶצֶת, בִּקַּשְׁתִּי לְמָכְרָהּ, וּמָצָאתִי עַצְמִי בְּמַעֲצָר"... הַנּוֹכְחִים הֶחְנִיקוּ חִיּוּךְ מֵאֵימַת הַמַּלְכוּת, וְהַמֶּלֶךְ שָׁאַל: "וּמַה מְּחִירָהּ, כִּי אֵדַע?" נָבוֹךְ הֶעָנִי. מַה יֹּאמַר? מִמּוֹכֵר הַסִּדְקִית חָשַׁב לְבַקֵּשׁ שֶׁקֶל. מִן הַצּוֹרֵף - מִי יוֹדֵעַ? מֵאָה שְׁקָלִים, אוּלַי אֶלֶף?! לֹא, אַל יַגְזִים, עוֹד יִהְיֶה לִצְחוֹק... אֲבָל כָּאן עוֹמֵד הוּא לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ. אוּלַי יָעֵז וִיבַקֵּשׁ עֲבוֹדָה בְּאֻרְווֹתָיו, וְיִוָּשַׁע מֵעָנְיוֹ הַמְּשַׁוֵּעַ? "וּבְכֵן, מַה תֹּאמַר?" קָטַע הַמֶּלֶךְ אֶת הִרְהוּרָיו. נָבוֹךְ וְכָנוּעַ קַד וְאָמַר: "אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ, כְּלוּם בָּקִי אֲנִי בְּשָׁוְיָן שֶׁל אֲבָנִים טוֹבוֹת? יִתֵּן הַמֶּלֶךְ כְּפִי רְצוֹנוֹ!" הִסְתּוֹדֵד הַמֶּלֶךְ עִם הַמְּמֻנֶּה עַל גְּנָזָיו רֶגַע קָט, וְאָמַר: "מִכֵּיוָן שֶׁכָּךְ, הַבְּרֵרָה בְּיָדְךָ: רְצוֹנְךָ בְּמֵאָה אֶלֶף דִּינָרֵי זָהָב בִּמְזֻמָּנִים, אוֹ בְּמֵאָה דִּינָרֵי זָהָב לְחֹדֶשׁ בְּמֶשֶׁךְ כָּל יְמֵי חַיֶּיךָ?!" אֲבָל הֶעָנִי לֹא עָנָה. עֵינָיו הִתְגַּלְגְּלוּ בְּחֹרֵיהֶן וְהוּא נָפַל מְעֻלָּף... וְהַנִּמְשָׁל: מְקַיְּמִים אָנוּ מִצְווֹת, וְיוֹדְעִים אָנוּ שֶׁנִּכְנָסוֹת הֵן לְגִנְזֵי הַמֶּלֶךְ, מַלְכּוֹ שֶׁל עוֹלָם. יוֹדְעִים אָנוּ כִּי יִנָּתֵן עֲבוּרָן שָׂכָר - אֲבָל מַה הֵם מֻּשָּׂגֵינוּ בְּשָׂכָר רוּחָנִי, מַה הִיא הֲבָנָתֵנוּ בִּגְמוּל נִצְחִי? הֵן זְעִירִים אָנוּ וּזְעַרְעָרִים מֻשָּׂגֵינוּ, זוּטוֹת דּוֹמוֹת בְּעֵינֵינוּ כְּשִׂיא הָאֹשֶׁר וּכְפִסְגַּת הַגְּמוּל! עַל כֵּן אוֹמְרִים אָנוּ: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, קְבַע נָא אַתָּה, כְּיָדְךָ הַמְּלֵאָה הַפְּתוּחָה הַקְּדוֹשָׁה וְהָרְחָבָה - "הָרַחֲמָן הוּא יְזַכֵּנוּ לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ, וּלְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא!" וְאָז נְקַבֵּל שָׂכָר - "עַיִן לֹא רָאֲתָה"! (הַגָּדַת הֶחָפֵץ חַיִּים, מִשְׁלֵי הֶחָפֵץ חַיִּים)