Otzarot-Article

"כִּי יִשְׁאָלְךָ בִנְךָ מָחָר לֵאמֹר" (ו-כ) רַבִּים שָׁאֲלוּ מַה בֵּין שְׁאֵלַת הֶחָכָם לִשְׁאֵלַת הָרָשָׁע. וְרַבִּים הִתְחַבְּטוּ בַּתְּשׁוּבָה שֶׁנִּתֶּנֶת לֶחָכָם: "אֵין מַפְטִירִין אַחַר הַפֶּסַח אֲפִיקוֹמָן".

הַגָּאוֹן רַבִּי שְׁלֹמֹה קְלוּגֶר מִבְּרוֹדִי זצ"ל עָנָה עַל כָּךְ בְּמָשָׁל:

אָדָם קָנָה שְׂדֵה חִטָּה הָעוֹמֶדֶת בְּקָמוֹתֶיהָ, וּבִקֵּשׁ לִבְנוֹת שָׁם בַּיִת. קָרָא לְפוֹעֵל שֶׁיִּקְצֹר אֶת הַחִטָּה. עָבַד הַפּוֹעֵל כָּל הַיּוֹם כֻּלּוֹ, וְקָצַר כְּרֶבַע מִן הַחִטָּה. נָתַן לוֹ בַּעַל הַבַּיִת אֶת שְׂכָרוֹ, אֲבָל זְמַנּוֹ דָּחַק. רוֹצֶה הָיָה לְהַתְחִיל כְּבָר בַּבְּנִיָּה. אָמַר לַפּוֹעֵל: "דַּי לִי בְּמַה שֶּׁקָּצַרְתָּ. מָחָר אַתְחִיל לִבְנוֹת!"

שָׁמַע זֹאת הַפּוֹעֵל וּבִקֵּשׁ: "אָנָּא, הַמְתֵּן עוֹד יוֹם. אִם אַתָּה מַפְקִיר אֶת הַתְּבוּאָה - בִּרְצוֹנִי לִזְכּוֹת בָּהּ!"

הִסְכִּים בַּעַל הַבַּיִת, וְהִנֵּה הַפְלֵא וָפֶלֶא: בְּיוֹם הַמָּחֳרָת נִקְצְרָה כָּל הַתְּבוּאָה כֻּלָּהּ!

תָּמַהּ בַּעַל הַבַּיִת: "אֶתְמוֹל קָצַרְתָּ רֶבַע וְהַיּוֹם שְׁלֹשָׁה רְבָעִים?"

עָנָה הַפּוֹעֵל: "אֶתְמוֹל עָבַדְתִּי לְמַעַן הַשָּׂכָר, וְאִלּוּ הַיּוֹם עָמַלְתִּי בַּעֲבוּר הַתְּבוּאָה עַצְמָהּ, כְּדֵי לִזְכּוֹת בָּהּ!"

זוֹ שְׁאֵלָתוֹ שֶׁל הַבֵּן הֶחָכָם: "מָה הָעֵדֹת וְהַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֱלֹקֵינוּ אֶתְכֶם" - הַאִם אָנוּ מְקַיְּמִים אוֹתָם לְמַעַן הַשָּׂכָר הַמֻּבְטָח, אוֹ שֶׁהֵם רְכוּשׁ יָקָר וְאוֹצָר בָּלוּם כְּשֶׁלְּעַצְמָם?

וְהַתְּשׁוּבָה לְכָךְ כְּלוּלָה בְּדִבְרֵי חֲזַ"ל (ע"ז יט.): "'אַשְׁרֵי אִישׁ יָרֵא אֶת ה', בְּמִצְווֹתָיו חָפֵץ מְאֹד' - בְּמִצְווֹתָיו, וְלֹא בִּשְׂכַר מִצְווֹתָיו". כְּלוֹמַר, הַמִּצְוָה כְּשֶׁלְּעַצְמָהּ - אֵין עֲרֹךְ לַחֲשִׁיבוּתָהּ. זֹאת רוֹמְזִים לוֹ בְּכָךְ, שֶׁאֵין מַפְטִירִין אַחַר הַפֶּסַח אֲפִיקוֹמָן, כְּלוֹמַר, אֵין אוֹכְלִים אַחֲרָיו מִינֵי מְתִיקָה, כְּדֵי שֶׁיִּשָּׁאֵר בְּפִיו טַעַם הַמַּצָּה. וְזֹאת כְּדֵי לְהַשְׁרִישׁ בְּלִבֵּנוּ, שֶׁהַמַּצָּה כְּשֶׁלְּעַצְמָהּ - טַעֲמָהּ נִפְלָא, וְאֵינֶנּוּ מְקַיְּמִים אֶת הַמִּצְוָה כְּדֵי לִזְכּוֹת בְּשָׂכָר וּבְ"מִינֵי מְתִיקָה" לְאַחֲרֶיהָ...

וְהַדְּבָרִים מְפֹרָשִׁים בַּתּוֹרָה בִּתְשׁוּבַת הַבֵּן הֶחָכָם: "כִּי יִשְׁאָלְךָ בִנְךָ מָחָר לֵאמֹר, מָה הָעֵדֹת וְהַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֱלֹקֵינוּ אֶתְכֶם. וְאָמַרְתָּ לְבִנְךָ, עֲבָדִים הָיִינוּ לְפַרְעֹה בְּמִצְרָיִם, וַיֹּצִיאֵנוּ ה' מִמִּצְרַיִם בְּיָד חֲזָקָה... וַיְצַוֵּנוּ ה' לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל הַחֻקִּים הָאֵלֶּה... לְטוֹב לָנוּ כָּל הַיָּמִים לְחַיֹּתֵנוּ כְּהַיּוֹם הַזֶּה". כְּלוֹמַר, הַמִּצְווֹת הֵן לְטוֹבָתֵנוּ, טוֹבוֹת כְּשֶׁלְּעַצְמָן. וְדִין הָאֲפִיקוֹמָן הוּא סֵמֶל וּרְאָיָה.

אֲבָל הָרָשָׁע כְּבָר הֶחְלִיט שֶׁהַמִּצְווֹת אֵינָן טוֹבוֹת כְּשֶׁלְּעַצְמָן אֶלָּא הֵן עֹל וְעַבְדוּת, וְשׁוֹאֵל "מָה הָעֲבוֹדָה הַזֹּאת לָכֶם?". אֵין הוּא חָפֵץ בָּהֶן, וְכוֹפֵר בִּשְׂכָרָן. עַל כֵּן, אִלּוּ הָיָה שָׁם - לֹא הָיָה נִגְאָל! (שַׁעֲרֵי אַרְמוֹן, מַעֲשֵׂה יְדֵי יוֹצֵר)

	שופטים תשס"ו
	"ושח עינים- יושיע"
	"וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ וְדִבַּרְתָּ בָּם" (ו-ז) שָׁאַל הַגָּאוֹן רַבִּי שִׁמְעוֹן יְהוּדָה הַכֹּהֵן שְׁקוֹפּ זצ"ל, רֹאשׁ יְשִׁיבַת גְּרוֹדְנָה: לִכְאוֹרָה, רָאוּי הָיָה לִכְתֹּב "וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ - וִידַבְּרוּ בָּם, בְּשִׁבְתָּם בְּבֵיתָם" "כִּי יִשְׁאָלְךָ בִנְךָ מָחָר לֵאמֹר" (ו-כ) רַבִּים שָׁאֲלוּ מַה בֵּין שְׁאֵלַת הֶחָכָם לִשְׁאֵלַת הָרָשָׁע. וְרַבִּים הִתְחַבְּטוּ בַּתְּשׁוּבָה שֶׁנִּתֶּנֶת לֶחָכָם: "אֵין מַפְטִירִין אַחַר הַפֶּסַח אֲפִיקוֹמָן". הַגָּאוֹן רַבִּי שְׁלֹמֹה קְלוּגֶר מִבְּרוֹדִי זצ"ל עָנָה עַל כָּךְ בְּמָשָׁל: אָדָם קָנָה שְׂדֵה חִטָּה הָעוֹמֶדֶת בְּקָמוֹתֶיהָ, וּבִקֵּשׁ לִבְנוֹת שָׁם בַּיִת. קָרָא לְפוֹעֵל שֶׁיִּקְצֹר אֶת הַחִטָּה. עָבַד הַפּוֹעֵל כָּל הַיּוֹם כֻּלּוֹ, וְקָצַר כְּרֶבַע מִן הַחִטָּה. נָתַן לוֹ בַּעַל הַבַּיִת אֶת שְׂכָרוֹ, אֲבָל זְמַנּוֹ דָּחַק. רוֹצֶה הָיָה לְהַתְחִיל כְּבָר בַּבְּנִיָּה. אָמַר לַפּוֹעֵל: "דַּי לִי בְּמַה שֶּׁקָּצַרְתָּ. מָחָר אַתְחִיל לִבְנוֹת!" שָׁמַע זֹאת הַפּוֹעֵל וּבִקֵּשׁ: "אָנָּא, הַמְתֵּן עוֹד יוֹם. אִם אַתָּה מַפְקִיר אֶת הַתְּבוּאָה - בִּרְצוֹנִי לִזְכּוֹת בָּהּ!" הִסְכִּים בַּעַל הַבַּיִת, וְהִנֵּה הַפְלֵא וָפֶלֶא: בְּיוֹם הַמָּחֳרָת נִקְצְרָה כָּל הַתְּבוּאָה כֻּלָּהּ! תָּמַהּ בַּעַל הַבַּיִת: "אֶתְמוֹל קָצַרְתָּ רֶבַע וְהַיּוֹם שְׁלֹשָׁה רְבָעִים?" עָנָה הַפּוֹעֵל: "אֶתְמוֹל עָבַדְתִּי לְמַעַן הַשָּׂכָר, וְאִלּוּ הַיּוֹם עָמַלְתִּי בַּעֲבוּר הַתְּבוּאָה עַצְמָהּ, כְּדֵי לִזְכּוֹת בָּהּ!" זוֹ שְׁאֵלָתוֹ שֶׁל הַבֵּן הֶחָכָם: "מָה הָעֵדֹת וְהַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֱלֹקֵינוּ אֶתְכֶם" - הַאִם אָנוּ מְקַיְּמִים אוֹתָם לְמַעַן הַשָּׂכָר הַמֻּבְטָח, אוֹ שֶׁהֵם רְכוּשׁ יָקָר וְאוֹצָר בָּלוּם כְּשֶׁלְּעַצְמָם? וְהַתְּשׁוּבָה לְכָךְ כְּלוּלָה בְּדִבְרֵי חֲזַ"ל (ע"ז יט.): "'אַשְׁרֵי אִישׁ יָרֵא אֶת ה', בְּמִצְווֹתָיו חָפֵץ מְאֹד' - בְּמִצְווֹתָיו, וְלֹא בִּשְׂכַר מִצְווֹתָיו". כְּלוֹמַר, הַמִּצְוָה כְּשֶׁלְּעַצְמָהּ - אֵין עֲרֹךְ לַחֲשִׁיבוּתָהּ. זֹאת רוֹמְזִים לוֹ בְּכָךְ, שֶׁאֵין מַפְטִירִין אַחַר הַפֶּסַח אֲפִיקוֹמָן, כְּלוֹמַר, אֵין אוֹכְלִים אַחֲרָיו מִינֵי מְתִיקָה, כְּדֵי שֶׁיִּשָּׁאֵר בְּפִיו טַעַם הַמַּצָּה. וְזֹאת כְּדֵי לְהַשְׁרִישׁ בְּלִבֵּנוּ, שֶׁהַמַּצָּה כְּשֶׁלְּעַצְמָהּ - טַעֲמָהּ נִפְלָא, וְאֵינֶנּוּ מְקַיְּמִים אֶת הַמִּצְוָה כְּדֵי לִזְכּוֹת בְּשָׂכָר וּבְ"מִינֵי מְתִיקָה" לְאַחֲרֶיהָ... וְהַדְּבָרִים מְפֹרָשִׁים בַּתּוֹרָה בִּתְשׁוּבַת הַבֵּן הֶחָכָם: "כִּי יִשְׁאָלְךָ בִנְךָ מָחָר לֵאמֹר, מָה הָעֵדֹת וְהַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֱלֹקֵינוּ אֶתְכֶם. וְאָמַרְתָּ לְבִנְךָ, עֲבָדִים הָיִינוּ לְפַרְעֹה בְּמִצְרָיִם, וַיֹּצִיאֵנוּ ה' מִמִּצְרַיִם בְּיָד חֲזָקָה... וַיְצַוֵּנוּ ה' לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל הַחֻקִּים הָאֵלֶּה... לְטוֹב לָנוּ כָּל הַיָּמִים לְחַיֹּתֵנוּ כְּהַיּוֹם הַזֶּה". כְּלוֹמַר, הַמִּצְווֹת הֵן לְטוֹבָתֵנוּ, טוֹבוֹת כְּשֶׁלְּעַצְמָן. וְדִין הָאֲפִיקוֹמָן הוּא סֵמֶל וּרְאָיָה. אֲבָל הָרָשָׁע כְּבָר הֶחְלִיט שֶׁהַמִּצְווֹת אֵינָן טוֹבוֹת כְּשֶׁלְּעַצְמָן אֶלָּא הֵן עֹל וְעַבְדוּת, וְשׁוֹאֵל "מָה הָעֲבוֹדָה הַזֹּאת לָכֶם?". אֵין הוּא חָפֵץ בָּהֶן, וְכוֹפֵר בִּשְׂכָרָן. עַל כֵּן, אִלּוּ הָיָה שָׁם - לֹא הָיָה נִגְאָל! (שַׁעֲרֵי אַרְמוֹן, מַעֲשֵׂה יְדֵי יוֹצֵר)