Otzarot-Article

"וַיִּקַּח מֵאִתָּם אֶת שִׁמְעוֹן וַיֶּאֱסֹר אֹתוֹ לְעֵינֵיהֶם" (מב-כד) פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י בְּשֵׁם הַמִּדְרָשׁ: "וַיֶּאֱסֹר אֹתוֹ לְעֵינֵיהֶם – לֹא אֲסָרוֹ אֶלָּא לְעֵינֵיהֶם, וְכֵיוָן שֶׁיָּצְאוּ – הוֹצִיאוֹ וְהֶאֱכִילוֹ וְהִשְׁקָהוּ". מֵעַתָּה, יֵשׁ לְהִתְפַּלֵּא: וְכִי מָה הָרְבוּתָא בְּכָךְ? כְּלוּם יַעֲלֶה עַל הַדַּעַת שֶׁלֹּא יַאֲכִילֶנּוּ וְלֹא יַשְׁקֶנּוּ? הֲלֹא כָּל הָאֲסִירִים מְקַבְּלִים מָזוֹן וּשְׁתִיָּה בְּבֵית הַסֹּהַר!

אֶת הַתְּשׁוּבָה נָבִין עַל פִּי הַמַּעֲשֶׂה הַבָּא:

מַעֲשֶׂה הָיָה בִּיהוּדִי מַשְׂכִּיל. הוּא רָאָה אֶת הַכָּבוֹד הָרַב שֶׁלּוֹ זָכָה הָאַדְמוֹ"ר, הָרַב הַקָּדוֹשׁ רַבִּי אַבְרָהָם מָרְדְּכַי אַלְתֵּר מִגּוּר, בַּעַל הָ"אִמְרֵי אֱמֶת", מִצִּדָּם שֶׁל חֲסִידָיו הָרַבִּים וּשְׁאָר רִבְבוֹת אַלְפֵי בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְהוּא הָיָה לִצְנִינִים בְּעֵינָיו, עַד שֶׁנִּמְנָה וְגָמַר בְּלִבּוֹ לָקוּם וְלַעֲשׂוֹת מַעֲשֶׂה שֶׁל רִשְׁעוּת.

הַלָּה, הֶחְלִיט לִפְעֹל בְּצוּרָה מְתֻחְכֶּמֶת: הוּא הִתְכַּוֵּן לִשְׁלֹחַ מִכְתַּב מַלְשִׁינוּת לַשִּׁלְטוֹנוֹת בְּפֶּטֶרְסְבּוּרְג, וּ'לְדַוֵּחַ' לָהֶם כִּי בֵּיתוֹ שֶׁל הָרַבִּי מְהַוֶּה קֵן עֲבוּר הַמּוֹרְדִים בַּמַּלְכוּת: אַלְפֵי יְהוּדִים פּוֹקְדִים אֶת הַבַּיִת וְסָרִים לְמִשְׁמַעְתּוֹ שֶׁל הָרַבִּי, כַּאֲשֶׁר לְצַו הַשִּׁלְטוֹנוֹת אֵין כָּל מִשְׁקָל כַּאֲשֶׁר הוּא עוֹמֵד בִּסְתִירָה לְהוֹרָאוֹתָיו שֶׁל הַצַּדִּיק.

אוּלָם, אוֹתוֹ יְהוּדִי מַשְׂכִּיל לֹא הִסְתַּפֵּק בְּכָךְ... כְּדֵי לְהַבְטִיחַ אֶת הַצְלָחַת הַתָּכְנִית, וּלְהַעֲצִים אֶת הַפְּגִיעָה בַּצַּדִּיק וּבַחֲצֵרוֹ – הוּא הִתְכַּוֵּן לְהַצִּיעַ אֶת עַצְמוֹ כִּ'מְרַגֵּל' בְּבֵיתוֹ שֶׁל הָרַבִּי, כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לְהַרְוִיחַ מֵהַנֶּאֱמָנוּת שֶׁיַּפְגִּין כְּלַפֵּי הַשִּׁלְטוֹנוֹת, וְלִזְכּוֹת לְתַגְמוּל בְּיָד רְחָבָה... עַל מְנָת שֶׁלֹּא יִתְעוֹרֵר כָּל צֵל שֶׁל חֲשָׁד כְּלַפָּיו – הָיָה בְּכַוָּנָתוֹ לְשַׁגֵּר אֶל הָרַבִּי מִכְתַּב יְדִידוּת, שֶׁבּוֹ יַבִּיעַ אֶת נֶאֱמָנוּתוֹ לַצַּדִּיק, וְיַזְכִּיר אֶת אֲבוֹתָיו שֶׁנִּמְנוּ עַל קְהַל חֲסִידָיו...

וְאָכֵן, לְמַרְבֵּה הַצַּעַר, הַיְּהוּדִי לֹא הִסְתַּפֵּק בְּמַחֲשָׁבָה רָעָה, אֶלָּא הוֹצִיאָהּ לְפֹעַל... הוּא כָּתַב אֶת שְׁנֵי הַמִּכְתָּבִים, רָשַׁם עַל אֶחָד מֵהֶם אֶת כְּתָבְתּוֹ שֶׁל בֵּית הַמְּלוּכָה, וְעַל הָאַחֵר אֶת כְּתֹבֶת חֲצֵרוֹ שֶׁל הָרַבִּי, וּמִהֵר לְשַׁגְּרָם מִבֵּית הַדֹּאַר הַסָּמוּךְ לְבֵיתוֹ.

חָלְפוּ יָמִים סְפוּרִים, וְאֶל בֵּיתוֹ שֶׁל הָרַבִּי בַּעַל הָ'אִמְרֵי אֱמֶת' הִגִּיעַ מִכְתָּב, וְעָלָיו כְּתָבְתּוֹ וּשְׁמוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק. הַמִּכְתָּב נִמְסַר לְיָדָיו שֶׁל הָרַבִּי עַצְמוֹ. הוּא פָּתַח אוֹתוֹ, וּלְתַדְהֵמָתוֹ, מָצָא כִּי הוּא מֻפְנֶה אֶל בֵּית הַמְּלוּכָה בְּפֶּטֶרְסְבּוּרְג, וּמֵכִיל דִּבְרֵי מַלְשִׁינוּת מֵהַסּוּג הַשָּׁפָל בְּיוֹתֵר... בָּרֶגַע הָרִאשׁוֹן, פָּשְׁטָה עַנְנַת תּוּגָה עַל פָּנָיו הַקְּדוֹשׁוֹת שֶׁל הָרַבִּי, אוּלָם לְאַחַר מִכֵּן – הוּא מִהֵר לְקַפֵּל אֶל הַמִּכְתָּב וּלְהַכְנִיסוֹ אֶל מְגֵרַת שֻׁלְחָנוֹ הַנְּעוּלָה.

בְּמַקְבִּיל, בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם, הִגִּיעַ מִכְתָּב לְאַחַד הַפְּקִידִים בְּבֵית הַמְּלוּכָה בְּפֶּטֶרְסְבּוּרְג... מִכְתָּב זֶה, כְּפִי שֶׁנִּתָּן לְהָבִין, הָיָה מֻפְנֶה לָאַדְמוֹ"ר מִגּוּר, וּבוֹ סִפֵּר הַכּוֹתֵב עַל קְשָׁרָיו וְקִשְׁרֵי אֲבוֹתָיו עִם חֲצֵרוֹ שֶׁל הָרַבִּי... הַפָּקִיד מִצִּדּוֹ, לֹא חָשַׁב פַּעֲמַיִם: "בְּוַדַּאי מְדֻבָּר בְּטָעוּת!" הִרְהֵר בְּלִבּוֹ, וְהִשְׁלִיךְ אֶת הַמִּכְתָּב לְסַל הָאַשְׁפָּה שֶׁנִּצָּב תַּחַת שֻׁלְחָנוֹ...

בֵּינְתַיִם, יָשַׁב הַיְּהוּדִי הַמַּשְׂכִּיל בְּבֵיתוֹ, וְהִמְתִּין בִּדְרִיכוּת לִרְאוֹת בְּתוֹצְאוֹת מַעֲשָׂיו...

בַּחֲלֹף תְּקוּפָה, נוֹאַשׁ הַמַּשְׂכִּיל מִצִּפִּיָּתוֹ, וּבְלִבּוֹ אָמַר: 'אֵין מַה לַּעֲשׂוֹת... כְּכָל הַנִּרְאֶה יֵשׁ לָרַבִּי קְשָׁרִים בַּחַלּוֹנוֹת הַגְּבוֹהִים שֶׁבְּבֵית הַמְּלוּכָה, כָּךְ שֶׁאֵין כָּל סִכּוּי לִטְמֹן פַּח לְרַגְלָיו!...' לְכָל הַפָּחוֹת, בִּקֵּשׁ הַמַּשְׂכִּיל לְנַצֵּל אֶת מִכְתַּב הַיְדִידוּת שֶׁשָּׁלַח לָרַבִּי, כְּדֵי לְהִתְקָרֵב אֵלָיו וּלְחַפֵּשׂ הִזְדַּמְּנוּת אַחֶרֶת שֶׁבָּהּ יוּכַל לְהִתְאַנּוֹת לוֹ...

וְאָכֵן, תְּקוּפָה קְצָרָה לְאַחַר מִכֵּן, נִצָּב הַמַּשְׂכִּיל בְּפֶתַח חַדְרוֹ שֶׁל הָרַבִּי, וּמִהֵר לְהַצִּיג אֶת עַצְמוֹ. הָרַבִּי זִהָה מִיָּד בְּמִי מְדֻבָּר, הֲלֹא שְׁמוֹ שֶׁל הַמַּשְׂכִּיל חָתוּם הָיָה עַל מִכְתַּב הַמַּלְשִׁינוּת שֶׁהִגִּיעַ בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר לְיָדָיו שֶׁל הַצַּדִּיק! וּבְכָל זֹאת, לֹא נָטַר הָרַבִּי טִינָה לָאִישׁ, אֶלָּא קֵרְבוֹ כְּכָל יְכָלְתּוֹ, וְנִסָּה לְסַיֵּעַ לוֹ בְּכָל הִזְדַּמְּנוּת!

חֲסִידָיו שֶׁל הָאַדְמוֹ"ר, הִבְחִינוּ בָּאִישׁ הַמַּרְבֶּה לְהַגִּיעַ אֶל בֵּיתוֹ שֶׁל הָרַבִּי וְזוֹכֶה לַחֲבִיבוּת וּלְקִרְבָה מְיֻחֶדֶת, אַף שֶׁאֵינוֹ נִרְאֶה כְּמִי שֶׁנִּמְנֶה עַל עֲדַת הַחֲסִידִים, וְתָהוּ לֹא פַּעַם לְפֵשֶׁר הַדָּבָר. אוּלָם רַק שָׁנִים מְאֻחָר יוֹתֵר, נֶחְשַׂף הַסּוֹד...

אוֹ אָז, הִסְבִּיר הָרַבִּי וְאָמַר: "דְּעוּ לָכֶם, כְּשֶׁקָּרָאתִי אֶת מִכְתָּבוֹ שֶׁל הָאִישׁ, הַמִּכְתָּב רְווּי הַשִּׂנְאָה – הֵבַנְתִּי כִּי יֵשׁ רַק דֶּרֶךְ אַחַת שֶׁבָּהּ אוּכַל לְעַמְעֵם אֶת לַהַט הַשִּׂנְאָה וּלְעָקְרָהּ מִלִּבּוֹ: בְּאֶמְצָעוּת הֲטָבָה שֶׁאֵיטִיב עִמּוֹ, בְּפֹעַל! כָּל דֶּרֶךְ אַחֶרֶת – לֹא תְּסַיֵּעַ לְצַמְצֵם אֶת הַסַּכָּנָה הַנִּשְׁקֶפֶת מִצִּדּוֹ, אֶלָּא לְהֶפֶךְ: עֲלוּלָה הִיא לְהַעֲצִים אֶת הַשִּׂנְאָה וּלְהַגְבִּיר אֶת הַסַּכָּנָה שִׁבְעָתַיִם!..."

וּמִכָּאן, תְּשׁוּבָה לִשְׁאֵלָתֵנוּ: שִׁמְעוֹן – הָיָה רֹאשׁ הַמְדַבְּרִים נֶגֶד יוֹסֵף, וְאַף מָצִינוּ כִּי הוּא הָיָה זֶה שֶׁהִשְׁלִיכוֹ בְּפֹעַל אֶל הַבּוֹר. יוֹסֵף בִּקֵּשׁ לַעֲקֹר מִלִּבּוֹ אֶת הַתַּרְעֹמֶת שֶׁגָּרְמָה לוֹ לִנְהֹג כְּלַפָּיו בַּדֶּרֶךְ זוֹ, וְלָכֵן הוֹצִיאוֹ מִבֵּית הַסֹּהַר וּבְעַצְמוֹ הֶאֱכִילוֹ וְהִשְׁקָהוּ! כְּלוֹמַר: הוּא לֹא הִנִּיחַ לְאִישׁ לְסַפֵּק אֶת מְזוֹנוֹ, כְּפִי שֶׁנָּהוּג בְּיַחַס לָאֲסִירִים הַכְּלוּאִים בְּבֵית הַסֹּהַר, אֶלָּא דָּאַג בְּעַצְמוֹ לְסַפֵּק אֶת כָּל צְרָכָיו – כְּדֵי לַעֲקֹר כָּל מַחֲשָׁבָה רָעָה שֶׁהָיְתָה בְּלִבּוֹ שֶׁל שִׁמְעוֹן כְּלַפָּיו... (לְלַמֶּדְךָ)

	מצורע תשפ"ד
	בִּזְכוּת הַהַשְׁכָּמָה
	"וַיִּקַּח מֵאִתָּם אֶת שִׁמְעוֹן וַיֶּאֱסֹר אֹתוֹ לְעֵינֵיהֶם" (מב-כד) פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י בְּשֵׁם הַמִּדְרָשׁ: "וַיֶּאֱסֹר אֹתוֹ לְעֵינֵיהֶם – לֹא אֲסָרוֹ אֶלָּא לְעֵינֵיהֶם, וְכֵיוָן שֶׁיָּצְאוּ – הוֹצִיאוֹ וְהֶאֱכִילוֹ וְהִשְׁקָהוּ". מֵעַתָּה, יֵשׁ לְהִתְפַּלֵּא: וְכִי מָה הָרְבוּתָא בְּכָךְ? כְּלוּם יַעֲלֶה עַל הַדַּעַת שֶׁלֹּא יַאֲכִילֶנּוּ וְלֹא יַשְׁקֶנּוּ? הֲלֹא כָּל הָאֲסִירִים מְקַבְּלִים מָזוֹן וּשְׁתִיָּה בְּבֵית הַסֹּהַר! אֶת הַתְּשׁוּבָה נָבִין עַל פִּי הַמַּעֲשֶׂה הַבָּא: מַעֲשֶׂה הָיָה בִּיהוּדִי מַשְׂכִּיל. הוּא רָאָה אֶת הַכָּבוֹד הָרַב שֶׁלּוֹ זָכָה הָאַדְמוֹ"ר, הָרַב הַקָּדוֹשׁ רַבִּי אַבְרָהָם מָרְדְּכַי אַלְתֵּר מִגּוּר, בַּעַל הָ"אִמְרֵי אֱמֶת", מִצִּדָּם שֶׁל חֲסִידָיו הָרַבִּים וּשְׁאָר רִבְבוֹת אַלְפֵי בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְהוּא הָיָה לִצְנִינִים בְּעֵינָיו, עַד שֶׁנִּמְנָה וְגָמַר בְּלִבּוֹ לָקוּם וְלַעֲשׂוֹת מַעֲשֶׂה שֶׁל רִשְׁעוּת. הַלָּה, הֶחְלִיט לִפְעֹל בְּצוּרָה מְתֻחְכֶּמֶת: הוּא הִתְכַּוֵּן לִשְׁלֹחַ מִכְתַּב מַלְשִׁינוּת לַשִּׁלְטוֹנוֹת בְּפֶּטֶרְסְבּוּרְג, וּ'לְדַוֵּחַ' לָהֶם כִּי בֵּיתוֹ שֶׁל הָרַבִּי מְהַוֶּה קֵן עֲבוּר הַמּוֹרְדִים בַּמַּלְכוּת: אַלְפֵי יְהוּדִים פּוֹקְדִים אֶת הַבַּיִת וְסָרִים לְמִשְׁמַעְתּוֹ שֶׁל הָרַבִּי, כַּאֲשֶׁר לְצַו הַשִּׁלְטוֹנוֹת אֵין כָּל מִשְׁקָל כַּאֲשֶׁר הוּא עוֹמֵד בִּסְתִירָה לְהוֹרָאוֹתָיו שֶׁל הַצַּדִּיק. אוּלָם, אוֹתוֹ יְהוּדִי מַשְׂכִּיל לֹא הִסְתַּפֵּק בְּכָךְ... כְּדֵי לְהַבְטִיחַ אֶת הַצְלָחַת הַתָּכְנִית, וּלְהַעֲצִים אֶת הַפְּגִיעָה בַּצַּדִּיק וּבַחֲצֵרוֹ – הוּא הִתְכַּוֵּן לְהַצִּיעַ אֶת עַצְמוֹ כִּ'מְרַגֵּל' בְּבֵיתוֹ שֶׁל הָרַבִּי, כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לְהַרְוִיחַ מֵהַנֶּאֱמָנוּת שֶׁיַּפְגִּין כְּלַפֵּי הַשִּׁלְטוֹנוֹת, וְלִזְכּוֹת לְתַגְמוּל בְּיָד רְחָבָה... עַל מְנָת שֶׁלֹּא יִתְעוֹרֵר כָּל צֵל שֶׁל חֲשָׁד כְּלַפָּיו – הָיָה בְּכַוָּנָתוֹ לְשַׁגֵּר אֶל הָרַבִּי מִכְתַּב יְדִידוּת, שֶׁבּוֹ יַבִּיעַ אֶת נֶאֱמָנוּתוֹ לַצַּדִּיק, וְיַזְכִּיר אֶת אֲבוֹתָיו שֶׁנִּמְנוּ עַל קְהַל חֲסִידָיו... וְאָכֵן, לְמַרְבֵּה הַצַּעַר, הַיְּהוּדִי לֹא הִסְתַּפֵּק בְּמַחֲשָׁבָה רָעָה, אֶלָּא הוֹצִיאָהּ לְפֹעַל... הוּא כָּתַב אֶת שְׁנֵי הַמִּכְתָּבִים, רָשַׁם עַל אֶחָד מֵהֶם אֶת כְּתָבְתּוֹ שֶׁל בֵּית הַמְּלוּכָה, וְעַל הָאַחֵר אֶת כְּתֹבֶת חֲצֵרוֹ שֶׁל הָרַבִּי, וּמִהֵר לְשַׁגְּרָם מִבֵּית הַדֹּאַר הַסָּמוּךְ לְבֵיתוֹ. חָלְפוּ יָמִים סְפוּרִים, וְאֶל בֵּיתוֹ שֶׁל הָרַבִּי בַּעַל הָ'אִמְרֵי אֱמֶת' הִגִּיעַ מִכְתָּב, וְעָלָיו כְּתָבְתּוֹ וּשְׁמוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק. הַמִּכְתָּב נִמְסַר לְיָדָיו שֶׁל הָרַבִּי עַצְמוֹ. הוּא פָּתַח אוֹתוֹ, וּלְתַדְהֵמָתוֹ, מָצָא כִּי הוּא מֻפְנֶה אֶל בֵּית הַמְּלוּכָה בְּפֶּטֶרְסְבּוּרְג, וּמֵכִיל דִּבְרֵי מַלְשִׁינוּת מֵהַסּוּג הַשָּׁפָל בְּיוֹתֵר... בָּרֶגַע הָרִאשׁוֹן, פָּשְׁטָה עַנְנַת תּוּגָה עַל פָּנָיו הַקְּדוֹשׁוֹת שֶׁל הָרַבִּי, אוּלָם לְאַחַר מִכֵּן – הוּא מִהֵר לְקַפֵּל אֶל הַמִּכְתָּב וּלְהַכְנִיסוֹ אֶל מְגֵרַת שֻׁלְחָנוֹ הַנְּעוּלָה. בְּמַקְבִּיל, בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם, הִגִּיעַ מִכְתָּב לְאַחַד הַפְּקִידִים בְּבֵית הַמְּלוּכָה בְּפֶּטֶרְסְבּוּרְג... מִכְתָּב זֶה, כְּפִי שֶׁנִּתָּן לְהָבִין, הָיָה מֻפְנֶה לָאַדְמוֹ"ר מִגּוּר, וּבוֹ סִפֵּר הַכּוֹתֵב עַל קְשָׁרָיו וְקִשְׁרֵי אֲבוֹתָיו עִם חֲצֵרוֹ שֶׁל הָרַבִּי... הַפָּקִיד מִצִּדּוֹ, לֹא חָשַׁב פַּעֲמַיִם: "בְּוַדַּאי מְדֻבָּר בְּטָעוּת!" הִרְהֵר בְּלִבּוֹ, וְהִשְׁלִיךְ אֶת הַמִּכְתָּב לְסַל הָאַשְׁפָּה שֶׁנִּצָּב תַּחַת שֻׁלְחָנוֹ... בֵּינְתַיִם, יָשַׁב הַיְּהוּדִי הַמַּשְׂכִּיל בְּבֵיתוֹ, וְהִמְתִּין בִּדְרִיכוּת לִרְאוֹת בְּתוֹצְאוֹת מַעֲשָׂיו... בַּחֲלֹף תְּקוּפָה, נוֹאַשׁ הַמַּשְׂכִּיל מִצִּפִּיָּתוֹ, וּבְלִבּוֹ אָמַר: 'אֵין מַה לַּעֲשׂוֹת... כְּכָל הַנִּרְאֶה יֵשׁ לָרַבִּי קְשָׁרִים בַּחַלּוֹנוֹת הַגְּבוֹהִים שֶׁבְּבֵית הַמְּלוּכָה, כָּךְ שֶׁאֵין כָּל סִכּוּי לִטְמֹן פַּח לְרַגְלָיו!...' לְכָל הַפָּחוֹת, בִּקֵּשׁ הַמַּשְׂכִּיל לְנַצֵּל אֶת מִכְתַּב הַיְדִידוּת שֶׁשָּׁלַח לָרַבִּי, כְּדֵי לְהִתְקָרֵב אֵלָיו וּלְחַפֵּשׂ הִזְדַּמְּנוּת אַחֶרֶת שֶׁבָּהּ יוּכַל לְהִתְאַנּוֹת לוֹ... וְאָכֵן, תְּקוּפָה קְצָרָה לְאַחַר מִכֵּן, נִצָּב הַמַּשְׂכִּיל בְּפֶתַח חַדְרוֹ שֶׁל הָרַבִּי, וּמִהֵר לְהַצִּיג אֶת עַצְמוֹ. הָרַבִּי זִהָה מִיָּד בְּמִי מְדֻבָּר, הֲלֹא שְׁמוֹ שֶׁל הַמַּשְׂכִּיל חָתוּם הָיָה עַל מִכְתַּב הַמַּלְשִׁינוּת שֶׁהִגִּיעַ בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר לְיָדָיו שֶׁל הַצַּדִּיק! וּבְכָל זֹאת, לֹא נָטַר הָרַבִּי טִינָה לָאִישׁ, אֶלָּא קֵרְבוֹ כְּכָל יְכָלְתּוֹ, וְנִסָּה לְסַיֵּעַ לוֹ בְּכָל הִזְדַּמְּנוּת! חֲסִידָיו שֶׁל הָאַדְמוֹ"ר, הִבְחִינוּ בָּאִישׁ הַמַּרְבֶּה לְהַגִּיעַ אֶל בֵּיתוֹ שֶׁל הָרַבִּי וְזוֹכֶה לַחֲבִיבוּת וּלְקִרְבָה מְיֻחֶדֶת, אַף שֶׁאֵינוֹ נִרְאֶה כְּמִי שֶׁנִּמְנֶה עַל עֲדַת הַחֲסִידִים, וְתָהוּ לֹא פַּעַם לְפֵשֶׁר הַדָּבָר. אוּלָם רַק שָׁנִים מְאֻחָר יוֹתֵר, נֶחְשַׂף הַסּוֹד... אוֹ אָז, הִסְבִּיר הָרַבִּי וְאָמַר: "דְּעוּ לָכֶם, כְּשֶׁקָּרָאתִי אֶת מִכְתָּבוֹ שֶׁל הָאִישׁ, הַמִּכְתָּב רְווּי הַשִּׂנְאָה – הֵבַנְתִּי כִּי יֵשׁ רַק דֶּרֶךְ אַחַת שֶׁבָּהּ אוּכַל לְעַמְעֵם אֶת לַהַט הַשִּׂנְאָה וּלְעָקְרָהּ מִלִּבּוֹ: בְּאֶמְצָעוּת הֲטָבָה שֶׁאֵיטִיב עִמּוֹ, בְּפֹעַל! כָּל דֶּרֶךְ אַחֶרֶת – לֹא תְּסַיֵּעַ לְצַמְצֵם אֶת הַסַּכָּנָה הַנִּשְׁקֶפֶת מִצִּדּוֹ, אֶלָּא לְהֶפֶךְ: עֲלוּלָה הִיא לְהַעֲצִים אֶת הַשִּׂנְאָה וּלְהַגְבִּיר אֶת הַסַּכָּנָה שִׁבְעָתַיִם!..." וּמִכָּאן, תְּשׁוּבָה לִשְׁאֵלָתֵנוּ: שִׁמְעוֹן – הָיָה רֹאשׁ הַמְדַבְּרִים נֶגֶד יוֹסֵף, וְאַף מָצִינוּ כִּי הוּא הָיָה זֶה שֶׁהִשְׁלִיכוֹ בְּפֹעַל אֶל הַבּוֹר. יוֹסֵף בִּקֵּשׁ לַעֲקֹר מִלִּבּוֹ אֶת הַתַּרְעֹמֶת שֶׁגָּרְמָה לוֹ לִנְהֹג כְּלַפָּיו בַּדֶּרֶךְ זוֹ, וְלָכֵן הוֹצִיאוֹ מִבֵּית הַסֹּהַר וּבְעַצְמוֹ הֶאֱכִילוֹ וְהִשְׁקָהוּ! כְּלוֹמַר: הוּא לֹא הִנִּיחַ לְאִישׁ לְסַפֵּק אֶת מְזוֹנוֹ, כְּפִי שֶׁנָּהוּג בְּיַחַס לָאֲסִירִים הַכְּלוּאִים בְּבֵית הַסֹּהַר, אֶלָּא דָּאַג בְּעַצְמוֹ לְסַפֵּק אֶת כָּל צְרָכָיו – כְּדֵי לַעֲקֹר כָּל מַחֲשָׁבָה רָעָה שֶׁהָיְתָה בְּלִבּוֹ שֶׁל שִׁמְעוֹן כְּלַפָּיו... (לְלַמֶּדְךָ)