Otzarot-Article

מוֹבִיל וְלֹא מוּבָל!

"אֲשֶׁר יֵצֵא לִפְנֵיהֶם וַאֲשֶׁר יָבֹא לִפְנֵיהֶם וַאֲשֶׁר יוֹצִיאֵם וַאֲשֶׁר יְבִיאֵם" (כז-יז) בְּפָסוּק זֶה אָנוּ מוֹצְאִים לִכְאוֹרָה כֶּפֶל לָשׁוֹן. מַדּוּעַ הָיְתָה הַתּוֹרָה צְרִיכָה לַחֲזֹר עַל עַצְמָהּ: "אֲשֶׁר יֵצֵא לִפְנֵיהֶם וַאֲשֶׁר יָבֹא לִפְנֵיהֶם", וּלְאַחַר מִכֵּן שׁוּב: "אֲשֶׁר יוֹצִיאֵם וַאֲשֶׁר יְבִיאֵם"? הֲלֹא בְּפַשְׁטוּת, מְדֻבָּר עַל אוֹתוֹ הַתֵּאוּר בְּדִיּוּק!

אֶת הַתְּשׁוּבָה נָבִין עַל פִּי רַעְיוֹן שֶׁשִּׁגֵּר הַגָּאוֹן רַבִּי יִצְחָק הוּטְנֶר זַצַ"ל בִּכְתָב, לִבְנֵי קְהִלָּה מְסֻיֶּמֶת, לְרֶגֶל מִנּוּיוֹ שֶׁל רַב חָדָשׁ לַקְּהִלָּה. וְכֹה אָמַר: בְּיָמִים עָבָרוּ, נָהוּג הָיָה לְהַצִּיב בְּכָל עִיר שָׁעוֹן גָּדוֹל, בְּרֹאשׁ מִגְדָּל גָּבוֹהַּ, לְמַעַן תּוֹשָׁבֵי הָעִיר – כְּדֵי שֶׁיֵּדְעוּ תָּמִיד מַהִי הַשָּׁעָה הַנְּכוֹנָה. מַדּוּעַ הָיוּ מַצִּיבִים אֶת הַשָּׁעוֹן דַּוְקָא בְּרֹאשׁוֹ שֶׁל מִגְדָּל גָּבוֹהַּ?

פְּשׁוּטֵי הָעָם הֵבִינוּ, כִּי הַסִּבָּה הִיא - כְּדֵי שֶׁכָּל בְּנֵי הָעִיר יִרְאוּ אֶת הַשָּׁעוֹן מִמֶּרְחָק, מִכָּל מָקוֹם שֶׁבּוֹ יִהְיוּ – בְּכָל רַחֲבֵי הָעִיר. אוּלָם הָאֲנָשִׁים הַחֲכָמִים יוֹתֵר הֵבִינוּ, כִּי אֵין זוֹ הַסִּבָּה הַיְחִידָה... יֵשׁ סִבָּה נוֹסֶפֶת, חֲשׁוּבָה אֲפִלּוּ יוֹתֵר:

אִלּוּ הָיָה הַשָּׁעוֹן בְּהֶשֵּׂג יָדוֹ שֶׁל כָּל אָדָם, הֲרֵי שֶׁכָּל אֶחָד מִבְּנֵי הָעִיר יָכוֹל הָיָה לָגֶשֶׁת אֵלָיו, וּלְכַוֵּן אוֹתוֹ כִּרְצוֹנוֹ, עַל פִּי שְׁעוֹנוֹ שֶׁלּוֹ... וְכָךְ, עַד מְהֵרָה, לֹא נִתָּן יִהְיֶה לְהִסְתַּמֵּךְ כְּלָל עַל הַשָּׁעוֹן, וְאִישׁ לֹא יֵדַע מַהִי הַשָּׁעָה הָאֲמִתִּית.

"וּבְכֵן, דְּעוּ לָכֶם", סִיֵּם הָרַב הוּטְנֶר אֶת מִכְתָּבוֹ, "כִּי כָּךְ הַדָּבָר אַף בְּיַחַס לְמַעֲמָדוֹ שֶׁל רַב בְּקֶרֶב הַקְּהִלָּה... יֵשׁ לִנְהֹג בּוֹ בְּכָבוֹד וּבְהַעֲרָכָה, כְּדֵי שֶׁדְּבָרָיו יִתְקַבְּלוּ בְּלֹא עוֹרְרִין. רַב שֶׁבְּנֵי הַקְּהִלָּה מַרְגִּישִׁים שֶׁאֶפְשָׁר 'לְכַוֵּן' אוֹתוֹ כִּרְצוֹנָם, אֵינוֹ 'מַנְהִיג' – אֶלָּא 'מֻנְהָג', וּבְנֵי הַקְּהִלָּה עַצְמָם לֹא יָפִיקוּ מִמֶּנּוּ תּוֹעֶלֶת וְלֹא יוּכְלוּ לְהִסְתַּמֵּךְ עַל הוֹרָאוֹתָיו! בְּמַרְבִּית הַמִּקְרִים, זוֹ רַק שְׁאֵלָה שֶׁל זְמַן עַד שֶׁיַּחְלִיפוּ אוֹתוֹ בְּאַחֵר..." הֲרֵי לָנוּ, כִּי דְּמוּתוֹ שֶׁל מַנְהִיג צְרִיכָה לִהְיוֹת כָּזוֹ, שֶׁאֵינָהּ מֻנְהֶגֶת כְּלָל עַל יְדֵי הָעָם – אֶלָּא מַנְהִיגָה אֶת הָעָם תָּמִיד, בְּכָל הַמַּצָּבִים! דְּמוּת שֶׁתָּמִיד מוֹבִילָה, וְאַף פַּעַם אֵינָהּ מוּבֶלֶת!

וּמִכָּאן, בֵּאֵר בַּעַל הַ"בֵּית יִצְחָק", תְּשׁוּבָה לִשְׁאֵלָתֵנוּ:

אִלּוּ הָיְתָה הַתּוֹרָה מְצַיֶּנֶת רַק כִּי הַמַּנְהִיג צָרִיךְ לָצֵאת לִפְנֵי הָעָם וְלָבוֹא לִפְנֵיהֶם, נִתָּן הָיָה לְהִסְתַּפֵּק בְּמַנְהִיג שֶׁיּוֹצֵא וּבָא לִפְנֵי הָעָם – כַּאֲשֶׁר הָעָם הוּא שֶׁמּוֹרֶה לוֹ מָתַי לָצֵאת וּמָתַי לָבוֹא... לְפִיכָךְ, הַתּוֹרָה חוֹזֶרֶת וּמַדְגִּישָׁה כִּי עַל הַמַּנְהִיג לִהְיוֹת זֶה שֶׁיּוֹצִיא וְיָבִיא אֶת הָעָם, כְּלוֹמַר: לִהְיוֹת הַמּוֹבִיל – וְלֹא הַמּוּבָל, זֶה שֶׁשִּׁקּוּל דַּעְתּוֹ הוּא הַקּוֹבֵעַ. תָּלוּי בְּדַעַת עַצְמוֹ, וְלֹא בְּדַעַת אֲחֵרִים! וְאָכֵן, רַעְיוֹן זֶה עַצְמוֹ עוֹלֶה אַף מִתּוֹךְ הַמַּעֲשֶׂה שֶׁלְּפָנֵינוּ:

בְּאַחַד הַיָּמִים, לִפְנֵי עַשְׂרוֹת שָׁנִים, נָפַל דָּבָר בַּאֲמֶרִיקָה. יְהוּדִי פָּשׁוּט מִן הַשּׁוּרָה, הֵעֵז לִתְבֹּעַ לְדִין תּוֹרָה אֶת מוֹסַד 'אֲגֻדַּת הָרַבָּנִים' שֶׁל אֲמֶרִיקָה! לֹא פָּחוֹת וְלֹא יוֹתֵר!

הַתַּדְהֵמָה הָיְתָה עֲצוּמָה. בְּאוֹתָם יָמִים, מוֹסַד 'אֲגֻדַּת הָרַבָּנִים' הָיָה הַמּוֹסָד הֶחָזָק בְּיוֹתֵר בְּיַהֲדוּת אֲמֶרִיקָה. הוּא אִגֵּד תַּחְתָּיו אֶת כָּל הָרַבָּנִים הַפְּלִיטִים שֶׁהִגְּרוּ לְאַרְצוֹת הַבְּרִית, דָּאַג לָהֶם לְמִשְׂרוֹת מַתְאִימוֹת, וְטִפֵּל בְּכָל שְׁאָר הַבְּעָיוֹת שֶׁל הַיַּהֲדוּת הָאוֹרְתּוֹדוֹכְּסִית בְּאֶרֶץ הַזָּהָב.

מִשֶּׁכָּךְ, נָקֵל לְהָבִין כַּמָּה הִשְׁתּוֹמְמוּת עוֹרְרָה הָעֻבְדָּה, שֶׁיְּהוּדִי פָּשׁוּט מֵעֵז לָקוּם וְלִקְרֹא תִּגָּר נֶגֶד הַמּוֹסָד הֶחָזָק הַזֶּה. כֻּלָּם הָיוּ מְשֻׁכְנָעִים, כִּי דִּין תּוֹרָה זֶה לֹא יוּכַל לְהִתְקַיֵּם בְּשׁוּם פָּנִים וָאֹפֶן, שֶׁהֲרֵי כָּל הָרַבָּנִים הַמְאֻגָּדִים תַּחַת 'אֲגֻדַּת הָרַבָּנִים' – לֹא יוּכְלוּ לָשֶׁבֶת בַּדִּין, כִּי הֵם נוֹגְעִים בַּדָּבָר... וְאַף אִם יִמָּצֵא רַב שֶׁאֵינוֹ מְאֻגָּד בְּמִסְגֶּרֶת הָאִרְגּוּן – מַדּוּעַ שֶׁיַּסְכִּים לְהַכְנִיס אֶת רֹאשׁוֹ לְדִין מֵעֵין זֶה, הֶעָלוּל לְעַמֵּת אוֹתוֹ מוּל אִרְגּוּן כֹּה חָזָק?

וְאָכֵן, בְּמֶשֶׁךְ תְּקוּפַת מָה – לֹא נִמְצָא דַּיָּן שֶׁיָּכוֹל הָיָה לָדוּן בַּנּוֹשֵׂא, עַד שֶׁהִגִּיעַ לַאֲמֶרִיקָה רַב חָדָשׁ מֵרוּסְיָה, אֲשֶׁר שְׁמוֹ הָלַךְ לְפָנָיו – רַבִּי מֹשֶׁה פַיְינְשְׁטֵיין. הָרַב הֶחָדָשׁ – לֹא הָיָה קָשׁוּר בְּשׁוּם דֶּרֶךְ לַ'אֲגֻדַּת הָרַבָּנִים', הוּא לֹא נָשָׂא כָּל מִשְׂרָה רַבָּנִית רִשְׁמִית לְעֵת עַתָּה, וְלֹא הָיְתָה כָּל מְנִיעָה לְכָךְ שֶׁיָּדוּן בְּדִין תּוֹרָה מֻרְכָּב זֶה.

רַבִּי מֹשֶׁה הֵבִין הֵיטֵב אֶת הַמֻּרְכָּבוּת הָרַבָּה הַכְּרוּכָה בְּדִין תּוֹרָה זֶה, וּבְכָל זֹאת לֹא הִסֵּס: "בְּמָקוֹם שֶׁאֵין אִישׁ – עָלַי לִהְיוֹת אִישׁ! חוֹבָתִי הִנָּהּ לָדוּן כָּל דִּין תּוֹרָה שֶׁבִּיכָלְתִּי לִפְסֹק בּוֹ!" גָּמַר בְּלִבּוֹ, וּבוֹ בַּמָּקוֹם הִבִּיעַ אֶת הַסְכָּמָתוֹ.

כַּמָּה יָמִים לְאַחַר מִכֵּן, הִתְקַיֵּם דִּין הַתּוֹרָה בְּבֵיתוֹ שֶׁל רַבִּי מֹשֶׁה. בַּתְּחִלָּה – הִתְקַשָּׁה הַתּוֹבֵעַ לְדַבֵּר, אוּלָם אַט אַט, מִשֶּׁנּוֹכַח כִּי רַבִּי מֹשֶׁה מַעֲנִיק לִדְבָרָיו אוֹתוֹ מִשְׁקָל כְּמוֹ לִדְבָרָיו שֶׁל הַנָּצִיג הַמְכֻבָּד שֶׁנִּשְׁלַח לְיַצֵּג אֶת 'אֲגֻדַּת הָרַבָּנִים' – חָזַר אֵלָיו עֹז רוּחוֹ, וְהוּא הִרְצָה אֶת טַעֲנוֹתָיו בְּשֶׁטֶף. 'אֲגֻדַּת הָרַבָּנִים' אַף הִיא הִצִּיגָה אֶת טַעֲנוֹתֶיהָ בְּאֶמְצָעוּת נְצִיגָהּ, וּלְאַחַר שֶׁנִּשְׁמְעוּ טַעֲנוֹתֵיהֶם שֶׁל הַצְּדָדִים – בִּקֵּשׁ רַבִּי מֹשֶׁה כַּמָּה יָמִים כְּדֵי לַחְשֹׁב עַל הָעִנְיָן.

חָלְפוּ כַּמָּה יָמִים. רַבִּי מֹשֶׁה בֵּרֵר מַה שֶּׁבֵּרֵר וְדָרַשׁ מַה שֶּׁדָּרַשׁ, וּלְאַחַר מִכֵּן הֶעֱלָה עַל הַכְּתָב פְּסַק דִּין בָּרוּר וּמְנֻמָּק, שֶׁהוֹבִיל לְמַסְקָנָה חַד מַשְׁמָעִית: הַצֶּדֶק עִם הַיְּהוּדִי הַפָּשׁוּט! 'אֲגֻדַּת הָרַבָּנִים' יָצְאָה חַיֶּבֶת בַּדִּין, וְחֻיְּבָה בְּתַשְׁלוּם...

הַיְדִיעָה עַל כָּךְ, נָפְלָה עַל הַצִּבּוּר כְּרַעַם בְּיוֹם בָּהִיר. עוֹד בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם, הִגִּיעָה מִשְׁלַחַת שֶׁל עַסְקָנִים אֶל בֵּיתוֹ שֶׁל רַבִּי מֹשֶׁה, וְהִבְהִירָה לוֹ בַּעֲדִינוּת אֶת מַשְׁמָעוּת פְּסַק הַדִּין: "בִּפְסָק זֶה, הִנְּךָ מְנַתֵּק בְּאֹפֶן סוֹפִי אֶת קְשָׁרֶיךָ עִם 'אֲגֻדַּת הָרַבָּנִים'! לֹא תּוּכַל לְעוֹלָם לְקַבֵּל מִשְׂרָה רַבָּנִית כָּלְשֶׁהִי בַּאֲמֶרִיקָה. אֲפִלּוּ לִהְיוֹת 'שַׁמָּשׁ' לֹא יְקַבְּלוּ אוֹתְךָ... עָלֶיךָ לַחֲזֹר בְּךָ בְּהֶקְדֵּם!" דָּרְשׁוּ הָעַסְקָנִים, אוּלָם רַבִּי מֹשֶׁה לֹא הִתְרַשֵּׁם.

"לֹא הִגַּעְתִּי לַאֲמֶרִיקָה כְּדֵי לִהְיוֹת רַב!" הֵשִׁיב הַגָּאוֹן לְאוֹרְחָיו הַנִּכְבָּדִים, וְהוֹסִיף: "מִשְׂרַת רַבָּנוּת, הָיְתָה לִי גַּם בְּרוּסְיָה... לֹא אֶבְחַל בְּכָל מְלָאכָה כְּדֵי לְפַרְנֵס אֶת מִשְׁפַּחְתִּי, וְאִם אֶדָּרֵשׁ לְכָךְ – אֲנִי מוּכָן גַּם לְטַאטֵא רְחוֹבוֹת, וּבִלְבַד שֶׁאוּכַל לִלְמֹד בְּשֶׁקֶט וּלְחַנֵּךְ אֶת יְלָדַי כִּרְצוֹנִי! אֵינֶנִּי מַכִּיר דָּבָר מִלְּבַד הָאֱמֶת! וּמֵהָאֱמֶת הַזּוֹ – שׁוּם דָּבָר לֹא יַצְלִיחַ לְהָזִיז אוֹתִי!"

בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר, דַּוְקָא דִּין הַתּוֹרָה הַמְדֻבָּר, הוּא שֶׁפִּרְסֵם אֶת רַבִּי מֹשֶׁה בְּקֶרֶב הַצִּבּוּר. הַכֹּל הִתְפַּעֲלוּ כָּל כָּךְ מֵאֹמֶץ רוּחוֹ וּמִנְּחִישׁוּתוֹ שֶׁל הָרַב שֶׁהִגִּיעַ זֶה עַתָּה מֵרוּסְיָה, וְהַמַּעֲשֶׂה הָיָה לְשִׂיחַת הַיּוֹם. מִפֶּה לְאֹזֶן עָבְרָה הַשְּׁמוּעָה, כִּי בַּאֲמֶרִיקָה יֵשׁ רַב שֶׁאֵינוֹ חַת מִפְּנֵי אִישׁ. עַד מְהֵרָה, נָהֲרוּ אֵלָיו הֲמוֹנִים מִכָּל חֶלְקֵי הַצִּבּוּר: סוֹחֲרִים הֵבִיאוּ בְּפָנָיו דִּינֵי תּוֹרָה סְבוּכִים, עַקְרוֹת בַּיִת הֵבִיאוּ בְּפָנָיו שְׁאֵלוֹת הִלְכָתִיּוֹת הַנּוֹגְעוֹת לְכַשְׁרוּת הַמָּזוֹן, וְלֹא חָלְפוּ שָׁנִים רַבּוֹת, עַד שֶׁהָיָה רַבִּי מֹשֶׁה לְרַבָּהּ הַבִּלְתִּי מְעֻרְעָר שֶׁל כָּל יַהֲדוּת אֲמֶרִיקָה!

כִּי אָכֵן, כְּפִי שֶׁלָּמַדְנוּ, זֶהוּ רַב אֲמִתִּי. רַב הָרָאוּי לְהַנְהִיג אֶת הָעֵדָה: רַב שֶׁהוּא מַנְהִיג – וְאֵינוֹ מֻנְהָג! (לְלַמֶּדְךָ)

	האזינו תשפ"ב
	לְהִתְבַּסֵּס!
	מוֹבִיל וְלֹא מוּבָל! "אֲשֶׁר יֵצֵא לִפְנֵיהֶם וַאֲשֶׁר יָבֹא לִפְנֵיהֶם וַאֲשֶׁר יוֹצִיאֵם וַאֲשֶׁר יְבִיאֵם" (כז-יז) בְּפָסוּק זֶה אָנוּ מוֹצְאִים לִכְאוֹרָה כֶּפֶל לָשׁוֹן. מַדּוּעַ הָיְתָה הַתּוֹרָה צְרִיכָה לַחֲזֹר עַל עַצְמָהּ: "אֲשֶׁר יֵצֵא לִפְנֵיהֶם וַאֲשֶׁר יָבֹא לִפְנֵיהֶם", וּלְאַחַר מִכֵּן שׁוּב: "אֲשֶׁר יוֹצִיאֵם וַאֲשֶׁר יְבִיאֵם"? הֲלֹא בְּפַשְׁטוּת, מְדֻבָּר עַל אוֹתוֹ הַתֵּאוּר בְּדִיּוּק! אֶת הַתְּשׁוּבָה נָבִין עַל פִּי רַעְיוֹן שֶׁשִּׁגֵּר הַגָּאוֹן רַבִּי יִצְחָק הוּטְנֶר זַצַ"ל בִּכְתָב, לִבְנֵי קְהִלָּה מְסֻיֶּמֶת, לְרֶגֶל מִנּוּיוֹ שֶׁל רַב חָדָשׁ לַקְּהִלָּה. וְכֹה אָמַר: בְּיָמִים עָבָרוּ, נָהוּג הָיָה לְהַצִּיב בְּכָל עִיר שָׁעוֹן גָּדוֹל, בְּרֹאשׁ מִגְדָּל גָּבוֹהַּ, לְמַעַן תּוֹשָׁבֵי הָעִיר – כְּדֵי שֶׁיֵּדְעוּ תָּמִיד מַהִי הַשָּׁעָה הַנְּכוֹנָה. מַדּוּעַ הָיוּ מַצִּיבִים אֶת הַשָּׁעוֹן דַּוְקָא בְּרֹאשׁוֹ שֶׁל מִגְדָּל גָּבוֹהַּ? פְּשׁוּטֵי הָעָם הֵבִינוּ, כִּי הַסִּבָּה הִיא - כְּדֵי שֶׁכָּל בְּנֵי הָעִיר יִרְאוּ אֶת הַשָּׁעוֹן מִמֶּרְחָק, מִכָּל מָקוֹם שֶׁבּוֹ יִהְיוּ – בְּכָל רַחֲבֵי הָעִיר. אוּלָם הָאֲנָשִׁים הַחֲכָמִים יוֹתֵר הֵבִינוּ, כִּי אֵין זוֹ הַסִּבָּה הַיְחִידָה... יֵשׁ סִבָּה נוֹסֶפֶת, חֲשׁוּבָה אֲפִלּוּ יוֹתֵר: אִלּוּ הָיָה הַשָּׁעוֹן בְּהֶשֵּׂג יָדוֹ שֶׁל כָּל אָדָם, הֲרֵי שֶׁכָּל אֶחָד מִבְּנֵי הָעִיר יָכוֹל הָיָה לָגֶשֶׁת אֵלָיו, וּלְכַוֵּן אוֹתוֹ כִּרְצוֹנוֹ, עַל פִּי שְׁעוֹנוֹ שֶׁלּוֹ... וְכָךְ, עַד מְהֵרָה, לֹא נִתָּן יִהְיֶה לְהִסְתַּמֵּךְ כְּלָל עַל הַשָּׁעוֹן, וְאִישׁ לֹא יֵדַע מַהִי הַשָּׁעָה הָאֲמִתִּית. "וּבְכֵן, דְּעוּ לָכֶם", סִיֵּם הָרַב הוּטְנֶר אֶת מִכְתָּבוֹ, "כִּי כָּךְ הַדָּבָר אַף בְּיַחַס לְמַעֲמָדוֹ שֶׁל רַב בְּקֶרֶב הַקְּהִלָּה... יֵשׁ לִנְהֹג בּוֹ בְּכָבוֹד וּבְהַעֲרָכָה, כְּדֵי שֶׁדְּבָרָיו יִתְקַבְּלוּ בְּלֹא עוֹרְרִין. רַב שֶׁבְּנֵי הַקְּהִלָּה מַרְגִּישִׁים שֶׁאֶפְשָׁר 'לְכַוֵּן' אוֹתוֹ כִּרְצוֹנָם, אֵינוֹ 'מַנְהִיג' – אֶלָּא 'מֻנְהָג', וּבְנֵי הַקְּהִלָּה עַצְמָם לֹא יָפִיקוּ מִמֶּנּוּ תּוֹעֶלֶת וְלֹא יוּכְלוּ לְהִסְתַּמֵּךְ עַל הוֹרָאוֹתָיו! בְּמַרְבִּית הַמִּקְרִים, זוֹ רַק שְׁאֵלָה שֶׁל זְמַן עַד שֶׁיַּחְלִיפוּ אוֹתוֹ בְּאַחֵר..." הֲרֵי לָנוּ, כִּי דְּמוּתוֹ שֶׁל מַנְהִיג צְרִיכָה לִהְיוֹת כָּזוֹ, שֶׁאֵינָהּ מֻנְהֶגֶת כְּלָל עַל יְדֵי הָעָם – אֶלָּא מַנְהִיגָה אֶת הָעָם תָּמִיד, בְּכָל הַמַּצָּבִים! דְּמוּת שֶׁתָּמִיד מוֹבִילָה, וְאַף פַּעַם אֵינָהּ מוּבֶלֶת! וּמִכָּאן, בֵּאֵר בַּעַל הַ"בֵּית יִצְחָק", תְּשׁוּבָה לִשְׁאֵלָתֵנוּ: אִלּוּ הָיְתָה הַתּוֹרָה מְצַיֶּנֶת רַק כִּי הַמַּנְהִיג צָרִיךְ לָצֵאת לִפְנֵי הָעָם וְלָבוֹא לִפְנֵיהֶם, נִתָּן הָיָה לְהִסְתַּפֵּק בְּמַנְהִיג שֶׁיּוֹצֵא וּבָא לִפְנֵי הָעָם – כַּאֲשֶׁר הָעָם הוּא שֶׁמּוֹרֶה לוֹ מָתַי לָצֵאת וּמָתַי לָבוֹא... לְפִיכָךְ, הַתּוֹרָה חוֹזֶרֶת וּמַדְגִּישָׁה כִּי עַל הַמַּנְהִיג לִהְיוֹת זֶה שֶׁיּוֹצִיא וְיָבִיא אֶת הָעָם, כְּלוֹמַר: לִהְיוֹת הַמּוֹבִיל – וְלֹא הַמּוּבָל, זֶה שֶׁשִּׁקּוּל דַּעְתּוֹ הוּא הַקּוֹבֵעַ. תָּלוּי בְּדַעַת עַצְמוֹ, וְלֹא בְּדַעַת אֲחֵרִים! וְאָכֵן, רַעְיוֹן זֶה עַצְמוֹ עוֹלֶה אַף מִתּוֹךְ הַמַּעֲשֶׂה שֶׁלְּפָנֵינוּ: בְּאַחַד הַיָּמִים, לִפְנֵי עַשְׂרוֹת שָׁנִים, נָפַל דָּבָר בַּאֲמֶרִיקָה. יְהוּדִי פָּשׁוּט מִן הַשּׁוּרָה, הֵעֵז לִתְבֹּעַ לְדִין תּוֹרָה אֶת מוֹסַד 'אֲגֻדַּת הָרַבָּנִים' שֶׁל אֲמֶרִיקָה! לֹא פָּחוֹת וְלֹא יוֹתֵר! הַתַּדְהֵמָה הָיְתָה עֲצוּמָה. בְּאוֹתָם יָמִים, מוֹסַד 'אֲגֻדַּת הָרַבָּנִים' הָיָה הַמּוֹסָד הֶחָזָק בְּיוֹתֵר בְּיַהֲדוּת אֲמֶרִיקָה. הוּא אִגֵּד תַּחְתָּיו אֶת כָּל הָרַבָּנִים הַפְּלִיטִים שֶׁהִגְּרוּ לְאַרְצוֹת הַבְּרִית, דָּאַג לָהֶם לְמִשְׂרוֹת מַתְאִימוֹת, וְטִפֵּל בְּכָל שְׁאָר הַבְּעָיוֹת שֶׁל הַיַּהֲדוּת הָאוֹרְתּוֹדוֹכְּסִית בְּאֶרֶץ הַזָּהָב. מִשֶּׁכָּךְ, נָקֵל לְהָבִין כַּמָּה הִשְׁתּוֹמְמוּת עוֹרְרָה הָעֻבְדָּה, שֶׁיְּהוּדִי פָּשׁוּט מֵעֵז לָקוּם וְלִקְרֹא תִּגָּר נֶגֶד הַמּוֹסָד הֶחָזָק הַזֶּה. כֻּלָּם הָיוּ מְשֻׁכְנָעִים, כִּי דִּין תּוֹרָה זֶה לֹא יוּכַל לְהִתְקַיֵּם בְּשׁוּם פָּנִים וָאֹפֶן, שֶׁהֲרֵי כָּל הָרַבָּנִים הַמְאֻגָּדִים תַּחַת 'אֲגֻדַּת הָרַבָּנִים' – לֹא יוּכְלוּ לָשֶׁבֶת בַּדִּין, כִּי הֵם נוֹגְעִים בַּדָּבָר... וְאַף אִם יִמָּצֵא רַב שֶׁאֵינוֹ מְאֻגָּד בְּמִסְגֶּרֶת הָאִרְגּוּן – מַדּוּעַ שֶׁיַּסְכִּים לְהַכְנִיס אֶת רֹאשׁוֹ לְדִין מֵעֵין זֶה, הֶעָלוּל לְעַמֵּת אוֹתוֹ מוּל אִרְגּוּן כֹּה חָזָק? וְאָכֵן, בְּמֶשֶׁךְ תְּקוּפַת מָה – לֹא נִמְצָא דַּיָּן שֶׁיָּכוֹל הָיָה לָדוּן בַּנּוֹשֵׂא, עַד שֶׁהִגִּיעַ לַאֲמֶרִיקָה רַב חָדָשׁ מֵרוּסְיָה, אֲשֶׁר שְׁמוֹ הָלַךְ לְפָנָיו – רַבִּי מֹשֶׁה פַיְינְשְׁטֵיין. הָרַב הֶחָדָשׁ – לֹא הָיָה קָשׁוּר בְּשׁוּם דֶּרֶךְ לַ'אֲגֻדַּת הָרַבָּנִים', הוּא לֹא נָשָׂא כָּל מִשְׂרָה רַבָּנִית רִשְׁמִית לְעֵת עַתָּה, וְלֹא הָיְתָה כָּל מְנִיעָה לְכָךְ שֶׁיָּדוּן בְּדִין תּוֹרָה מֻרְכָּב זֶה. רַבִּי מֹשֶׁה הֵבִין הֵיטֵב אֶת הַמֻּרְכָּבוּת הָרַבָּה הַכְּרוּכָה בְּדִין תּוֹרָה זֶה, וּבְכָל זֹאת לֹא הִסֵּס: "בְּמָקוֹם שֶׁאֵין אִישׁ – עָלַי לִהְיוֹת אִישׁ! חוֹבָתִי הִנָּהּ לָדוּן כָּל דִּין תּוֹרָה שֶׁבִּיכָלְתִּי לִפְסֹק בּוֹ!" גָּמַר בְּלִבּוֹ, וּבוֹ בַּמָּקוֹם הִבִּיעַ אֶת הַסְכָּמָתוֹ. כַּמָּה יָמִים לְאַחַר מִכֵּן, הִתְקַיֵּם דִּין הַתּוֹרָה בְּבֵיתוֹ שֶׁל רַבִּי מֹשֶׁה. בַּתְּחִלָּה – הִתְקַשָּׁה הַתּוֹבֵעַ לְדַבֵּר, אוּלָם אַט אַט, מִשֶּׁנּוֹכַח כִּי רַבִּי מֹשֶׁה מַעֲנִיק לִדְבָרָיו אוֹתוֹ מִשְׁקָל כְּמוֹ לִדְבָרָיו שֶׁל הַנָּצִיג הַמְכֻבָּד שֶׁנִּשְׁלַח לְיַצֵּג אֶת 'אֲגֻדַּת הָרַבָּנִים' – חָזַר אֵלָיו עֹז רוּחוֹ, וְהוּא הִרְצָה אֶת טַעֲנוֹתָיו בְּשֶׁטֶף. 'אֲגֻדַּת הָרַבָּנִים' אַף הִיא הִצִּיגָה אֶת טַעֲנוֹתֶיהָ בְּאֶמְצָעוּת נְצִיגָהּ, וּלְאַחַר שֶׁנִּשְׁמְעוּ טַעֲנוֹתֵיהֶם שֶׁל הַצְּדָדִים – בִּקֵּשׁ רַבִּי מֹשֶׁה כַּמָּה יָמִים כְּדֵי לַחְשֹׁב עַל הָעִנְיָן. חָלְפוּ כַּמָּה יָמִים. רַבִּי מֹשֶׁה בֵּרֵר מַה שֶּׁבֵּרֵר וְדָרַשׁ מַה שֶּׁדָּרַשׁ, וּלְאַחַר מִכֵּן הֶעֱלָה עַל הַכְּתָב פְּסַק דִּין בָּרוּר וּמְנֻמָּק, שֶׁהוֹבִיל לְמַסְקָנָה חַד מַשְׁמָעִית: הַצֶּדֶק עִם הַיְּהוּדִי הַפָּשׁוּט! 'אֲגֻדַּת הָרַבָּנִים' יָצְאָה חַיֶּבֶת בַּדִּין, וְחֻיְּבָה בְּתַשְׁלוּם... הַיְדִיעָה עַל כָּךְ, נָפְלָה עַל הַצִּבּוּר כְּרַעַם בְּיוֹם בָּהִיר. עוֹד בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם, הִגִּיעָה מִשְׁלַחַת שֶׁל עַסְקָנִים אֶל בֵּיתוֹ שֶׁל רַבִּי מֹשֶׁה, וְהִבְהִירָה לוֹ בַּעֲדִינוּת אֶת מַשְׁמָעוּת פְּסַק הַדִּין: "בִּפְסָק זֶה, הִנְּךָ מְנַתֵּק בְּאֹפֶן סוֹפִי אֶת קְשָׁרֶיךָ עִם 'אֲגֻדַּת הָרַבָּנִים'! לֹא תּוּכַל לְעוֹלָם לְקַבֵּל מִשְׂרָה רַבָּנִית כָּלְשֶׁהִי בַּאֲמֶרִיקָה. אֲפִלּוּ לִהְיוֹת 'שַׁמָּשׁ' לֹא יְקַבְּלוּ אוֹתְךָ... עָלֶיךָ לַחֲזֹר בְּךָ בְּהֶקְדֵּם!" דָּרְשׁוּ הָעַסְקָנִים, אוּלָם רַבִּי מֹשֶׁה לֹא הִתְרַשֵּׁם. "לֹא הִגַּעְתִּי לַאֲמֶרִיקָה כְּדֵי לִהְיוֹת רַב!" הֵשִׁיב הַגָּאוֹן לְאוֹרְחָיו הַנִּכְבָּדִים, וְהוֹסִיף: "מִשְׂרַת רַבָּנוּת, הָיְתָה לִי גַּם בְּרוּסְיָה... לֹא אֶבְחַל בְּכָל מְלָאכָה כְּדֵי לְפַרְנֵס אֶת מִשְׁפַּחְתִּי, וְאִם אֶדָּרֵשׁ לְכָךְ – אֲנִי מוּכָן גַּם לְטַאטֵא רְחוֹבוֹת, וּבִלְבַד שֶׁאוּכַל לִלְמֹד בְּשֶׁקֶט וּלְחַנֵּךְ אֶת יְלָדַי כִּרְצוֹנִי! אֵינֶנִּי מַכִּיר דָּבָר מִלְּבַד הָאֱמֶת! וּמֵהָאֱמֶת הַזּוֹ – שׁוּם דָּבָר לֹא יַצְלִיחַ לְהָזִיז אוֹתִי!" בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר, דַּוְקָא דִּין הַתּוֹרָה הַמְדֻבָּר, הוּא שֶׁפִּרְסֵם אֶת רַבִּי מֹשֶׁה בְּקֶרֶב הַצִּבּוּר. הַכֹּל הִתְפַּעֲלוּ כָּל כָּךְ מֵאֹמֶץ רוּחוֹ וּמִנְּחִישׁוּתוֹ שֶׁל הָרַב שֶׁהִגִּיעַ זֶה עַתָּה מֵרוּסְיָה, וְהַמַּעֲשֶׂה הָיָה לְשִׂיחַת הַיּוֹם. מִפֶּה לְאֹזֶן עָבְרָה הַשְּׁמוּעָה, כִּי בַּאֲמֶרִיקָה יֵשׁ רַב שֶׁאֵינוֹ חַת מִפְּנֵי אִישׁ. עַד מְהֵרָה, נָהֲרוּ אֵלָיו הֲמוֹנִים מִכָּל חֶלְקֵי הַצִּבּוּר: סוֹחֲרִים הֵבִיאוּ בְּפָנָיו דִּינֵי תּוֹרָה סְבוּכִים, עַקְרוֹת בַּיִת הֵבִיאוּ בְּפָנָיו שְׁאֵלוֹת הִלְכָתִיּוֹת הַנּוֹגְעוֹת לְכַשְׁרוּת הַמָּזוֹן, וְלֹא חָלְפוּ שָׁנִים רַבּוֹת, עַד שֶׁהָיָה רַבִּי מֹשֶׁה לְרַבָּהּ הַבִּלְתִּי מְעֻרְעָר שֶׁל כָּל יַהֲדוּת אֲמֶרִיקָה! כִּי אָכֵן, כְּפִי שֶׁלָּמַדְנוּ, זֶהוּ רַב אֲמִתִּי. רַב הָרָאוּי לְהַנְהִיג אֶת הָעֵדָה: רַב שֶׁהוּא מַנְהִיג – וְאֵינוֹ מֻנְהָג! (לְלַמֶּדְךָ)