Otzarot-Article

"אֵלֶּה הַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תִּשְׁמְרוּן לַעֲשׂוֹת בָּאָרֶץ" (יב-א) אָמַר הֶחָפֵץ חַיִּים: "הָאָדָם מֻרְכָּב מִגּוּף וּנְשָׁמָה. הַנְּשָׁמָה אֵינָהּ יְכוֹלָה לְהִתְקַיֵּם בָּעוֹלָם לְבַדָּהּ, בְּלֹא גּוּף, אֲבָל גַּם בְּלֹא גּוּף יֵשׁוּת הִיא, קַיֶּמֶת וְנִצְחִית. אַךְ הַגּוּף בְּלֹא הַנְּשָׁמָה - אֵינוֹ אֶלָּא תְּלוּלִית עָפָר...

כַּיּוֹצֵא בְּכָךְ, נִשְׁמָתוֹ שֶׁל עַם יִשְׂרָאֵל הִיא הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הִיא כְּגוּפוֹ. וַדַּאי שֶׁבְּלֹא הַגּוּף, עַרְטִילָאִית הִיא הַנְּשָׁמָה. רַבּוֹת הֵן הַמִּצְווֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ וְעָגוּם הוּא הַמַּצָּב בַּגָּלוּת. הָרְשָׁעִים מְצֵרִים וּמְצִיקִים, הַפַּרְנָסָה מְעִיקָה וְהַצָּרוֹת גּוֹבְרוֹת. וַדַּאי רַע וּמַר, מִתְקַשִּׁים אָנוּ לְהַחְזִיק מַעֲמָד - אַךְ עִם כָּל זֹאת, מַחְזִיקִים אָנוּ מַעֲמָד בִּזְכוּת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה. אֲבָל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּלֹא תּוֹרָה - הֲרֵיהִי תְּלוּלִית עָפָר"... וְנָשָׂא מְשָׁלוֹ וְאָמַר:

מַעֲשֶׂה בְּמֶלֶךְ וְלוֹ בַּת יְחִידָה כְּלִילַת מַעֲלוֹת. הִרְעִיף חֲסָדָיו עַל נַעַר רוֹעִים נִבְעָר, הֶעֱמִיד עָלָיו אֶת טוֹבֵי הַמְּחַנְּכִים וְהֶעֱנִיק לוֹ מַתָּנוֹת בְּלֹא גְּבוּל, הִשִּׂיא לוֹ אֶת בִּתּוֹ וְיִחֵד לָהֶם אֲגַף בְּאַרְמוֹנוֹ. מִשֶּׁהָיָה לַחֲתָנוֹ, רוֹמְמוֹ עַל כָּל הַשָּׂרִים אֲשֶׁר אִתּוֹ וְלֹא חָשַׂךְ מִמֶּנּוּ מְאוּמָה. גָּבַהּ לִבּוֹ, וְהֵחֵל לְהִתְעַלֵּם מֵהוֹרָאוֹת הַמֶּלֶךְ וּלְצַעֵר וּלְהַקְנִיט אֶת אִשְׁתּוֹ, בַּת הַמֶּלֶךְ. חָרָה אַף הַמֶּלֶךְ בִּכְפוּי הַטּוֹבָה, הִדִּיחוֹ מִמַּעֲלָתוֹ וְגֵרְשׁוֹ מִמְּעוֹנוֹ.

רָאָה הַלָּה שֶׁצָּרָתוֹ צָרָה, חֲסַר כֹּל הוּא וְאֵין בְּיָדוֹ פְּרוּטָה לְפוֹרְטָהּ. הֵבִין כִּי בְּמוֹ יָדָיו הֵמִיט עָלָיו אֶת אֲסוֹנוֹ וְנִכְנַע לִבּוֹ. הִבְטִיחַ שֶׁיְּצַיֵּת לְהוֹרָאוֹת הַמֶּלֶךְ וִיכַבֵּד אֶת בִּתּוֹ, וְהַמֶּלֶךְ נֶעֱתַר וְהֶעֱנִיק מְחִילָתוֹ.

שָׁב לָאַרְמוֹן, וְשָׁב לְסוּרוֹ. שׁוּב הֵפֵר אֶת מִצְוַת הַמֶּלֶךְ דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ, שׁוּב צִעֵר וְהִקְנִיט אֶת בִּתּוֹ. שׁוּב חָרָה אַף הַמֶּלֶךְ וְשׁוּב הִגְלָהוּ מֵאַרְמוֹנוֹ.

הָלַךְ הַלָּה, וְנִסָּה לְהִתְקַיֵּם בְּכֹחוֹת עַצְמוֹ. אֲבָל חֲסַר כֹּל הָיָה, בִּמְלֶאכֶת כַּפַּיִם לֹא נֻסָּה. פָּשַׁט יָד וְקִבֵּץ נְדָבוֹת שֶׁהִסְפִּיקוּ לוֹ בְּדֹחַק לְמִחְיָתוֹ. וְהִנֵּה, מִתְקָרְבִים יְמוֹת הַגְּשָׁמִים, יְמֵי הַקֹּר וְהַכְּפוֹר, הַסְּעָרוֹת וְהַשְּׁלָגִים, וְאֵין לוֹ מָעוֹן, אֵין קוֹרַת גַּג לְרֹאשׁוֹ. אָזַר אֹמֶץ וּבִקֵּשׁ לָבוֹא לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ. בַּקָּשָׁה בְּפִיו, אוּלַי יֵעָנֶה.

חָשַׁב הַמֶּלֶךְ: אוּלַי רֻכַּךְ קְשִׁי עָרְפּוֹ, אוּלַי מִתְחָרֵט הוּא מֵעֹמֶק לִבּוֹ. הִסְכִּים שֶׁיָּבוֹא וְיַשְׁמִיעַ בַּקָּשָׁתוֹ.

הִתְיַצֵּב הַלָּה וְאָמַר: "אֱמֶת, שֶׁאֵינִי שׁוֹמֵעַ לְקוֹלְךָ. וֶאֱמֶת, שֶׁאֵינִי יָכוֹל לָדוּר עִם בִּתְּךָ. אֲבָל הֵן תִּזְכֹּר לִי חֶסֶד נְעוּרִים, שֶׁפַּעַם הָיִיתִי חֲתָנְךָ"...

"וּמַה תְּבַקֵּשׁ עַל כָּךְ?" תָּמַהּ הַמֶּלֶךְ.

"הֵן יִחַדְתָּ לְבִתְּךָ וְלִי אֲגַף בְּאַרְמוֹנְךָ. וְכָעֵת, שֶׁאֵינִי רוֹצֶה לֹא בְּךָ וְלֹא בָּהּ - קַח אֶת בִּתְּךָ לְצִדְּךָ, וּתְפַנֶּה לִי אוֹתוֹ אֲגַף"... (הַגָּדַת הח"ח, קוֹל חוֹצֵב)

	בלק תשס"ו
	הברכה שריגשה
	"טְמֵאִים הֵם לָכֶם" (יד-ז) קְבוּצַת צַיָּדִים פָּרְשָׂה מַלְכּוֹדוֹת בְּשִׁטְחֵי הַסָּוָנָה הַפִּרְאִיִּים שֶׁל דְּרוֹם אַפְרִיקָה "אֵלֶּה הַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תִּשְׁמְרוּן לַעֲשׂוֹת בָּאָרֶץ" (יב-א) אָמַר הֶחָפֵץ חַיִּים: "הָאָדָם מֻרְכָּב מִגּוּף וּנְשָׁמָה. הַנְּשָׁמָה אֵינָהּ יְכוֹלָה לְהִתְקַיֵּם בָּעוֹלָם לְבַדָּהּ, בְּלֹא גּוּף, אֲבָל גַּם בְּלֹא גּוּף יֵשׁוּת הִיא, קַיֶּמֶת וְנִצְחִית. אַךְ הַגּוּף בְּלֹא הַנְּשָׁמָה - אֵינוֹ אֶלָּא תְּלוּלִית עָפָר... כַּיּוֹצֵא בְּכָךְ, נִשְׁמָתוֹ שֶׁל עַם יִשְׂרָאֵל הִיא הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הִיא כְּגוּפוֹ. וַדַּאי שֶׁבְּלֹא הַגּוּף, עַרְטִילָאִית הִיא הַנְּשָׁמָה. רַבּוֹת הֵן הַמִּצְווֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ וְעָגוּם הוּא הַמַּצָּב בַּגָּלוּת. הָרְשָׁעִים מְצֵרִים וּמְצִיקִים, הַפַּרְנָסָה מְעִיקָה וְהַצָּרוֹת גּוֹבְרוֹת. וַדַּאי רַע וּמַר, מִתְקַשִּׁים אָנוּ לְהַחְזִיק מַעֲמָד - אַךְ עִם כָּל זֹאת, מַחְזִיקִים אָנוּ מַעֲמָד בִּזְכוּת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה. אֲבָל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּלֹא תּוֹרָה - הֲרֵיהִי תְּלוּלִית עָפָר"... וְנָשָׂא מְשָׁלוֹ וְאָמַר: מַעֲשֶׂה בְּמֶלֶךְ וְלוֹ בַּת יְחִידָה כְּלִילַת מַעֲלוֹת. הִרְעִיף חֲסָדָיו עַל נַעַר רוֹעִים נִבְעָר, הֶעֱמִיד עָלָיו אֶת טוֹבֵי הַמְּחַנְּכִים וְהֶעֱנִיק לוֹ מַתָּנוֹת בְּלֹא גְּבוּל, הִשִּׂיא לוֹ אֶת בִּתּוֹ וְיִחֵד לָהֶם אֲגַף בְּאַרְמוֹנוֹ. מִשֶּׁהָיָה לַחֲתָנוֹ, רוֹמְמוֹ עַל כָּל הַשָּׂרִים אֲשֶׁר אִתּוֹ וְלֹא חָשַׂךְ מִמֶּנּוּ מְאוּמָה. גָּבַהּ לִבּוֹ, וְהֵחֵל לְהִתְעַלֵּם מֵהוֹרָאוֹת הַמֶּלֶךְ וּלְצַעֵר וּלְהַקְנִיט אֶת אִשְׁתּוֹ, בַּת הַמֶּלֶךְ. חָרָה אַף הַמֶּלֶךְ בִּכְפוּי הַטּוֹבָה, הִדִּיחוֹ מִמַּעֲלָתוֹ וְגֵרְשׁוֹ מִמְּעוֹנוֹ. רָאָה הַלָּה שֶׁצָּרָתוֹ צָרָה, חֲסַר כֹּל הוּא וְאֵין בְּיָדוֹ פְּרוּטָה לְפוֹרְטָהּ. הֵבִין כִּי בְּמוֹ יָדָיו הֵמִיט עָלָיו אֶת אֲסוֹנוֹ וְנִכְנַע לִבּוֹ. הִבְטִיחַ שֶׁיְּצַיֵּת לְהוֹרָאוֹת הַמֶּלֶךְ וִיכַבֵּד אֶת בִּתּוֹ, וְהַמֶּלֶךְ נֶעֱתַר וְהֶעֱנִיק מְחִילָתוֹ. שָׁב לָאַרְמוֹן, וְשָׁב לְסוּרוֹ. שׁוּב הֵפֵר אֶת מִצְוַת הַמֶּלֶךְ דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ, שׁוּב צִעֵר וְהִקְנִיט אֶת בִּתּוֹ. שׁוּב חָרָה אַף הַמֶּלֶךְ וְשׁוּב הִגְלָהוּ מֵאַרְמוֹנוֹ. הָלַךְ הַלָּה, וְנִסָּה לְהִתְקַיֵּם בְּכֹחוֹת עַצְמוֹ. אֲבָל חֲסַר כֹּל הָיָה, בִּמְלֶאכֶת כַּפַּיִם לֹא נֻסָּה. פָּשַׁט יָד וְקִבֵּץ נְדָבוֹת שֶׁהִסְפִּיקוּ לוֹ בְּדֹחַק לְמִחְיָתוֹ. וְהִנֵּה, מִתְקָרְבִים יְמוֹת הַגְּשָׁמִים, יְמֵי הַקֹּר וְהַכְּפוֹר, הַסְּעָרוֹת וְהַשְּׁלָגִים, וְאֵין לוֹ מָעוֹן, אֵין קוֹרַת גַּג לְרֹאשׁוֹ. אָזַר אֹמֶץ וּבִקֵּשׁ לָבוֹא לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ. בַּקָּשָׁה בְּפִיו, אוּלַי יֵעָנֶה. חָשַׁב הַמֶּלֶךְ: אוּלַי רֻכַּךְ קְשִׁי עָרְפּוֹ, אוּלַי מִתְחָרֵט הוּא מֵעֹמֶק לִבּוֹ. הִסְכִּים שֶׁיָּבוֹא וְיַשְׁמִיעַ בַּקָּשָׁתוֹ. הִתְיַצֵּב הַלָּה וְאָמַר: "אֱמֶת, שֶׁאֵינִי שׁוֹמֵעַ לְקוֹלְךָ. וֶאֱמֶת, שֶׁאֵינִי יָכוֹל לָדוּר עִם בִּתְּךָ. אֲבָל הֵן תִּזְכֹּר לִי חֶסֶד נְעוּרִים, שֶׁפַּעַם הָיִיתִי חֲתָנְךָ"... "וּמַה תְּבַקֵּשׁ עַל כָּךְ?" תָּמַהּ הַמֶּלֶךְ. "הֵן יִחַדְתָּ לְבִתְּךָ וְלִי אֲגַף בְּאַרְמוֹנְךָ. וְכָעֵת, שֶׁאֵינִי רוֹצֶה לֹא בְּךָ וְלֹא בָּהּ - קַח אֶת בִּתְּךָ לְצִדְּךָ, וּתְפַנֶּה לִי אוֹתוֹ אֲגַף"... (הַגָּדַת הח"ח, קוֹל חוֹצֵב)