Otzarot-Article

"תָּכִין לְךָ הַדֶּרֶךְ" (יט-ג) יָדוּעַ הַסִּפּוּר - הַדִּמְיוֹנִי, כַּמּוּבָן - בְּאֶלְקָנָה. אֶלְקָנָה זֶה הָיָה אִכָּר יְהוּדִי בְּרָמַת הַגּוֹלָן. שָׂדוֹת הָיוּ לוֹ, וּכְרָמִים, וּמַטָּעִים, וְעֶדְרֵי בָּקָר. עֲבוֹדָה רַבָּה וּמְיַגַּעַת, בְּכָל יְמוֹת הַשָּׁנָה. לֹא נָשָׂא עֵינָיו אֶלָּא לִתְקוּפַת הַחַגִּים, יְמֵי הַחֹפֶשׁ הַשְּׁנָתִי. בַּטָּלָה, גַּם אִם מֵאֹנֶס, כִּי שׁוֹמֵר תּוֹרָה וּמִצְווֹת הָיָה. אֲבָל מִצְוָה אַחַת הִזְנִיחַ, לֹא קִיֵּם. מִצְוַת עֲלִיָּה לָרֶגֶל. בֵּית הַמִּקְדָּשׁ הִתְנוֹסֵס עַל תִּלּוֹ, כָּל שְׁכֵנָיו נָהֲרוּ לַבַּיִת הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ, וּבְשׁוּבָם סִפְּרוּ חֲוָיוֹת נֶאֱצָלוֹת. עַל אֲוִירַת הַקְּדֻשָּׁה הַמְרוֹמֶמֶת וְעַל הִתְכַּנְּסוּתָם יַחְדָּו שֶׁל מִילְיוֹנִים מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל. עַל הַנִּסִּים הַתְּדִירִים וְעַל עֲבוֹדַת הַקֹּדֶשׁ. אֲבָל אֶלְקָנָה רָאָה עַצְמוֹ פָּטוּר. מַה יָּכוֹל הוּא לַעֲשׂוֹת, וְחַג הַפֶּסַח חָל בְּדִיּוּק בָּעוֹנָה הַבּוֹעֶרֶת שֶׁל קְצִיר הַשְּׂעוֹרִים, וְחַג הַשָּׁבוּעוֹת בִּקְצִיר הַחִטִּים, וְחַג הַסֻּכּוֹת בִּתְקוּפַת הָאָסִיף. הֵן לֹא יַשְׁחִית יְבוּלוֹ לָרִיק, הַתּוֹרָה חָסָה עַל מָמוֹנָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, וְאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּא בִּטְרוּנְיָה עִם בְּרִיּוֹתָיו...

כְּדֵי לַעֲלוֹת לָרֶגֶל חַיָּב יִהְיֶה לְהִתְנַתֵּק מִשְּׂדוֹתָיו שְׁלֹשָׁה שָׁבוּעוֹת לִפְנֵי הֶחָג, לִרְכֹּב עַד לִירוּשָׁלַיִם וּלְהִטַּהֵר בָּהּ, וּשְׁבוּעַיִם לְאַחֲרָיו עַד שֶׁיַּגִּיעַ לְבֵיתוֹ - אֵין זֶה עֲבוּרוֹ...

כָּזֶה הָיָה אֶלְקָנָה, וְכָזֶה מַבָּטוֹ.

אֲבָל הַשָּׁנִים נָקְפוּ וִילָדָיו בָּגְרוּ. אֶלְקָנָה הִזְדַּקֵּן וּבָנָיו נָטְלוּ אֶת הָרֶסֶן, עִבְּדוּ אֶת הַשָּׂדוֹת וְהִשְׁגִּיחוּ עַל הַמִּקְנֶה. כֵּיוָן שֶׁכָּךְ, אָזְלוּ הַתֵּרוּצִים. אָמַר אֶלְקָנָה לְעַצְמוֹ: אֶעֱלֶה פַּעַם אַחַת לִירוּשָׁלַיִם, וְאֶרְאֶה אֶת הַבַּיִת הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ, אֶחֱזֶה בְּכָל הַנִּפְלָאוֹת.

חָבַשׁ אֶת חֲמוֹרוֹ וְלָקַח צְרוֹר הַכֶּסֶף בְּיָדוֹ, לִקְנוֹת בּוֹ קָרְבָּנוֹת. יָרַד מֵהַגּוֹלָן, וְעַכְשָׁו לְאָן?

רָאָה יְלָדִים עַל פָּרָשַׁת דְּרָכִים. שָׁאַל: "יְלָדִים, יְלָדִים, הֵיכָן הַדֶּרֶךְ לִירוּשָׁלַיִם?"

צָחֲקוּ בְּקוֹל גָּדוֹל: "יְהוּדִי זָקֵן וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ? כְּלוּם מִיָּמֶיךָ לֹא הָיִיתָ שָׁם, אוֹ שֶׁמָּא הַזִּקְנָה קָפְצָה עָלֶיךָ?" בְּקוֹלוֹת שְׂחוֹק הֶרְאוּ לוֹ אֶת הַדֶּרֶךְ, וְרָכַב עַד הַצֹּמֶת הַבָּא. וְשׁוּב הִמְתִּין לְעוֹבֵר אֹרַח, וְשׁוּב נִתְקַבֵּל בְּמַבְּטֵי תְּמִיהָה...

כַּמָּה הִתְיַסֵּר, כַּמָּה בֹּשׁ, עַד שֶׁהִגִּיעַ לְעִיר הַקֹּדֶשׁ, וְחָזָה בַּהֲדַר בֵּית הַמִּקְדָּשׁ.

הַסִּפּוּר יָדוּעַ. אֲבָל מָה, בְּכָל צֹמֶת רָאָה אֶלְקָנָה תַּמְרוּר. וּלְמַרְבֵּה הַתְּמִיהָה לֹא הָיָה מְצֻיָּן בּוֹ מַה הִיא הַדֶּרֶךְ לִירוּשָׁלַיִם - אֶלָּא מָה הַדֶּרֶךְ לְעִיר הַמִּקְלָט... פָּסוּק הוּא בְּפָרָשָׁתֵנוּ: "תָּכִין לְךָ הַדֶּרֶךְ", וּפֵרֵשׁ רַשִּׁ"י: "מִקְלָט", "מִקְלָט" הָיָה כָּתוּב עַל פָּרָשַׁת דְּרָכִים...

וּמַדּוּעַ? מַדּוּעַ לֹא נִצְטַוֵּינוּ לִכְתֹּב: "יְרוּשָׁלַיִם, יְרוּשָׁלַיִם"? רַק לְכַוֵּן לְעִיר הַמִּקְלָט?

וְהַתְּשׁוּבָה נוֹקֶבֶת כָּל כָּךְ: אִם לֹא יִהְיֶה שִׁלּוּט לְעֵבֶר יְרוּשָׁלַיִם, מַה יִּהְיֶה? עוֹלֵי דְּרָכִים יִשְׁאֲלוּ, יְבָרְרוּ - אַדְּרַבָּה וְאַדְּרַבָּה, שֶׁיֵּדְעוּ הַכֹּל שֶׁאֲנָשִׁים עוֹלִים לִירוּשָׁלַיִם, שֶׁהִיא מְשׂוֹשׂ כָּל הָאָרֶץ, שֶׁיֵּשׁ תְּנוּעַת עוֹלִים. וּמֵהַסִּבָּה הַזּוֹ עַצְמָהּ הָיָה כָּתוּב: "מִקְלָט", "מִקְלָט". כְּדֵי שֶׁלֹּא יַעַצְרוּ לִשְׁאֹל, כְּדֵי שֶׁלֹּא יֵדְעוּ שֶׁיֵּשׁ רוֹצְחִים וּפְשִׁיעָה...

זֶה נוֹקֵב כָּל כָּךְ, כִּי נִתְבּוֹנֵן וְנִרְאֶה מַה מְמַלֵּא אֶת הַחֲדָשׁוֹת, מַה גּוֹדֵשׁ אֶת עַמּוּדֵי הָעִתּוֹנִים. הַטּוֹב - אוֹ הָרָע וְהַמְכֹעָר. לְמָה אָנוּ נֶחְשָׂפִים, בְּאֵיזוֹ אֲוִירָה אָנוּ חַיִּים. אָז מָה הַפֶּלֶא, שֶׁכָּךְ אָנוּ נִרְאִים... (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

	שמחת תורה תשפ"ב
	כֹּחַ הַתּוֹרָה
	"תָּכִין לְךָ הַדֶּרֶךְ" (יט-ג) יָדוּעַ הַסִּפּוּר - הַדִּמְיוֹנִי, כַּמּוּבָן - בְּאֶלְקָנָה. אֶלְקָנָה זֶה הָיָה אִכָּר יְהוּדִי בְּרָמַת הַגּוֹלָן. שָׂדוֹת הָיוּ לוֹ, וּכְרָמִים, וּמַטָּעִים, וְעֶדְרֵי בָּקָר. עֲבוֹדָה רַבָּה וּמְיַגַּעַת, בְּכָל יְמוֹת הַשָּׁנָה. לֹא נָשָׂא עֵינָיו אֶלָּא לִתְקוּפַת הַחַגִּים, יְמֵי הַחֹפֶשׁ הַשְּׁנָתִי. בַּטָּלָה, גַּם אִם מֵאֹנֶס, כִּי שׁוֹמֵר תּוֹרָה וּמִצְווֹת הָיָה. אֲבָל מִצְוָה אַחַת הִזְנִיחַ, לֹא קִיֵּם. מִצְוַת עֲלִיָּה לָרֶגֶל. בֵּית הַמִּקְדָּשׁ הִתְנוֹסֵס עַל תִּלּוֹ, כָּל שְׁכֵנָיו נָהֲרוּ לַבַּיִת הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ, וּבְשׁוּבָם סִפְּרוּ חֲוָיוֹת נֶאֱצָלוֹת. עַל אֲוִירַת הַקְּדֻשָּׁה הַמְרוֹמֶמֶת וְעַל הִתְכַּנְּסוּתָם יַחְדָּו שֶׁל מִילְיוֹנִים מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל. עַל הַנִּסִּים הַתְּדִירִים וְעַל עֲבוֹדַת הַקֹּדֶשׁ. אֲבָל אֶלְקָנָה רָאָה עַצְמוֹ פָּטוּר. מַה יָּכוֹל הוּא לַעֲשׂוֹת, וְחַג הַפֶּסַח חָל בְּדִיּוּק בָּעוֹנָה הַבּוֹעֶרֶת שֶׁל קְצִיר הַשְּׂעוֹרִים, וְחַג הַשָּׁבוּעוֹת בִּקְצִיר הַחִטִּים, וְחַג הַסֻּכּוֹת בִּתְקוּפַת הָאָסִיף. הֵן לֹא יַשְׁחִית יְבוּלוֹ לָרִיק, הַתּוֹרָה חָסָה עַל מָמוֹנָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, וְאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּא בִּטְרוּנְיָה עִם בְּרִיּוֹתָיו... כְּדֵי לַעֲלוֹת לָרֶגֶל חַיָּב יִהְיֶה לְהִתְנַתֵּק מִשְּׂדוֹתָיו שְׁלֹשָׁה שָׁבוּעוֹת לִפְנֵי הֶחָג, לִרְכֹּב עַד לִירוּשָׁלַיִם וּלְהִטַּהֵר בָּהּ, וּשְׁבוּעַיִם לְאַחֲרָיו עַד שֶׁיַּגִּיעַ לְבֵיתוֹ - אֵין זֶה עֲבוּרוֹ... כָּזֶה הָיָה אֶלְקָנָה, וְכָזֶה מַבָּטוֹ. אֲבָל הַשָּׁנִים נָקְפוּ וִילָדָיו בָּגְרוּ. אֶלְקָנָה הִזְדַּקֵּן וּבָנָיו נָטְלוּ אֶת הָרֶסֶן, עִבְּדוּ אֶת הַשָּׂדוֹת וְהִשְׁגִּיחוּ עַל הַמִּקְנֶה. כֵּיוָן שֶׁכָּךְ, אָזְלוּ הַתֵּרוּצִים. אָמַר אֶלְקָנָה לְעַצְמוֹ: אֶעֱלֶה פַּעַם אַחַת לִירוּשָׁלַיִם, וְאֶרְאֶה אֶת הַבַּיִת הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ, אֶחֱזֶה בְּכָל הַנִּפְלָאוֹת. חָבַשׁ אֶת חֲמוֹרוֹ וְלָקַח צְרוֹר הַכֶּסֶף בְּיָדוֹ, לִקְנוֹת בּוֹ קָרְבָּנוֹת. יָרַד מֵהַגּוֹלָן, וְעַכְשָׁו לְאָן? רָאָה יְלָדִים עַל פָּרָשַׁת דְּרָכִים. שָׁאַל: "יְלָדִים, יְלָדִים, הֵיכָן הַדֶּרֶךְ לִירוּשָׁלַיִם?" צָחֲקוּ בְּקוֹל גָּדוֹל: "יְהוּדִי זָקֵן וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ? כְּלוּם מִיָּמֶיךָ לֹא הָיִיתָ שָׁם, אוֹ שֶׁמָּא הַזִּקְנָה קָפְצָה עָלֶיךָ?" בְּקוֹלוֹת שְׂחוֹק הֶרְאוּ לוֹ אֶת הַדֶּרֶךְ, וְרָכַב עַד הַצֹּמֶת הַבָּא. וְשׁוּב הִמְתִּין לְעוֹבֵר אֹרַח, וְשׁוּב נִתְקַבֵּל בְּמַבְּטֵי תְּמִיהָה... כַּמָּה הִתְיַסֵּר, כַּמָּה בֹּשׁ, עַד שֶׁהִגִּיעַ לְעִיר הַקֹּדֶשׁ, וְחָזָה בַּהֲדַר בֵּית הַמִּקְדָּשׁ. הַסִּפּוּר יָדוּעַ. אֲבָל מָה, בְּכָל צֹמֶת רָאָה אֶלְקָנָה תַּמְרוּר. וּלְמַרְבֵּה הַתְּמִיהָה לֹא הָיָה מְצֻיָּן בּוֹ מַה הִיא הַדֶּרֶךְ לִירוּשָׁלַיִם - אֶלָּא מָה הַדֶּרֶךְ לְעִיר הַמִּקְלָט... פָּסוּק הוּא בְּפָרָשָׁתֵנוּ: "תָּכִין לְךָ הַדֶּרֶךְ", וּפֵרֵשׁ רַשִּׁ"י: "מִקְלָט", "מִקְלָט" הָיָה כָּתוּב עַל פָּרָשַׁת דְּרָכִים... וּמַדּוּעַ? מַדּוּעַ לֹא נִצְטַוֵּינוּ לִכְתֹּב: "יְרוּשָׁלַיִם, יְרוּשָׁלַיִם"? רַק לְכַוֵּן לְעִיר הַמִּקְלָט? וְהַתְּשׁוּבָה נוֹקֶבֶת כָּל כָּךְ: אִם לֹא יִהְיֶה שִׁלּוּט לְעֵבֶר יְרוּשָׁלַיִם, מַה יִּהְיֶה? עוֹלֵי דְּרָכִים יִשְׁאֲלוּ, יְבָרְרוּ - אַדְּרַבָּה וְאַדְּרַבָּה, שֶׁיֵּדְעוּ הַכֹּל שֶׁאֲנָשִׁים עוֹלִים לִירוּשָׁלַיִם, שֶׁהִיא מְשׂוֹשׂ כָּל הָאָרֶץ, שֶׁיֵּשׁ תְּנוּעַת עוֹלִים. וּמֵהַסִּבָּה הַזּוֹ עַצְמָהּ הָיָה כָּתוּב: "מִקְלָט", "מִקְלָט". כְּדֵי שֶׁלֹּא יַעַצְרוּ לִשְׁאֹל, כְּדֵי שֶׁלֹּא יֵדְעוּ שֶׁיֵּשׁ רוֹצְחִים וּפְשִׁיעָה... זֶה נוֹקֵב כָּל כָּךְ, כִּי נִתְבּוֹנֵן וְנִרְאֶה מַה מְמַלֵּא אֶת הַחֲדָשׁוֹת, מַה גּוֹדֵשׁ אֶת עַמּוּדֵי הָעִתּוֹנִים. הַטּוֹב - אוֹ הָרָע וְהַמְכֹעָר. לְמָה אָנוּ נֶחְשָׂפִים, בְּאֵיזוֹ אֲוִירָה אָנוּ חַיִּים. אָז מָה הַפֶּלֶא, שֶׁכָּךְ אָנוּ נִרְאִים... (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)