Otzarot-Article

יוֹם כִּפּוּר מַצְמִיחַ כְּנָפַיִם

בְּתוֹךְ גּוּף צָנוּם וּמְדֻלְדָּל, שֶׁשָּׁקַל כִּשְׁלוֹשִׁים קִילוֹגְרַם, בָּעֲרוּ לֶהָבוֹת שֶׁל כִּסּוּפִים. כִּסּוּפִים לְתוֹרָה, לִתְפִלָּה וְלִדְבֵקוּת בַּה'. הָרַב הַצַּדִּיק רַבִּי יִשָּׂכָר דֹּב רוֹקַח, הָאַדְמוֹ"ר הַשְּׁלִישִׁי לְבֵית בֶּעלְז, סָבַל כָּל חַיָּיו מֵחֹלִי קָשֶׁה. הוּא כִּמְעַט לֹא אָכַל, כָּל מַאֲכָלוֹ הָיָה פְּרוּסַת לֶחֶם בְּתוֹךְ תֵּה - שֶׁגַּם אוֹתָהּ הָיָה מֵקִיא. וּבְכָל זֹאת, לֹא הִתְלוֹנֵן, וְהִמְשִׁיךְ לַעֲבֹד אֶת בּוֹרְאוֹ בְּהִתְלַהֲבוּת. הוּא חַי בְּתוֹךְ עוֹלָם שֶׁל רוּחַ וְשֶׁל הִתְעַלּוּת.

חֹדֶשׁ אֱלוּל הִתְקָרֵב. הָרַב שָׁכַב בְּמִטָּתוֹ, מְשֻׁתָּק מֵחֹלִי וּמַכְאוֹב. הָרוֹפֵא פָּסַק בְּתֹקֶף: "אִישׁ לֹא יִכָּנֵס לַחֶדֶר! אָסוּר לָרַב לְהִתְרַגֵּשׁ וּלְהִתְאַמֵּץ!"

הִגִּיעַ יוֹם כִּפּוּר. בַּשָּׁעוֹת הָאַחֲרוֹנוֹת שֶׁל הַיּוֹם הַקָּדוֹשׁ, כְּשֶׁהַשֶּׁמֶשׁ עָמְדָה לִשְׁקֹעַ וְהַשְּׁעָרִים כִּמְעַט נִנְעֲלוּ - בִּקֵּשׁ הָרַב שֶׁיּוֹצִיאוּהוּ בְּמִטָּתוֹ לְתוֹךְ בֵּית הַמִּדְרָשׁ. הָרַבָּנִית הִסְּסָה וְכֻלָּם חָשְׁשׁוּ לְחַיָּיו, אֲבָל הָרַב רָמַז בְּעֵינָיו, וְאַף אֶחָד לֹא הֵעֵז לַעֲצֹר אוֹתוֹ.

הִכְנִיסוּ אֶת הָרַב בְּמִטָּתוֹ לְבֵית הַמִּדְרָשׁ, וְהוּא קָרָא בְּקוֹל חָלוּשׁ: "יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא..."

הַקָּהָל רָעַם "אָמֵן!"

כְּשֶׁהִגִּיעָה חֲזָרַת הַשַּׁ"ץ, הָרַב קָם לְפֶתַע מִמִּטָּתוֹ, פָּרַשׂ כַּפַּיִם, וְהֵחֵל לְהִתְפַּלֵּל בְּקוֹל רָם. הוּא עָמַד כְּשֶׁעֵינָיו עֲצוּמוֹת, פָּנָיו לוֹהֲטוֹת, וְקוֹלוֹ רוֹעֵד וּמַרְעִיד אֶת הַלְּבָבוֹת. הָרַב זָעַק בְּלַהַט שֶׁל קְדֻשָּׁה, מְאַבֵּד כָּל קֶשֶׁר לַחֹמֶר. הַקָּהָל נִסְחַף אַחֲרָיו, וְהָרוֹפֵא שֶׁלִּוָּה אוֹתוֹ עָמַד נִדְהָם וְאָמַר: "מַדּוּעַ קְרָאתֶם לִי? אֲנִי רוֹפֵא שֶׁל בְּנֵי אָדָם, לֹא שֶׁל מַלְאָכִים!"

בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים כֻּלָּנוּ כְּמוֹ מַלְאָכִים: נָכוֹן, הָאָדָם נִבְרָא בְּתוֹךְ גּוּף, אֲבָל נִתְּנָה לוֹ נְשָׁמָה! וּכְשֶׁהוּא זוֹכֵר אוֹתָהּ וּמַאֲמִין שֶׁיֵּשׁ בְּכֹחוֹ לְהִתְעַלּוֹת וּלְהִתְקָרֵב - הַשְּׁעָרִים נִפְתָּחִים. זֶה סוֹדוֹ שֶׁל יוֹם כִּפּוּר: לְהַזְכִּיר לָאָדָם מִי הוּא בֶּאֱמֶת - לֹא רַק בָּשָׂר וָדָם, לֹא רַק תַּאֲוָה וְחֹמֶר, אֶלָּא נְשָׁמָה טְהוֹרָה שֶׁנִּתְּנָה מִמָּרוֹם, שֶׁיְּכוֹלָה לִפְרֹשׂ כְּנָפַיִם וְלָעוּף.

בְּיוֹם כִּפּוּר נִתְּנָה לָנוּ הִזְדַּמְּנוּת, וְעָלֵינוּ לְנַצֵּל אוֹתָהּ, לִהְיוֹת כְּמוֹ צִפּוֹר הַמִּתְנַעֶרֶת מֵהָאֲדָמָה, פּוֹרֶשֶׂת אֶת כְּנָפֶיהָ וּמִתְרוֹמֶמֶת אֶל עַל, וְלֹא לְהִשָּׁאֵר לְמַטָּה כְּמוֹ אֶבֶן כְּבֵדָה, רְתוּקִים לַחֹמֶר.

יוֹם כִּפּוּר הוּא יוֹם שֶׁל הִתְעַלּוּת וְשֶׁל הִתְקָרְבוּת. זֶה הַיּוֹם שֶׁבּוֹ הָאָדָם מַפְסִיק לִהְיוֹת עָסוּק בְּמַה שֶּׁיֵּשׁ לוֹ, וּמַתְחִיל לִהְיוֹת עָסוּק בְּמִי שֶׁהוּא. וּכְשֶׁהוּא נִזְכָּר בָּזֶה, הוּא מְגַלֶּה שֶׁיֵּשׁ לוֹ כְּנָפַיִם, וּכְמוֹ הָרַב מִבֶּעלְז, גַּם הוּא יָכוֹל לָעוּף לְמַעְלָה. כִּי מִי שֶׁבָּא לְהִטַּהֵר - מְסַיְּעִין בְּיָדוֹ. (יַהֲלוֹמֵי הַמּוֹעֵד)

	עקב תשפ"ב
	פֶּרַח וּפַרְפַּר - קַקְטוּס וְתוֹלַעַת
	יוֹם כִּפּוּר מַצְמִיחַ כְּנָפַיִם בְּתוֹךְ גּוּף צָנוּם וּמְדֻלְדָּל, שֶׁשָּׁקַל כִּשְׁלוֹשִׁים קִילוֹגְרַם, בָּעֲרוּ לֶהָבוֹת שֶׁל כִּסּוּפִים. כִּסּוּפִים לְתוֹרָה, לִתְפִלָּה וְלִדְבֵקוּת בַּה'. הָרַב הַצַּדִּיק רַבִּי יִשָּׂכָר דֹּב רוֹקַח, הָאַדְמוֹ"ר הַשְּׁלִישִׁי לְבֵית בֶּעלְז, סָבַל כָּל חַיָּיו מֵחֹלִי קָשֶׁה. הוּא כִּמְעַט לֹא אָכַל, כָּל מַאֲכָלוֹ הָיָה פְּרוּסַת לֶחֶם בְּתוֹךְ תֵּה - שֶׁגַּם אוֹתָהּ הָיָה מֵקִיא. וּבְכָל זֹאת, לֹא הִתְלוֹנֵן, וְהִמְשִׁיךְ לַעֲבֹד אֶת בּוֹרְאוֹ בְּהִתְלַהֲבוּת. הוּא חַי בְּתוֹךְ עוֹלָם שֶׁל רוּחַ וְשֶׁל הִתְעַלּוּת. חֹדֶשׁ אֱלוּל הִתְקָרֵב. הָרַב שָׁכַב בְּמִטָּתוֹ, מְשֻׁתָּק מֵחֹלִי וּמַכְאוֹב. הָרוֹפֵא פָּסַק בְּתֹקֶף: "אִישׁ לֹא יִכָּנֵס לַחֶדֶר! אָסוּר לָרַב לְהִתְרַגֵּשׁ וּלְהִתְאַמֵּץ!" הִגִּיעַ יוֹם כִּפּוּר. בַּשָּׁעוֹת הָאַחֲרוֹנוֹת שֶׁל הַיּוֹם הַקָּדוֹשׁ, כְּשֶׁהַשֶּׁמֶשׁ עָמְדָה לִשְׁקֹעַ וְהַשְּׁעָרִים כִּמְעַט נִנְעֲלוּ - בִּקֵּשׁ הָרַב שֶׁיּוֹצִיאוּהוּ בְּמִטָּתוֹ לְתוֹךְ בֵּית הַמִּדְרָשׁ. הָרַבָּנִית הִסְּסָה וְכֻלָּם חָשְׁשׁוּ לְחַיָּיו, אֲבָל הָרַב רָמַז בְּעֵינָיו, וְאַף אֶחָד לֹא הֵעֵז לַעֲצֹר אוֹתוֹ. הִכְנִיסוּ אֶת הָרַב בְּמִטָּתוֹ לְבֵית הַמִּדְרָשׁ, וְהוּא קָרָא בְּקוֹל חָלוּשׁ: "יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא..." הַקָּהָל רָעַם "אָמֵן!" כְּשֶׁהִגִּיעָה חֲזָרַת הַשַּׁ"ץ, הָרַב קָם לְפֶתַע מִמִּטָּתוֹ, פָּרַשׂ כַּפַּיִם, וְהֵחֵל לְהִתְפַּלֵּל בְּקוֹל רָם. הוּא עָמַד כְּשֶׁעֵינָיו עֲצוּמוֹת, פָּנָיו לוֹהֲטוֹת, וְקוֹלוֹ רוֹעֵד וּמַרְעִיד אֶת הַלְּבָבוֹת. הָרַב זָעַק בְּלַהַט שֶׁל קְדֻשָּׁה, מְאַבֵּד כָּל קֶשֶׁר לַחֹמֶר. הַקָּהָל נִסְחַף אַחֲרָיו, וְהָרוֹפֵא שֶׁלִּוָּה אוֹתוֹ עָמַד נִדְהָם וְאָמַר: "מַדּוּעַ קְרָאתֶם לִי? אֲנִי רוֹפֵא שֶׁל בְּנֵי אָדָם, לֹא שֶׁל מַלְאָכִים!" בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים כֻּלָּנוּ כְּמוֹ מַלְאָכִים: נָכוֹן, הָאָדָם נִבְרָא בְּתוֹךְ גּוּף, אֲבָל נִתְּנָה לוֹ נְשָׁמָה! וּכְשֶׁהוּא זוֹכֵר אוֹתָהּ וּמַאֲמִין שֶׁיֵּשׁ בְּכֹחוֹ לְהִתְעַלּוֹת וּלְהִתְקָרֵב - הַשְּׁעָרִים נִפְתָּחִים. זֶה סוֹדוֹ שֶׁל יוֹם כִּפּוּר: לְהַזְכִּיר לָאָדָם מִי הוּא בֶּאֱמֶת - לֹא רַק בָּשָׂר וָדָם, לֹא רַק תַּאֲוָה וְחֹמֶר, אֶלָּא נְשָׁמָה טְהוֹרָה שֶׁנִּתְּנָה מִמָּרוֹם, שֶׁיְּכוֹלָה לִפְרֹשׂ כְּנָפַיִם וְלָעוּף. בְּיוֹם כִּפּוּר נִתְּנָה לָנוּ הִזְדַּמְּנוּת, וְעָלֵינוּ לְנַצֵּל אוֹתָהּ, לִהְיוֹת כְּמוֹ צִפּוֹר הַמִּתְנַעֶרֶת מֵהָאֲדָמָה, פּוֹרֶשֶׂת אֶת כְּנָפֶיהָ וּמִתְרוֹמֶמֶת אֶל עַל, וְלֹא לְהִשָּׁאֵר לְמַטָּה כְּמוֹ אֶבֶן כְּבֵדָה, רְתוּקִים לַחֹמֶר. יוֹם כִּפּוּר הוּא יוֹם שֶׁל הִתְעַלּוּת וְשֶׁל הִתְקָרְבוּת. זֶה הַיּוֹם שֶׁבּוֹ הָאָדָם מַפְסִיק לִהְיוֹת עָסוּק בְּמַה שֶּׁיֵּשׁ לוֹ, וּמַתְחִיל לִהְיוֹת עָסוּק בְּמִי שֶׁהוּא. וּכְשֶׁהוּא נִזְכָּר בָּזֶה, הוּא מְגַלֶּה שֶׁיֵּשׁ לוֹ כְּנָפַיִם, וּכְמוֹ הָרַב מִבֶּעלְז, גַּם הוּא יָכוֹל לָעוּף לְמַעְלָה. כִּי מִי שֶׁבָּא לְהִטַּהֵר - מְסַיְּעִין בְּיָדוֹ. (יַהֲלוֹמֵי הַמּוֹעֵד)