Otzarot-Article

הַמַּגִּיד מֵרָאצְקִי זצ"ל פָּתַח בְּמָשָׁל: סוֹחֵר נָסַע אֶל הַיְּרִיד הַגָּדוֹל שֶׁבַּמְּדִינָה הַשְּׁכֵנָה, בִּצֵּעַ עֲסָקוֹת רַבּוֹת וְקָנָה סְחוֹרָה בְּמֵיטַב כַּסְפּוֹ, סְחוֹרָה שֶׁתָּנִיב רְוָחִים רַבִּים. הוּא הִטְעִין אוֹתָהּ עַל שַׁיֶּרֶת עֲגָלוֹת וּפָנָה לָשׁוּב עִמָּהּ לְאַרְצוֹ. אֲבָל כַּאֲשֶׁר בִּקֵּשׁ לְהִכָּנֵס לְאַרְצוֹ, לֹא הֵרִימוּ הַשּׁוֹטְרִים אֶת הַמַּחְסוֹם וְלֹא הֵנִיחוּ לָעֲגָלוֹת לַעֲבֹר.

"מַדּוּעַ?" קָרָא, "הַסְּחוֹרוֹת שֶׁלִּי הֵן, קְנִיתִין כַּדָּת וְכַדִּין, הֵן רְכוּשִׁי לִמְהַדְּרִין".

"אָמְנָם כֵּן", עָנוּ לוֹ, "אֲבָל הֵן חַיָּבוֹת בְּמֶכֶס. וּבְלִי מֶכֶס - לֹא יִנָּתֵן לָהֶן לַעֲבֹר בְּמַעֲבַר הַגְּבוּל!"

וְהַנִּמְשָׁל: הַיָּמִים הַנּוֹרָאִים - יְמֵי הַיְּרִיד הֵם. יָכוֹל הָאָדָם לִקְנוֹת בָּהֶם כָּל אֲשֶׁר יֶחְפַּץ, בִּתְנַאי שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ מָעוֹת: מִצְווֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים, תְּפִלָּה וּתְשׁוּבָה וּצְדָקָה.

וְאָנוּ נִצַּלְנוּ אוֹתָם כִּדְבָעֵי, מִלֵּאנוּ עֲגָלוֹת טְעוּנוֹת בִּסְחוֹרוֹת, מִזַּן אֶל זַן. עִם כָּל הָ"אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ": חַיִּים וּבְרִיאוּת, פַּרְנָסָה וְכַלְכָּלָה, בָּנִים וְנַחַת, הַכֹּל בַּכֹּל. אַךְ עַתָּה, בִּתְפִלַּת נְעִילָה, מִתְקָרְבִים אָנוּ אֶל הַמַּחְסוֹם. וְאִם לֹא נְשַׁלֵּם אֶת הַמֶּכֶס - לֹא יִנָּתֵן לָנוּ לַעֲבֹר. וּמַהוּ הַמֶּכֶס? הַדְּמָעוֹת, הֵן הַפּוֹתְחוֹת אֶת הַשַּׁעַר! הֵן הַפּוֹתְחוֹת אֶת שַׁעַר הַלֵּב, וְהֵן הַפּוֹתְחוֹת שַׁעֲרֵי שָׁמַיִם!

נוּכַל לְהַמְלִיץ עַל כָּךְ אֶת מַאֲמַר חֲזַ"ל (מְנָחוֹת ט"ו:): "מֵבִיא אָדָם אֶת זִבְחוֹ הַיּוֹם, וּנְסָכָיו מִכָּאן וְעַד עֲשָׂרָה יָמִים". בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה הֵבֵאנוּ אֶת זְבָחֵינוּ. הִזְכַּרְנוּ אֶת זְכוּת הָעֲקֵדָה וְקִיַּמְנוּ בְּנַפְשֵׁנוּ: "וַעֲשִׂיתֶם עוֹלָה - כְּאִלּוּ הִקְרִיב עַצְמוֹ עוֹלָה", וְהִגַּשְׁנוּ אֶת רְשִׁימַת בַּקָּשׁוֹתֵינוּ לְשָׁנָה טוֹבָה וּמְבֹרֶכֶת. הַקָּרְבָּן נִתְקַבֵּל בְּרָצוֹן, אֲבָל הַנְּסָכִים - אַיָּם? וְהַכַּוָּנָה לְנִסְכֵּי הַדְּמָעוֹת! נִתָּן לְהָבִיאָן "מִכָּאן וְעַד עֲשָׂרָה יָמִים", עַד לְיוֹם הַכִּפּוּרִים, עַד לִתְפִלַּת נְעִילָה!

וְאָז יִפָּתַח לָנוּ שַׁעַר, וּסְחוֹרָתֵנוּ תַּעֲבֹר בּוֹ...

הָרַב הַקָּדוֹשׁ רַבִּי נַפְתָּלִי מֵרוּפְּשִׁיץ זצ"ל שָׁאַל: אִם שַׁעֲרֵי דְּמָעוֹת לֹא נִסְגְּרוּ מֵעוֹלָם, לְשֵׁם מָה הִצִּיבוּ שָׁם שׁוֹטְרִים? וְתֵרֵץ: הֵם נִסְגָּרִים - בִּפְנֵי דִּמְעוֹתֵיהֶם שֶׁל שׁוֹטִים...

זֶהוּ שֶׁאָמַר הָרַב הַקָּדוֹשׁ רַבִּי בּוּנִים מִפְּשִׁיסְחָא זצ"ל לִשְׁלִיחַ צִבּוּר, שֶׁבָּכָה בְּדִמְעוֹת שָׁלִישׁ וּרְאִיָּתוֹ הִתְעַרְפְּלָה, אוֹתִיּוֹת הַתְּפִלָּה נִטַּשְׁטְשׁוּ לְנֶגֶד עֵינָיו וְהוּא הִרְבָּה לִטְעוֹת.

אָמַר לוֹ: "מוּטָב שֶׁתִּבְכֶּה פָּחוֹת וְתִסְתַּכֵּל הֵיטֵב בַּמַּחֲזוֹר, וְלֹא תִּטְעֶה". כְּלוֹמַר: בִּמְקוֹם בְּכִי סְתָמִי, שֶׁאֵין מֵאֲחוֹרָיו כְּלוּם, מוּטָב לָדַעַת מַה שֶּׁאוֹמְרִים, לְהָבִין עַל מַה מִּתְחָרְטִים וּלְהַשְׂכִּיל מַה לְּקַבֵּל וְכֵיצַד לְשַׁנּוֹת דֶּרֶךְ וּלְיַשֵּׁר נָתִיב. (שַׁעֲרֵי אַרְמוֹן, שָׂרִיגֵי נַפְשִׁי, רָמָתַיִם צוֹפִים)

	נצבים - וילך תשס"ו
	כי לא ידח ממנו נדח
	הַמַּגִּיד מֵרָאצְקִי זצ"ל פָּתַח בְּמָשָׁל: סוֹחֵר נָסַע אֶל הַיְּרִיד הַגָּדוֹל שֶׁבַּמְּדִינָה הַשְּׁכֵנָה, בִּצֵּעַ עֲסָקוֹת רַבּוֹת וְקָנָה סְחוֹרָה בְּמֵיטַב כַּסְפּוֹ, סְחוֹרָה שֶׁתָּנִיב רְוָחִים רַבִּים הַמַּגִּיד מֵרָאצְקִי זצ"ל פָּתַח בְּמָשָׁל: סוֹחֵר נָסַע אֶל הַיְּרִיד הַגָּדוֹל שֶׁבַּמְּדִינָה הַשְּׁכֵנָה, בִּצֵּעַ עֲסָקוֹת רַבּוֹת וְקָנָה סְחוֹרָה בְּמֵיטַב כַּסְפּוֹ, סְחוֹרָה שֶׁתָּנִיב רְוָחִים רַבִּים. הוּא הִטְעִין אוֹתָהּ עַל שַׁיֶּרֶת עֲגָלוֹת וּפָנָה לָשׁוּב עִמָּהּ לְאַרְצוֹ. אֲבָל כַּאֲשֶׁר בִּקֵּשׁ לְהִכָּנֵס לְאַרְצוֹ, לֹא הֵרִימוּ הַשּׁוֹטְרִים אֶת הַמַּחְסוֹם וְלֹא הֵנִיחוּ לָעֲגָלוֹת לַעֲבֹר. "מַדּוּעַ?" קָרָא, "הַסְּחוֹרוֹת שֶׁלִּי הֵן, קְנִיתִין כַּדָּת וְכַדִּין, הֵן רְכוּשִׁי לִמְהַדְּרִין". "אָמְנָם כֵּן", עָנוּ לוֹ, "אֲבָל הֵן חַיָּבוֹת בְּמֶכֶס. וּבְלִי מֶכֶס - לֹא יִנָּתֵן לָהֶן לַעֲבֹר בְּמַעֲבַר הַגְּבוּל!" וְהַנִּמְשָׁל: הַיָּמִים הַנּוֹרָאִים - יְמֵי הַיְּרִיד הֵם. יָכוֹל הָאָדָם לִקְנוֹת בָּהֶם כָּל אֲשֶׁר יֶחְפַּץ, בִּתְנַאי שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ מָעוֹת: מִצְווֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים, תְּפִלָּה וּתְשׁוּבָה וּצְדָקָה. וְאָנוּ נִצַּלְנוּ אוֹתָם כִּדְבָעֵי, מִלֵּאנוּ עֲגָלוֹת טְעוּנוֹת בִּסְחוֹרוֹת, מִזַּן אֶל זַן. עִם כָּל הָ"אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ": חַיִּים וּבְרִיאוּת, פַּרְנָסָה וְכַלְכָּלָה, בָּנִים וְנַחַת, הַכֹּל בַּכֹּל. אַךְ עַתָּה, בִּתְפִלַּת נְעִילָה, מִתְקָרְבִים אָנוּ אֶל הַמַּחְסוֹם. וְאִם לֹא נְשַׁלֵּם אֶת הַמֶּכֶס - לֹא יִנָּתֵן לָנוּ לַעֲבֹר. וּמַהוּ הַמֶּכֶס? הַדְּמָעוֹת, הֵן הַפּוֹתְחוֹת אֶת הַשַּׁעַר! הֵן הַפּוֹתְחוֹת אֶת שַׁעַר הַלֵּב, וְהֵן הַפּוֹתְחוֹת שַׁעֲרֵי שָׁמַיִם! נוּכַל לְהַמְלִיץ עַל כָּךְ אֶת מַאֲמַר חֲזַ"ל (מְנָחוֹת ט"ו:): "מֵבִיא אָדָם אֶת זִבְחוֹ הַיּוֹם, וּנְסָכָיו מִכָּאן וְעַד עֲשָׂרָה יָמִים". בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה הֵבֵאנוּ אֶת זְבָחֵינוּ. הִזְכַּרְנוּ אֶת זְכוּת הָעֲקֵדָה וְקִיַּמְנוּ בְּנַפְשֵׁנוּ: "וַעֲשִׂיתֶם עוֹלָה - כְּאִלּוּ הִקְרִיב עַצְמוֹ עוֹלָה", וְהִגַּשְׁנוּ אֶת רְשִׁימַת בַּקָּשׁוֹתֵינוּ לְשָׁנָה טוֹבָה וּמְבֹרֶכֶת. הַקָּרְבָּן נִתְקַבֵּל בְּרָצוֹן, אֲבָל הַנְּסָכִים - אַיָּם? וְהַכַּוָּנָה לְנִסְכֵּי הַדְּמָעוֹת! נִתָּן לְהָבִיאָן "מִכָּאן וְעַד עֲשָׂרָה יָמִים", עַד לְיוֹם הַכִּפּוּרִים, עַד לִתְפִלַּת נְעִילָה! וְאָז יִפָּתַח לָנוּ שַׁעַר, וּסְחוֹרָתֵנוּ תַּעֲבֹר בּוֹ... הָרַב הַקָּדוֹשׁ רַבִּי נַפְתָּלִי מֵרוּפְּשִׁיץ זצ"ל שָׁאַל: אִם שַׁעֲרֵי דְּמָעוֹת לֹא נִסְגְּרוּ מֵעוֹלָם, לְשֵׁם מָה הִצִּיבוּ שָׁם שׁוֹטְרִים? וְתֵרֵץ: הֵם נִסְגָּרִים - בִּפְנֵי דִּמְעוֹתֵיהֶם שֶׁל שׁוֹטִים... זֶהוּ שֶׁאָמַר הָרַב הַקָּדוֹשׁ רַבִּי בּוּנִים מִפְּשִׁיסְחָא זצ"ל לִשְׁלִיחַ צִבּוּר, שֶׁבָּכָה בְּדִמְעוֹת שָׁלִישׁ וּרְאִיָּתוֹ הִתְעַרְפְּלָה, אוֹתִיּוֹת הַתְּפִלָּה נִטַּשְׁטְשׁוּ לְנֶגֶד עֵינָיו וְהוּא הִרְבָּה לִטְעוֹת. אָמַר לוֹ: "מוּטָב שֶׁתִּבְכֶּה פָּחוֹת וְתִסְתַּכֵּל הֵיטֵב בַּמַּחֲזוֹר, וְלֹא תִּטְעֶה". כְּלוֹמַר: בִּמְקוֹם בְּכִי סְתָמִי, שֶׁאֵין מֵאֲחוֹרָיו כְּלוּם, מוּטָב לָדַעַת מַה שֶּׁאוֹמְרִים, לְהָבִין עַל מַה מִּתְחָרְטִים וּלְהַשְׂכִּיל מַה לְּקַבֵּל וְכֵיצַד לְשַׁנּוֹת דֶּרֶךְ וּלְיַשֵּׁר נָתִיב. (שַׁעֲרֵי אַרְמוֹן, שָׂרִיגֵי נַפְשִׁי, רָמָתַיִם צוֹפִים)