Otzarot-Article

חַג זֶה קָרוּי "חַג הַשָּׁבוּעוֹת", שֶׁכֵּן שִׁבְעָה שָׁבוּעוֹת מַפְרִידִים בֵּין חַג הַפֶּסַח לְבֵינוֹ, שָׁבוּעוֹת שֶׁבָּהֶם סָפַרְנוּ אֶת "סְפִירַת הָעֹמֶר" וּמָנִינוּ יוֹם אַחַר יוֹם, שָׁבוּעַ אַחַר שָׁבוּעַ, עַד שֶׁהִשְׁלַמְנוּ אֶת הַסְּפִירָה וְהִגַּעְנוּ לַיּוֹם הַחֲמִשִּׁים, לְחַג מַתַּן תּוֹרָה.

וְנִשְׁאֶלֶת הַשְּׁאֵלָה: מַדּוּעַ קוֹרְאִים לוֹ עַל שֵׁם שְׁבוּעוֹת הַהַמְתָּנָה, שְׁבוּעוֹת הַצִּפִּיָּה לְבוֹאוֹ?

מָשָׁל לְמַה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לֶעָנִי שֶׁהֻזְמַן לִסְעוּדַת מְלָכִים. יִחֵל וְצִפָּה לַסְּעוּדָה הַדְּשֵׁנָה, לַמַּעֲדַנִּים וְלַמַּטְעַמִּים. צָם יוֹמַיִם לִקְרָאתָהּ, לָבַשׁ אֶת מֵיטַב מַחְלְצוֹתָיו, וְהָלַךְ לַסְּעוּדָה. וְאָכֵן, הִיא עָלְתָה עַל הַמְצֻפֶּה. מַאֲכָלִים כָּאֵלּוּ טֶרֶם אָכַל. וְהַשֶּׁפַע, וְהַשֵּׁרוּת. הַפְּאֵר, הָעֹשֶׁר, הָאֲוִירָה, הָרִהוּט - שְׁלֵמוּת בִּמְלֹא הַמּוּבָן!

לְיָמִים נִשְׁאַל, כֵּיצַד הָיָה מַגְדִּיר אֶת הָאֵרוּעַ.

"אָה, כַּמּוּבָן, אֵרוּעַ הָרָעָב!"

"הָרָעָב?!--"

"בְּוַדַּאי, מִשּׁוּם שֶׁצַּמְתִּי וְרָעַבְתִּי לִקְרָאתוֹ"...

לֹא, מוּבָן שֶׁלֹּא. הֲרֵי הָיָה זֶה אֵרוּעַ הַשֹּׂבַע, הַסְּעוּדָה הַדְּשֵׁנָה.

וּלְעִנְיָנֵנוּ, - וַהֲלֹא מְאֹרַע מַתַּן הַתּוֹרָה הָיָה מַעֲמָד שֶׁהִשְׁאִיר רֹשֶׁם אַדִּיר, הוּא הִוָּה זְכִיָּה לְדוֹרוֹת עוֹלָם, לָנֶצַח! וּמַדּוּעַ אֵפוֹא אָנוּ קוֹרְאִים לוֹ "חַג הַשָּׁבוּעוֹת" עַל שֵׁם הַצִּפִּיָּה לִקְרָאתוֹ?

וְהַתְּשׁוּבָה הִיא, אָמְנָם כֵּן! בִּלְשׁוֹן הַמָּשָׁל נֹאמַר: אָמְנָם הַסְּעוּדָה הָיְתָה נִפְלָאָה וְהַמַּעֲדַנִּים טְעִימִים, אֲבָל לְאוֹתוֹ עָנִי מֻרְעָב הֵם הָיוּ טְעִימִים שִׁבְעָתַיִם.

רִשּׁוּמוֹ שֶׁל מַתַּן תּוֹרָה נֶחֱרַט לָנֶצַח דַּוְקָא מִשּׁוּם שֶׁהִתְכּוֹנְנוּ לִקְרָאתוֹ שִׁבְעָה שָׁבוּעוֹת, שֶׁיִּחֲלוּ לוֹ, שֶׁהִשְׁתּוֹקְקוּ לוֹ וְרָעֲבוּ אֵלָיו!

הָבָה נְאַמֵּץ אֶת עֶקְרוֹן הַהֲכָנָה, הַהִתְכּוֹנְנוּת וְהַנְּכוֹנוּת לִקְלִיטַת רְשָׁמִים רוּחָנִיִּים. (מַעְיַן הַמּוֹעֵד)

	עקב תשפ"ב
	פֶּרַח וּפַרְפַּר - קַקְטוּס וְתוֹלַעַת
	מִנְהַג יִשְׂרָאֵל לִהְיוֹת נֵעוֹרִים בְּלֵיל חַג הַשָּׁבוּעוֹת וְלַעֲסֹק בַּתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וְכֵן אָמְרוּ בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (זוֹהֵר ח"ג צא חַג זֶה קָרוּי "חַג הַשָּׁבוּעוֹת", שֶׁכֵּן שִׁבְעָה שָׁבוּעוֹת מַפְרִידִים בֵּין חַג הַפֶּסַח לְבֵינוֹ, שָׁבוּעוֹת שֶׁבָּהֶם סָפַרְנוּ אֶת "סְפִירַת הָעֹמֶר" וּמָנִינוּ יוֹם אַחַר יוֹם, שָׁבוּעַ אַחַר שָׁבוּעַ, עַד שֶׁהִשְׁלַמְנוּ אֶת הַסְּפִירָה וְהִגַּעְנוּ לַיּוֹם הַחֲמִשִּׁים, לְחַג מַתַּן תּוֹרָה. וְנִשְׁאֶלֶת הַשְּׁאֵלָה: מַדּוּעַ קוֹרְאִים לוֹ עַל שֵׁם שְׁבוּעוֹת הַהַמְתָּנָה, שְׁבוּעוֹת הַצִּפִּיָּה לְבוֹאוֹ? מָשָׁל לְמַה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לֶעָנִי שֶׁהֻזְמַן לִסְעוּדַת מְלָכִים. יִחֵל וְצִפָּה לַסְּעוּדָה הַדְּשֵׁנָה, לַמַּעֲדַנִּים וְלַמַּטְעַמִּים. צָם יוֹמַיִם לִקְרָאתָהּ, לָבַשׁ אֶת מֵיטַב מַחְלְצוֹתָיו, וְהָלַךְ לַסְּעוּדָה. וְאָכֵן, הִיא עָלְתָה עַל הַמְצֻפֶּה. מַאֲכָלִים כָּאֵלּוּ טֶרֶם אָכַל. וְהַשֶּׁפַע, וְהַשֵּׁרוּת. הַפְּאֵר, הָעֹשֶׁר, הָאֲוִירָה, הָרִהוּט - שְׁלֵמוּת בִּמְלֹא הַמּוּבָן! לְיָמִים נִשְׁאַל, כֵּיצַד הָיָה מַגְדִּיר אֶת הָאֵרוּעַ. "אָה, כַּמּוּבָן, אֵרוּעַ הָרָעָב!" "הָרָעָב?!--" "בְּוַדַּאי, מִשּׁוּם שֶׁצַּמְתִּי וְרָעַבְתִּי לִקְרָאתוֹ"... לֹא, מוּבָן שֶׁלֹּא. הֲרֵי הָיָה זֶה אֵרוּעַ הַשֹּׂבַע, הַסְּעוּדָה הַדְּשֵׁנָה. וּלְעִנְיָנֵנוּ, - וַהֲלֹא מְאֹרַע מַתַּן הַתּוֹרָה הָיָה מַעֲמָד שֶׁהִשְׁאִיר רֹשֶׁם אַדִּיר, הוּא הִוָּה זְכִיָּה לְדוֹרוֹת עוֹלָם, לָנֶצַח! וּמַדּוּעַ אֵפוֹא אָנוּ קוֹרְאִים לוֹ "חַג הַשָּׁבוּעוֹת" עַל שֵׁם הַצִּפִּיָּה לִקְרָאתוֹ? וְהַתְּשׁוּבָה הִיא, אָמְנָם כֵּן! בִּלְשׁוֹן הַמָּשָׁל נֹאמַר: אָמְנָם הַסְּעוּדָה הָיְתָה נִפְלָאָה וְהַמַּעֲדַנִּים טְעִימִים, אֲבָל לְאוֹתוֹ עָנִי מֻרְעָב הֵם הָיוּ טְעִימִים שִׁבְעָתַיִם. רִשּׁוּמוֹ שֶׁל מַתַּן תּוֹרָה נֶחֱרַט לָנֶצַח דַּוְקָא מִשּׁוּם שֶׁהִתְכּוֹנְנוּ לִקְרָאתוֹ שִׁבְעָה שָׁבוּעוֹת, שֶׁיִּחֲלוּ לוֹ, שֶׁהִשְׁתּוֹקְקוּ לוֹ וְרָעֲבוּ אֵלָיו! הָבָה נְאַמֵּץ אֶת עֶקְרוֹן הַהֲכָנָה, הַהִתְכּוֹנְנוּת וְהַנְּכוֹנוּת לִקְלִיטַת רְשָׁמִים רוּחָנִיִּים. (מַעְיַן הַמּוֹעֵד)