Otzarot-Article

"עֲגָלָה עַל שְׁנֵי הַנְּשִׂאִים וְשׁוֹר לְאֶחָד" (ז-ג) הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ כּוֹתֵב, שֶׁתּוֹרָה הִיא מִלְּשׁוֹן הוֹרָאָה, כְּלוֹמַר: הַכְוָנָה וְהַדְרָכָה, וְאֵין לְךָ פָּרָשָׁה בַּתּוֹרָה שֶׁאֵין לְהַסִּיק מִמֶּנָּה מַסְקָנָה שֶׁל מִדָּה טוֹבָה, הַנְהָגָה רְאוּיָה וַהֲלָכָה לְמַעֲשֶׂה. "כִּי לֶקַח טוֹב נָתַתִּי לָכֶם": הַתּוֹרָה הִיא הַסֵּפֶר מִמֶּנּוּ יֵשׁ לְהָפִיק אֶת כָּל הַלְּקָחִים הַטּוֹבִים!

הִנֵּה, בְּפָרָשָׁתֵנוּ מְסֻפָּר עַל מַתְּנוֹת נְשִׂיאֵי הַשְּׁבָטִים בְּיוֹם חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ. כָּל אֶחָד הֵבִיא אֶת קָרְבָּנוֹ: קַעֲרַת כֶּסֶף, מִזְרַק כֶּסֶף, כַּף זָהָב מְלֵאָה קְטֹרֶת. קָרְבָּנוֹת לְעוֹלָה, לְחַטָּאת וְלִשְׁלָמִים. אֲבָל בִּתְחִלַּת הָעִנְיָן נֶאֱמַר: "וַיָּבִיאוּ אֶת קָרְבָּנָם לִפְנֵי ה', שֵׁשׁ עֶגְלֹת צָב (עֲגָלוֹת מְחֻפּוֹת), וּשְׁנֵים עָשָׂר בָּקָר - עֲגָלָה עַל שְׁנֵי הַנְּשִׂאִים, וְשׁוֹר לְאֶחָד". עֲגָלוֹת אֵלּוּ נִתְּנוּ לַלְוִיִּם, לָשֵׂאת בָּהֶם אֶת מַשָּׂא הַמִּשְׁכָּן.

וּלְמֵדִים אָנוּ לִמּוּד מְאַלֵּף: הַקָּרְבָּן, עֲבוֹדַת ה' שֶׁלָּהֶם, פְּרָטִי הָיָה, כָּל אֶחָד וְקָרְבְּנוֹתָיו. אֲבָל "הָעֲגָלָה", הַנְּשִׂיאָה בְּעֹל, מְשֻׁתֶּפֶת הָיְתָה: "עֲגָלָה עַל שְׁנֵי הַנְּשִׂאִים", מְשֻׁתֶּפֶת - מִתּוֹךְ יִחוּדִיּוּת: "וְשׁוֹר - לְאֶחָד", כָּל נָשִׂיא הֵבִיא שׁוֹר, וְכָל שְׁנֵי שְׁוָרִים נָשְׂאוּ עֲגָלָה מְשֻׁתֶּפֶת.

וּמַה בָּא הַדָּבָר לְלַמְּדֵנוּ? שֶׁכָּל שֵׁבֶט וְיִחוּדוֹ, כָּל שֵׁבֶט וּמָסָרְתּוֹ וַעֲבוֹדָתוֹ, אֲבָל עִם זֹאת - "יַחַד שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל", הַנְּשִׂיאִים נוֹעָדִים יַחְדָּיו, נוֹשְׂאִים בָּעֹל בִּתְחוּשַׁת אַחְרָיוּת לַכְּלָל כֻּלּוֹ, בְּשִׁתּוּף וּבְאַחְוָה. שֶׁהֲרֵי לְכֻלָּם כִּוּוּן אֶחָד, וּלְכֻלָּם מַטָּרָה אַחַת: כֻּלָּם הוֹלְכִים בְּאוֹר ה', בְּעִקְבוֹת עַמּוּד הֶעָנָן הַהוֹלֵךְ לִפְנֵי הַמַּחֲנֶה.

וּבְשִׁתּוּף זֶה, שׁוֹרָה בָּהֶם הַשְּׁכִינָה. וּכְדִבְרֵי רַבֵּנוּ הַסְּפוֹרְנוֹ זצ"ל: "עֲגָלָה עַל שְׁנֵי הַנְּשִׂאִים", לְאוֹת אַחֲוָה בֵּינֵיהֶם, אֲשֶׁר עַל יָדָהּ יִהְיוּ רְאוּיִים שֶׁתִּשְׁרֶה שְׁכִינָה בֵּינֵיהֶם. כְּאָמְרוֹ: "וַיְהִי בִּישֻׁרוּן מֶלֶךְ (הוּא הַשְׁרָאַת הַשְּׁכִינָה) - בְּהִתְאַסֵּף רָאשֵׁי עָם" (דְּבָרִים לג-ה). וּבְהִפּוּכוֹ: "חָלַק לִבָּם - עַתָּה יֶאְשָׁמוּ" (הוֹשֵׁעַ י-ב).

נָכוֹן הַדָּבָר בַּמִּישׁוֹר הַכְּלָלִי, וְנָכוֹן שִׁבְעָתַיִם בַּמִּישׁוֹר הַמִּשְׁפַּחְתִּי. כָּל אֶחָד מִבְּנֵי הַזּוּג וְיִחוּדוֹ - אֲבָל יַחַד מוֹשְׁכִים הֵם בָּעֹל, יַחַד נוֹשְׂאִים הֵם אֶת כְּלֵי הַמִּשְׁכָּן וְאָז - שְׁכִינָה בֵּינֵיהֶם!

בַּסֵּפֶר 'הַמַּגִּיד מְדַבֵּר' מוּבָא הַסִּפּוּר הַבָּא: אֶחָד מִנֶּכְדֵי הֶ'חָפֵץ חַיִּים' לָמַד בְּכוֹלֵל שֶׁבִּישִׁיבַת לֵיְקְווּד, אֵצֶל הַגָּאוֹן רַבִּי אַהֲרֹן קוֹטְלֶר זצ"ל וְהַמַּשְׁגִּיחַ רַבִּי נָתָן מֵאִיר ווֹכְטְפוֹיגֶל זצ"ל. רֹאשׁ הַיְּשִׁיבָה וְהַמַּשְׁגִּיחַ הָיוּ גֵּאִים בְּכָךְ שֶׁאַבְרֵךְ בַּעַל יִחוּס כָּזֶה נִמְנֶה עַל אַבְרֵכֵי הַכּוֹלֵל. עִם זֹאת הִבְחִינוּ שֶׁלְּעִתִּים קְרוֹבוֹת מַגִּיעַ הָאַבְרֵךְ בְּאִחוּר לִתְפִלַּת שַׁחֲרִית, וּמִפַּעַם לְפַעַם אַף מַפְסִיד אֶת הַמִּנְיָן לְגַמְרֵי. הַנְהָגָה זוֹ הִפְלִיאָה אוֹתָם, עַד שֶׁיּוֹם אֶחָד קָרָא לוֹ הַמַּשְׁגִּיחַ כְּדֵי לְשׂוֹחֵחַ עִמּוֹ עַל תּוֹפָעָה תְּמוּהָה זוֹ, בְּנוֹכְחוּת רַבִּי אַהֲרֹן:

"אֲנִי תָּמֵהַּ עַל כָּךְ שֶׁאַתָּה מַרְבֶּה לְאַחֵר לַתְּפִלָּה", פָּתַח הַמַּשְׁגִּיחַ וְהוֹסִיף: "כֵּיצַד הָיָה סַבָּא שֶׁלְּךָ מֵגִיב לְדָבָר כָּזֶה?"

הֵשִׁיב הָאַבְרֵךְ: "מְאוֹד הָיִיתִי רוֹצֶה לְהַגִּיעַ תָּמִיד בַּזְּמַן, אַךְ אֵין הַדָּבָר עוֹלֶה בְּיָדִי. בְּכָל בֹּקֶר בְּדַרְכִּי לַתְּפִלָּה, נִתְקָל אֲנִי בְּמִקְרֶה מְעוֹרֵר רַחֲמִים וְאֵינִי יָכוֹל לַעֲמֹד מִנֶּגֶד. הַמְּדֻבָּר הוּא בְּאִשָּׁה שֶׁהִתְבָּרְכָה בִּילָדִים רַבִּים, וּבְכָל בֹּקֶר אֲנִי שׁוֹמֵעַ אֶת הַיְּלָדִים בּוֹכִים, הָאֶחָד צוֹרֵחַ עַד שֶׁיְּקַבֵּל אֶת הַבַּקְבּוּק שֶׁלּוֹ, הַשֵּׁנִי צָרִיךְ לְהִשָּׁלַח לַתַּלְמוּד תּוֹרָה, הַשְּׁלִישִׁי דּוֹרֵשׁ אֲרוּחַת בֹּקֶר וְכֵן הָלְאָה. אֵין אַף אֶחָד שֶׁיּוּכַל לַעֲזֹר לָהּ, לָכֵן אֲנִי חָשׁ שֶׁמֵּחוֹבָתִי לַעֲזֹר לָהּ".

הָאַבְרֵךְ הִמְשִׁיךְ וְצִיֵּן: "לִפְעָמִים אֲנִי מַסְפִּיק לְהַגִּיעַ לְהִתְפַּלֵּל בַּיְּשִׁיבָה, אַךְ לְעִתִּים הָעִכּוּב הוּא כֹּה גָּדוֹל עַד שֶׁאֲנִי נֶאֱלָץ לְחַפֵּשׂ מִנְיָן מְאֻחָר יוֹתֵר בְּמָקוֹם אַחֵר".

הַמַּשְׁגִּיחַ הִתְפַּעֵל וְהִתְרַגֵּשׁ מֵהִתְנַהֲגוּתוֹ הָאֲצִילִית שֶׁל הָאַבְרֵךְ, וְאָמַר שֶׁרְגִישׁוּת מְיֻחֶדֶת זוֹ אָכֵן מַתְאִימָה לְנֶכְדּוֹ שֶׁל הֶ'חָפֵץ חַיִּים'. עִם זֹאת, חָשׁ הַמַּשְׁגִּיחַ גַּם הִשְׁתַּתְּפוּת בִּכְאֵבָהּ שֶׁל הָאִשָּׁה הַמִּסְכֵּנָה, וְשָׁאַל אֶת בֶּן שִׂיחוֹ: "מִי הִיא הָאִשָּׁה הַזֹּאת, הַאִם הִיא אַלְמָנָה? אוֹ הַאִם הִיא גְּרוּשָׁה? גַּם אֲנִי הָיִיתִי רוֹצֶה לַעֲזֹר לָהּ".

"אוֹי לֹא, חַס וְשָׁלוֹם", קָרָא הָאַבְרֵךְ הַצָּעִיר, "יֵשׁ לָהּ בַּעַל לְאִשָּׁה זוֹ, וּבַעֲלָהּ הוּא אֲנִי..."

כִּי עַל כֵּן, מִצְוַת גְּמִילוּת חֲסָדִים חָלָה בָּרֹאשׁ וּבָרִאשׁוֹנָה בְּבֵיתוֹ שֶׁל הָאָדָם - "וּמִבְּשָׂרְךָ אַל תִּתְעַלָּם".

סִפֵּר הַגָּאוֹן רַבִּי יִצְחָק זִילְבֶּרְשְׁטֵין: לְאַחַר פְּטִירָתוֹ שֶׁל רֹאשׁ יְשִׁיבַת טֵלְז בְּאָמֵרִיקָה, הַגָּאוֹן רַבִּי מָרְדְּכַי גִּיפְטֶר זצ"ל, סִפְּרוּ עַל אַבְרֵךְ אֶחָד שֶׁהִגִּיעַ לְבֵיתוֹ וְהִצִּיג בְּפָנָיו שְׁאֵלָה: מִדֵּי בֹּקֶר מְבַקֶּשֶׁת מִמֶּנִּי אִשְׁתִּי לְהוֹרִיד אֶת הַפַּח, וַאֲנִי סָבוּר שֶׁאֵין בְּכָךְ כְּבוֹד הַתּוֹרָה, מֶה עָלַי לַעֲשׂוֹת?

עָשָׂה רֹאשׁ הַיְּשִׁיבָה עַצְמוֹ כְּחוֹשֵׁב וּמְהַרְהֵר בִּדְבַר הַתְּשׁוּבָה שֶׁיֵּשׁ לְהָשִׁיב לִ'שְׁאֵלָה קָשָׁה' מֵעֵין זוֹ, וְאַחַר כָּךְ אָמַר לָאַבְרֵךְ: חוֹשְׁבַנִי שֶׁאֵינְךָ צָרִיךְ לְהוֹרִיד אֶת הַפַּח.

לְמָחֳרָת בַּבֹּקֶר נִשְׁמְעוּ דְּפִיקוֹת עַל דֶּלֶת בֵּיתוֹ שֶׁל הָאַבְרֵךְ. מַה נִּדְהֲמוּ בְּנֵי הַזּוּג לִפְגֹּשׁ עַל מִפְתַּן הַבַּיִת אֶת רֹאשׁ הַיְּשִׁיבָה בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ.

"אֶפְשָׁר לְסַיֵּעַ לָכֶם בְּהוֹרָדַת הַפַּח?" שָׁאַל הָרַב גִּיפְטֶר, אֶחָד מִגְּדוֹלֵי רָאשֵׁי הַיְּשִׁיבוֹת בַּדּוֹר הָאַחֲרוֹן, אֶת עֲקֶרֶת הַבַּיִת.

כָּל מִלָּה נוֹסֶפֶת מְיֻתֶּרֶת. (בְּךָ בָּטַחְנוּ)

	סוכות תשפ"ב
	לָמָּה תִּגָּרַע מִצְוַת הַשִּׂמְחָה?
	"עֲגָלָה עַל שְׁנֵי הַנְּשִׂאִים וְשׁוֹר לְאֶחָד" (ז-ג) הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ כּוֹתֵב, שֶׁתּוֹרָה הִיא מִלְּשׁוֹן הוֹרָאָה, כְּלוֹמַר: הַכְוָנָה וְהַדְרָכָה, וְאֵין לְךָ פָּרָשָׁה בַּתּוֹרָה שֶׁאֵין לְהַסִּיק מִמֶּנָּה מַסְקָנָה שֶׁל מִדָּה טוֹבָה, הַנְהָגָה רְאוּיָה וַהֲלָכָה לְמַעֲשֶׂה. "כִּי לֶקַח טוֹב נָתַתִּי לָכֶם": הַתּוֹרָה הִיא הַסֵּפֶר מִמֶּנּוּ יֵשׁ לְהָפִיק אֶת כָּל הַלְּקָחִים הַטּוֹבִים! הִנֵּה, בְּפָרָשָׁתֵנוּ מְסֻפָּר עַל מַתְּנוֹת נְשִׂיאֵי הַשְּׁבָטִים בְּיוֹם חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ. כָּל אֶחָד הֵבִיא אֶת קָרְבָּנוֹ: קַעֲרַת כֶּסֶף, מִזְרַק כֶּסֶף, כַּף זָהָב מְלֵאָה קְטֹרֶת. קָרְבָּנוֹת לְעוֹלָה, לְחַטָּאת וְלִשְׁלָמִים. אֲבָל בִּתְחִלַּת הָעִנְיָן נֶאֱמַר: "וַיָּבִיאוּ אֶת קָרְבָּנָם לִפְנֵי ה', שֵׁשׁ עֶגְלֹת צָב (עֲגָלוֹת מְחֻפּוֹת), וּשְׁנֵים עָשָׂר בָּקָר - עֲגָלָה עַל שְׁנֵי הַנְּשִׂאִים, וְשׁוֹר לְאֶחָד". עֲגָלוֹת אֵלּוּ נִתְּנוּ לַלְוִיִּם, לָשֵׂאת בָּהֶם אֶת מַשָּׂא הַמִּשְׁכָּן. וּלְמֵדִים אָנוּ לִמּוּד מְאַלֵּף: הַקָּרְבָּן, עֲבוֹדַת ה' שֶׁלָּהֶם, פְּרָטִי הָיָה, כָּל אֶחָד וְקָרְבְּנוֹתָיו. אֲבָל "הָעֲגָלָה", הַנְּשִׂיאָה בְּעֹל, מְשֻׁתֶּפֶת הָיְתָה: "עֲגָלָה עַל שְׁנֵי הַנְּשִׂאִים", מְשֻׁתֶּפֶת - מִתּוֹךְ יִחוּדִיּוּת: "וְשׁוֹר - לְאֶחָד", כָּל נָשִׂיא הֵבִיא שׁוֹר, וְכָל שְׁנֵי שְׁוָרִים נָשְׂאוּ עֲגָלָה מְשֻׁתֶּפֶת. וּמַה בָּא הַדָּבָר לְלַמְּדֵנוּ? שֶׁכָּל שֵׁבֶט וְיִחוּדוֹ, כָּל שֵׁבֶט וּמָסָרְתּוֹ וַעֲבוֹדָתוֹ, אֲבָל עִם זֹאת - "יַחַד שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל", הַנְּשִׂיאִים נוֹעָדִים יַחְדָּיו, נוֹשְׂאִים בָּעֹל בִּתְחוּשַׁת אַחְרָיוּת לַכְּלָל כֻּלּוֹ, בְּשִׁתּוּף וּבְאַחְוָה. שֶׁהֲרֵי לְכֻלָּם כִּוּוּן אֶחָד, וּלְכֻלָּם מַטָּרָה אַחַת: כֻּלָּם הוֹלְכִים בְּאוֹר ה', בְּעִקְבוֹת עַמּוּד הֶעָנָן הַהוֹלֵךְ לִפְנֵי הַמַּחֲנֶה. וּבְשִׁתּוּף זֶה, שׁוֹרָה בָּהֶם הַשְּׁכִינָה. וּכְדִבְרֵי רַבֵּנוּ הַסְּפוֹרְנוֹ זצ"ל: "עֲגָלָה עַל שְׁנֵי הַנְּשִׂאִים", לְאוֹת אַחֲוָה בֵּינֵיהֶם, אֲשֶׁר עַל יָדָהּ יִהְיוּ רְאוּיִים שֶׁתִּשְׁרֶה שְׁכִינָה בֵּינֵיהֶם. כְּאָמְרוֹ: "וַיְהִי בִּישֻׁרוּן מֶלֶךְ (הוּא הַשְׁרָאַת הַשְּׁכִינָה) - בְּהִתְאַסֵּף רָאשֵׁי עָם" (דְּבָרִים לג-ה). וּבְהִפּוּכוֹ: "חָלַק לִבָּם - עַתָּה יֶאְשָׁמוּ" (הוֹשֵׁעַ י-ב). נָכוֹן הַדָּבָר בַּמִּישׁוֹר הַכְּלָלִי, וְנָכוֹן שִׁבְעָתַיִם בַּמִּישׁוֹר הַמִּשְׁפַּחְתִּי. כָּל אֶחָד מִבְּנֵי הַזּוּג וְיִחוּדוֹ - אֲבָל יַחַד מוֹשְׁכִים הֵם בָּעֹל, יַחַד נוֹשְׂאִים הֵם אֶת כְּלֵי הַמִּשְׁכָּן וְאָז - שְׁכִינָה בֵּינֵיהֶם! בַּסֵּפֶר 'הַמַּגִּיד מְדַבֵּר' מוּבָא הַסִּפּוּר הַבָּא: אֶחָד מִנֶּכְדֵי הֶ'חָפֵץ חַיִּים' לָמַד בְּכוֹלֵל שֶׁבִּישִׁיבַת לֵיְקְווּד, אֵצֶל הַגָּאוֹן רַבִּי אַהֲרֹן קוֹטְלֶר זצ"ל וְהַמַּשְׁגִּיחַ רַבִּי נָתָן מֵאִיר ווֹכְטְפוֹיגֶל זצ"ל. רֹאשׁ הַיְּשִׁיבָה וְהַמַּשְׁגִּיחַ הָיוּ גֵּאִים בְּכָךְ שֶׁאַבְרֵךְ בַּעַל יִחוּס כָּזֶה נִמְנֶה עַל אַבְרֵכֵי הַכּוֹלֵל. עִם זֹאת הִבְחִינוּ שֶׁלְּעִתִּים קְרוֹבוֹת מַגִּיעַ הָאַבְרֵךְ בְּאִחוּר לִתְפִלַּת שַׁחֲרִית, וּמִפַּעַם לְפַעַם אַף מַפְסִיד אֶת הַמִּנְיָן לְגַמְרֵי. הַנְהָגָה זוֹ הִפְלִיאָה אוֹתָם, עַד שֶׁיּוֹם אֶחָד קָרָא לוֹ הַמַּשְׁגִּיחַ כְּדֵי לְשׂוֹחֵחַ עִמּוֹ עַל תּוֹפָעָה תְּמוּהָה זוֹ, בְּנוֹכְחוּת רַבִּי אַהֲרֹן: "אֲנִי תָּמֵהַּ עַל כָּךְ שֶׁאַתָּה מַרְבֶּה לְאַחֵר לַתְּפִלָּה", פָּתַח הַמַּשְׁגִּיחַ וְהוֹסִיף: "כֵּיצַד הָיָה סַבָּא שֶׁלְּךָ מֵגִיב לְדָבָר כָּזֶה?" הֵשִׁיב הָאַבְרֵךְ: "מְאוֹד הָיִיתִי רוֹצֶה לְהַגִּיעַ תָּמִיד בַּזְּמַן, אַךְ אֵין הַדָּבָר עוֹלֶה בְּיָדִי. בְּכָל בֹּקֶר בְּדַרְכִּי לַתְּפִלָּה, נִתְקָל אֲנִי בְּמִקְרֶה מְעוֹרֵר רַחֲמִים וְאֵינִי יָכוֹל לַעֲמֹד מִנֶּגֶד. הַמְּדֻבָּר הוּא בְּאִשָּׁה שֶׁהִתְבָּרְכָה בִּילָדִים רַבִּים, וּבְכָל בֹּקֶר אֲנִי שׁוֹמֵעַ אֶת הַיְּלָדִים בּוֹכִים, הָאֶחָד צוֹרֵחַ עַד שֶׁיְּקַבֵּל אֶת הַבַּקְבּוּק שֶׁלּוֹ, הַשֵּׁנִי צָרִיךְ לְהִשָּׁלַח לַתַּלְמוּד תּוֹרָה, הַשְּׁלִישִׁי דּוֹרֵשׁ אֲרוּחַת בֹּקֶר וְכֵן הָלְאָה. אֵין אַף אֶחָד שֶׁיּוּכַל לַעֲזֹר לָהּ, לָכֵן אֲנִי חָשׁ שֶׁמֵּחוֹבָתִי לַעֲזֹר לָהּ". הָאַבְרֵךְ הִמְשִׁיךְ וְצִיֵּן: "לִפְעָמִים אֲנִי מַסְפִּיק לְהַגִּיעַ לְהִתְפַּלֵּל בַּיְּשִׁיבָה, אַךְ לְעִתִּים הָעִכּוּב הוּא כֹּה גָּדוֹל עַד שֶׁאֲנִי נֶאֱלָץ לְחַפֵּשׂ מִנְיָן מְאֻחָר יוֹתֵר בְּמָקוֹם אַחֵר". הַמַּשְׁגִּיחַ הִתְפַּעֵל וְהִתְרַגֵּשׁ מֵהִתְנַהֲגוּתוֹ הָאֲצִילִית שֶׁל הָאַבְרֵךְ, וְאָמַר שֶׁרְגִישׁוּת מְיֻחֶדֶת זוֹ אָכֵן מַתְאִימָה לְנֶכְדּוֹ שֶׁל הֶ'חָפֵץ חַיִּים'. עִם זֹאת, חָשׁ הַמַּשְׁגִּיחַ גַּם הִשְׁתַּתְּפוּת בִּכְאֵבָהּ שֶׁל הָאִשָּׁה הַמִּסְכֵּנָה, וְשָׁאַל אֶת בֶּן שִׂיחוֹ: "מִי הִיא הָאִשָּׁה הַזֹּאת, הַאִם הִיא אַלְמָנָה? אוֹ הַאִם הִיא גְּרוּשָׁה? גַּם אֲנִי הָיִיתִי רוֹצֶה לַעֲזֹר לָהּ". "אוֹי לֹא, חַס וְשָׁלוֹם", קָרָא הָאַבְרֵךְ הַצָּעִיר, "יֵשׁ לָהּ בַּעַל לְאִשָּׁה זוֹ, וּבַעֲלָהּ הוּא אֲנִי..." כִּי עַל כֵּן, מִצְוַת גְּמִילוּת חֲסָדִים חָלָה בָּרֹאשׁ וּבָרִאשׁוֹנָה בְּבֵיתוֹ שֶׁל הָאָדָם - "וּמִבְּשָׂרְךָ אַל תִּתְעַלָּם". סִפֵּר הַגָּאוֹן רַבִּי יִצְחָק זִילְבֶּרְשְׁטֵין: לְאַחַר פְּטִירָתוֹ שֶׁל רֹאשׁ יְשִׁיבַת טֵלְז בְּאָמֵרִיקָה, הַגָּאוֹן רַבִּי מָרְדְּכַי גִּיפְטֶר זצ"ל, סִפְּרוּ עַל אַבְרֵךְ אֶחָד שֶׁהִגִּיעַ לְבֵיתוֹ וְהִצִּיג בְּפָנָיו שְׁאֵלָה: מִדֵּי בֹּקֶר מְבַקֶּשֶׁת מִמֶּנִּי אִשְׁתִּי לְהוֹרִיד אֶת הַפַּח, וַאֲנִי סָבוּר שֶׁאֵין בְּכָךְ כְּבוֹד הַתּוֹרָה, מֶה עָלַי לַעֲשׂוֹת? עָשָׂה רֹאשׁ הַיְּשִׁיבָה עַצְמוֹ כְּחוֹשֵׁב וּמְהַרְהֵר בִּדְבַר הַתְּשׁוּבָה שֶׁיֵּשׁ לְהָשִׁיב לִ'שְׁאֵלָה קָשָׁה' מֵעֵין זוֹ, וְאַחַר כָּךְ אָמַר לָאַבְרֵךְ: חוֹשְׁבַנִי שֶׁאֵינְךָ צָרִיךְ לְהוֹרִיד אֶת הַפַּח. לְמָחֳרָת בַּבֹּקֶר נִשְׁמְעוּ דְּפִיקוֹת עַל דֶּלֶת בֵּיתוֹ שֶׁל הָאַבְרֵךְ. מַה נִּדְהֲמוּ בְּנֵי הַזּוּג לִפְגֹּשׁ עַל מִפְתַּן הַבַּיִת אֶת רֹאשׁ הַיְּשִׁיבָה בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ. "אֶפְשָׁר לְסַיֵּעַ לָכֶם בְּהוֹרָדַת הַפַּח?" שָׁאַל הָרַב גִּיפְטֶר, אֶחָד מִגְּדוֹלֵי רָאשֵׁי הַיְּשִׁיבוֹת בַּדּוֹר הָאַחֲרוֹן, אֶת עֲקֶרֶת הַבַּיִת. כָּל מִלָּה נוֹסֶפֶת מְיֻתֶּרֶת. (בְּךָ בָּטַחְנוּ)