Otzarot-Article

"אַךְ בַּה' אַל תִּמְרֹדוּ" (יד-ט) בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה לִפְנֵי הַתְּקִיעוֹת דָּרַשׁ הַגָּאוֹן הַצַּדִּיק רַבִּי נָתַן מֵאִיר וָאכְטְפוֹיְגֵל זַצַ"ל, הַמַּשְׁגִּיחַ דְּלֵיקְווּד, וְסִפֵּר מִדְּרָשָׁתוֹ שֶׁל הַגָּאוֹן הַצַּדִּיק רַבִּי לֵיְבּ חַסְמָן זַצַ"ל לִפְנֵי הַתְּקִיעוֹת, בִּישִׁיבַת חֶבְרוֹן, בִּשְׁנָתוֹ הָאַחֲרוֹנָה. וְהֵבִיא שָׁם סִפּוּר בְּשֵׁם הֶחָפֵץ חַיִּים.

מַעֲשֶׂה בְּקֵיסַר רוּסְיָה שֶׁיָּצָא לְסִיּוּר מַקִּיף בְּמַמְלַכְתּוֹ. יָצָא מֵעִיר הַבִּירָה פֶּטֶרְבּוּרְג לְעִיר הַמִּסְחָר מוֹסְקְבָה, וְכַמּוּבָן הִתְקַבֵּל בְּכָבוֹד וִיקָר, כָּךְ הָיָה גַּם בְּעָרֵי הַפֶּלֶךְ הַגְּדוֹלוֹת. לְעֻמַּת זֹאת, בֶּעָרִים הַקְּטַנּוֹת יוֹתֵר לֹא יָכְלוּ לְהַקְבִּיל אֶת פָּנָיו בְּמִסְדְּרֵי כָּבוֹד כֹּה מַרְהִיבִים וּבִנְשָׁפִים מַלְכוּתִיִּים, שָׁם קִבְּלוּהוּ כְּפִי אֶמְצָעֵיהֶם וּלְפִי הַמֻּשָׂגִים שֶׁלָּהֶם. בַּעֲיָרוֹת נֶעֶרְכָה מְסִבָּה צְנוּעָה בְּנוֹכְחוּת נִכְבְּדֵי הַמָּקוֹם, קְצִין הַמִּשְׁטָרָה וְאַחֲרַאי מְכַבֵּי הָאֵשׁ. אַךְ דַּרְכּוֹ שֶׁל הַקֵּיסָר עָבְרָה גַּם בִּכְפָר נִדָּח, בּוֹ הִתְגּוֹדְדוּ אִכָּרִים נִבְעָרִים שֶׁמָּצְאוּ שַׁעֲשׁוּעַ בִּרְגִימַת עֲגָלוֹת שֶׁל עוֹבְרֵי אֹרַח... כִּנְּסָם רֹאשׁ הַכְּפָר וְהֵחֵל לְדַבֵּר בְּאָזְנָם עַל הָאוֹרֵחַ רַם הַמַּעֲלָה, הַצָּאר הָרוּסִי הָאַדִּיר, וְלֹא הֵבִינוּ מָה רְצוֹנוֹ מֵהֶם. דָּרַשׁ שֶׁיִּתְּנוּ לוֹ כָּבוֹד, וְהִבִּיטוּ בּוֹ בְּעוֹיְנוּת: 'דַּבֵּר לָעִנְיָן', רָטְנוּ, 'מָה רְצוֹנְךָ?'

אָמַר: 'דְּעוּ, אֵין הוּא עוֹבֵר אֹרַח רָגִיל. בְּבַקָּשָׁה מִכֶּם, אַל תִּזְרְקוּ עָלָיו אֲבָנִים'...

אָמַר הֶחָפֵץ חַיִּים: כָּל דּוֹר כִּבֵּד אֶת הַשְּׁכִינָה הַקְּדוֹשָׁה כְּפִי הַשָּׂגָתוֹ וְרוֹמְמוּתוֹ. הָאָבוֹת הַקְּדוֹשִׁים הָיוּ מֶרְכָּבָה לַשְּׁכִינָה, יְכוֹלִים אָנוּ לְשַׁעֵר אֵיךְ כִּבְּדוּהָ. וּלְאַחֲרֵיהֶם משֶׁה רַבֵּנוּ וְהַנְּבִיאִים, אַנְשֵׁי כְּנֶסֶת הַגְּדוֹלָה, תַּנָּאִים וְאָמוֹרָאִים, גְּאוֹנִים, רִאשׁוֹנִים וְאַחֲרוֹנִים... וְעַד לְדוֹרֵנוּ אָנוּ. אַךְ מַה הַשַּׂגָּתֵנוּ, וּמַה כְּבָר נִדְרָשׁ מֵעִמָּנוּ, "אַךְ בַּה' אַל תִּמְרֹדוּ", לְפָחוֹת אַל תִּסְקְלוּ, אַל תִּזְרְקוּ אֲבָנִים...

זֶה עִנְיַן הַ"מַּלְכֻיּוֹת" שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה. לָדַעַת, כְּפִי הַמֻּשָׂגִים, לִפְנֵי מִי אָנוּ עוֹמְדִים. (ח"ח הֶחָדָשׁ, לֶקֶט רְשִׁימוֹת לי"נ)

	וירא תשפ"ב
	לָמָּה נֶחְרְבָה סְדוֹם?
	"שְׁלַח לְךָ אֲנָשִׁים" (יג-ב) מַעֲשֶׂה בֶּעָשִׁיר מֻפְלָג, יְהוּדִי שֶׁהִתְבָּרֵךְ מִמָּרוֹם בְּעֹשֶׁר רַב וְהַבּוֹרֵא בֵּרַךְ אֶת עֲסָקָיו וּבְכָל אֲשֶׁר פָּנָה - הִצְלִיחַ "אַךְ בַּה' אַל תִּמְרֹדוּ" (יד-ט) בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה לִפְנֵי הַתְּקִיעוֹת דָּרַשׁ הַגָּאוֹן הַצַּדִּיק רַבִּי נָתַן מֵאִיר וָאכְטְפוֹיְגֵל זַצַ"ל, הַמַּשְׁגִּיחַ דְּלֵיקְווּד, וְסִפֵּר מִדְּרָשָׁתוֹ שֶׁל הַגָּאוֹן הַצַּדִּיק רַבִּי לֵיְבּ חַסְמָן זַצַ"ל לִפְנֵי הַתְּקִיעוֹת, בִּישִׁיבַת חֶבְרוֹן, בִּשְׁנָתוֹ הָאַחֲרוֹנָה. וְהֵבִיא שָׁם סִפּוּר בְּשֵׁם הֶחָפֵץ חַיִּים. מַעֲשֶׂה בְּקֵיסַר רוּסְיָה שֶׁיָּצָא לְסִיּוּר מַקִּיף בְּמַמְלַכְתּוֹ. יָצָא מֵעִיר הַבִּירָה פֶּטֶרְבּוּרְג לְעִיר הַמִּסְחָר מוֹסְקְבָה, וְכַמּוּבָן הִתְקַבֵּל בְּכָבוֹד וִיקָר, כָּךְ הָיָה גַּם בְּעָרֵי הַפֶּלֶךְ הַגְּדוֹלוֹת. לְעֻמַּת זֹאת, בֶּעָרִים הַקְּטַנּוֹת יוֹתֵר לֹא יָכְלוּ לְהַקְבִּיל אֶת פָּנָיו בְּמִסְדְּרֵי כָּבוֹד כֹּה מַרְהִיבִים וּבִנְשָׁפִים מַלְכוּתִיִּים, שָׁם קִבְּלוּהוּ כְּפִי אֶמְצָעֵיהֶם וּלְפִי הַמֻּשָׂגִים שֶׁלָּהֶם. בַּעֲיָרוֹת נֶעֶרְכָה מְסִבָּה צְנוּעָה בְּנוֹכְחוּת נִכְבְּדֵי הַמָּקוֹם, קְצִין הַמִּשְׁטָרָה וְאַחֲרַאי מְכַבֵּי הָאֵשׁ. אַךְ דַּרְכּוֹ שֶׁל הַקֵּיסָר עָבְרָה גַּם בִּכְפָר נִדָּח, בּוֹ הִתְגּוֹדְדוּ אִכָּרִים נִבְעָרִים שֶׁמָּצְאוּ שַׁעֲשׁוּעַ בִּרְגִימַת עֲגָלוֹת שֶׁל עוֹבְרֵי אֹרַח... כִּנְּסָם רֹאשׁ הַכְּפָר וְהֵחֵל לְדַבֵּר בְּאָזְנָם עַל הָאוֹרֵחַ רַם הַמַּעֲלָה, הַצָּאר הָרוּסִי הָאַדִּיר, וְלֹא הֵבִינוּ מָה רְצוֹנוֹ מֵהֶם. דָּרַשׁ שֶׁיִּתְּנוּ לוֹ כָּבוֹד, וְהִבִּיטוּ בּוֹ בְּעוֹיְנוּת: 'דַּבֵּר לָעִנְיָן', רָטְנוּ, 'מָה רְצוֹנְךָ?' אָמַר: 'דְּעוּ, אֵין הוּא עוֹבֵר אֹרַח רָגִיל. בְּבַקָּשָׁה מִכֶּם, אַל תִּזְרְקוּ עָלָיו אֲבָנִים'... אָמַר הֶחָפֵץ חַיִּים: כָּל דּוֹר כִּבֵּד אֶת הַשְּׁכִינָה הַקְּדוֹשָׁה כְּפִי הַשָּׂגָתוֹ וְרוֹמְמוּתוֹ. הָאָבוֹת הַקְּדוֹשִׁים הָיוּ מֶרְכָּבָה לַשְּׁכִינָה, יְכוֹלִים אָנוּ לְשַׁעֵר אֵיךְ כִּבְּדוּהָ. וּלְאַחֲרֵיהֶם משֶׁה רַבֵּנוּ וְהַנְּבִיאִים, אַנְשֵׁי כְּנֶסֶת הַגְּדוֹלָה, תַּנָּאִים וְאָמוֹרָאִים, גְּאוֹנִים, רִאשׁוֹנִים וְאַחֲרוֹנִים... וְעַד לְדוֹרֵנוּ אָנוּ. אַךְ מַה הַשַּׂגָּתֵנוּ, וּמַה כְּבָר נִדְרָשׁ מֵעִמָּנוּ, "אַךְ בַּה' אַל תִּמְרֹדוּ", לְפָחוֹת אַל תִּסְקְלוּ, אַל תִּזְרְקוּ אֲבָנִים... זֶה עִנְיַן הַ"מַּלְכֻיּוֹת" שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה. לָדַעַת, כְּפִי הַמֻּשָׂגִים, לִפְנֵי מִי אָנוּ עוֹמְדִים. (ח"ח הֶחָדָשׁ, לֶקֶט רְשִׁימוֹת לי"נ)