Otzarot-Article

"לְבִלְתִּי רוּם לְבָבוֹ מֵאֶחָיו" (יז-כ) בַּסֵּפֶר "גּוֹלַת סְפָרַד" סֻפַּר, כֵּיצַד הִתְמַנָּה הַגָּאוֹן רַבִּי יִצְחָק אַבַּרְבַּנֵּאל זצ"ל לְשַׂר הָאוֹצָר בְּמַמְלֶכֶת סְפָרַד, וְהוּא בֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה.

בַּיָּמִים הָהֵם הָיָה אַלְפוֹנְסוֹ מֶלֶךְ סְפָרַד, וְשַׂר אוֹצְרוֹתָיו מֵת, בְּהוֹתִירוֹ אֶת הַקֻּפָּה מְרוֹשֶׁשֶׁת מֵהוֹצָאוֹת הַמִּלְחָמוֹת הָרַבּוֹת. בִּקֵּשׁ הַמֶּלֶךְ אִישׁ חָכָם וְנָבוֹן, מָסוּר וְנֶאֱמָן, מְלֻמָּד בְּחֶשְׁבּוֹן וּבָקִי בְּחָכְמוֹת. מֵחֲמֵשׁ מֵאוֹת הַמֻּעֲמָדִים נוֹתְרוּ שִׁשָּׁה - שְׁלֹשָׁה נוֹצְרִים וּשְׁלֹשָׁה יְהוּדִים. עָמְדוּ לְרֵאָיוֹן לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וְהַמַּלְכָּה וְרֹאשׁ הַיּוֹעֲצִים. הַנּוֹצְרִי הָרִאשׁוֹן נִתְגַּלָּה כְּחוֹמֵד מָמוֹן, שֶׁעֵינָיו בָּרְקוּ בְּתַאֲוַת בֶּצַע. הַשֵּׁנִי נִרְתַּע בְּשָׁמְעוֹ אֶת הָעֹנֶשׁ הַצָּפוּי לוֹ עַל מְעִילָה וְהִתְרַשְּׁלוּת. הַשְּׁלִישִׁי, שֶׁהִצְהִיר כִּי שׁוֹלֵט הוּא בְּשָׁלֹשׁ לְשׁוֹנוֹת, לֹא שָׁלַט אֶלָּא בִּסְפָרַדִּית בִּלְבַד. הוֹרָה הַמֶּלֶךְ שֶׁיַּצִּיגוּ אֶת הַמֻּעֲמָדִים הַיְּהוּדִים. הָרִאשׁוֹן הָיָה הַגָּאוֹן רַבִּי יוֹסֵף אִבְּן חַיּוּן זצ"ל.

שְׁאָלוֹ הַמֶּלֶךְ: "הֲתֵאוֹת לִהְיוֹת שַׂר אוֹצָר?"

עָנָה: "לֹא, הִכְלִילוּ אֶת שְׁמִי בְּלֹא לִשְׁאֹל לְדַעְתִּי".

"וּמַדּוּעַ לֹא?" שָׁאַל הַמֶּלֶךְ.

"עוֹמֵד אֲנִי בְּרֹאשׁ אוֹצָר אֶחָד", הֵשִׁיב רַבִּי יוֹסֵף, "וַאֲפִלּוּ מַלְאָךְ אֵינוֹ עוֹשֶׂה שְׁתֵּי שְׁלִיחֻיּוֹת".

"אֵיזֶה אוֹצָר?" תָּמַהּ הַמֶּלֶךְ.

"אוֹצַר הַחָכְמָה", הֵשִׁיב רַבִּי יוֹסֵף. "מְכַהֵן אֲנִי כְּרֹאשׁ יְשִׁיבָה".

"וְכַמָּה יְמֵי שְׁנֵי חַיֶּיךָ?" שָׁאַל הַמֶּלֶךְ.

"עֶשְׂרִים וְשָׁלֹשׁ שָׁנָה", עָנָה רַבִּי יוֹסֵף.

"וּבְגִיל צָעִיר כָּל כָּךְ הִגַּעְתָּ לְמִשְׂרַת רֹאשׁ יְשִׁיבָה?" תָּמַהּ הַמֶּלֶךְ.

עָנָה רַבִּי יוֹסֵף: "כְּבָר אָמְרוּ חֲכָמִים, כִּי 'פְּרִי שְׁקִידַת הָעֹנִי - זְהַב הַחָכְמָה'".

תָּהָה הַמֶּלֶךְ, לֹא הֵבִין הַתְּשׁוּבָה.

"הוֹרָיו עֲנִיִּים", הִסְבִּיר יוֹעֵץ הַמֶּלֶךְ, "וְלֹא הוֹצִיא זְמַנּוֹ לָרִיק בְּטִיּוּלִים וּבְבִלּוּיִים. עַל כֵּן הִשְׁקִיעַ כָּל כֹּחוֹתָיו בַּחָכְמָה".

"הֲזוֹ הָיְתָה כַּוָּנָתְךָ?" שָׁאַל הַמֶּלֶךְ.

"לֹא, אֲדוֹנִי", אָמַר רַבִּי יוֹסֵף, "אָמְנָם הוֹרַי עֲנִיִּים, אֲבָל אַחַי לֹא נַעֲשׂוּ רָאשֵׁי יְשִׁיבָה".

"אִם כֵּן", בִּקֵּשׁ הַמֶּלֶךְ, "הֲבִינֵנִי נָא אֶת דְּבַר הַפִּתְגָּם".

"כַּוָּנָתוֹ לוֹמַר, כִּי הַהֶכְרֵחַ נוֹטֵעַ בָּאָדָם כֹּחוֹת כְּפוּלִים וּמְכֻפָּלִים. הִנֵּה כִּמְעַט כָּל הַהַמְצָאוֹת הֻמְצְאוּ לְעֵת הַכֹּרַח, כַּאֲשֶׁר הִתְאַמְּצוּ וּמָצְאוּ פִּתְרוֹנוֹת גְּאוֹנִיִּים. גַּם אֲנִי, כְּשֶׁרָאִיתִי שֶׁהַתּוֹרָה - תּוֹרַת חַיִּים הִיא, וְהַלּוֹמֵד בָּהּ מְאֻשָּׁר, אִמַּצְתִּי כֹּחוֹתַי כֶּפֶל כִּפְלַיִם, וְהִשַּׂגְתִּי שִׁבְעָתַיִם!" הִסְבִּיר רַבִּי יוֹסֵף.

נֶהֱנָה הַמֶּלֶךְ מִתְּשׁוּבָתוֹ וְאָמַר: "חָכָם מֻפְלָג אַתָּה, אַךְ עַתָּה נָחוּץ לִי שַׂר אוֹצָר".

בָּא הַשֵּׁנִי, הַגָּאוֹן רַבִּי יַעֲקֹב בֶּנְבֶּנִּשְׂתִּי זצ"ל.

שְׁאָלוֹ הַמֶּלֶךְ: "הֲתִרְצֶה לִהְיוֹת שַׂר הָאוֹצָר?"

עָנָה: "לֹא, אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ, כִּי כְּבָר שַׂר אֲנִי עַל כַּמָּה אוֹצָרוֹת!"

"וְאֵילוּ הֵם?" שָׁאַל הַמֶּלֶךְ.

"אוֹצַר הַתְּכוּנָה וְהָאִצְטַגְנִינוּת, הָרְפוּאָה וְהַהַנְדָּסָה, הַבּוֹטָנִיקָה - תּוֹרַת הַצְּמָחִים, וְהַזּוֹאוֹלוֹגְיָה - תּוֹרַת הַחַי לְמִינֵהוּ, וְאָמָּנוּת הַשִּׁירָה וְהַחֲרוּז", הֵשִׁיב רַבִּי יַעֲקֹב.

תָּמַהּ הַמֶּלֶךְ: "מִי מִנָּה אוֹתְךָ לְשַׂר עַל כָּל הָאוֹצָרוֹת הָאֵלּוּ?"

עָנָה: "אוֹהֲבֵי אוֹתָן חָכְמוֹת. כָּל כַּת מֵהֶן בָּאָה לְבֵיתִי לִלְמֹד מִפִּי, וַאֲנִי מוֹסֵר לָהֶם שִׁעוּרִים בְּכָל הַחָכְמוֹת הָאֵלּוּ".

פָּנָה הַמֶּלֶךְ אֶל יוֹעֲצוֹ וְאָמַר: "הִנֵּה כִּי כֵן, כָּל חַכְמֵי סְפָרַד נְתוּנִים תַּחַת כַּפּוֹת רַגְלֵי הַיְּהוּדִים!"

עָנָה רַבִּי יַעֲקֹב: "לֹא תַּחַת רַגְלֵי הַיְּהוּדִים, אֶלָּא תַּחַת כַּפּוֹת הַחָכְמָה".

אָמַר הַיּוֹעֵץ: "אָכֵן, כָּךְ אָמַר אַפְּלָטוֹן הַיְּוָנִי, כִּי הָאָדָם יְכֻבַּד לְפִי חָכְמָתוֹ, בְּלִי לְהַפְלוֹתוֹ לְפִי מוֹצָאוֹ".

אָמַר רַבִּי יַעֲקֹב: "הֵן כֹּה אָמְרוּ חֲכָמֵינוּ: 'אֵיזֶהוּ חָכָם - הַלּוֹמֵד מִכָּל אָדָם'. וְכֵן אָמַר דָּוִד הַמֶּלֶךְ: 'מִכָּל מְלַמְּדַי הִשְׂכַּלְתִּי'".

שָׁאַל הַמֶּלֶךְ: "כַּמָּה יְמֵי שְׁנֵי חַיֶּיךָ?"

וְהֵשִׁיב: "עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנִים".

תָּמַהּ הַמֶּלֶךְ מְאֹד וְהוֹרָה לְהַכְנִיס אֶת הַמֻּעֲמָד הָאַחֲרוֹן. נִכְנַס הַגָּאוֹן רַבִּי יִצְחָק אַבַּרְבַּנֵּאל זצ"ל, קָם וְהִשְׁתַּחֲוָה, וְעֵינָיו שַׁחוֹת לָאָרֶץ.

שָׁאַל הַמֶּלֶךְ: "כַּמָּה לְשׁוֹנוֹת אַתָּה יוֹדֵעַ?"

וְהֵשִׁיב: "שְׁמוֹנֶה, אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ. סְפָרַדִּית וְלָטִינִית, יְוָנִית וְצָרְפָתִית, אַנְגְּלִית וְגֶרְמָנִית, עַרְבִית וְעִבְרִית".

"וְכַמָּה יְמֵי שְׁנֵי חַיֶּיךָ?" שָׁאַל הַמֶּלֶךְ.

"עֶשְׂרִים שָׁנָה", הֵשִׁיב רַבִּי יִצְחָק.

נִרְעַשׁ הַמֶּלֶךְ, וְיוֹעֲצוֹ אָמַר: "הֵן יָדוּעַ שֶׁמֹּחוֹת הַיְּהוּדִים הֵם מִפִּלְאֵי הַתֵּבֵל".

"כְּלוּם יִיטַב בְּעֵינֶיךָ לִהְיוֹת לְשַׂר הָאוֹצָר?" שָׁאַל הַמֶּלֶךְ.

עָנָה רַבִּי יִצְחָק: "אֵין הַדָּבָר תָּלוּי בִּי. מַה שֶּׁיִּפְקֹד עָלַי מַלְכִּי - אֶעֱשֶׂה בְּשִׂמְחָה".

פָּנָה הַמֶּלֶךְ אֶל הַיּוֹעֵץ וְאָמַר: "הִנֵּה לְפָנֵינוּ שְׁלֹשָׁה מֻעֲמָדִים. בְּמִי מֵהֶם נִבְחַר?"

הִתְעָרְבָה הַמַּלְכָּה וְאָמְרָה: "בְּאַבַּרְבַּנֵּאל נִבְחַר, כִּי שַׁחוּת עֵינָיו הִיא עֵדוּת נֶאֱמָנָה עַל מוֹרָאָהּ שֶׁל מַלְכוּת אֲשֶׁר בְּלִבּוֹ".

נַעֲנָה הַיּוֹעֵץ וְאָמַר: "אַף חַכְמֵי יָוָן אָמְרוּ, כִּי הַלֵּב מִשְׁתַּקֵּף בָּעֵינַיִם, אִם רָמוֹת אוֹ שַׁחוֹת הֵן".

הִתְעָרֵב רַבִּי יוֹסֵף אִבְּן חַיּוּן וְאָמַר: "וְכֵן אָמַר אִיּוֹב: 'וְשַׁח עֵינַיִם - יוֹשִׁיעַ'".

וְכָךְ נִבְחַר רַבִּי יִצְחָק אַבַּרְבַּנֵּאל לִהְיוֹת לְשַׂר הָאוֹצָר, תַּפְקִיד שֶׁנָּשָׂא בְּהַצְלָחָה בְּמֶשֶׁךְ חֲמִשִּׁים שָׁנָה, עַד לְגָלוּת סְפָרַד. (יוֹסֵף דַּעַת, נַחֲלַת אָבוֹת)

	חקת תשס"ו
	לימון כנגד תפוז
	"שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים תִּתֶּן לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ" (טז-יח) פַּעַם פָּגַשׁ הַגָּאוֹן רַבִּי אַבְרָהָם יָפֶה'ן זצ"ל, רֹאשׁ רֶשֶׁת יְשִׁיבוֹת נוֹבְהַרְדּוֹק, בְּרַב קָשִׁישׁ, מִשְּׂרִידֵי הַדּוֹר הַקּוֹדֵם, שֶׁלָּמַד בִּשְׁעָתוֹ בִּישִׁיבַת ווֹלוֹזִ'ין, "לְבִלְתִּי רוּם לְבָבוֹ מֵאֶחָיו" (יז-כ) בַּסֵּפֶר "גּוֹלַת סְפָרַד" סֻפַּר, כֵּיצַד הִתְמַנָּה הַגָּאוֹן רַבִּי יִצְחָק אַבַּרְבַּנֵּאל זצ"ל לְשַׂר הָאוֹצָר בְּמַמְלֶכֶת סְפָרַד, וְהוּא בֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה. בַּיָּמִים הָהֵם הָיָה אַלְפוֹנְסוֹ מֶלֶךְ סְפָרַד, וְשַׂר אוֹצְרוֹתָיו מֵת, בְּהוֹתִירוֹ אֶת הַקֻּפָּה מְרוֹשֶׁשֶׁת מֵהוֹצָאוֹת הַמִּלְחָמוֹת הָרַבּוֹת. בִּקֵּשׁ הַמֶּלֶךְ אִישׁ חָכָם וְנָבוֹן, מָסוּר וְנֶאֱמָן, מְלֻמָּד בְּחֶשְׁבּוֹן וּבָקִי בְּחָכְמוֹת. מֵחֲמֵשׁ מֵאוֹת הַמֻּעֲמָדִים נוֹתְרוּ שִׁשָּׁה - שְׁלֹשָׁה נוֹצְרִים וּשְׁלֹשָׁה יְהוּדִים. עָמְדוּ לְרֵאָיוֹן לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וְהַמַּלְכָּה וְרֹאשׁ הַיּוֹעֲצִים. הַנּוֹצְרִי הָרִאשׁוֹן נִתְגַּלָּה כְּחוֹמֵד מָמוֹן, שֶׁעֵינָיו בָּרְקוּ בְּתַאֲוַת בֶּצַע. הַשֵּׁנִי נִרְתַּע בְּשָׁמְעוֹ אֶת הָעֹנֶשׁ הַצָּפוּי לוֹ עַל מְעִילָה וְהִתְרַשְּׁלוּת. הַשְּׁלִישִׁי, שֶׁהִצְהִיר כִּי שׁוֹלֵט הוּא בְּשָׁלֹשׁ לְשׁוֹנוֹת, לֹא שָׁלַט אֶלָּא בִּסְפָרַדִּית בִּלְבַד. הוֹרָה הַמֶּלֶךְ שֶׁיַּצִּיגוּ אֶת הַמֻּעֲמָדִים הַיְּהוּדִים. הָרִאשׁוֹן הָיָה הַגָּאוֹן רַבִּי יוֹסֵף אִבְּן חַיּוּן זצ"ל. שְׁאָלוֹ הַמֶּלֶךְ: "הֲתֵאוֹת לִהְיוֹת שַׂר אוֹצָר?" עָנָה: "לֹא, הִכְלִילוּ אֶת שְׁמִי בְּלֹא לִשְׁאֹל לְדַעְתִּי". "וּמַדּוּעַ לֹא?" שָׁאַל הַמֶּלֶךְ. "עוֹמֵד אֲנִי בְּרֹאשׁ אוֹצָר אֶחָד", הֵשִׁיב רַבִּי יוֹסֵף, "וַאֲפִלּוּ מַלְאָךְ אֵינוֹ עוֹשֶׂה שְׁתֵּי שְׁלִיחֻיּוֹת". "אֵיזֶה אוֹצָר?" תָּמַהּ הַמֶּלֶךְ. "אוֹצַר הַחָכְמָה", הֵשִׁיב רַבִּי יוֹסֵף. "מְכַהֵן אֲנִי כְּרֹאשׁ יְשִׁיבָה". "וְכַמָּה יְמֵי שְׁנֵי חַיֶּיךָ?" שָׁאַל הַמֶּלֶךְ. "עֶשְׂרִים וְשָׁלֹשׁ שָׁנָה", עָנָה רַבִּי יוֹסֵף. "וּבְגִיל צָעִיר כָּל כָּךְ הִגַּעְתָּ לְמִשְׂרַת רֹאשׁ יְשִׁיבָה?" תָּמַהּ הַמֶּלֶךְ. עָנָה רַבִּי יוֹסֵף: "כְּבָר אָמְרוּ חֲכָמִים, כִּי 'פְּרִי שְׁקִידַת הָעֹנִי - זְהַב הַחָכְמָה'". תָּהָה הַמֶּלֶךְ, לֹא הֵבִין הַתְּשׁוּבָה. "הוֹרָיו עֲנִיִּים", הִסְבִּיר יוֹעֵץ הַמֶּלֶךְ, "וְלֹא הוֹצִיא זְמַנּוֹ לָרִיק בְּטִיּוּלִים וּבְבִלּוּיִים. עַל כֵּן הִשְׁקִיעַ כָּל כֹּחוֹתָיו בַּחָכְמָה". "הֲזוֹ הָיְתָה כַּוָּנָתְךָ?" שָׁאַל הַמֶּלֶךְ. "לֹא, אֲדוֹנִי", אָמַר רַבִּי יוֹסֵף, "אָמְנָם הוֹרַי עֲנִיִּים, אֲבָל אַחַי לֹא נַעֲשׂוּ רָאשֵׁי יְשִׁיבָה". "אִם כֵּן", בִּקֵּשׁ הַמֶּלֶךְ, "הֲבִינֵנִי נָא אֶת דְּבַר הַפִּתְגָּם". "כַּוָּנָתוֹ לוֹמַר, כִּי הַהֶכְרֵחַ נוֹטֵעַ בָּאָדָם כֹּחוֹת כְּפוּלִים וּמְכֻפָּלִים. הִנֵּה כִּמְעַט כָּל הַהַמְצָאוֹת הֻמְצְאוּ לְעֵת הַכֹּרַח, כַּאֲשֶׁר הִתְאַמְּצוּ וּמָצְאוּ פִּתְרוֹנוֹת גְּאוֹנִיִּים. גַּם אֲנִי, כְּשֶׁרָאִיתִי שֶׁהַתּוֹרָה - תּוֹרַת חַיִּים הִיא, וְהַלּוֹמֵד בָּהּ מְאֻשָּׁר, אִמַּצְתִּי כֹּחוֹתַי כֶּפֶל כִּפְלַיִם, וְהִשַּׂגְתִּי שִׁבְעָתַיִם!" הִסְבִּיר רַבִּי יוֹסֵף. נֶהֱנָה הַמֶּלֶךְ מִתְּשׁוּבָתוֹ וְאָמַר: "חָכָם מֻפְלָג אַתָּה, אַךְ עַתָּה נָחוּץ לִי שַׂר אוֹצָר". בָּא הַשֵּׁנִי, הַגָּאוֹן רַבִּי יַעֲקֹב בֶּנְבֶּנִּשְׂתִּי זצ"ל. שְׁאָלוֹ הַמֶּלֶךְ: "הֲתִרְצֶה לִהְיוֹת שַׂר הָאוֹצָר?" עָנָה: "לֹא, אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ, כִּי כְּבָר שַׂר אֲנִי עַל כַּמָּה אוֹצָרוֹת!" "וְאֵילוּ הֵם?" שָׁאַל הַמֶּלֶךְ. "אוֹצַר הַתְּכוּנָה וְהָאִצְטַגְנִינוּת, הָרְפוּאָה וְהַהַנְדָּסָה, הַבּוֹטָנִיקָה - תּוֹרַת הַצְּמָחִים, וְהַזּוֹאוֹלוֹגְיָה - תּוֹרַת הַחַי לְמִינֵהוּ, וְאָמָּנוּת הַשִּׁירָה וְהַחֲרוּז", הֵשִׁיב רַבִּי יַעֲקֹב. תָּמַהּ הַמֶּלֶךְ: "מִי מִנָּה אוֹתְךָ לְשַׂר עַל כָּל הָאוֹצָרוֹת הָאֵלּוּ?" עָנָה: "אוֹהֲבֵי אוֹתָן חָכְמוֹת. כָּל כַּת מֵהֶן בָּאָה לְבֵיתִי לִלְמֹד מִפִּי, וַאֲנִי מוֹסֵר לָהֶם שִׁעוּרִים בְּכָל הַחָכְמוֹת הָאֵלּוּ". פָּנָה הַמֶּלֶךְ אֶל יוֹעֲצוֹ וְאָמַר: "הִנֵּה כִּי כֵן, כָּל חַכְמֵי סְפָרַד נְתוּנִים תַּחַת כַּפּוֹת רַגְלֵי הַיְּהוּדִים!" עָנָה רַבִּי יַעֲקֹב: "לֹא תַּחַת רַגְלֵי הַיְּהוּדִים, אֶלָּא תַּחַת כַּפּוֹת הַחָכְמָה". אָמַר הַיּוֹעֵץ: "אָכֵן, כָּךְ אָמַר אַפְּלָטוֹן הַיְּוָנִי, כִּי הָאָדָם יְכֻבַּד לְפִי חָכְמָתוֹ, בְּלִי לְהַפְלוֹתוֹ לְפִי מוֹצָאוֹ". אָמַר רַבִּי יַעֲקֹב: "הֵן כֹּה אָמְרוּ חֲכָמֵינוּ: 'אֵיזֶהוּ חָכָם - הַלּוֹמֵד מִכָּל אָדָם'. וְכֵן אָמַר דָּוִד הַמֶּלֶךְ: 'מִכָּל מְלַמְּדַי הִשְׂכַּלְתִּי'". שָׁאַל הַמֶּלֶךְ: "כַּמָּה יְמֵי שְׁנֵי חַיֶּיךָ?" וְהֵשִׁיב: "עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנִים". תָּמַהּ הַמֶּלֶךְ מְאֹד וְהוֹרָה לְהַכְנִיס אֶת הַמֻּעֲמָד הָאַחֲרוֹן. נִכְנַס הַגָּאוֹן רַבִּי יִצְחָק אַבַּרְבַּנֵּאל זצ"ל, קָם וְהִשְׁתַּחֲוָה, וְעֵינָיו שַׁחוֹת לָאָרֶץ. שָׁאַל הַמֶּלֶךְ: "כַּמָּה לְשׁוֹנוֹת אַתָּה יוֹדֵעַ?" וְהֵשִׁיב: "שְׁמוֹנֶה, אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ. סְפָרַדִּית וְלָטִינִית, יְוָנִית וְצָרְפָתִית, אַנְגְּלִית וְגֶרְמָנִית, עַרְבִית וְעִבְרִית". "וְכַמָּה יְמֵי שְׁנֵי חַיֶּיךָ?" שָׁאַל הַמֶּלֶךְ. "עֶשְׂרִים שָׁנָה", הֵשִׁיב רַבִּי יִצְחָק. נִרְעַשׁ הַמֶּלֶךְ, וְיוֹעֲצוֹ אָמַר: "הֵן יָדוּעַ שֶׁמֹּחוֹת הַיְּהוּדִים הֵם מִפִּלְאֵי הַתֵּבֵל". "כְּלוּם יִיטַב בְּעֵינֶיךָ לִהְיוֹת לְשַׂר הָאוֹצָר?" שָׁאַל הַמֶּלֶךְ. עָנָה רַבִּי יִצְחָק: "אֵין הַדָּבָר תָּלוּי בִּי. מַה שֶּׁיִּפְקֹד עָלַי מַלְכִּי - אֶעֱשֶׂה בְּשִׂמְחָה". פָּנָה הַמֶּלֶךְ אֶל הַיּוֹעֵץ וְאָמַר: "הִנֵּה לְפָנֵינוּ שְׁלֹשָׁה מֻעֲמָדִים. בְּמִי מֵהֶם נִבְחַר?" הִתְעָרְבָה הַמַּלְכָּה וְאָמְרָה: "בְּאַבַּרְבַּנֵּאל נִבְחַר, כִּי שַׁחוּת עֵינָיו הִיא עֵדוּת נֶאֱמָנָה עַל מוֹרָאָהּ שֶׁל מַלְכוּת אֲשֶׁר בְּלִבּוֹ". נַעֲנָה הַיּוֹעֵץ וְאָמַר: "אַף חַכְמֵי יָוָן אָמְרוּ, כִּי הַלֵּב מִשְׁתַּקֵּף בָּעֵינַיִם, אִם רָמוֹת אוֹ שַׁחוֹת הֵן". הִתְעָרֵב רַבִּי יוֹסֵף אִבְּן חַיּוּן וְאָמַר: "וְכֵן אָמַר אִיּוֹב: 'וְשַׁח עֵינַיִם - יוֹשִׁיעַ'". וְכָךְ נִבְחַר רַבִּי יִצְחָק אַבַּרְבַּנֵּאל לִהְיוֹת לְשַׂר הָאוֹצָר, תַּפְקִיד שֶׁנָּשָׂא בְּהַצְלָחָה בְּמֶשֶׁךְ חֲמִשִּׁים שָׁנָה, עַד לְגָלוּת סְפָרַד. (יוֹסֵף דַּעַת, נַחֲלַת אָבוֹת)