Otzarot-Article

לְעֵת זִקְנוּתוֹ שֶׁל הַגָּאוֹן רַבִּי בָּרוּךְ מִלַּיְפְּנִיק זצ"ל, בַּעַל "בָּרוּךְ טַעַם", כָּהוּ עֵינָיו. מְגַשֵּׁשׁ הָיָה דַּרְכּוֹ לְבֵיתוֹ, אֲבָל בְּשִׁבְתּוֹ לוֹמַר אֶת שִׁעוּרוֹ בִּפְנֵי בְּנֵי הַיְּשִׁיבָה הָיָה קוֹרֵא בַּגְּמָרָא וּבְסִפְרֵי הָרִאשׁוֹנִים וְהַפּוֹסְקִים בִּרְהִיטוּת, עַד לָאוֹתִיּוֹת הַזְּעִירוֹת. הִשְׁתָּאוּ לְסוּג מֻפְלָא זֶה שֶׁל עִוָּרוֹן, וְיוֹם אֶחָד נִסּוּהוּ וְהֵנִיחוּ לְפָנָיו אֶת הַגְּמָרָא כְּשֶׁהִיא הֲפוּכָה - וְקָרָא בָּהּ כְּדַרְכּוֹ... וְהֵבִינוּ, שֶׁבְּעַנְוְתָנוּתוֹ לֹא רָצָה לְגַלּוֹת שֶׁאוֹצֵר הוּא אֶת כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ בְּזִכְרוֹנוֹ!

יוֹם אֶחָד הִתְנַצֵּחַ בַּהֲלָכָה עִם אֶחָד מִלּוֹמְדֵי הָעִיר, וְהֵבִיא רְאָיָה נִצַּחַת מִדִּבְרֵי הָרַשְׁבָּ"א. הֶחְצִיף הַלָּה פָּנָיו וְאָמַר: "נֵיתֵי סֵפֶר וְנֶחֱזֵי". כְּשֶׁרָאָה שֶׁהַצֶּדֶק עִם הַגָּאוֹן, עָשָׂה מַעֲשֶׂה שֶׁלֹּא יֵעָשֶׂה, וְהִקְרִיא דִּבְרֵי הָרַשְׁבָּ"א בְּשִׁנּוּי לָשׁוֹן, כְּאִלּוּ הַצֶּדֶק עִמּוֹ.

כְּשָׁמְעוֹ זֹאת, חָוְרוּ פְּנֵי הָרַב וְהוֹדִיעַ שֶׁמַּפְסִיק הוּא לוֹמַר שִׁעוּר בַּיְּשִׁיבָה. כָּל הַהַפְצָרוֹת לֹא הוֹעִילוּ, נָחוּשׁ הָיָה בְּדַעְתּוֹ לְפַזֵּר אֶת הַיְּשִׁיבָה. הִזְעִיקוּ אֶת בְּנוֹ, הַגָּאוֹן רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ הֶשִׁיל זצ"ל, רַבָּהּ שֶׁל קוֹמַרְנָה. מִהֵר וּבָא, וְנִסָּה לְהָפִיס אֶת דַּעַת אָבִיו: "עַל מֶה חָרַד אֶת הַחֲרָדָה הַגְּדוֹלָה - הֵן כָּךְ דַּרְכָּהּ שֶׁל תּוֹרָה, זֶה בּוֹנֶה וְזֶה סוֹתֵר. וְאִם אוֹתוֹ לַמְדָן צָדַק, יֵשׁ לְפַזֵּר אֶת הַיְּשִׁיבָה?!"

נַעֲנָה הַגָּאוֹן וְאָמַר: "אֵינְךָ מֵבִין, בְּנִי - מְקֻבָּל בְּיָדִי, שֶׁהַלּוֹמֵד תּוֹרָה לִשְׁמָהּ אֵינוֹ שׁוֹכֵחַ תַּלְמוּדוֹ. עַתָּה, כְּשֶׁרָאִיתִי שֶׁלֹּא זָכַרְתִּי לְשׁוֹן הָרַשְׁבָּ"א עַל בֻּרְיָהּ, הֻבְרַר שֶׁלֹּא לָמַדְתִּי תּוֹרָה לִשְׁמָהּ - כְּלוּם יֵשׁ תַּנְחוּמִין עַל כָּךְ? וּמַדּוּעַ יִלְמְדוּ הַתַּלְמִידִים מִפִּי רַב שֶׁלֹּא לָמַד לִשְׁמָהּ - יֵלְכוּ לְחַפֵּשׂ לָהֶם רַב הָגוּן, הַלּוֹמֵד לִשְׁמָהּ!"

כֵּיוָן שֶׁשָּׁמַע כֵּן, מִהֵר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ הֶשִׁיל לִפְתֹּחַ אֶת הָרַשְׁבָּ"א, וְנוֹכַח לָדַעַת שֶׁהַצֶּדֶק הָיָה עִם אָבִיו. הִקְרִיא לְפָנָיו אֶת הַדְּבָרִים וְהַ"בָּרוּךְ טַעַם" רָאָה שֶׁאָכֵן זָכַר בִּמְדֻיָּק וְלֹא שָׁכַח מְאוּמָה. נָחָה דַּעְתּוֹ, וְעָלָה לוֹמַר שִׁעוּר בַּיְּשִׁיבָה... (רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ מִשִּׁינוֹוָה)

	דברים תשס"ו
	טרחתו של רועה נאמן
	שִׁבְעַת יְמֵי חַג הַסֻּכּוֹת מְאֻפְיָנִים בְּמִצְווֹתֵיהֶם: יְשִׁיבָה בַּסֻּכָּה וּנְטִילַת לוּלָב לְעֵת זִקְנוּתוֹ שֶׁל הַגָּאוֹן רַבִּי בָּרוּךְ מִלַּיְפְּנִיק זצ"ל, בַּעַל "בָּרוּךְ טַעַם", כָּהוּ עֵינָיו. מְגַשֵּׁשׁ הָיָה דַּרְכּוֹ לְבֵיתוֹ, אֲבָל בְּשִׁבְתּוֹ לוֹמַר אֶת שִׁעוּרוֹ בִּפְנֵי בְּנֵי הַיְּשִׁיבָה הָיָה קוֹרֵא בַּגְּמָרָא וּבְסִפְרֵי הָרִאשׁוֹנִים וְהַפּוֹסְקִים בִּרְהִיטוּת, עַד לָאוֹתִיּוֹת הַזְּעִירוֹת. הִשְׁתָּאוּ לְסוּג מֻפְלָא זֶה שֶׁל עִוָּרוֹן, וְיוֹם אֶחָד נִסּוּהוּ וְהֵנִיחוּ לְפָנָיו אֶת הַגְּמָרָא כְּשֶׁהִיא הֲפוּכָה - וְקָרָא בָּהּ כְּדַרְכּוֹ... וְהֵבִינוּ, שֶׁבְּעַנְוְתָנוּתוֹ לֹא רָצָה לְגַלּוֹת שֶׁאוֹצֵר הוּא אֶת כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ בְּזִכְרוֹנוֹ! יוֹם אֶחָד הִתְנַצֵּחַ בַּהֲלָכָה עִם אֶחָד מִלּוֹמְדֵי הָעִיר, וְהֵבִיא רְאָיָה נִצַּחַת מִדִּבְרֵי הָרַשְׁבָּ"א. הֶחְצִיף הַלָּה פָּנָיו וְאָמַר: "נֵיתֵי סֵפֶר וְנֶחֱזֵי". כְּשֶׁרָאָה שֶׁהַצֶּדֶק עִם הַגָּאוֹן, עָשָׂה מַעֲשֶׂה שֶׁלֹּא יֵעָשֶׂה, וְהִקְרִיא דִּבְרֵי הָרַשְׁבָּ"א בְּשִׁנּוּי לָשׁוֹן, כְּאִלּוּ הַצֶּדֶק עִמּוֹ. כְּשָׁמְעוֹ זֹאת, חָוְרוּ פְּנֵי הָרַב וְהוֹדִיעַ שֶׁמַּפְסִיק הוּא לוֹמַר שִׁעוּר בַּיְּשִׁיבָה. כָּל הַהַפְצָרוֹת לֹא הוֹעִילוּ, נָחוּשׁ הָיָה בְּדַעְתּוֹ לְפַזֵּר אֶת הַיְּשִׁיבָה. הִזְעִיקוּ אֶת בְּנוֹ, הַגָּאוֹן רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ הֶשִׁיל זצ"ל, רַבָּהּ שֶׁל קוֹמַרְנָה. מִהֵר וּבָא, וְנִסָּה לְהָפִיס אֶת דַּעַת אָבִיו: "עַל מֶה חָרַד אֶת הַחֲרָדָה הַגְּדוֹלָה - הֵן כָּךְ דַּרְכָּהּ שֶׁל תּוֹרָה, זֶה בּוֹנֶה וְזֶה סוֹתֵר. וְאִם אוֹתוֹ לַמְדָן צָדַק, יֵשׁ לְפַזֵּר אֶת הַיְּשִׁיבָה?!" נַעֲנָה הַגָּאוֹן וְאָמַר: "אֵינְךָ מֵבִין, בְּנִי - מְקֻבָּל בְּיָדִי, שֶׁהַלּוֹמֵד תּוֹרָה לִשְׁמָהּ אֵינוֹ שׁוֹכֵחַ תַּלְמוּדוֹ. עַתָּה, כְּשֶׁרָאִיתִי שֶׁלֹּא זָכַרְתִּי לְשׁוֹן הָרַשְׁבָּ"א עַל בֻּרְיָהּ, הֻבְרַר שֶׁלֹּא לָמַדְתִּי תּוֹרָה לִשְׁמָהּ - כְּלוּם יֵשׁ תַּנְחוּמִין עַל כָּךְ? וּמַדּוּעַ יִלְמְדוּ הַתַּלְמִידִים מִפִּי רַב שֶׁלֹּא לָמַד לִשְׁמָהּ - יֵלְכוּ לְחַפֵּשׂ לָהֶם רַב הָגוּן, הַלּוֹמֵד לִשְׁמָהּ!" כֵּיוָן שֶׁשָּׁמַע כֵּן, מִהֵר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ הֶשִׁיל לִפְתֹּחַ אֶת הָרַשְׁבָּ"א, וְנוֹכַח לָדַעַת שֶׁהַצֶּדֶק הָיָה עִם אָבִיו. הִקְרִיא לְפָנָיו אֶת הַדְּבָרִים וְהַ"בָּרוּךְ טַעַם" רָאָה שֶׁאָכֵן זָכַר בִּמְדֻיָּק וְלֹא שָׁכַח מְאוּמָה. נָחָה דַּעְתּוֹ, וְעָלָה לוֹמַר שִׁעוּר בַּיְּשִׁיבָה... (רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ מִשִּׁינוֹוָה)