"אֵלֶּה פְקוּדֵי הַמִּשְׁכָּן" (לח-כא) פָּרָשָׁתֵנוּ פּוֹתַחַת בַּמִּלִּים: "אֵלֶּה פְקוּדֵי הַמִּשְׁכָּן, מִשְׁכַּן הָעֵדֻת". בֵּאֵר רַבֵּנוּ הָ"אוֹר הַחַיִּים" הַקָּדוֹשׁ זַצַ"ל: "אָמְרוּ אֵלֶּה - לִפְסֹל כָּל מִנְיָנִים שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי כָּל מַה שֶּׁמָּנָה הָאָדָם מֵהַקִּנְיָנִים הַמְּדֻמִּים, אֵין מִנְיָנוֹ מִנְיָן. אֲבָל מִנְיָן זֶה - עוֹמֵד לְעוֹלָם".

וּבְעִנְיָן זֶה - סִפּוּר:

רַבֵּנוּ דּוֹן יִצְחָק אַבַּרְבַּנֵּאל זצ"ל הָיָה שַׂר הַכְּסָפִים שֶׁל מֶלֶךְ סְפָרַד. הוֹצִיאוּ שׂוֹנְאָיו אֶת דִּבָּתוֹ רָעָה, שֶׁהוּא מִתְעַשֵּׁר מֵאוֹצַר הַמֶּלֶךְ. הוֹרָהוּ הַמֶּלֶךְ לְהַגִּישׁ לְפָנָיו סִכּוּם שֶׁל רְכוּשׁוֹ וּנְכָסָיו. חִשֵּׁב הַשַּׂר, וְהוֹדִיעַ לַמֶּלֶךְ שֶׁרְכוּשׁוֹ מִסְתַּכֵּם בְּכָךְ וְכָךְ זְהוּבִים. קָרָא הַמֶּלֶךְ וְאָמַר: "עַתָּה יָדַעְתִּי שֶׁהַמַּלְשִׁינִים צָדְקוּ! הֲלֹא הַקַּרְקָעוֹת שֶׁבִּרְשׁוּתְךָ לְבַדָּן - שָׁווֹת כִּפְלַיִם, שֶׁלֹּא לְדַבֵּר עַל הַמִּטַּלְטְלִין וְעַל הַכְּסָפִים".

נַעֲנָה הַשַּׂר וְאָמַר בְּהַכְנָעָה: "אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ, אַתָּה בִּקַּשְׁתָּ מִמֶּנִּי אֶת פֵּרוּט נְכָסַי. הַקַּרְקָעוֹת, הַבָּתִּים, הַמִּטַּלְטְלִין וְהַכֶּסֶף - אֵינָם נְכָסַי. בְּכָל רֶגַע וְרֶגַע יִתָּכֵן שֶׁאֲאַבֵּד אוֹתָם, אוֹ שֶׁהֵם יִשָּׁאֲרוּ וַאֲנִי אֵלֵךְ בְּדֶרֶךְ כָּל הָאָרֶץ. בְּכָל רֶגַע גַּם יָכוֹל אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ לְהַחְרִימָם, וַאֲנִי עָלוּל לָמוּת.

הַסִּכּוּם שֶׁהִגַּשְׁתִּי הוּא הַכְּסָפִים שֶּׁנָּתַתִּי לְצָרְכֵי צְדָקָה וְלִתְמִיכָה בְּלוֹמְדֵי תּוֹרָה. אֵלּוּ הֵם נְכָסַי הָאֲמִתִּיִּים, אוֹתָם לֹא יִקַּח מִמֶּנִּי אִישׁ".

וְרַבֵּנוּ הַ"בֶּן אִישׁ חַי" זצ"ל הִמְשִׁיל לְכָךְ מָשָׁל:

אָב אֶחָד בָּחַן אֶת בְּנוֹ בְּחֶשְׁבּוֹן: "עֶשֶׂר צִפּוֹרִים עָמְדוּ עַל גַּג. צַיָּד יָרָה וּפָגַע בְּאַחַת מֵהֶן. כַּמָּה צִפּוֹרִים נִשְׁאֲרוּ?"

הֵשִׁיב הַבֵּן: "צִפּוֹר אַחַת".

אָמַר לוֹ הָאָב: "טָעִיתָ, בְּנִי. אִם אַחַת מֵתָה, הֲלֹא נִשְׁאֲרוּ תֵּשַׁע"...

עָנָה הַבֵּן: "בִּמְחִילָה, אָבִי, כְּשֶׁהַצַּיָּד יָרָה - הִתְעוֹפְפוּ הַתֵּשַׁע, וְלֹא נִשְׁאֲרָה אֶלָּא זוֹ הַיְּרוּיָה"...

כָּךְ מָמוֹנוֹ שֶׁל אָדָם - מִתְעוֹפֵף הוּא, הַיּוֹם מַרְוִיחַ וּמָחָר מוֹצִיא. אֲבָל מַה שֶּׁנּוֹתֵן לִצְדָקָה וּלְמִצְוָה - שֶׁלּוֹ הוּא לָעַד.

וַהֲרֵי זוֹ אֱמֶת יְשָׁנָה-נוֹשָׁנָה: תָּנוּ רַבָּנָן, מַעֲשֶׂה בְּמוּנְבַּז הַמֶּלֶךְ, שֶׁבִּזְבֵּז אוֹצְרוֹתָיו וְאוֹצְרוֹת אֲבוֹתָיו בִּשְׁנוֹת בַּצֹּרֶת, לְהַחְיוֹת נַפְשׁוֹת הַנְּמַקִּים מֵרָעָב. הִתְקוֹמְמוּ אֶחָיו וּקְרוֹבָיו וְאָמְרוּ לוֹ: "אֲבוֹתֶיךָ גָּנְזוּ וְהוֹסִיפוּ עַל אוֹצְרוֹת אֲבוֹתֵיהֶם, וְאַתָּה מְבַזְבְּזָם?!"

אָמַר לָהֶם: "אֲבוֹתַי גָּנְזוּ לְמַטָּה (בָּעוֹלָם הַזֶּה) וַאֲנִי גָּנַזְתִּי לְמַעְלָה (בָּעוֹלָם הַבָּא). אֲבוֹתַי גָּנְזוּ בְּמָקוֹם שֶׁהַיָּד שׁוֹלֶטֶת בּוֹ, וַאֲנִי גָּנַזְתִּי בְּמָקוֹם שֶׁאֵין הַיָּד שׁוֹלֶטֶת בּוֹ. אֲבוֹתַי גָּנְזוּ לַאֲחֵרִים וַאֲנִי גָּנַזְתִּי לְעַצְמִי!" (בָּבָא בַּתְרָא יא.)

וְלֹא רַק עַל צְדָקָה וְחֶסֶד וּמִצְווֹת שֶׁבְּמָמוֹן חָל הַכְּלָל.

נִסְקֹר אֶת פְּעִילוּתֵנוּ בְּמֶשֶׁךְ הַיּוֹם. מֶה עָשִׂינוּ? הִתְפַּלַּלְנוּ, אָכַלְנוּ, הָלַכְנוּ לָעֲבוֹדָה, חָזַרְנוּ, אָכַלְנוּ, הָלַכְנוּ לְשִׁעוּר תּוֹרָה, בִּלִּינוּ עוֹד שָׁעָה, וְעָלִינוּ עַל יְצוּעֵנוּ.

טוֹב וְיָפֶה. וְעַכְשָׁו, נִזָּכֵר נָא כִּי בְּעוֹד חֲצִי שָׁנָה נַעֲמֹד בְּפִתְחָם שֶׁל הַיָּמִים הַנּוֹרָאִים. נַעֲרֹךְ חֶשְׁבּוֹן נֶפֶשׁ וְנִבְדֹּק, בַּמֶּה בָּאִים אָנוּ לַדִּין. הַאִם נִסְקֹר אֶת הַשָּׁנָה שֶׁעָבְרָה וְנֹאמַר: 'אָכַלְנוּ אֶלֶף אֲרוּחוֹת'?! - וַדַּאי שֶׁלֹּא. אֱמֶת, אָכַלְנוּ וְנֶהֱנֵינוּ, הָיָה טָעִים - אֲבָל מִכָּל זֶה לֹא נָטַלְנוּ עִמָּנוּ אֶלָּא אֶלֶף נְטִילוֹת יָדַיִם וּבְרָכוֹת, אֶלֶף בִּרְכוֹת מָזוֹן, אֶלֶף תְּפִלּוֹת, שְׁלֹשׁ מֵאוֹת שִׁעוּרֵי תּוֹרָה! זֶה הַקִּנְיָן הָאֲמִתִּי, וְכָל הַשְּׁאָר "עוֹרְבָא פָּרַח", כַּחֲלוֹם יָעוּף...

עוֹד שִׁעוּר תּוֹרָה, עוֹד מַעֲשֵׂה חֶסֶד - וְקָנִינוּ קִנְיַן נֶצַח נוֹסָף! (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)